ניתן לכל אחד מהתלמידים דף ועליו כתובה רשימת המעשים הבאים:

עליה לארץ בזמן שיש מלחמה בארץ, הקמת המדינה, הקמת ישוב בארץ ישראל, רכישת אדמות בארץ ישראל, עליה לארץ כשאין פרנסה בארץ, עליה לארץ כשהדרך לארץ מסוכנת, עליה לארץ כשההורים מתנגדים, עליה לארץ כשבן/בת הזוג מתנגדים.

ביחס לכל אחד מהמעשים הללו יצטרכו התלמידים להכריע בינם לבין עצמם האם זהו: מעשה מצווה/ מעשה ראוי/מעשה בעייתי. כמובן שניתן גם לבחור אפשרות של “גם וגם” כגון: “מצווה ובעייתי” או “מצווה וראוי” שאלו שילובים שכשלעצמם יכולים לפתוח דיון ומחשבה מעניינים.

בכיתות מתאימות, כדאי לתת לכל אחד מהתלמידים שלושה צבעים של פלסטלינה שכל אחד מהם ייצג את אחת מהבחינות הללו (מצווה/ ראוי/ בעייתי) ונבקש מהם להכין ליד כל אחד מהמעשים שברשימה עיגול שיכיל בתוכו את אחד מהצבעים או תרכובת מהצבעים באופן שישקף לדעתם את היחס אל המעשה.

נלמד יחד עם התלמידים את הגמרא במסכת כתובות דף קי ע”ב:

ת”ר הוא אומר לעלות והיא אומרת שלא לעלות כופין אותה לעלות ואם לאו תצא בלא כתובה היא אומרת לעלות והוא אומר שלא לעלות כופין אותו לעלות ואם לאו יוציא ויתן כתובה היא אומרת לצאת והוא אומר שלא לצאת כופין אותה שלא לצאת ואם לאו תצא בלא כתובה הוא אומר לצאת והיא אומרת שלא לצאת כופין אותו שלא לצאת ואם לאו יוציא ויתן כתובה:

נבקש לבחון מה דעתם של התלמידים על ההלכה המעמידה את העלייה לארץ כעומדת קודם לשלמות המשפחה. לאחר שהתלמידים ידונו קצת על העולה מההלכה שלמדנו במובן המורכב והקשה שלה, נעשה סבב בכיתה, ובו נבקש מכל תלמיד לומר מילה אחת שעולה לו בראש או בלב ביחס שמזמינה הלכה שניצור למקומה של ארץ ישראל אצלנו.

א.נלמד את דברי בעלי התוספות על הסוגיה, ד”ה “הוא אומר לעלות”:

הוא אומר לעלות כו’ – אינו נוהג בזמן הזה דאיכא סכנת דרכים והיה אומר רבינו חיים דעכשיו אינו מצוה לדור בא”י כי יש כמה מצות התלויות בארץ וכמה עונשין דאין אנו יכולין ליזהר בהם ולעמוד עליהם:

ונבחן יחד את שני הכיוונים העולים מהם כהסתייגות להלכה שבגמרא ובאמירה שבימינו הלכה זו איננה בתוקף: כיוון אחד עוסק בסכנת הדרכים הנמצאת בעליה לארץ וכיוון שני עוסק בקושי שלנו כיום לקיים את המצוות התלויות בארץ ועל כן בהעדפה להימנע מהימצאות במקום שיחייב אותנו בהם (כדאי במידת האפשר לדון בעולה באופן עמוק משני כיוונים אלו: פיקוח נפש כשיקול הלכתי המקל מגדרי ההלכה הרגילים והפחד וההימנעות מהימצאות במקום המחייב במצוות כדרך בריחה מהתחייבות). נבקש מכל אחד מהתלמידים לבחור את אחד מהכיוונים ולכתוב לבעלי התוספות שאמרו את הדברים:  שאלה/קושיה/בקשה לביאור/ עימות עם מקורות אחרים המוכרים להם וכדומה. תרגיל זה יזמין את התלמידים לחוש ולהבין את הנחות היסוד העומדות בבסיס דברי בעלי התוספות הללו. לאחר שהתלמידים ביצעו את הבחירה ואף כתבו , נבקש ממי שמוכן, לשתף את הכיתה במה שכתב.

ב.ניתן לכל חברותא ללמוד את המקורות העוסקים בתגובות שונות לכיוונים העולים בתוך דברי בעלי התוספות (שו”ת מהרי”ט, חלק ב’, יורה דעה, סימן כ”ח, שו”ת מעיל צדקה, סימן כ”ו, שו”ת איש מצליח, חלק א’ כרך ב’, אבן העזר, סימן ח’, שו”ת ציץ אליעזר, חלק ז’, סימן מ”ח, שו”ת באהלה של תורה חלק א’ סימן ו’).

במידה ולמידה ארוכה תהיה מורכבת לתלמידים כדאי לבנות אותה במעבר בין פינות למידה שבכל אחת מהם מופיע אחד מהמקורות או אפילו בחלוקת המקורות, כך שכל חברותא תלמד רק אחד מהם בצורה מעמיקה ולאחר מכן תשתף את שאר הכיתה בעולה מהמקור אותו למדה.

לתשומת לב:

המקורות שנוגעים במצוות ישוב הארץ מניחים כמובן מאליו שקיימת מצווה כזו ובכיוון זה צעדנו במהלך השיעור. חשוב לדעת שישנה שיטה שלמה בהלכה שמסבירה את שיטת הרמב”ם כסובר שאין מצווה לשבת בארץ, אלא רק ההימצאות בארץ מחייבת במצוות שונות. במידה ושייך להתפרס עוד קצת עם התלמידים שלכם, כדאי לעלות גם את הכיוון הזה ולראות מה הוא מציף אצל התלמידים.

לאחר שנסכם את כל הכיוונים העולים מתוך המקורות, נבקש מכל אחד מהתלמידים לבחור כיוון שדיבר אליו באופן אישי ולנסח דרכו מכתב ליהודי החי בחוץ לארץ, לשכנע אותו ולדבר על ליבו שיעלה לארץ ויהיה שותף למעשים הציוניים המתרחשים כאן.

פתחנו בשיפוט לגבי מעשים הקשורים לעליה לארץ. מכאן עברנו ללימוד הגמרא בכתובות, הנוגעת למצב של מתח בין עליה לארץ לבין שלמות הנישואין והמשפחה. העמקנו בעניין זה מתוך לימוד דברי התוספות ולאחר מכן התייחסויות של שותי”ם לדברים אלו. כך ראינו כיווני מחשבה שונים לגבי מצוות ישוב הארץ מול ערכים אחרים, שלמות המשפחה בפרט. סיימנו בכתיבת מכתב המעודד עליה, על רקע הכיוונים השונים שראינו.