ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם

מצוות האישה- פרק ח’

  • צוות לב לדעת
צוות לב לדעת
תצוגת כיתה מלאה
מצוות האישה- פרק ח’
לב השיעור
פתיחה
מפגש
לימוד: הבן איש-חי
התבוננות
לימוד בחברותות: מדרש
הפנמה
שיר
אסיף
בן איש-חי
בן איש-חי על מצוות האישה
בן איש חי, הלכות שנה שניה – פרשת צו
נתן הקדוש ברוך הוא שלש מצות לנשים, שיהיו הם עיקר בהם אף על פי דשייכה גם באנשים. והם: מצות חלה, נר שבת ונדה. כי אף על גב דגם (=שגם) האיש אינו יכול לאכול בלא חלה, וחייב בהדלקת הנר, ומוזהר באיסורים של נדה, עם כל זה הנשים הם עיקר, דאינו יכול הבעל להפריש חלה אם יש לו אשה, כי היא מוקדמת עליו במצוה זו, וגם בנר שבת יש לה קדימה, שהיא תדליק ותברך, וכן מצות הנדה שייכה בה דוקא, שהיא הרואה וסופרת שבעה נקיים וטובלת, ובזכר לא יש כזאת. …. יש בשלש אלה אשר מיוחדים לנשים מצוה אחת גדולה מן שתים שעמה ושייכה בנשים יותר, והיא מצות שמירת הנדה. על כן כמה וכמה צריכין הנשים לחבב מצוה זו של שמירת הנדה ולהיזהר בה מאד מאד, יען כי במצווה זו יש להם יתרון על האנשים דלא שייכה בהו (=לא שייכת להם, לגברים) זאת, ועוד, כי באמת מצוה זו רבו אזהרות והלכות שיש בה מאה ידות על הלכות חלה והלכות נר, והעוברת על אזהרות של הלכות נדה עונשה חמור, כי איסור שלה הוא כרת, ממילא תבין כי הזהירה בה שכרה גדול ועצום, כי לפום צערא אגרא: (=לפי הצער השכר).

 

מדרש בראשית רבה
מדרש על אהל שרה
סיפור חסידי
תחינתה של פרל
הרב אריה הנדלר
הסבר על תחינתה של פרל
מדרש בראשית רבה ס, טו
“ויביאה יצחק האהלה שרה אמו” (בראשית כד, סז).
כל ימים שהייתה שרה קיימת, היה ענן קשור על פתח אוהלה, וכיוון שמתה, פסק אותו ענן וכיוון שבאת רבקה חזר אותו ענן.
כל ימים שהייתה שרה קיימת, היו דלתות פתוחות לרווחה, וכיוון שמתה שרה, פסקה אותה הרווחה, וכיוון שבאת רבקה חזרה אותו הרווחה.
כל ימים שהייתה שרה קיימת הייתה ברכה משולחת בעיסה, וכיוון שמתה שרה פסקה אותה הברכה, כיוון שבאת רבקה חזרה.
כל ימים שהייתה שרה קיימת, היה נר דלוק מלילי שבת ועד לילי שבת, וכיוון שמתה פסק אותו הנר, וכיוון שבאת רבקה חזר.
וכיוון שראה אותה שהיא עושה כמעשה אמו – קוצה חלתה בטהרה וקוצה עיסתה בטהרה – מייד “ויביאה יצחק האהלה שרה אימו”.
“קבלה בידנו תחינתה של פרל אשת רבי לוי יצחק. כשהיתה לשה ואופה את החלות לשבת נוהגת היתה לומר תחינה זו: ‘ריבונו של עולם, מבקשת אני מלפניך, אנא עזור לי, שכשיהא לוי יצחק שלי מברך בשבת על החלות האלה יכוון בלבו אותן הכוונות שאני מכוונת בשעה זו שאני לשה ואופה'”
(מ’ בובר, אור הגנוז, סיפורי חסידים, ירושלים תשכ”ט, עמ’ 204).
הרב אריה הנדלר:
זו היא תחינתה של פרל: יהי רצון שכשיהא ר’ לוי יצחק מברך על החלות יתכוון לאותן כוונות שאני מתכוונת בשעת הלישה. האישה מביאה אל הלישה את כל רגש ההכנה לקראת שבת קודש. את הרגשות החמים הללו משקעת היא בתוך הבצק. הבעל זקוק לברכה של אשתו, שיזכה להתכוון לכוונות הרמות המשוקעות בהכנות למצווה. שיזכה לאותו הלב החם, שיזכה לאותו הרצון הכן והפשוט לקדש את השבת, שיזכה לאהבה שאין לה גבול המתבטאת במעשה ההכנה לקראת שבת קודש.
שיר של חוה פנסח-הכהן
תפילה לאם בטרם שחרית

 

תפילה לאם בטרם שחרית  / חווה פנחס-כהן
בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי עוֹמֶדֶת לְבַשֵּׁל דַּיְסַת סֹלֶת
הָסֵר מִמֶּנִּי כָּל מִינֵי מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת
וּכְשֶׁאֲנִי נוֹגַעַת בְּגֵו הַתִּינוֹק וּמַדָּה חֻמּוֹ
שֶׁיֵּלְכוּ מִמֶּנִּי כָּל מִינֵי טְרָדוֹת
שֶׁלֹּא יְבַלְבְּלוּ מַחְשְׁבוֹתַי.
וְתֵן לִי אֹמֶץ לְזַכֵּךְ פָּנַי
שֶׁיּוּכַל כָּל אֶחָד מִילָדַי
לִרְאוֹת פָּנָיו בְּתוֹךְ פָּנַי
כְּמוֹ בְּמַרְאָה רְחוּצָה לִקְרַאת חַג
וְאֶת הַחֹשֶׁךְ הַמְשֻׁקָּע מִפְּנִים
פָּנַי – כַּסֵּה בְּאוֹר.
שֶׁלֹּא תִּפְקַע סַבְלָנוּתִי וְלֹא יֵחַר גְּרוֹנִי
מִצְּעָקָה מִתְחַבֶּטֶת וּמִתְעַבָּה
שֶׁלֹּא יִהְיֶה לִי רִפְיוֹן יָדַיִם
מוּל הַבִּלְתִּי נוֹדָע
וְשֶׁלֹּא יִפָּסֵק אַף לֹא לְרֶגַע
מַגָּע בָּשָׂר בְּבָשָׂר בֵּינִי לְבֵין יְלָדַי
תֵּן בִּי אַהֲבָתְךָ שֶׁיְּהֵא בִּי דַּי לַעֲמֹד בְּפֶתַח הַבַּיִת וּלְחַלְּקָהּ
בְּפַשְׁטוּת בָּהּ פּוֹרְסִים לֶחֶם וּמוֹרְחִים חֶמְאָה כָּל בֹּקֶר
מֵחָדָשׁ נִיחוֹחַ חָלָב רוֹתֵחַ וְגוֹלֵשׁ וְרֵיחַ הַקָּפֶה מְכַסִּים
עַל קָרְבַּן תּוֹדָה וְקָרְבַּן תָּמִיד
שֶׁאֵינִי יוֹדַעַת אֵיךְ נוֹתְנִים.
שימו לב! השיעור מיועד לבנות
בשיעור זה נעסוק בשלוש המצוות השייכות לנשים באופן מיוחד: טהרת הנידה, הפרשת חלה והדלקת נר שבת (משנה שבת ב, ו). שלוש מצוות אלו קשורות באופן עמוק לבית היהודי, ולקשר בין האיש לאישה.
לב השיעור: אלו מצוות מיוחדות לנשים?
פתיחה: סבב

נפתח את השיעור בסבב, בו נבקש מהבנות לענות על השאלה “איזו מצווה הכי שייכת לנשים לדעתך, ולמה”. מן הסתם הבנות מכירות את שלוש המצוות הידועות, אך כדאי לפתוח את החשיבה גם למצוות נוספות, ובעיקר לכיווני חשיבה מה גורם למצווה להיות “נשית”.

מפגש: לימוד: הבן איש-חי

נלמד את דברי הרב יוסף חיים, הבן איש חי, שמתאר את המצוות המיוחדות לנשים ומדגיש את השכר הגדול בקיומן.

הרב יוסף חיים, בן איש חי, הלכות שנה שניה – פרשת צו
נתן הקדוש ברוך הוא שלש מצות לנשים, שיהיו הם עיקר בהם אף על פי דשייכה גם באנשים. והם: מצות חלה, נר שבת ונדה. כי אף על גב דגם (=שגם) האיש אינו יכול לאכול בלא חלה, וחייב בהדלקת הנר, ומוזהר באיסורים של נדה, עם כל זה הנשים הם עיקר, דאינו יכול הבעל להפריש חלה אם יש לו אשה, כי היא מוקדמת עליו במצוה זו, וגם בנר שבת יש לה קדימה, שהיא תדליק ותברך, וכן מצות הנדה שייכה בה דוקא, שהיא הרואה וסופרת שבעה נקיים וטובלת, ובזכר לא יש כזאת. …. יש בשלש אלה אשר מיוחדים לנשים מצוה אחת גדולה מן שתים שעמה ושייכה בנשים יותר, והיא מצות שמירת הנדה. על כן כמה וכמה צריכין הנשים לחבב מצוה זו של שמירת הנדה ולהיזהר בה מאד מאד, יען כי במצווה זו יש להם יתרון על האנשים דלא שייכה בהו (=לא שייכת להם, לגברים) זאת, ועוד, כי באמת מצוה זו רבו אזהרות והלכות שיש בה מאה ידות על הלכות חלה והלכות נר, והעוברת על אזהרות של הלכות נדה עונשה חמור, כי איסור שלה הוא כרת, ממילא תבין כי הזהירה בה שכרה גדול ועצום, כי לפום צערא אגרא: (=לפי הצער השכר).

נשאל:

  • מהן המצוות המיוחדות לנשים?
  • מדוע דווקא אלו?
  • האם כולן שייכות לנשים באותה המידה?
התבוננות: לימוד בחברותות: מדרש

נבקש מהבנות ללמוד בחברותות את המדרש הבא, תוך מתן תשומת לב מיוחדת לדימויים שבתוכו ולמשמעותם.

מדרש בראשית רבה ס, טו
“ויביאה יצחק האהלה שרה אמו” (בראשית כד, סז).
כל ימים שהייתה שרה קיימת, היה ענן קשור על פתח אוהלה, וכיוון שמתה, פסק אותו ענן וכיוון שבאת רבקה חזר אותו ענן.
כל ימים שהייתה שרה קיימת, היו דלתות פתוחות לרווחה, וכיוון שמתה שרה, פסקה אותה הרווחה, וכיוון שבאת רבקה חזרה אותו הרווחה.
כל ימים שהייתה שרה קיימת הייתה ברכה משולחת בעיסה, וכיוון שמתה שרה פסקה אותה הברכה, כיוון שבאת רבקה חזרה.
כל ימים שהייתה שרה קיימת, היה נר דלוק מלילי שבת ועד לילי שבת, וכיוון שמתה פסק אותו הנר, וכיוון שבאת רבקה חזר.
וכיוון שראה אותה שהיא עושה כמעשה אמו – קוצה חלתה בטהרה וקוצה עיסתה בטהרה – מייד “ויביאה יצחק האהלה שרה אימו”.

לאחר הלימוד בחברותות, נשאל בכיתה:

  • מה משמעותם של הענן, הדלתות, העיסה והנר?
  • האם יש לדעתכן קשר בין המדרש לבין המצוות עליהן דיברנו?
  • מה אנו לומדים מהמדרש על מצוות אלו?

ניתן להסביר שהענן יכול להיות סמל לרוחניות, לטהרה, לקדושה, להשגחה ואולי לאינטימיות והתרחשות פנים-משפחתית וזוגית.

הדלת הפתוחה עשויה לשמש כסמל להכנסת אורחים וגמילות חסדים.

העיסה יכולה להיות ביטוי לכוח הנתינה והענקת החיים.

הנר הדלוק הוא אולי ביטוי לשלום הבית, לאור התורה, לשכינה השורה בבית.

לאחר מכן נקרא את הסיפור החסידי הבא, המספר על פרל, אשת ר’ לוי יצחק מברדיטשוב:

“קבלה בידנו תחינתה של פרל אשת רבי לוי יצחק. כשהיתה לשה ואופה את החלות לשבת נוהגת היתה לומר תחינה זו: ‘ריבונו של עולם, מבקשת אני מלפניך, אנא עזור לי, שכשיהא לוי יצחק שלי מברך בשבת על החלות האלה יכוון בלבו אותן הכוונות שאני מכוונת בשעה זו שאני לשה ואופה'”
(מ’ בובר, אור הגנוז, סיפורי חסידים, ירושלים תשכ”ט, עמ’ 204).

כדאי גם להשמיע את התפילה בלחן המקסים של אודהליה ברלין ובבצוע הרכב ‘תפילת הדרך’.

נשאל את הבנות:

מהי משמעותה של תפילה זו?

לאחר דיון קצר, נלמד את דברי הרב אריה הנדלר:

זו היא תחינתה של פרל: יהי רצון שכשיהא ר’ לוי יצחק מברך על החלות יתכוון לאותן כוונות שאני מתכוונת בשעת הלישה. האישה מביאה אל הלישה את כל רגש ההכנה לקראת שבת קודש. את הרגשות החמים הללו משקעת היא בתוך הבצק. הבעל זקוק לברכה של אשתו, שיזכה להתכוון לכוונות הרמות המשוקעות בהכנות למצווה. שיזכה לאותו הלב החם, שיזכה לאותו הרצון הכן והפשוט לקדש את השבת, שיזכה לאהבה שאין לה גבול המתבטאת במעשה ההכנה לקראת שבת קודש.

נשאל:

  • איך הסביר הרב הנדלר את תפילתה של פרל?
  • האם אתן מסכימות עם ביאורו?
  • האם אתן מתחברות לתפילה זו?

נראה כי יש כאן בקשה לשותפות זוגית אמיתית, שההכנה למצווה והמצווה יתלכדו לאחד, שהמעשים שעושה האישה והמעשים שעושה האיש יהיו מכוונים יחד אל ריבונו של עולם, שהם יזכו להתאחד בכוונותיהם וברצונותיהם העמוקים ביותר.

באופן דומה ניתן להסביר גם את המנהג לפיו הבעל מכין את נרות השבת לאשתו – כך הוא לוקח חלק במצווה הגדולה של הארת הבית לכבוד שבת, ומשתתף עם אשתו בתפילותיה ברגעים המיוחדים של כניסת השבת.

הפנמה: שיר

נקרא יחד עם התלמידות את שירה של המשוררת חווה פנחס-כהן:

תפילה לאם בטרם שחרית
בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי עוֹמֶדֶת לְבַשֵּׁל דַּיְסַת סֹלֶת
הָסֵר מִמֶּנִּי כָּל מִינֵי מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת
וּכְשֶׁאֲנִי נוֹגַעַת בְּגֵו הַתִּינוֹק וּמַדָּה חֻמּוֹ
שֶׁיֵּלְכוּ מִמֶּנִּי כָּל מִינֵי טְרָדוֹת
שֶׁלֹּא יְבַלְבְּלוּ מַחְשְׁבוֹתַי.
וְתֵן לִי אֹמֶץ לְזַכֵּךְ פָּנַי
שֶׁיּוּכַל כָּל אֶחָד מִילָדַי
לִרְאוֹת פָּנָיו בְּתוֹךְ פָּנַי
כְּמוֹ בְּמַרְאָה רְחוּצָה לִקְרַאת חַג
וְאֶת הַחֹשֶׁךְ הַמְשֻׁקָּע מִפְּנִים
פָּנַי – כַּסֵּה בְּאוֹר.
שֶׁלֹּא תִּפְקַע סַבְלָנוּתִי וְלֹא יֵחַר גְּרוֹנִי
מִצְּעָקָה מִתְחַבֶּטֶת וּמִתְעַבָּה
שֶׁלֹּא יִהְיֶה לִי רִפְיוֹן יָדַיִם
מוּל הַבִּלְתִּי נוֹדָע
וְשֶׁלֹּא יִפָּסֵק אַף לֹא לְרֶגַע
מַגָּע בָּשָׂר בְּבָשָׂר בֵּינִי לְבֵין יְלָדַי
תֵּן בִּי אַהֲבָתְךָ שֶׁיְּהֵא בִּי דַּי לַעֲמֹד בְּפֶתַח הַבַּיִת וּלְחַלְּקָהּ
בְּפַשְׁטוּת בָּהּ פּוֹרְסִים לֶחֶם וּמוֹרְחִים חֶמְאָה כָּל בֹּקֶר
מֵחָדָשׁ נִיחוֹחַ חָלָב רוֹתֵחַ וְגוֹלֵשׁ וְרֵיחַ הַקָּפֶה מְכַסִּים
עַל קָרְבַּן תּוֹדָה וְקָרְבַּן תָּמִיד
שֶׁאֵינִי יוֹדַעַת אֵיךְ נוֹתְנִים.

לאחר קריאת השיר, נבקש ממי שמוכנה לשתף ברגשות ובמחשבות שעולים בה סביב השיר וסביב השיעור בכלל.

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!