• אדמיון מודרך
• ב

נפתח עם התלמידים בחומש שמות פרק י”ב, ונבקש מהם לערוך רשימה של כל המצוות המופיעות בתורה לגבי חג הפסח. בחלק מהכיתות ייתכן ונצטרך להסביר כיצד להוציא מצוות מתוך הפסוקים – אפשר להנחות שיחפשו את כל לשונות ה’ציווי’ והפעלים שבפרק.
לאחר שיש לנו רשימת מצוות, נשאל את התלמידים: אילו הייתם צריכים לבחור מכל מצוות הפסח מצווה אחת בלבד, שתהיה הכי משמעותית ותבטא את העיקר של פסח – איזו מצווה הייתם משאירים, ומדוע? נזמין אותם לשתף בדינים ובנימוקים ונקיים דיון קצר בנושא.

נקרין על הלוח את הפסקה הראשונה של דברי ספר החינוך על האיסור לשבור עצם בפסח, או שנבקש מהם לפתוח ולקרוא:

שלא לשבור עצם מכל עצמות הפסח, שנאמר (שמות יב מו) ועצם לא תשברו בו.
משורשי המצוה לזכור נסי מצרים כמו שכתבנו באחרות. וגם זה גזע מן השורש הנזכר, שאין כבוד לבני מלכים ויועצי ארץ לגרור העצמות ולשוברם ככלבים, לא יאות לעשות ככה, כי אם לעניי העם הרעבים. ועל כן בתחילת בואנו להיות סגולת כל העמים, ממלכת כהנים וגוי קדוש (שם יט ו), ובכל שנה ושנה באותו הזמן, ראוי לנו לעשות מעשים המראים בנו המעלה הגדולה שעלינו בה באותה שעה. ומתוך המעשה והדמיון שאנחנו עושין, נקבע בנפשותינו הדבר לעולם.

כעת נשאל אותם:

• לפי הסברו של ספר החינוך, מדוע אסור לשבור עצם מקרבן הפסח?
• מהי מטרת ההתנהגות הזו?
• כיצד הדבר צריך לבוא לידי ביטוי בפועל? [המטרה היא להנציח את המעלה הגדולה שהיתה לעם ישראל ברגע יציאת מצרים, והדבר צריך לבוא לידי ביטוי בכך שעושים זאת כל שנה ושנה].

בכיתה בה הדבר אפשרי, ניתן לבקש מהתלמידים לשתף במעשים אישיים שהם עושים על מנת לקבע עניין מסוים בנפש שלהם (למשל נתינת 10 אגורות צדקה בכל בוקר על מנת לקבע את מידת הנתינה שלי). כאן גם ניתן לשתף, במידה ויש, בסיפור אישי בנושא (על מעשה קטן שבעקבותיו “נקבע בנפשותינו הדבר לעולם”).

כעת, נפנה את התלמידים להמשך דבריו של ספר החינוך:

ואל תחשב בני לתפוש על דברי ולומר: ולמה יצוה אותנו ה’ יתברך לעשות כל אלה לזיכרון אותו הנס, והלא בזכרון אחד יעלה הדבר במחשבתנו ולא ישכח מפי זרענו? דע, כי לא מחכמה תתפשני על זה, ומחשבת הנוער ישיאך לדבר כן. ועתה בני, אם בינה שמעה זאת, והטה אזנך ושמע (משלי כב יז), אלמדך להועיל בתורה ובמצות.
דע, כי האדם נפעל כפי פעולותיו, ולבו וכל מחשבתיו תמיד אחר מעשיו שהוא עוסק בהם אם טוב ואם רע, ואפילו רשע גמור בלבבו וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום, אם יערה רוחו וישים השתדלותו ועסקו בהתמדה בתורה ובמצות, ואפילו שלא לשם שמים, מיד ינטה אל הטוב, ומתוך שלא לשמה בא לשמה, ובכוח מעשיו ימית היצר הרע, כי אחרי הפעולות נמשכים הלבבות. ואפילו אם יהיה אדם צדיק גמור ולבבו ישר ותמים, חפץ בתורה ובמצות, אם יעסוק תמיד בדברים של דופי, כאלו תאמר דרך משל שהכריחו המלך ומינהו באמנות רעה, באמת אם כל עסקו תמיד כל היום באותו אמנות, ישוב לזמן מן הזמנים מצדקת לבו להיות רשע גמור, כי ידוע הדבר ואמת שכל האדם נפעל כפי פעולותיו כמו שאמרנו. ועל כן אמרו חכמים ז”ל (מכות כג, ב) רצה הקב”ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות, כדי להתפיס בהן כל מחשבותינו ולהיות בהן כל עסקינו להטיב לנו באחריתנו. כי מתוך הפעולות הטובות אנחנו נפעלים להיות טובים וזוכים לחיי עד. ורמזו ז”ל על זה (מנחות מג, ב), באומרם כל מי שיש לו מזוזה בפתחו וציצית בבגדו ותפלין בראשו, מובטח לו שלא יחטא, לפי שאלו מצות תמידיות, ונפעל בהן תמיד.
לכן אתה ראה גם ראה, מה מלאכתך ועסקך, כי אחריהם תמשך ואתה לא תמשכם. ואל יבטיחך יצרך לומר, אחרי היות לבי שלם ותמים באמונת אלהים, מה הפסד יש כי אתענג לפעמים בתענוגי אנשים, בשווקים וברחובות, להתלוצץ עם הלצים, ולדבר צחות, וכיוצא באלו הדברים שאין מביאין עליהן אשמות וחטאות, הלא גם לי לבב כמו הם, קטני עבה ממותניהם, ומדוע ימשכוני הם אחריהם? אל בני, השמר מפניהם, פן תלכד ברשתם. רבים שתו מתוך כך כוס תרעלתם, ואתה את נפשך תציל. ואחר דעתך זה, אל יקשה עליך מעתה ריבוי המצות בעניין זכירת נסי מצרים, שהם עמוד גדול בתורתנו, כי ברבות עסקינו בהם, נתפעל אל הדבר, כמו שאמרנו.

נשאל:

• מהי השאלה שמטרידה את בעל החינוך?
• מהי תשובתו?
• באלו מצוות נוספות של פסח ניתן לראות את אותו עיקרון?
• האם אתם מרגישים על עצמכם ש”אחרי הפעולות נמשכים הלבבות”?בעל ספר החינוך מתייחס דרך מצווה זו לחובת ההתנהגות כבני מלכים בליל הסדר, משום שמעשה זה הוא שגורם לנו לתחושת ההתעלות בכל שנה ושנה. בנוסף, בעל ספר החינוך מסביר מדוע יש הרבה מצוות בכלל וביחס לחג הפסח בפרט: “אחרי הפעולות יימשכו הלבבות”, ריבוי המצוות מעמיק את ההבנה והקשר לתוכן של המצווה, ובמיוחד לגבי פסח, מכיוון שאירוע יציאת מצרים הוא אירוע מכונן ומשמעותי, ככל שיותר מצוות יעמיקו בנו את התוכן המיוחד של החג ניקשר יותר לזכרון ולגודל הנס.

• אשו"ת מהאינטרנט
• בטעמי המצוות

בשיעור ניסינו להבין מדוע יש כל כך הרבה מצוות בתורה בכלל, ובפסח בפרט. למדנו את דברי ספר החינוך על האיסור לשבור עצם בפסח, על העיקרון ש”אחרי הפעולות נמשכים הלבבות”, וניסינו להבין מה אנו יכולים ללמוד מכך.