כפתיחה נסביר על הצעת חוק שהועלתה בדרום אפריקה – להעניש או לקנוס את חזאי מזג האויר כאשר הם טועים בתחזית (מידע נוסף בכתבה). נשאל:

• מה דעתכם על החוק הזה? האם הוא צודק והוגן?
• מדוע צריך לקנוס? מדוע לא צריך לקנוס?  ניתן להתחלק לשתי קבוצות או לבקש משני מתנדבים להציג את הדעות השונות.

המים נמצאים לכאורה בכל מקום, אבל הם מצרך יקר. 70% מגוף האדם ומפני כדור הארץ הם מים, ובלעדיהם לא ניתן לחיות.  נשאל:

• איזה שימושים שונים יש למים?
• בכמה ליטרים של מים לדעתכם אתם משתמשים ביום?

-התשובה: אדם צורך בממוצע כ101 ליטרים ביום.

• האם הייתם יכולים להסתדר עם 10 ליטרים בלבד ליום? אם כן, כיצד?

כעת נציג תמונה של “הוראות לשימוש יעיל במנות מים” על הלוח. התרשים מדגים כיצד ניתן למחזר את המים ולהשתמש ב10 ליטרים ביום.

• נשאל: מישהו יודע מאיפה התרשים הזה? מתי ולשם מה הוא נוצר?

נסביר כי התרשים הוא ממלחמת השחרור בשנת 1948. בזמן המלחמה ירושלים היתה נצורה ומוקפת בכוחות ירדניים ששיבשו את אספקת המים לעיר. העיר סבלה ממחסור חמור במים, והרשויות חילקו מים לבתים במכסה של 10 ליטר לאדם ביום.

להמחשה ניתן להשמיע ולהקריא את מילות השיר “כוס אחת של מים“:

כוס אחת של מים / דן אלמגור

היתה לי כוס אחת,
כוס אחת של מים.
היה זה במצור
בעיר ירושלים.

לגמתי מן הכוס
טיפה אחת או שתים.
רק ככה, להרטיב
קצת את השפתיים;

הרטבתי את שפתי!
נטלתי את המים,
ובזהירות רבה
צחצחתי ת’שיניים.

היתה לי כוס אחת,
כוס אחת של מים.
היה זה במצור
בעיר ירושלים.

צחצחתי את שיני
ובשארית המים,
כיבסתי, במחילה,
זוג של מכנסים.

כיבסתי מכנסיי,
השחירו קצת המים.
אז באותה הכוס
כיבסתי זוג גרביים.

היתה לי כוס אחת,
כוס אחת של מים.
היה זה במצור
בעיר ירושלים.

כיבסתי את גרבי
ואז בכוס המים
שטפתי ת’ריצפה
שלא רוחצה חודשיים.

את הסמרטוט הלח
סחטתי בידים,
השקיתי בעציץ
שושן אפילו שניים.

סחטתי עוד יותר,
ובעזרת שמים ‟
בבית השימוש
הורדו, סוף סוף, קצת מים.

חזרתי אל הכוס.
נותרה טיפה של מים.
אז בטיפה הזאת
רחצי ת’ידיים.

היתה לי כוס אחת,
כוס אחת של מים.
נס חנוכה
שוב לא קרה
בעיר ירושלים.

ניתן להתייחס לבית האחרון ולתיאור “נס חנוכה שוב לא קרה בעיר ירושלים”, שמנגיד את הקיצוב הקפדני במים לפח השמן מחנוכה שהמשיך לנבוע ולא נגמר.

נקרא יחד את מקור מספר 1 מדף המקורות. נשאל:

• מה המשמעות של דימוי ה”מפתח”?
• מדוע דווקא שלשת מפתחות אלו שמורים אצל הקב”ה?
• מה משמעות הדבר כי המפתח שמור בידיו של הקב”ה ולא בידי שליח?
• האם לדעתכם יש מפתחות נוספים השמורים בידי אלוהים?

הגמרא מתארת את הגשמים כגורם עליון  הנתון רק בידי הקב”ה, ולכן מחייב קשר ישיר בין האדם לה’. בהמשך לגמרא זו נעבור ללימוד מקורות נוספים בקבוצות.

נחלק את הכיתה ל3-5 קבוצות. כל קבוצה תקבל מקור אחר מדף המקורות ללימוד משותף. ניתן להציע את השאלות המנחות הבאות:

• מהו הגורם לעצירת גשמים?
• מה התכלית של עצירת הגשמים? מה היא גורמת לבני האדם?
• כיצד ניתן לפתוח את עצירת הגשמים ולהוריד גשם?
• כיצד הדברים רלוונטיים לחיינו בהווה?

לאחר הלימוד נחזור למליאה ונבקש מנציג מכל קבוצה להציג את מה שלמדו. נסכם ונדגיש כי ביהדות יש קשר ישיר בין ההתנהגות של העם והמצב הרוחני שלו לבין ירידת הגשמים, וזהו אחד הגורמים המסמלים את הקשר התמידי בין העם לאלוקיו. התנהגות רעה תשפיע ישירות על ירידת הגשמים, ועצירת גשמים מחייבת את האדם לעצור לחזור בתשובה ולהתפלל לאלהיו.

בלימוד קראנו על מפתחות הגשמים שנתונים בידיו של הקב”ה, וכן על מפתחות שונים בהם משתמשים בני האדם במקרה של עצירת גשמים (נדר, תענית, תפילה, זריעת עננים). המפתחות הם רק בידי הקב”ה, ועדיין לאדם יש דרכים להשפיע ולפתוח גם כאשר השער נעול.

פתחנו בידיעה על הצעת החוק להענשת חזאים בדרום אפריקה, והמשכנו בסיפור המצור על ירושלים והחיסכון במים. למדנו לעומק על מפתחות הגשמים הנתונים בידי הקב”ה ועל הדרכים שלנו בני האדם להשתמש בהם, וניסינו להתחבר למפתח האישי שיכול להיות לכל אחד מאיתנו.

ירידת הגשמים היא אחד התחומים בהם אין לנו כבני אדם שליטה ואנו נתונים בידי שמים (והכתבה על דרום אפריקה משקפת את התסכול מול חוסר היכולת לחזות את ירידת הגשמים). עם זאת, התורה והמדע פיתחו דרכים שונות להשפיע על השמים ואף לפתוח את עצירת הגשמים. וגם כאשר השערים נעולים, אם נדע להתחבר לעצמינו ולקב”ה נמצא את הדרכים לפותחם.