ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם

מעשה העז

  • צוות לב לדעת
צוות לב לדעת
תצוגת כיתה מלאה
מעשה העז
לב השיעור
פתיחה
תמונה - ספור העז
מפגש
התבוננות
הפנמה
אסיף
שימו לב! - הקריאה בסיפור "מעשה העז" מזמנת עיסוק עשיר ומורכב בשאלות שונות על גאולה, ושיבה לארץ ישראל. באופן ממוקד יותר, נעקוב יחד אחרי שני החוטים הנמשכים בסיפור, דרך דמותו של האב, ודרך דמות הבן, וכך נעלה שאלות שונות על אופי הגאולה המצויר כאן, מי הוא הנגאל, ומי נותר מאחור, מה מבדיל ביניהם, ומה מבקש הסיפור ללמד אותנו על כך. בהתאמה, נעקוב אחרי אמצעים אמנותיים ולשוניים בסיפור (ארמזים, סימבוליקה, מילות מפתח, הנגדה) המחדדים ומסייעים לשאלות אלו להתעורר. (בהלימה להישג 6).
הקריאה בסיפור "מעשה העז" מזמנת עיסוק עשיר ומורכב בשאלות שונות על גאולה, ושיבה לארץ ישראל.
לב השיעור: מהי גאולה?
פתיחה: תמונה - ספור העז

נתבונן יחד בתמונה של זאב רבן, על ספור העז מאת ש”י עגנון, הוצאת “הגנה”, ירושלים, תרפ”ה, אוסף מוזיאון ישראל, ירושלים. (האיור התפרסם באתר הוירטואלי של מוזיאון גוטמן, “איורים עיבריים”.):

נבקש מהתלמידים לספר מדעתם:

  • מה היא מתארת?
  • מה קורה בתמונה?
  • איזה מקום מתואר בה?
  • מה התחושה העולה ממנה?

דרך ההתבוננות בתמונה, נכנס לאט לעלילת הסיפור והפעלת הדמיון. נאסוף את תשובות התלמידים, ונזמין אותם לקרוא יחד את הסיפור שעליו מתבסס הציור הזה.

מפגש: סיפור - מעשה העז

נקרא יחד את “מעשה העז” של ש”י עגנון. הטקסט אמנם אינו ארוך, אבל משופע מילים עגנוניות, מקראיות ועוד.

נחלק את הקריאה למערכות,  במהלך קריאה של כל מערכה בנפרד, נבקש מהתלמידים לחשוב על תת-כותרת ההולמת ומתארת אותה היטב. לאחר כל מערכה נבקש מתלמיד שיתקצר לנו את שקראנו, נשלים אותו ונדייק ונמשיך למערכה הבאה.

מעשה העז
מערכה ראשונה:
מעשה בזקן אחד שהיה גונח מלבו. באו ושאלו לרופאים… וטעמו טעם גן עדן.
מערכה שניה:
פעם אחת אמר הזקן לבנו… ונתן דעתו עליה.
מערכה שלישית:
כיון שעמדה לילך …אחרי כן אלך לביתי ואביא את אבי ואת אמי לארץ ישראל.
מערכה רביעית:
עד שהוא יושב ומתבשם בקדושתה של ארץ ישראל …מיד נוטל אבא את הפתק וקורא מה שכתוב בו והוא תופס את המשיחה והולך עמה לארץ ישראל.
מערכה חמישית:
חזרה העז אצל הזקן… בארצות החיים שקט ושאנן.

נעקוב בעזרת התלמידים אחרי השתלשלות העלילה כולה, בקצרה, כדי לוודא שכולם עקבו אחרי ההתרחשויות. נאסוף את שמות הכותרות שהציעו התלמידים לכל מערכה ומערכה (אפשר כמובן להעמיק כאן, לשאול את התלמידים אלו כותרות מדויקות יותר, וכו’ וכו’)  אם יש צורך ניתן גם להשתמש בשאלות הכלליות הללו, ליצירת תקציר עלילה בע”פ:

  • איך נפתח הסיפור?
  • מי ה”שחקנים” המשתתפים בו?
  • מה מתרחש בו, מרגע הבאת העז ועד לשחיטתה?

נכתוב את הכותרות על הלוח.

  • אחרי שנתתם כותרת לכל מערכה ומערכה בנפרד, מה דעתכם על כותרת הסיפור?
  • האם “מעשה בעז” מלמד אותנו משהו חשוב על הסיפור עצמו?
  • איזה שם אחר הייתם בוחרים לו?

כדי לאפשר הבנה עמוקה יותר, וכדי לחדד את משמעויותיו של הסיפור, נעבור יחד על מלות מפתח בסיפור, ועל הסימבוליקה המתלווה להן:

  1. “משיחה” – נתעכב על הדמיון ל”משיח”, ועל השימוש הציורי של המלה כמתארת דרך להמשך בעקבותיו לא”י. האם זה הופך את העז למסמלת את המשיח?
  2. “חלב” – מטונימי לא”י, וכך גם הדבש, המתאר את טעם החלב כאן. כמו כן, חלב הוא המזון המקורי, הראשוני ביותר. רפואתו של האב תלויה בשיבתו אל המקור: אל א”י.
  3. “בקפיצה אחת” – ביטוי הקשור לגאולה ניסית, “קפיצת הדרך”, המרמז על הנס שיכול היה להתרחש, והוחמץ. זאת ועוד, “קפיצה” היא תנועה ההולמת את העז, וגם את הבן הצעיר. כשהיא נאמרת בהקשר של האב הזקן היא נשמעת בלתי מתאימה לגילו ודמותו, ובכך מובלט היסוד הניסי שלא אירע.
התבוננות: כתיבה - גלויה

כעת נפנה לקריאה נוספת, בזוגות, של הסיפור כולו. משימת הקריאה תהיה לסמן בחברותות מלים בסיפור שנשמעות להם תנ”כיות. בסוף הקריאה נבקש מהתלמידים לקרוא את המלים שסימנו, ונכתוב אותן על הלוח. נפנה את תשומת לב התלמידים למלים הכתובות על הלוח. (אפשר לשבח את התלמידים על האבחנות והזיהוי, וגם לשאול: איך ידעתם להצביע דווקא על המלים האלה? מה הופך מילה לתנ”כית? )

  • למה לדעתכם עגנון בוחר לדבר בשפה כזאת, מלאה בהקשרים תנכיים?
  • מה זה מוסיף ואיך זה קשור לסיפור שלנו?

נוסף על דברי התלמידים, נעיר כי הסיפור עוסק בארץ ישראל, בהגעה הפלאית אליה, ובמי שנותר מאחור. כסיפור שעוסק בשיבה אל ארץ המקור, הולמת אותו מאד התנסחות בשברי פסוקים ובמילים מקראיות, כשיבה אל שפת המקור. כמו כן, נספר לתלמידים כי הרבה מהמלים התנכיות המובאות כאן מובאות כ”ארמזים”. נרחיב על משמעויותיו של הארמז המקראי ונספר שההקשר המקורי של המלה/ הפסוק, מעניקים נפח נוסף לכתיבה, ומשמעויות עתיקות מצטרפות לדברים החדשים הנכתבים. (נדגיש כי ארמז הוא בהכרח מילולי, ולא עלילתי).

נסביר כי מתוך המעקב אחרי מילות הסיפור אפשר לראות באופן מובהק איך הדמויות עצמן מעוצבות זו מול זו. כפי שראינו, מוקד מרכזי של הסיפור הוא לעסוק בשאלת ההזדמנות לגאולה והשיבה לארץ, והבן  שזוכה לה, לעומת האב שנותר בצידה השני של המערה, בגלות ומעשיו גורמים לו שיחמיץ את ההזדמנות. כאן יש הזדמנות טובה לקשר את הסיפור להקשרו ההיסטורי, של ימי ראשית הציונות, ושל הויכוח סביב אופני הגאולה הראויים.

  • מה אתם יכולים לספר על האב?
  • מה מאפיין אותו לדעתכם, מתוך הסיפור?
  • באותו אופן נשאל גם על הבן.

כעת נזכיר לתלמידים את הציור בו התבוננו בראשית השיעור. נחלק לכל תלמיד צילום של הציור הזה, בגודל ובפורמט של גלויה (כלומר, שמצידו השני יהיה מקום לכתובת של נמען, וכעשר שורות לכתיבת תוכן קצר.

ננחה את התלמידים לכתוב על גב הגלויה שורות קצרות בגוף ראשון, כאילו היו הנער הכותב מא”י גלויה לאביו.

נדגיש כי עליהם לשבץ בגלויה לפחות מילה אחת שנבחרה “לא סתם”. כלומר, שיש בה איזשהו מטען נוסף:  סמלי או מקראי , כפי שעושה עגנון פעמים רבות בסיפור, שעל חלקן עמדנו יחד. (הם יכולים להשתמש במילות הסיפור, והפסוקים מהמחסן, אך מוטב בהרבה, שימצאו דבר מה חדש להטעין בו את הדברים. וכמובן, אם עולות על דעתם יותר ממלה אחת, מה טוב).

בתום המשימה, נבקש מתלמידים המעוניינים, להדגים ולקרוא מגלויותיהם. נציע ליתר התלמידים להקשיב בקשב רב לדברים, ולנסות לזהות את המלים ששובצו בו במתכוון. ננסה לחשוב למה התלמיד בחר להשתמש דווקא במילה מסויימת, במה היא טעונה ומה היא מספרת לנו מעבר.

הפנמה: ציור - שיעורי בית

לסיום, נבקש מהתלמידים לנסות לצייר בבית תמונה מקבילה לתמונה איתה פתחנו את השיעור, אבל הפעם – של האב, המחכה לבנו בגלות.

נסו לחשוב על תחושת ההחמצה שלו, על הגעגועים, על האשמה, ובטאו את הדברים בציור שלכם. חישבו:

  • עם מי אתם מזדהים יותר, עם הבן או עם האב?
  • מדוע?

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!