נפתח בשאלה-

• מה המשותף לאירועים הבאים: יציאת מצרים, גלות בבל, פורים, חנוכה?

לפני קריאת הפיוט, ניתן מעט רקע עליו:

הפיוט “מעוז צור” נכתב במאה ה-13- תקופת מסעי הצלב. בשלב זה נכניס “ידע עולם” על מסעי הצלב, ניתן לתלמידים לקרוא חומר על מסעי הצלב (אפשר כעבודת בית, ואפשר לערוך דף מחומר רב המצוי באינטרנט) עליהם לענות על השאלות:

1. מתי התקיימו מסעי הצלב?
2. מה היתה מטרתם?
3. היכן הם התרחשו?
4. כיצד נפגעו היהודים ממסעות הצלב?

ולאחר מכן נערוך דיון בכיתה, מה הקשר בין מסעי הצלב לבין האירועים שהזכרנו ? (יציאת מצרים, גלות בבל, פורים, חנוכה)

נקרא את הפיוט:

מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי
לְךָ נָאֶה לְשַׁבֵּחַ
תִּכּוֹן בֵּית תְּפִלָּתִי
וְשָׁם תּוֹדָה נְזַבֵּחַ
לְעֵת תָּכִין מַטְבֵּחַ
מִצָּר הַמְנַבֵּחַ
אָז אֶגְמֹר בְּשִׁיר מִזְמוֹר
חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ

רָעוֹת שָׂבְעָה נַפְשִׁי
בְּיָגוֹן כֹּחִי כָּלָה
חַיַּי מֵרְרוּ בְקֹשִׁי
בְּשִׁעְבּוּד מַלְכוּת עֶגְלָה
וּבְיָדוֹ הַגְּדוֹלָה
הוֹצִיא אֶת הַסְּגֻלָּה
חֵיל פַּרְעֹה וְכָל זַרְעוֹ
יָרְדוּ כְּאֶבֶן בִּמְצוּלָה

דְּבִיר קָדְשׁוֹ הֱבִיאַנִי
וְגַם שָׁם לֹא שָׁקַטְתִּי
וּבָא נוֹגֵשׂ וְהִגְלַנִי
כִּי זָרִים עָבַדְתִּי
וְיֵין רַעַל מָסַכְתִּי
כִּמְעַט שֶׁעָבַרְתִּי
קֵץ בָּבֶל זְרֻבָּבֶל
לְקֵץ שִׁבְעִים נוֹשַׁעְתִּי

כְּרוֹת קוֹמַת בְּרוֹשׁ בִּקֵּשׁ
אֲגָגִי בֶּן הַמְּדָתָא
וְנִהְיָתָה לוֹ לְפַח וּלְמוֹקֵשׁ
וְגַאֲוָתוֹ נִשְׁבָּתָה
רֹאשׁ יְמִינִי נִשֵּׂאתָ
וְאוֹיֵב שְׁמוֹ מָחִיתָ
רֹב בָּנָיו וְקִנְיָנָיו
עַל הָעֵץ תָּלִיתָ

יְוָנִים נִקְבְּצוּ עָלַי
אֲזַי בִּימֵי חַשְׁמַנִּים
וּפָרְצוּ חוֹמוֹת מִגְדָּלַי
וְטִמְּאוּ כָּל הַשְּׁמָנִים
וּמִנּוֹתַר קַנְקַנִּים
נַעֲשָׂה נֵס לַשּׁוֹשַׁנִּים
בְּנֵי בִינָה יְמֵי שְׁמוֹנָה
קָבְעוּ שִׁיר וּרְנָנִים

חֲשׂוֹף זְרוֹעַ קָדְשֶׁךָ
וְקָרֵב קֵץ הַיְשׁוּעָה
נְקֹם נִקְמַת עֲבָדֶיךָ
מֵאֻמָּה הָרְשָׁעָה
כִּי אָרְכָה הַשָּׁעָה
וְאֵין קֵץ לִימֵי הָרָעָה
דְּחֵה אַדְמוֹן בְּצֵל צַלְמוֹן
הָקֵם לָנוּ רוֹעִים שִׁבְעָה

הסבר של מילים קשות:

בשיר זה הרבה כינויים וביטויים סביב נושאים מסויימים. ניתן לתת לתלמידים למצוא כינויים שונים בשיר:

כינוי לקב”ה: מעוז צור ישועתי

פניות לקב”ה: לעת תכין מטבח. חשוף זרוע קדשך וקרב קץ הישועה. נקום נקמת עבדך. דחה אדמון בצל צלמון, הקם לנו רועים שבעה.

כינויים לבית המקדש ולדברים בתוך בית המקדש: בית תפילתי. נזבח (- הקרבת זבחי תודה.) מזבח. דביר.

כינויים לאויבים: צר המנבח. מלכות עגלה (-מצרים)

כינויים לעם ישראל: סגולה. שושנים. בני בינה (= חכמי ישראל)

ביטויים לקשיים של עם ישראל:  רעות שבעה נפשי, ביגון כוחי כילה. חיי מררו בקושי. לא שקטתי. נוגש הגלני. יין רעל מסכתי. כרות קומת ברוש בקש אגגי. יונים נקבצו עלי. פרצו חומות מגדלי, וטמאו כל השמנים. אין קץ לימי הרעה. דחה אדמון בצל צלמון.

ביטויים לנפילת האויבים: חיל פרעה וכל זרעו ירדו כאבן במצולה. קץ בבל זרובבל. נהיתה לו לפח ומוקש, וגאותו נשבתה. אויב שמו מחית, רוב בניו וקניניו על העץ תלית.

נשאל-

• מה המשותף למחרוזות 2-5? [מתחילות בתיאור אירוע היסטורי בעם ישראל של אומה ששעבדה אותנו (לפי סדר כרונולוגי- מצרים, בבל, פרס , יוון) וחתימה בידי הצלה ע”י הקב”ה]
• מה המשותף למחרוזות 1+6? [הן מהוות מסגרת לפיוט ובשתיהן יש איחולים לגאולה. התקווה המוצגת שם היא בהסתמכות על העבר- כמו שבעבר הקב”ה הושיע אותנו, כך הוא גם יושיעה בעתיד]

שיבוצים:

בשלב זה, ניתן לתת לתלמידים רשימת שיבוצים המופיעים בשיר. עליהם למצוא את הקשר בין השיבוץ לבין השיר ולהסביר כיצד הבנת המקור בתנ”ך, עוזרת לנו להבין טוב יותר את השיר. לשם כך עליהם לדפדף בתנ”ך ולהבין את ההקשר של כל שיבוץ ושיבוץ. [עדיף לתת לתלמידים רק את רשימת השיבוצים- דהיינו, צידה הימני של הטבלה המצורפת]

דיון: נסו להסביר מדוע שיר זה מיוחס לחג החנוכה ושרים אותו דווקא בחג זה, ולא במועדים אחרים המוזכרים בשיר?

לפניכם שתי הצעות כיצד ניתן להמשיך מכאן- תרגיל כתיבה או תרגיל האזנה:

כתיבה יוצרת: (עדין לא ברמה של הפנמה אישית) לאור הבנת מבנה הפיוט ותוכנו, ניתן להוסיף עוד בתים/ מחרוזות לפיוט. או בתים השייכים לאירועים היסטוריים רחוקים שלא מוזכרים- כגון: אירועים מתקופת השופטים או אירועים הקרובים יותר אלינו- גרוש ספרד, השואה וכדומה….

ניתן לתלמידים משימת כתיבה. עליהם לציין היכן בפיוט הבית שהם כותבים אמור להיכנס.

אפשר לחדד ולאתגר- שבבית זה יהיה עליהם להכניס שיבוץ, צימוד וחריזה כדוגמת זו שיש בשאר המחרוזות. בנוסף בית זה אמור להתאים למבנה שאר הבתים: מתחיל בתיאור המצוקה מהמלכות המשעבדת, ומסתיים בהצלה ע”י הקב”ה.

האזנה ללחן: בשלב זה נשמיע את לחן הפיוט לתלמידים. לאחר שהם מבינים את תוכן הבתים והם שומעים ומקשרים שוב ללחן העממי לפיוט זה. נשאל: האם הלחן מתאים לשיר? [כמובן, שישנה בעיה בלחן זה, שמשקף רק שמחה וצהלה, בעוד הפיוט נע בין פורענות, שיעבוד, והצלה וישועה.]

• מה הסתירה העולה בין הלחן לבין הפסוק “בנפול אויבייך אל תשמח” ? (או “מעשי ידי טובעים בים, ואתם אומרים שירה”?)

הלחן העממי לקוח מתוך שיר עם גרמני. ניתן בשלב זה להשמיע עוד לחנים שנתנו לשיר זה, לחנים פחות ידועים, המופיעים באתר ” הזמנה לפיוט”, ולבדוק את התאמתם לשיר.

כמשימה אפשר לבקש מהתלמידים להביא לכיתה שירים שהלחן שבהם לא תואם לתוכן המילים, ומתוך כך לפתח דיון על האזנה ביקורתית.

• אתרגיל כתיבה
• בהמחזה

בשיעור זה עסקנו בפיוט “מעוז צור ישועתי”  שנכתב במהלך מסעות הצלב. הפיוט מתאר את שיעבוד חנוכה כחלק משרשרת של אירועים קשים שמהם נגאלו עם ישראל במהלך ההיסטוריה. העמקנו בפיוט דרך הבנת מבנה הפיוט, מילים קשות ושיבוצים, התנסנו בהוספת בית לפיוט, ודנו בהתאמת הלחן המקובל לתוכן הפיוט. לבסוף, הגבנו לפיוט ממקום אישי דרך תרגיל כתיבה או המחזה.