ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נציג בפני התלמידים תמונות ונבקש מהם לומר מהו הדין או העניין המתואר בתמונות.
נקריא את הפסוק המופיע בויקרא כג’ העוסק במצוות הסוכה.
נשמע את תשובות התלמידים. (יכול להיות שיעלו דעות שונות שקשורות למה שהם כבר למדו בעבר על סוכות. המשמעות הפשוטה היא שהמצווה מדברת על ישיבה בסוכה בלבד. היום בעקבות הפרשנויות מבינים זאת גם כלאכול בסוכה וכלהעביר את מוקד החיים מהבית לסוכה). נספר לתלמידים שחז”ל פירשו את הישיבה בסוכה באופן רחב יותר מישיבה בלבד-
נספר לתלמידים שכחלק ממצוות ישיבה בסוכה ישנה מצווה לישון בסוכה.
התלמידים יעלו השערות שונות ננסה לחשוב איתם יחד מה ההסברים לכל צד, למה מותר לישון תחת המיטה ולמה לא.
נציג בפני התלמידים את טקסט המשנה, במקרן על הלוח כפי שמופיע במשנה, נבקש מהתלמידים במחברת שלהם לחלק את המשנה לחלקים. את החלוקה עליהם לעשות על פי הנקודות הבאות:
על מנת שהחלוקה תהיה ברורה התלמידים יצבעו כל חלק בצבע אחר, למשל: החלק הסיפורי בכחול והדין באדום. נדגיש בפני התלמידים שחלוקה נכונה של המשנה מקלה על ההבנה.
התייחסות לדינים במשנה:
נכתוב את הטבלה הבאה על הלוח, ונבקש מן התלמידים את עזרתם במילוי הטבלה (כמובן הטבלה שלפניכם מושלמת, בכיתה נשלים את הטבלה עם התלמידים):
| הסיפור | תגובת הזקנים | הדין הנלמד |
| היינו ישנים תחת המיטה בסוכה | לא אמרו דבר | לכאורה נראה שמותר לישון תחת המיטה בסוכה. הפרשנים יסבירו שמדובר במי שעדיין אינו בן מצוות (ובאמת הישן תחת המיטה בסוכה לא יוצא ידי חובה). |
| טבי העבד ישן תחת המיטה בסוכה | טבי העבד תלמיד חכם | עבד כנעני פטור ממצוות סוכה- ולכן יכל לישון תחת המיטה בסוכה. |
לאחר לימוד ראשוני זה של המשנה נבקש מהתלמידים להעלות השערות למה הישן תחת המיטה לא יצא ידי חובה.
התייחסות לסיפורים המופיעים במשנה:
הסיפור הראשון שסיפר רבי יהודה:
נשאל את התלמידים:
הדין הנלמד הוא : שעבד כנעני פטור ממצוות סוכה ולכן ישן תחת המיטה, מתוך כך נלמד שיהודי הישן תחת המיטה לא יצא ידי חובתו.
נשאל את התלמידים:
הסיפורים המופיעים במשנה הרחיבו לנו את הדינים והיו הוכחה וביסוס לקביעת הדין. על פי הסיפור והעדות שעלתה ממנו קבעו חכמים את הדין המופיע במשנה.
אפשרות א- מצוות ביום יום:
קביעת או לימוד ההלכה נלמדים בשיעור זה משני סיפורים שהמאפיין שלהם הוא הלימוד בדרך הצפייה בחיים היום יומיים. מתלמידי חכמים מצפים שגם ממעשים יום יומיים שגרתיים שלהם ניתן יהיה ללמוד מהם הליכות חיים – נדגים במספר דוגמאות את לימוד ההלכה מתוך מעשים יום יומיים.
נסביר שחז”ל התכוונו שבכל מעשה שאנחנו עושים אנחנו נעשה זאת עם כוונה לעבוד את הקב”ה דרך המעשה הזה. שכל מעשה יהיה לשם שמיים. לדוגמא גם כשאנחנו אוכלים שנאכל מתוך רצון לעבוד את ה’ ועצם האכילה שלנו תהיה חלק מעבודת ה’ שלנו.
נבקש מהתלמידים דוגמאות נוספות לכך שעבודת ה’ יכולה להיות מתוך החיים עצמם– אפשר לכוון את התלמידים לחשוב על דוגמאות שראו אצל תלמידי חכמים או דמויות בוגרות סביבם.
כל תלמיד יכתוב סיפור שראה או שמע אודות אדם אחר ממנו הוא לומד כלי נוסף איך לעבוד את הקב”ה.
אפשרות ב- לימוד הלכות חג מהורים וסבים:
נבקש מהתלמידים לספר על מקרה בו היו אצל הסבא או הסבתא בחגים ולמדו מהם על דיני ומנהגי החג המיוחדים לעדה. התלמידים ירשמו במחברת מקרה או סיפור שבו אחד ההורים או הסבים העירו להם או תיקנו אותם על התנהגות מסוימת בחג. נדביק על הלוח את הסיפורים השונים עם הדינים שנלמדו במקרים אלה עם שם התלמיד.
בשיעור זה למדנו את דין השינה בסוכה. למדנו כי הישן תחת המיטה בסוכה לא יצא ידי חובתו.
דין זה נלמד מתוך סיפורים על מעשי חכמים ותגובתם. מכאן הבנו את החשיבות שיש לשימוש תלמידי חכמים וללמידה מכל מעשיהם ודבריהם. הדגשנו כי יש ערך רב ללימוד מחיי היום יום ומהדוגמא האישית של תלמידי חכמים סביבנו וגם מההורים והסבים.
פתחנו בעיון בתמונות המשקפות את מצוות הישיבה בסוכה והמשכנו באמצעות דיונים וסיכום בטבלה ללימוד הדינים והסיפורים המופיעים במשנה. סיימנו במשימת כתיבה אישית בה סיפרנו על דינים וחידושים בעבודת ה’ שלמדנו מתלמידי חכמים סביבנו או מהמשפחה הקרובה.
היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא