נפתח בשאלה:

• האם כבר החלטתם למה תתחפשו השנה?
• האם חסר לכם פריט כלשהו לתחפושת?
• האם יש לכם רעשן?
• האם הכנתם כלי כדי לשלוח בו את משלוחי המנות שלכם?
• מה הייתם רוצים להכין לקראת פורים?

נחלק לילדים את הספר: ‘מלכה בירושלים’ המספר על ילדה שלא הייתה לה תחפושת בערב פורים, נאפשר לתלמידים לעיין במשך כמה דקות בספר. לאחר מכן אנו נקריא את ארבעת העמודים הראשונים.

• איך מרגישה ילדה שאין לה תחפושת בערב פורים?
• מה הייתם עושים לו הייתם במקומה של מלכה?
• יש בוודאי סביבנו ואף ייתכן שבכיתתנו ילדים שאין להם תחפושת, כיצד אנו יכולים לעזור זה לזה?

נכתוב את הצעות התלמידים על הלוח: שוק תן-קח, מסירת תחפושות יד-2 לבית הספר, הכנת תחפושות בעצמנו.

נמשיך ונקרא את הסיפור עד סופו.

לכשנסיים, נקרין תמונה מהספר על הלוח:

נספר: הרבה השתנה ברחובות ישראל מאז הוקם בית הספר “בצלאל”. נתבונן יחד באיורים ונשווה אותם להווי החיים של היום:

• האם היום מותר לטייל לבד בחוץ?
• האם במקום מגוריכם עדיין יש שבילים ללא מכוניות או רמזורים?
• במה שונה מקום מגוריכם מהעיר ירושלים של לפני כ 100 שנה?

נאמר לילדים שהסיפור דמיוני, ואינו מתאר מקרה שהתרחש. נדגיש שאסור לילדים ללכת אחרי אדם זר למקום שאינו מוכר.

הספר גדוש בפעלים,נבקש מהילדים לבצע את הפעולות המופיעות בספר באמצעות פנטומימה, במידה והילדים אינם מכירים את הפעלים- זאת הזדמנות מצוינת ללמד אותם:

1. “מלכה טורקת את הדלת”
2. “מלכה מחישה את צעדיה”
3. “יושב איש גדול מסתת באבן ומזמזם”
4. “הנערות קמות הן מתחילות למדוד, לגזור, לתפור”
5. “כאן לומדים לצייר, לפסל, לצרוף ולסתת”.

לאחר שהצגנו בפנטומימה מלאכות שונות- הגיע הזמן ליצור בעצמנו!

נחלק את הכיתה לשלוש קבוצות: 1. משלוחי מנות 2. רעשנים 3. תחפושות. כל ילד יבחר את הקבוצה בה הוא רוצה ליצור. הפעם לא ניתן לילדים הנחיות ברורות ומדויקות ליצירה, כל ילד וילדה יצרו באופן חופשי כצורפים-טבעות או כתרים ממתכת. כתופרים- כובעים או מצנפות. כציירים- צלחות מעוטרות למשלוחי מנות או רעשנים צבעוניים (אולי תנסו לצייר דיוקן?) כיד הדמיון הטובה עליהם.

בית הספר הגבוה לאומנות ‘בצלאל’ שוכן בירושלים. בוריס שץ שהקים את בית הספר בחר לקרוא לו על שם בצלאל בן אורי.

נספר לילדים כי בחומש שמות (פרק ל”א) כתוב שמשה רבנו פקיד בידי בצלאל את הקמת המשכן  שהיה איש “חכם לב” מלא “רוח אלוקים, בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה”. כתוב שבצלאל ידע לעבוד “בזהב ובכסף ובנחושת, ובחרשת אבן למלאת ובחרשת עץ לעשות בכל מלאכה”.

לפעמים כאשר אנשים מקימים מוסדות, הם נקראים על שם המייסד. אך כאשר בוריס שץ הקים את בית הספר לאומנות הוא לא בחר לקרא לו ‘בית הספר הגבוה לאומנות- שץ’ אלא ‘בצלאל’.

• מדוע לדעתכם בוריס שץ בחר להנציח את שמו של ‘בצלאל בן חור’ ולא את שמו?
• מה ניתן ללמוד על אישיותו של בוריס שץ?

נסכם: לכל אחד מאתנו יש כישרונות, יכולות ומתנות שיש רק לו. פורים הוא חג מיוחד בו יש מצווה לתת איש לרעהו ולהעניק לאלו שאין להם. בעוד מספר ימים כולנו נשלח מנות, נתחפש וניתן צדקה לאביונים. כדאי לנסות ללמוד מבוריס שץ כיצד לפנות מקום לאחר ולהיות ענו. לתת מכישרונך ומיכולותיך לאחרים, לעזור לחברים שלנו להיות מלכים ומלכות בירושלים, וגם מחוצה לה…

פתחנו בשאלות לקראת חג הפורים המתקרב. קראנו את הסיפור וראינו שיש ילדים שאין להם את כל מה שיש לנו, כמו תחפושות. העמקנו בפעלים המופיעים בסיפור ויצרנו מלאכות בעצמנו כאילו אנחנו בעלי מלאכה מקצועיים. דרך ההבנה שלכל אחד מאיתנו יש כשרון משלו, למדנו כיצד נוכל להעניק לאחר ולשמח אותו גם כשחסר לו.