נפתח את השיעור בכתיבת רצפי מילים על הלוח. נבקש מהתלמידים לנסות להבין מה כתבנו:

בוקרטובילדימ,  מימוכנלפתוחהדלת,  רוצימספרחדש?  

נבקש מהילדים להמציא רצפי מילים משל עצמם  והכיתה תנסה לפענח את הרצף.

גם ילדים ‘גדולים’ שכבר יודעים לקרא אוהבים להאזין לסיפורים, נחלק לילדים את הספר: “מכתב לביאליק”, נבקש מהם לעלעל בו ולנסות לנחש מה הסיפור שמסופר בו. לאחר מכן אנו נקריא את הסיפור.

נספר לילדים על חיים נחמן ביאליק, המשורר הלאומי שכתב ספרים, שירים וגם חקר את תולדות עם ישראל. הילדים בוודאי מכירים כמה משיריו לילידים: “פרש” (רוץ בן סוסי), “לכבוד חנוכה” (אבי הדליק נרות לי), “נדנדה” (נד-נד נד-נד). נספר כי אכן קיים בתל-אביב מוזיאון לזכר ביאליק שהוקם בביתו, אפשר לבקר במקום לצפות בהצגות לילדים ולראות את חדר העבודה של ביאליק.

נאזין יחד לשיר: “קן ציפור” , נכתוב את מילותיו על הלוח ונקרא:

קן לציפור
בין העצים,
ובקן לה,
שלוש ביצים.

ובכל ביצה –
הס, פן תעיר! –
ישן לו
אפרוח, אפרוח זעיר.

• האם יש בשיר מילים נוספות שאינן מובנות? (קן, הס, זעיר).

במידה והתברכתם בעולים חדשים בכיתה כדאי לתרגם את המילים הללו לשפת אמם.

• מה לילי עושה כאשר היא אינה מבינה מילה בשיר?
• מדוע לדעתכם לילי אינה שואלת את המורה שלה?
• מדוע היא אינה שואלת את ההורים?
• האם גם אתם לפעמים מתביישים לשאול?
• למה כדאי לשאול?
• מדוע לדעתכם אנשים נמנעים מלשאול? (בושה, ליצור רושם כאילו הם יודעים, פחד).
• האם יש דרכים נוספות לבירור מידע גם ללא עזרת מורה או הורה? (אינטרנט, ספרים, חברים) מהם היתרונות והחסרונות של אמצעי מידע אלה?
• אם תהיה לכם שאלה שתרצו לברר, האם תדעו למי לפנות?

נדון:

• האם גם לכם יש שאלות שעדיין לא בררתם?

נבקש מהילדים לחשוב על תחומי דעת שהם למדו השבוע, תופעות טבע שמעניינות אותם, שאלה הנוגעת לספורט, לבריאות, למוזיקה וכל שאלה אחרת שהם היו רוצים לשאול. נבקש מהילדים לכתוב את השאלה על דף ונכניס לתוך מעטפה.

נעבור בין התלמידים וננסה לחשוב:

• למי כדאי למען את המכתב?
• למנהל?
• לרב?
• למורה למדעים?
• המורה להתעמלות?
• להורה של אחד הילדים בכיתה?
• אולי סבא וסבתא?

נכתוב את שם הנמען על המעטפה.

נלמד את הילדים כיצד יש לכתוב מכתב (ממש כמו לילי), היכן כותבים את המנען והיכן את השולח, היכן מדביקים את הבול וכיצד יש לסגור את המעטפה.נאסוף את כל המכתבים אליה ותשלח או תעביר אותם לנמענים. (אם חסרות לנו כתובות של קרובי משפחה נבקש מההורים לשלוח לנו את הפרטים, באמצעות מסרון או הודעה ביומן).

• האם אתם סקרנים  ומחכים לקבל את התשובה לשאלתכם ?
• איך לדעתכם לילי הרגישה כאשר היא שלחה את המכתב לביאליק?

נחזור למעגל ונספר כי ניצן מקבלת את המכתב של לילי ומשיבה: “אני חושבת שכל מי שקורא או שומע שיר יכול להחליט בעצמו על מה הוא מספר ואיך נראים הדברים שהוא מספר עליהם. תחשבי ותחליטי בעצמך איך נראה הספנתעיר”.

• האם התשובה של ניצן עונה לשאלה?
• האם הייתם רוצים לקבל תשובה כזו?
• מדוע לדעתכם ניצן אינה מסבירה ללילי שהספנתעיר הוא בעצם “הס, פן תעיר”?

נתבונן בבולים המופיעים בספר, נסביר לילדים מדוע מופיעה חותמת על הבולים. נגלוש בכיתה לאתר השירות הבולאי ונראה לילדים בולים שונים ומעניינים, למשל הבול שהודפס לזכרו של ח”נ ביאליק או הבול “רוץ בן סוסי” עפ”י שירו של ביאליק.

נגלוש לאתר של התאחדות בולאי ישראל,, ונראה בולים שונים שעוצבו בהשראת שירי ילדים אהובים. נבקש מהילדים לעצב בול לשיר “קן לציפור”, הבול צריך לכלול מחיר, שם, ציור, ולהיות בגודל המתאים.

נחלק לכל ילד דף נייר קטן העשוי מפתקית שנגזרה לארבעה חלקים. בסיום העבודה- נתלה את הבולים בתערוכת בולים תוצרת מעשה ידינו.

נסכם: לילי למדה בכיתה שיר והיא לא הבינה חלק מהמילים, היא לא התעצלה ושלחה מכתב כדי לברר מיהו ‘הס פן תעיר’. לשאול- זו גבורה, יוזמה, חכמה וזאת הדרך ללמידה. גם אנחנו שאלנו שאלות, נשלח אותן ליעדן נשמח שתשתפו אותנו בתשובות שתקבלו.

 משימה לבית:

ממש כמו המורה של לילי, גם אנחנו נבקש מהתלמידים לצייר בבית  את השיר ‘קן ציפור’ ולעטר את הציור בעלים ובזרדים שהילדים יאספו בטבע.

•  האם וכיצד הילדים בחרו לצייר את ‘הס פן תעיר’??

פתחנו בחידה ופענוח מילה. למדנו רקע על ביאליק, קראנו סיפור ושיר שלו. ראינו ששאילת שאלות היא חשובה ומהותית בשביל שנתקדם ונגדל ונלמד ושחשוב לדעת את מי נכון לשאול ואיך. כתבנו מכתב עם שאלה חשובה שמעסיקה אותנו ושלחנו אותה עם בול לאדם שאנו חושבים שיוכל לתת לנו מענה עליה. סיימנו במשימת ‘עיטור’ השיר לבית.