ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נקדים ונספר לתלמידים שמפגש זה הוא חלק מלימוד שאנחנו מקיימים לקראת “יום גוש קטיף”.
נשאל אם מישהו שמע על גוש קטיף, ומה שם זה מעורר בו.
נחלק לתלמידים את מילות השיר”מכורה שלי” של לאה גולדברג”, ונאזין למשוררת עצמה קוראת אותו בהקלטה.
לאחר מכן, נפענח יחד מילים קשות (לדוגמה: אביונה, מכורה, לתנות, דלותך).
כעת נזמין את התלמידים להאזין לשיר שוב, הפעם בביצוע של חווה אלברשטיין.
ניתן לכל תלמיד שני צבעים שונים, ונבקש מכל תלמיד לסמן על גבי הדף מילים בעלות מטען חיובי בצבע אחד, ומילים בעלות מטען שלילי בצבע אחר.
נערוך סבב ונלקט את המילים שסימנו התלמידים.
בדיון נעמוד על הדברים שהופכים מקום לאהוב עלינו, ונדגיש שבמכלול, הטוב והפחות טוב יוצרים יחד תמהיל אהוב וחד-פעמי, שאין שני לו.
נזמין תלמיד אחד שסבור שהוא חיובי, ותלמיד אחד שסבור ההפך, להתווכח זה עם זה ולשכנע את יתר התלמידים בצדקתם.
נסכם: השיר עוסק במולדתה של הדוברת ומוצגת בו תמונה חיה, מציאותית ועגולה. אין כאן ניסיון לייפות את המציאות, אך גם ניכרים כאן רגשות חזקים של חיבור ושייכות.
נראה כיצד החיבור בין הרגשות השונים לא יוצר סתירות בהכרח אלא תמונה שלמה.
נחלק את התלמידים לקבוצות. נבקש מכל קבוצה לחקור מושג (בעל קונוטציה חיובית/שלילית) הקשור לגוש קטיף, למשל:
נשוב למליאה ונלמד כל משוג מתוך המחקר הקצר שערכה על אודותיו הקבוצה. התמונה המורכבת שתיווצר, בין המתוק והמר, תאפשר לנו לשוב לשאלה מראשית השיעור: מהו התמהיל המיוחד של גוש קטיף שהפך אותו ליחיד ואהוב כל כך בעיני יושביו?
לאחר שהעמקנו,
ננסה להפנות את המבט אל החד-פעמיות שבבית שלנו, על הדבש ועל העוקץ שבו.
נזמין את התלמידים לעצום עיניים ולדמיין שהם עומדים בפתח הבית שלהם. מכאן נצא יחד ל”סיור”, כל תלמיד בביתו. ב”סיור” יעברו התלמידים בכל החדרי הבית, ויתבקשו להשהות את המחשבה באזור / חדר / מקום אחד שאהוב עליהם במיוחד מטרת הדמיון המודרך הקצר הזה היא להעמיק את המבט לתוך הבית הפרטי שלנו. בסופו נזמין את התלמידים ליצור קולאז’ מעיתונים ומכתבי עת (מילים מגזרי עיתון, כתמי צבע ואובייקטים גרפיים מתוך כתבי עת) שיביא לידי ביטוי מכלול אהוב של הבית שלנו או של מקום אחר אהוב במיוחד, וידייק בדברים שהופכים אותו לכל כך מיוחד ואחר בעינינו.
נתלה את הקולאז’ים בכיתה ונסייר בין העבודות. כל תלמיד ייעמד ליד קולאז’ שצד את עינו, וינסה “לזרוק” מילים שיביעו את מה שהוא מוצא בו. לאחר מכן, יחלוק יוצר הקולאז’ (אם ירצה) עם הכיתה את מה שעמד לנגד עיניו כשיצר אותו.
פתחנו בדיון על גוש קטיף. דרך עיון בשיר מכורה עמדנו על מורכבות המבט והקשר עם הבית, על היכולת לראות את הצדדים הטובים והמורכבים של הבית שלנו. מתוך כך הבטנו אל גוש קטיף וראינו את מורכבות החיים האהובים שהיו בו. סיימנו ביצירת קולאז’ המבטא בית.
מעוניינים בתיאום פגישה, הזמנת חומרים, ליווי לבית הספר, או כל שאלה אחרת, אנא פנו אלינו כאן ואחד מנציגינו יחזור אליכם בהקדם.
לב לדעת – המכללה האקדמית הרצוג, אלון שבות 90433
[email protected]
לקבלת עידכונים שוטפים
היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא