ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נשמר באזור האישי

מהי סובלנות? – יחידת לימוד ליום רבין

  • אורי רובינשטיין
אורי רובינשטיין
שימו לב! שיעור זה ארוך וגדוש. אנו מציעים לפרוש את היחידה על פני שני שיעורים או לחילופין לברור מתוך היחידה את עיקרי הפעילויות בכל שלב (במספר שלבים של השיעור יש בחירה: בפתיחה, בהתבוננות ובהפנמה). מומלץ להפעיל את שיקול הדעת בהתאם להיכרות המורה עם הכיתה ועם הזמן העומד לרשותו.
בשיעור זה נכיר את המושג סובלנות. מתוך היכרות עם רצח רבין ועם הכרזות הנוצרות מדי שנה לקראת יום הירצחו, יתנסו התלמידים בהעברת מסר של פיוס חרף המחלוקות ובניהול דיון מכבד. התלמידים ילמדו על ערכה של הסובלנות ועל החשיבות לשמור עליה, גם כאשר מאתגר להכיל את דעותיהם של אלו שחולקים עליהם.
לב השיעור: מהי סובלנות וכיצד ניתן ליישם אותה?
פתיחה: רקע על ציון יום רצח רבין

נפתח בסרטון המסכם בקצרה את הרקע לרצח יצחק רבין ואת ההשלכות שלו על החברה הישראלית.

נצרף לתלמידים דף שאלות שילווה את הצפייה:

  1. באיזה תאריך נרצח יצחק רבין?
  2. מה היה האירוע האחרון שבו השתתף רבין?
  3. מי רצח את רבין?
  4. מדוע, לדעתכם, נקט הרוצח בפעולה קיצונית זו ורצח את ראש הממשלה?

במידה והנושא רגיש עבור אוכלוסיית היעד של השיעור או עבור ההרכב הכיתתי, נתווך לתלמידים את הרקע לרצח, נספר להם עליו באמצעות מידע: השנה שבה אירע הרצח, המיקום והמחלוקת באותם ימים.

לאחר מכן, נשאל את התלמידים כיצד הם מרגישים לאחר ששמעו את הסיפור?

מפגש: סבלנות וסובלנות

נעלה בפני התלמידים את הסיבה בשלה רצח יגאל עמיר את רבין: התנגדות עזה לדעותיו ומעשיו הפוליטיים של רבין.

נרשום על הלוח את המילים “סבלנות” ו”סובלנות”. נשאל:

  • מה ההבדל בין סבלנות וסובלנות?

לאחר שנשמע את התלמידים, נציג להם את ההגדרות המילוניות למושגים אלו:

סבלנות: התאפקות, אורך רוח, שליטה ברגשות.

סובלנות: היכולת לקבל שונות של מיעוט, תרבות, מנהגים וכדומה, גם אם אינה מקובלת.

 

נציג לתלמידים מספר סיטואציות שבהן יצטרכו להכריע האם ההתנהגות המתוארת בהן היא חוסר סבלנות או חוסר סובלנות:

  1. רן חיכה לאוטובוס בתחנה. לפי הנכתב בלוח הדיגיטלי שבסמוך לתחנה, האוטובוס היה אמור להגיע ב-14:05, אולם בפועל הוא הגיע רק ב-14:10. דן עלה על האוטובוס, כשהוא כועס. כאשר העביר את כרטיס הנסיעה שלו לנהג הוא צעק עליו כי לא עמד בזמנים המצופים ממנו.
  2. אליהו מתפלל בבית הכנסת האשכנזי בשכונתו. שבת אחת, התארח בשכונה אורח שהגיע מחוץ לעיר. המארח שלו סיפר לגבאים כי האורח שלו ניחן בקול ערב ונעים והם התלהבו והציעו לו לעלות חזן בקבלת השבת. האורח ניגש אל הבימה, אולם הנוסח שבו התפלל היה נוסח שונה מהנהוג בבית הכנסת האשכנזי. אליהו, שלא הכיר את הנוסח ואת המנגינה של האורח, בא אליו עם סיום התפילה וגער בו על כך שהמנגינות שלו אינן מקובלות בבית הכנסת שלו.
  3. מאיה וגילי יצאו לטיול שנתי עם כיתתן. הן סיירו בכפר דרוזי, שם פגשו תושבים מקומיים. מאיה לחשה לגילי שהבגדים המסורתיים של הדרוזים מיושנים ומכוערים בעיניה. אישה דרוזית שעברה לצידן, שמעה את הדברים ונפגעה.
  4. אמא של דינה אמרה לה שאם היא תתאפק ולא תאכל את הסוכריה שמונחת בארון, היא תקבל ביום שלמחרת שתי סוכריות. דינה ניסתה להתאפק, אך לא הצליחה ולבסוף ניגשה אל הארון, לקחה את הסוכריה ואכלה אותה בתיאבון.

בנוסף, אפשר להציג לתלמידים קטעים מתוך הסרט שרק 2, שם מוצגות בזו אחר זו סצנות של חוסר סבלנות וחוסר סובלנות. התלמידים יצטרכו לזהות בכל סצנה האם מדובר בסיטואציה של חוסר סבלנות או חוסר סובלנות.

נשאל את התלמידים האם יש קשר בין המילים. ננסה להבין איתם שכשם שסבלנות היא היכולת הכלה של רגשות ואמוציות, כך גם סובלנות דורשת יכולת הכלה של השונה מאיתנו.

לאחר מכן, נשאל:

  • האם רצח רבין בוצע על רקע חוסר סבלנות או חוסר סובלנות? נשמע את תשובותיהם ומהן נפסע אל ההתבוננות.
התבוננות: כרזות על סובלנות

נשוחח עם התלמידים על כך שיצחק רבין נרצח בשל חוסר סובלנות, חוסר הכלה, לדעות שלו. חוסר הסובלנות של הרוצח היה כה חריף עד שהוא נקט בפעולה קיצונית.

נספר לתלמידים שמדי שנה מוציא מרכז רבין כרזה לציון יום השנה לרצח. הכרזה מעבירה מסר של חשיבות הסובלנות. נציג לתלמידים מבחר כרזות ונבקש מהם שיסבירו כיצד הכרזות מעבירות מסר של סובלנות וראיית המשותף.

ניתן לבצע את ההתבוננות בשתי דרכים:

  • לתלות את הכרזות ברחבי הכיתה ולחלק לתלמידים דפים עם שאלות על הכרזות.
  • לחלק את התלמידים לקבוצות ולכל קבוצה לחלק את הכרזות שבהן נבחר לעסוק.

חשוב שהמורה ינחה את השיח סביב הכרזות. אם יש חשש שהתלמידים לא יבינו אותן, ניתן לשאול שאלות ספציפיות על כרזות נבחרות או להעניק לתלמידים בחירה בין הכרזות, לשיקול דעת המורה.

 

להלן מספר הצעות לכרזות ולשאלות על הכרזות. כל הכרזות לקוחות מתוך מרכז יצחק רבין. 

כרזת “לא חייבים  להסכים, כן חיביים להיות ביחד”- יום השנה ה-20: 

(לחצו על ארבעת הנקודות שמתחת לכרזה עד שתגיעו לכרזה שחציה אדום וחציה כחול עם הטקסט המצוטט בכותרת)

שאלות לדיון:

  • בכרזה שני צדדים, אדום וכחול, שביניהם מחברים תפרים. כיצד הדבר מבטא חוסר הסכמה?
  • מהי צורת הקרע שבין הצדדים השונים? מה הדבר בא לסמל?
  • נסחו את מסר הכרזה במילים אחרות.

 

כרזת “לוקחים אחריות על המילים”- יום השנה ה-21: 

(לחצו על שלושת הנקודות שמתחת לכרזה עד שתגיעו לכרזה עם האקדח והטקסט המצוטט בכותרת).

שאלות לדיון:

  • מדוע בחרו יוצרי הכרזה לחבר בין אקדח למקלדת?
  • כיצד מסר הכרזה, “לוקחים אחריות על המילים”, מתקשר לחוסר סובלנות?
  • ספרו על מקרה בו נחשפתם לאנשים שלא לקחו אחריות על המילים שלהם. מה הייתה הסיטואציה? כיצד הרגשתם כשנחשפתם אליה?

 

כרזת “ישראל”- יום השנה ה-22:

שאלות לדיון:

  • בכרזה שמות תואר רבים. עם אילו מהם אתם מרגישים מזוהים?
  • סך כל שמות התואר יוצר את המילה “ישראל”. מדוע? מה רצו להעביר יוצרי הכרזה בכך?
  • כתבו משפט המעביר את המסר של הכרזה.
הפנמה: יצירת כרזה / התנסות בניהול מחלוקת

לאור חשיפת התלמידים לכרזות, נבקש מהם ליצור כרזה משלהם המעבירה מסר על מהות הסובלנות או על חשיבותה.

התלמידים יציגו את תוצריהם בכיתה ויסבירו כיצד הכרזה שלהם מעבירה את המסר.

בסוף הצגת הדברים ניתן להקריא שני מקורות העוסקים בחשיבות של דביקות בסובלנות ובשלום, גם כאשר מאתגר להכיל את החולקים עלינו.

 

א. יצחק רבין, מתוך דברים שנשא בטקס 25 שנות ועידת האיחוד, ירושלים, 25.2.1993

יש מחיר כבד אישי וציבורי לפלגנות, לקרעים, ולעומת זאת – תשלום הוגן לאיחוד הלבבות ולהבנה. גם אם אין רואים כולם עין בעין, גם אם יש חילוקי דעות, גם אם יש הבדלים וניואנסים – טוב וחשוב להתווכח, אבל גם לחרוק שיניים, לנשוך שפתיים, ולהמשיך ביחד. ביחד, כדי להגיע למטרה המשותפת, כאשר טובתה של המדינה קודמת לכל חשבון אישי.

ב. תפילה על השלום, רבי נתן מנמירוב, תלמידו של רבי נחמן מברסלב

אדון השלום, מלך שהשלום שלו, עושה שלום ובורא הכל. יהי רצון מלפניך שתבטל מלחמות ושפיכות דמים מן העולם ותמשיך שלום גדול ונפלא בעולם…עזרנו והושיענו כולנו שנזכה תמיד לאחוז במידת השלום, ויהיה שלום גדול באמת בין כל אדם לחברו, ובין איש לאשתו ולא יהיה שום מחלוקת, אפילו בלב, בין כל בני אדם. כי אתה עושה שלום במרומך, ואתה מחבר שני הפכים יחד, אש ומים, ובנפלאותיך העצומים אתה עושה שלום ביניהם. כן תמשיך שלום גדול עלינו ועל כל העולם כולו, באפן שיתחברו כל ההפכים יחד, בשלום גדול ובאהבה גדולה. ה’ שלום, ברכנו בשלום!

לאור חשיפת התלמידים לכרזות ולחשיבותה של הסובלנות, נסביר לתלמידים שהם יתנסו בניהול מחלוקת. נעמיד את הכיסאות בכיתה בשני צדדים מקבילים, כאשר פני הכיסאות אלו כלפי אלו. צד אחד ייקרא “צד א'” והצד השני “צד ב'”.

נדפיס על כרטיסים תרחישים אותם נניח הפוכים במרכז הכיתה, בין הכיסאות. נבחר אחד מן הכרטיסים ונקריא את התרחיש הכתוב בו. לאחר התרחיש יוצעו שתי אפשרויות להגיב לו: אפשרות א’ ואפשרות ב’. על התלמידים להחליט באיזו אפשרות היו בוחרים לו היו חווים את התרחיש הזה ועליהם לעבור לשבת בצד התואם את העמדה שלהם.

לאחר שהתלמידים יתיישבו, הם יצטרכו לדון ולנסות לשכנע את הצד השני שהאפשרות בה בחרו היא הנכונה (דיבייט). אם ישנם תלמידים שמשתכנעים מהצד השני, עליהם לעבור לשבת בו. בסופו של הדיון, נבחן באיזה צד יושבים יותר תלמידים ונכריז עליו כצד המנצח בדיון.

למורה ישנו תפקיד חשוב בהנחיית הדיון. עליו להקפיד שהשיח יתנהל בין התלמידים ולא עמו (התלמידים עלולים להסתכל אל המורה ולהסביר לו את עמדתם, במקום ליצור קשר עם עמיתיהם מהצד השני ולדון איתם), שהגבולות שלו ישמרו ושקולות כל התלמידים המעוניינים להביע את עמדתם יישמעו.

כמו כן, לעיתים תלמידים יוכלו לטעון כי הם לא מסכימים עם אף אחת מהאפשרויות. נסביר להם כי לצורך המשחק עליהם לבחור באחת מהן ולכן מומלץ שיבחרו באפשרות שבה הם יותר נוטים לבחור.

להלן הסיטואציות הפתוחות לדיון בפני התלמידים. ניתן לבחור מתוכן סיטואציות על פי שיקול דעת המורה והיכרותו את הכיתה ולפי הזמן נתון לרשות הכיתה.

 

  1. מחנכת כיתתכם מציעה לכם לציין את חג הסיגד בכ”ט בחשוון. חג הסיגד הינו יום מועד עבור בני העדה האתיופית בו, על פי המסורת, מחדשים את הברית בין עם ישראל לה’ ומעוררים את הציפייה לירושלים ולגאולה. מספר תלמידים בכיתה לא רואים צורך בציון חג הסיגד, משום שבכיתתכם אין תלמידים בני העדה האתיופית. מנגד, מספר תלמידים אחרים טוענים כי חשוב להכיר את כלל המסורות של עדות ישראל ולכן חשוב לציין את היום בכיתה. המורה אומרת כי קיום חגיגת הסיגד תלוי בהחלטתכם.

במה תבחרו?

  • אם אתם חושבים שכדאי לחגוג את חג הסיגד, גם אם אין תלמידים מבני העדה האתיופית איתכם בכיתה, מפני שזהו חג שעבר בקהילות ישראל ושראוי שתכירו – עברו לצד א’.
  • אם אתם חושבים שאין צורך לחגוג את חג הסיגד בכיתתכם, בהיעדר תלמידים בני העדה האתיופית, משום שאין לחג זה משמעות עבורכם ועבור המסורת שלכם – עברו לצד ב’.

 

  1. המורה חילקה אתכם לקבוצות על מנת שתכינו דגמים העוסקים בשנות העלייה לארץ ובציונות. רמי, חבר הקבוצה שלכם, לא שיתף פעולה במהלך הכנת הדגם. הוא לא יצר קשר עם קבוצתכם ולא היה זמין כאשר קראתם לו. כעת, אתם מתבקשים להציג את התוצר שהכנתם מול כל הכיתה והמחנכת שלכם איננה יודעת כי רמי לא היה שותף ליצירתו.

במה תבחרו?

  • אם לדעתכם אין לרמי סיבה לעלות איתכם ולהציע את הדגם מול שאר הכיתה, מפני שלא טרח ולא היה חלק – עברו לצד א’.
  • אם אתם חושבים שלמרות שרמי לא לקח חלק פעיל בעשיית הדגם ראוי לתת לו להציג איתכם את התוצר כדי שלא יתבייש – עברו לצד ב’.

 

  1. מחנך הכיתה שלכם החליט לרענן את כללי ההזמנה לימי הולדת. עד עכשיו, כל אחד יכול היה להזמין ליום ההולדת את חבריו בלבד, אולם המחנך לא היה מרוצה מכך שישנם ילדים שרואים את עצמם כחברים של חתן השמחה ומופתעים לגלות שלא הוזמנו. כעת הוא מבקש מכם שבימי ההולדת שלכם תזמינו את כל ילדי הכיתה ללא יוצא מן הכלל.

בקרב התלמידים נשמעו קולות של התנגדות למהלך. הם טוענים כי כך חגיגת יום ההולדת שלהם תאבד את הייחודיות שלה וכי הם שמחים לחגוג בקרב החברים הקרובים בלבד. המורה שומע את טענת התלמידים הללו ומבקש לשמוע את דעתכם.

במה תבחרו?

  • אם אתם חושבים כי המחנך צודק וכי יש להזמין את כל תלמידי הכיתה ליום ההולדת – עברו לצד א’.
  • אם אתם מתנגדים לרעיון של המחנך ומבקשים להמשיך ולחגוג את יום ההולדת בקרב החברים שאתם תזמינו בלבד – עברו לצד ב’.

 

  1. המורה למדעים הכינה פעילות אינטראקטיבית של כעשרים דקות המצריכה מכם להוריד אפליקציה למכשיר שלכם. אולם, לחלק מן התלמידים אין מכשיר חכם ויש כאלו שאפילו אין להם בכלל פלאפון. המורה טוענת שאם אין לכולם מכשיר שיוכל לשמש בפעילות, היא לא תוכל לקיים אותה. מנגד, טוענים מספר התלמידים שלהם מכשיר חכם, כי חבל שהם יפסידו את הפעילות הייחודית רק בגלל שלאחרים אין מכשיר מתאים. עוד הם טוענים כי הפעילות לא אורכת על פני כל השיעור, אלא רק על עשרים דקות מתוכו, כך שהתלמידים שאין בידיהם מכשיר חכם לא יפסידו את כל מהלך השיעור.

המורה למדעים מבקשת שתכריעו כיצד לקיים את השיעור.

במה תבחרו?

  • אם אתם טוענים כי אפשר לקיים את הפעילות רק עבור מי שבידו מכשיר חכם, מפני שלא הוגן שהם יפסידו את הפעילות רק בגלל שלאחרים אין – עברו לצד א’.
  • אם אתם חושבים כי אסור לקיים את הפעילות מפני שלא ראוי שחלק מן התלמידים לא ישתתף בה – עברו לצד ב’.

 

  1. מחנכת הכיתה נכנסה בבוקר אל הכיתה ובפיה הודעה: אל בית הספר מיועדת להצטרף תלמידה חדשה בשם ליה. ליה היא ילדה בעלת נכות ברגליה והיא מתניידת בכיסא גלגלים. המחנכת מספרת כי אם הכיתה תרצה לקבל אליה את ליה, היא תצטרך לעבור מיקום בתוך בית הספר לכיתה בקומה הראשונה, הנגישה עבור ליה, אך זוהי כיתה קטנה ומוזנחת יותר מן הכיתה הנוכחית.

מספר תלמידים טוענים כי הם לא אמורים לקבל הרעה בתנאים רק מפני שמצטרפת אליהם תלמידה חדשה. הם טוענים שיש עוד כיתה בשכבה שגם ככה לומדת בקומה הראשונה ושליה יכולה להצטרף אליה, הרי גם ככה היא לא יודעת לאיזו כיתה היא אמורה לעבור.

לעומת זאת, תלמידים אחרים טוענים כי ראוי לקבל את ליה בסבר פנים יפות, גם אם אינכם מכירים אותה עדיין וגם אם בשל כך תצטרכו לעבור מיקום בתוך בית הספר. העיקר שהתלמידה החדשה תרגיש בנוח.

לאחר התייעצות עם המנהלת, הודיעה לכם המחנכת כי ההכרעה האם ליה תעבור ללמוד בכיתתכם (ובעקבות כך גם אתם תעברו כיתה), נתונה לכם.

במה תבחרו?

  • אם תבחרו לבקש שליה לא תעבור לכיתתכם, אלא לכיתה נגישה אחרת שנמצאת בשכבה – עברו לצד א’.
  • אם תבחרו לקבל את ליה לכיתתכם, גם במחיר מעבר לכיתה אחרת, פחותה בתנאיה מהכיתה הנוכחית – עברו לצד ב’.

 

  1. ידוע לכם עוד מתחילת השנה שמחנכת הכיתה שלכם אוסרת לפתוח קבוצת וואטסאפ כיתתית. הדבר נאמר לכם עוד ביום הראשון של שנת הלימודים ומאז חזר על עצמו כמה וכמה פעמים.

למרות דבריה של המחנכת, היום בצהריים, לאחר הלימודים, נטע פתחה קבוצת וואטסאפ וצירפה אתכם אליה.

אתם מתלבטים מה לעשות כעת: מצד אחד, המחנכת אסרה עליכם לפתוח קבוצה, אך מצד שני, אינכם מעוניינים לעזוב את הקבוצה בהפגנתיות, מה שעלול לבייש את נטע או לגרום לכם להיתפס כחנונים. מלבד זאת, אתם יודעים שהמחנכת אסרה לפתוח את הקבוצה ואתם לא פתחתם אותה, אלא נטע.

במה תבחרו?

  • אם תבחרו לצאת מן הקבוצה, גם כאשר אתם יודעים שאולי נטע תפגע מכך – עברו לצד א’.
  • אם תחליטו להישאר בקבוצה כדי לא לעורר רעש בקרב התלמידים האחרים – עברו לצד ב’.

 

לאחר הדיונים בין הצדדים השונים נשאל את התלמידים מספר שאלות לסיכום:

  • איזה דיון היה הכי מאתגר עבורכם? מדוע?
  • האם הרגשתם שאתם מצליחים לקבל דעה שונה משלכם? הדגימו.
  • אילו מסקנות אתם מסיקים מן הדיון הכיתתי וכיצד תיישמו אותן בחייכם?
אסיף: סיכום

השיעור נפתח עם היכרות על הרקע שהוביל לקביעת יום רצח רבין כיום ממלכתי במדינת ישראל. למדנו על המושג סובלנות ועל ביטויים קיצוניים של חוסר סובלנות. באמצעות הכרזות השנתיות של מרכז רבין נחשפנו למחירים שחוסר סובלנות עלול להביא עמו. בסיומו של השיעור התנסינו בעצמנו ביצירת מסר של סובלנות, אם בהכנת כרזה ואם בניהול דיון עם תלמידים בעלי עמדות שונות משלנו.

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!