במידה והנושא רגיש עבור אוכלוסיית היעד של השיעור או עבור ההרכב הכיתתי, נתווך לתלמידים את הרקע לרצח, נספר להם עליו באמצעות מידע: השנה שבה אירע הרצח, המיקום והמחלוקת באותם ימים.

לאחר מכן, נשאל את התלמידים כיצד הם מרגישים לאחר ששמעו את הסיפור?

לאור חשיפת התלמידים לכרזות ולחשיבותה של הסובלנות, נסביר לתלמידים שהם יתנסו בניהול מחלוקת. נעמיד את הכיסאות בכיתה בשני צדדים מקבילים, כאשר פני הכיסאות אלו כלפי אלו. צד אחד ייקרא “צד א'” והצד השני “צד ב'”.

נדפיס על כרטיסים תרחישים אותם נניח הפוכים במרכז הכיתה, בין הכיסאות. נבחר אחד מן הכרטיסים ונקריא את התרחיש הכתוב בו. לאחר התרחיש יוצעו שתי אפשרויות להגיב לו: אפשרות א’ ואפשרות ב’. על התלמידים להחליט באיזו אפשרות היו בוחרים לו היו חווים את התרחיש הזה ועליהם לעבור לשבת בצד התואם את העמדה שלהם.

לאחר שהתלמידים יתיישבו, הם יצטרכו לדון ולנסות לשכנע את הצד השני שהאפשרות בה בחרו היא הנכונה (דיבייט). אם ישנם תלמידים שמשתכנעים מהצד השני, עליהם לעבור לשבת בו. בסופו של הדיון, נבחן באיזה צד יושבים יותר תלמידים ונכריז עליו כצד המנצח בדיון.

למורה ישנו תפקיד חשוב בהנחיית הדיון. עליו להקפיד שהשיח יתנהל בין התלמידים ולא עמו (התלמידים עלולים להסתכל אל המורה ולהסביר לו את עמדתם, במקום ליצור קשר עם עמיתיהם מהצד השני ולדון איתם), שהגבולות שלו ישמרו ושקולות כל התלמידים המעוניינים להביע את עמדתם יישמעו.

כמו כן, לעיתים תלמידים יוכלו לטעון כי הם לא מסכימים עם אף אחת מהאפשרויות. נסביר להם כי לצורך המשחק עליהם לבחור באחת מהן ולכן מומלץ שיבחרו באפשרות שבה הם יותר נוטים לבחור.

להלן הסיטואציות הפתוחות לדיון בפני התלמידים. ניתן לבחור מתוכן סיטואציות על פי שיקול דעת המורה והיכרותו את הכיתה ולפי הזמן נתון לרשות הכיתה.

1. מחנכת כיתתכם מציעה לכם לציין את חג הסיגד בכ”ט בחשוון. חג הסיגד הינו יום מועד עבור בני העדה האתיופית בו, על פי המסורת, מחדשים את הברית בין עם ישראל לה’ ומעוררים את הציפייה לירושלים ולגאולה. מספר תלמידים בכיתה לא רואים צורך בציון חג הסיגד, משום שבכיתתכם אין תלמידים בני העדה האתיופית. מנגד, מספר תלמידים אחרים טוענים כי חשוב להכיר את כלל המסורות של עדות ישראל ולכן חשוב לציין את היום בכיתה. המורה אומרת כי קיום חגיגת הסיגד תלוי בהחלטתכם.

במה תבחרו?

• אם אתם חושבים שכדאי לחגוג את חג הסיגד, גם אם אין תלמידים מבני העדה האתיופית איתכם בכיתה, מפני שזהו חג שעבר בקהילות ישראל ושראוי שתכירו – עברו לצד א’.
• אם אתם חושבים שאין צורך לחגוג את חג הסיגד בכיתתכם, בהיעדר תלמידים בני העדה האתיופית, משום שאין לחג זה משמעות עבורכם ועבור המסורת שלכם – עברו לצד ב’.

2. המורה חילקה אתכם לקבוצות על מנת שתכינו דגמים העוסקים בשנות העלייה לארץ ובציונות. רמי, חבר הקבוצה שלכם, לא שיתף פעולה במהלך הכנת הדגם. הוא לא יצר קשר עם קבוצתכם ולא היה זמין כאשר קראתם לו. כעת, אתם מתבקשים להציג את התוצר שהכנתם מול כל הכיתה והמחנכת שלכם איננה יודעת כי רמי לא היה שותף ליצירתו.

במה תבחרו?

• אם לדעתכם אין לרמי סיבה לעלות איתכם ולהציע את הדגם מול שאר הכיתה, מפני שלא טרח ולא היה חלק – עברו לצד א’.
• אם אתם חושבים שלמרות שרמי לא לקח חלק פעיל בעשיית הדגם ראוי לתת לו להציג איתכם את התוצר כדי שלא יתבייש – עברו לצד ב’.

3. מחנך הכיתה שלכם החליט לרענן את כללי ההזמנה לימי הולדת. עד עכשיו, כל אחד יכול היה להזמין ליום ההולדת את חבריו בלבד, אולם המחנך לא היה מרוצה מכך שישנם ילדים שרואים את עצמם כחברים של חתן השמחה ומופתעים לגלות שלא הוזמנו. כעת הוא מבקש מכם שבימי ההולדת שלכם תזמינו את כל ילדי הכיתה ללא יוצא מן הכלל.

בקרב התלמידים נשמעו קולות של התנגדות למהלך. הם טוענים כי כך חגיגת יום ההולדת שלהם תאבד את הייחודיות שלה וכי הם שמחים לחגוג בקרב החברים הקרובים בלבד. המורה שומע את טענת התלמידים הללו ומבקש לשמוע את דעתכם.

במה תבחרו?

• אם אתם חושבים כי המחנך צודק וכי יש להזמין את כל תלמידי הכיתה ליום ההולדת – עברו לצד א’.
• אם אתם מתנגדים לרעיון של המחנך ומבקשים להמשיך ולחגוג את יום ההולדת בקרב החברים שאתם תזמינו בלבד – עברו לצד ב’.

4. המורה למדעים הכינה פעילות אינטראקטיבית של כעשרים דקות המצריכה מכם להוריד אפליקציה למכשיר שלכם. אולם, לחלק מן התלמידים אין מכשיר חכם ויש כאלו שאפילו אין להם בכלל פלאפון. המורה טוענת שאם אין לכולם מכשיר שיוכל לשמש בפעילות, היא לא תוכל לקיים אותה. מנגד, טוענים מספר התלמידים שלהם מכשיר חכם, כי חבל שהם יפסידו את הפעילות הייחודית רק בגלל שלאחרים אין מכשיר מתאים. עוד הם טוענים כי הפעילות לא אורכת על פני כל השיעור, אלא רק על עשרים דקות מתוכו, כך שהתלמידים שאין בידיהם מכשיר חכם לא יפסידו את כל מהלך השיעור.

המורה למדעים מבקשת שתכריעו כיצד לקיים את השיעור.

במה תבחרו?

• אם אתם טוענים כי אפשר לקיים את הפעילות רק עבור מי שבידו מכשיר חכם, מפני שלא הוגן שהם יפסידו את הפעילות רק בגלל שלאחרים אין – עברו לצד א’.
• אם אתם חושבים כי אסור לקיים את הפעילות מפני שלא ראוי שחלק מן התלמידים לא ישתתף בה – עברו לצד ב’.

5. מחנכת הכיתה נכנסה בבוקר אל הכיתה ובפיה הודעה: אל בית הספר מיועדת להצטרף תלמידה חדשה בשם ליה. ליה היא ילדה בעלת נכות ברגליה והיא מתניידת בכיסא גלגלים. המחנכת מספרת כי אם הכיתה תרצה לקבל אליה את ליה, היא תצטרך לעבור מיקום בתוך בית הספר לכיתה בקומה הראשונה, הנגישה עבור ליה, אך זוהי כיתה קטנה ומוזנחת יותר מן הכיתה הנוכחית.

מספר תלמידים טוענים כי הם לא אמורים לקבל הרעה בתנאים רק מפני שמצטרפת אליהם תלמידה חדשה. הם טוענים שיש עוד כיתה בשכבה שגם ככה לומדת בקומה הראשונה ושליה יכולה להצטרף אליה, הרי גם ככה היא לא יודעת לאיזו כיתה היא אמורה לעבור.

לעומת זאת, תלמידים אחרים טוענים כי ראוי לקבל את ליה בסבר פנים יפות, גם אם אינכם מכירים אותה עדיין וגם אם בשל כך תצטרכו לעבור מיקום בתוך בית הספר. העיקר שהתלמידה החדשה תרגיש בנוח.

לאחר התייעצות עם המנהלת, הודיעה לכם המחנכת כי ההכרעה האם ליה תעבור ללמוד בכיתתכם (ובעקבות כך גם אתם תעברו כיתה), נתונה לכם.

במה תבחרו?

• אם תבחרו לבקש שליה לא תעבור לכיתתכם, אלא לכיתה נגישה אחרת שנמצאת בשכבה – עברו לצד א’.
• אם תבחרו לקבל את ליה לכיתתכם, גם במחיר מעבר לכיתה אחרת, פחותה בתנאיה מהכיתה הנוכחית – עברו לצד ב’.

6. ידוע לכם עוד מתחילת השנה שמחנכת הכיתה שלכם אוסרת לפתוח קבוצת וואטסאפ כיתתית. הדבר נאמר לכם עוד ביום הראשון של שנת הלימודים ומאז חזר על עצמו כמה וכמה פעמים.

למרות דבריה של המחנכת, היום בצהריים, לאחר הלימודים, נטע פתחה קבוצת וואטסאפ וצירפה אתכם אליה.

אתם מתלבטים מה לעשות כעת: מצד אחד, המחנכת אסרה עליכם לפתוח קבוצה, אך מצד שני, אינכם מעוניינים לעזוב את הקבוצה בהפגנתיות, מה שעלול לבייש את נטע או לגרום לכם להיתפס כחנונים. מלבד זאת, אתם יודעים שהמחנכת אסרה לפתוח את הקבוצה ואתם לא פתחתם אותה, אלא נטע.

במה תבחרו?

• אם תבחרו לצאת מן הקבוצה, גם כאשר אתם יודעים שאולי נטע תפגע מכך – עברו לצד א’.
• אם תחליטו להישאר בקבוצה כדי לא לעורר רעש בקרב התלמידים האחרים – עברו לצד ב’.

לאחר הדיונים בין הצדדים השונים נשאל את התלמידים מספר שאלות לסיכום:

• איזה דיון היה הכי מאתגר עבורכם? מדוע?
• האם הרגשתם שאתם מצליחים לקבל דעה שונה משלכם? הדגימו.
• אילו מסקנות אתם מסיקים מן הדיון הכיתתי וכיצד תיישמו אותן בחייכם?