ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נפתח בסרטון המסכם בקצרה את הרקע לרצח יצחק רבין ואת ההשלכות שלו על החברה הישראלית.
נצרף לתלמידים דף שאלות שילווה את הצפייה:
במידה והנושא רגיש עבור אוכלוסיית היעד של השיעור או עבור ההרכב הכיתתי, נתווך לתלמידים את הרקע לרצח, נספר להם עליו באמצעות מידע: השנה שבה אירע הרצח, המיקום והמחלוקת באותם ימים.
לאחר מכן, נשאל את התלמידים כיצד הם מרגישים לאחר ששמעו את הסיפור?
נעלה בפני התלמידים את הסיבה בשלה רצח יגאל עמיר את רבין: התנגדות עזה לדעותיו ומעשיו הפוליטיים של רבין.
נרשום על הלוח את המילים “סבלנות” ו”סובלנות”. נשאל:
לאחר שנשמע את התלמידים, נציג להם את ההגדרות המילוניות למושגים אלו:
סבלנות: התאפקות, אורך רוח, שליטה ברגשות.
סובלנות: היכולת לקבל שונות של מיעוט, תרבות, מנהגים וכדומה, גם אם אינה מקובלת.
נציג לתלמידים מספר סיטואציות שבהן יצטרכו להכריע האם ההתנהגות המתוארת בהן היא חוסר סבלנות או חוסר סובלנות:
בנוסף, אפשר להציג לתלמידים קטעים מתוך הסרט שרק 2, שם מוצגות בזו אחר זו סצנות של חוסר סבלנות וחוסר סובלנות. התלמידים יצטרכו לזהות בכל סצנה האם מדובר בסיטואציה של חוסר סבלנות או חוסר סובלנות.
נשאל את התלמידים האם יש קשר בין המילים. ננסה להבין איתם שכשם שסבלנות היא היכולת הכלה של רגשות ואמוציות, כך גם סובלנות דורשת יכולת הכלה של השונה מאיתנו.
לאחר מכן, נשאל:
נשוחח עם התלמידים על כך שיצחק רבין נרצח בשל חוסר סובלנות, חוסר הכלה, לדעות שלו. חוסר הסובלנות של הרוצח היה כה חריף עד שהוא נקט בפעולה קיצונית.
נספר לתלמידים שמדי שנה מוציא מרכז רבין כרזה לציון יום השנה לרצח. הכרזה מעבירה מסר של חשיבות הסובלנות. נציג לתלמידים מבחר כרזות ונבקש מהם שיסבירו כיצד הכרזות מעבירות מסר של סובלנות וראיית המשותף.
ניתן לבצע את ההתבוננות בשתי דרכים:
חשוב שהמורה ינחה את השיח סביב הכרזות. אם יש חשש שהתלמידים לא יבינו אותן, ניתן לשאול שאלות ספציפיות על כרזות נבחרות או להעניק לתלמידים בחירה בין הכרזות, לשיקול דעת המורה.
להלן מספר הצעות לכרזות ולשאלות על הכרזות. כל הכרזות לקוחות מתוך מרכז יצחק רבין.
כרזת “לא חייבים להסכים, כן חיביים להיות ביחד”- יום השנה ה-20:
(לחצו על ארבעת הנקודות שמתחת לכרזה עד שתגיעו לכרזה שחציה אדום וחציה כחול עם הטקסט המצוטט בכותרת)
שאלות לדיון:
כרזת “לוקחים אחריות על המילים”- יום השנה ה-21:
(לחצו על שלושת הנקודות שמתחת לכרזה עד שתגיעו לכרזה עם האקדח והטקסט המצוטט בכותרת).
שאלות לדיון:
כרזת “ישראל”- יום השנה ה-22:
שאלות לדיון:
לאור חשיפת התלמידים לכרזות, נבקש מהם ליצור כרזה משלהם המעבירה מסר על מהות הסובלנות או על חשיבותה.
התלמידים יציגו את תוצריהם בכיתה ויסבירו כיצד הכרזה שלהם מעבירה את המסר.
בסוף הצגת הדברים ניתן להקריא שני מקורות העוסקים בחשיבות של דביקות בסובלנות ובשלום, גם כאשר מאתגר להכיל את החולקים עלינו.
א. יצחק רבין, מתוך דברים שנשא בטקס 25 שנות ועידת האיחוד, ירושלים, 25.2.1993
יש מחיר כבד אישי וציבורי לפלגנות, לקרעים, ולעומת זאת – תשלום הוגן לאיחוד הלבבות ולהבנה. גם אם אין רואים כולם עין בעין, גם אם יש חילוקי דעות, גם אם יש הבדלים וניואנסים – טוב וחשוב להתווכח, אבל גם לחרוק שיניים, לנשוך שפתיים, ולהמשיך ביחד. ביחד, כדי להגיע למטרה המשותפת, כאשר טובתה של המדינה קודמת לכל חשבון אישי.
ב. תפילה על השלום, רבי נתן מנמירוב, תלמידו של רבי נחמן מברסלב
אדון השלום, מלך שהשלום שלו, עושה שלום ובורא הכל. יהי רצון מלפניך שתבטל מלחמות ושפיכות דמים מן העולם ותמשיך שלום גדול ונפלא בעולם…עזרנו והושיענו כולנו שנזכה תמיד לאחוז במידת השלום, ויהיה שלום גדול באמת בין כל אדם לחברו, ובין איש לאשתו ולא יהיה שום מחלוקת, אפילו בלב, בין כל בני אדם. כי אתה עושה שלום במרומך, ואתה מחבר שני הפכים יחד, אש ומים, ובנפלאותיך העצומים אתה עושה שלום ביניהם. כן תמשיך שלום גדול עלינו ועל כל העולם כולו, באפן שיתחברו כל ההפכים יחד, בשלום גדול ובאהבה גדולה. ה’ שלום, ברכנו בשלום!
לאור חשיפת התלמידים לכרזות ולחשיבותה של הסובלנות, נסביר לתלמידים שהם יתנסו בניהול מחלוקת. נעמיד את הכיסאות בכיתה בשני צדדים מקבילים, כאשר פני הכיסאות אלו כלפי אלו. צד אחד ייקרא “צד א'” והצד השני “צד ב'”.
נדפיס על כרטיסים תרחישים אותם נניח הפוכים במרכז הכיתה, בין הכיסאות. נבחר אחד מן הכרטיסים ונקריא את התרחיש הכתוב בו. לאחר התרחיש יוצעו שתי אפשרויות להגיב לו: אפשרות א’ ואפשרות ב’. על התלמידים להחליט באיזו אפשרות היו בוחרים לו היו חווים את התרחיש הזה ועליהם לעבור לשבת בצד התואם את העמדה שלהם.
לאחר שהתלמידים יתיישבו, הם יצטרכו לדון ולנסות לשכנע את הצד השני שהאפשרות בה בחרו היא הנכונה (דיבייט). אם ישנם תלמידים שמשתכנעים מהצד השני, עליהם לעבור לשבת בו. בסופו של הדיון, נבחן באיזה צד יושבים יותר תלמידים ונכריז עליו כצד המנצח בדיון.
למורה ישנו תפקיד חשוב בהנחיית הדיון. עליו להקפיד שהשיח יתנהל בין התלמידים ולא עמו (התלמידים עלולים להסתכל אל המורה ולהסביר לו את עמדתם, במקום ליצור קשר עם עמיתיהם מהצד השני ולדון איתם), שהגבולות שלו ישמרו ושקולות כל התלמידים המעוניינים להביע את עמדתם יישמעו.
כמו כן, לעיתים תלמידים יוכלו לטעון כי הם לא מסכימים עם אף אחת מהאפשרויות. נסביר להם כי לצורך המשחק עליהם לבחור באחת מהן ולכן מומלץ שיבחרו באפשרות שבה הם יותר נוטים לבחור.
להלן הסיטואציות הפתוחות לדיון בפני התלמידים. ניתן לבחור מתוכן סיטואציות על פי שיקול דעת המורה והיכרותו את הכיתה ולפי הזמן נתון לרשות הכיתה.
במה תבחרו?
במה תבחרו?
בקרב התלמידים נשמעו קולות של התנגדות למהלך. הם טוענים כי כך חגיגת יום ההולדת שלהם תאבד את הייחודיות שלה וכי הם שמחים לחגוג בקרב החברים הקרובים בלבד. המורה שומע את טענת התלמידים הללו ומבקש לשמוע את דעתכם.
במה תבחרו?
המורה למדעים מבקשת שתכריעו כיצד לקיים את השיעור.
במה תבחרו?
מספר תלמידים טוענים כי הם לא אמורים לקבל הרעה בתנאים רק מפני שמצטרפת אליהם תלמידה חדשה. הם טוענים שיש עוד כיתה בשכבה שגם ככה לומדת בקומה הראשונה ושליה יכולה להצטרף אליה, הרי גם ככה היא לא יודעת לאיזו כיתה היא אמורה לעבור.
לעומת זאת, תלמידים אחרים טוענים כי ראוי לקבל את ליה בסבר פנים יפות, גם אם אינכם מכירים אותה עדיין וגם אם בשל כך תצטרכו לעבור מיקום בתוך בית הספר. העיקר שהתלמידה החדשה תרגיש בנוח.
לאחר התייעצות עם המנהלת, הודיעה לכם המחנכת כי ההכרעה האם ליה תעבור ללמוד בכיתתכם (ובעקבות כך גם אתם תעברו כיתה), נתונה לכם.
במה תבחרו?
למרות דבריה של המחנכת, היום בצהריים, לאחר הלימודים, נטע פתחה קבוצת וואטסאפ וצירפה אתכם אליה.
אתם מתלבטים מה לעשות כעת: מצד אחד, המחנכת אסרה עליכם לפתוח קבוצה, אך מצד שני, אינכם מעוניינים לעזוב את הקבוצה בהפגנתיות, מה שעלול לבייש את נטע או לגרום לכם להיתפס כחנונים. מלבד זאת, אתם יודעים שהמחנכת אסרה לפתוח את הקבוצה ואתם לא פתחתם אותה, אלא נטע.
במה תבחרו?
לאחר הדיונים בין הצדדים השונים נשאל את התלמידים מספר שאלות לסיכום:
השיעור נפתח עם היכרות על הרקע שהוביל לקביעת יום רצח רבין כיום ממלכתי במדינת ישראל. למדנו על המושג סובלנות ועל ביטויים קיצוניים של חוסר סובלנות. באמצעות הכרזות השנתיות של מרכז רבין נחשפנו למחירים שחוסר סובלנות עלול להביא עמו. בסיומו של השיעור התנסינו בעצמנו ביצירת מסר של סובלנות, אם בהכנת כרזה ואם בניהול דיון עם תלמידים בעלי עמדות שונות משלנו.
מעוניינים בתיאום פגישה, הזמנת חומרים, ליווי לבית הספר, או כל שאלה אחרת, אנא פנו אלינו כאן ואחד מנציגינו יחזור אליכם בהקדם.
לב לדעת – המכללה האקדמית הרצוג, אלון שבות 90433
[email protected]
לקבלת עידכונים שוטפים
היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא