נכתוב על הלוח את המילה “שמיעה”.

נבקש מהתלמידים לשתף באסוציאציות שונות למילה “שמיעה”.

(להרחבת מושג השמיעה, ניתן ללמוד קטע מביאור הגאון מווילנא. ניתן להקריא את הקטע בקול, להקרין על הלוח, או לחלק דפי מקורות מודפסים – מהי הקשבה דף מקורות )

ביאור הגר”א – משלי פרק ד פסוק א

שמעו בנים מוסר אב שמעו משמש לג’ לשונות הא’ לשון קבלה כמו השומע ישמע והחדל יחדל והיה אם שמוע גו’ הב’ לשון הבנה כמ”ש כי שומעים אנחנו והג’ הוא לשון שמיעה כמשמעו ובו נכלל לשון הקשבה כי הוא ג”כ שמיעה רק בהטיית אוזן יותר בכדי להבין וזהו שמעו מוסר אב תקבלו מוסר אב.

הגר”א בעצם מנסה להגדיר מהו אדם שומע.

נבקש מהתלמידים לחשוב על יום האתמול, על רצף הסיטואציות והמפגשים האנושיים שבו.

נשאל:

• בכמה אחוזים מהזמן הייתם במצב של שמיעה? כמה מהאירועים “חלפו ליד האוזן”?
• כיצד הייתם מתנהגים בכל סיטואציה אם הייתם אנשים “שומעים” וכיצד הייתם מתנהגים אם לא הייתם אנשים “שומעים”?

המצווה החשובה ביותר בראש השנה היא מצוות “שמיעה” – שמיעת קול שופר. כעת נלמד על השופר אצל הרמב”ם ונתנסה בהקשבה לקולו.

ללימוד הקטע בהלכות תשובה –  נביא שופר לכיתה (אם אינך יודע לתקוע ואין תלמיד בכיתה שיכול לעזור, הבא הקלטה של תקיעת שופר. ניתן להשתמש בקטע “קול שופר” מתוך הדיסק “מן המקורות” של שלמה גרוניך – ביצוע מרשים ומעורר של שופר. קישור- https://www.youtube.com/watch?v=7gsZOVmXAEc&ab_channel=ShlomoGronich-Topic ).

ניתן לתלמידים את הפיסקה מהרמב”ם (ניתן להקרין על הלוח או להדפיס דפי מקורות) ונבקש מהם לקרוא אותה בשקט, ונשמיע ברקע את צלילי השופר:

רמב”ם יד החזקה – הלכות תשובה פרק ג

(ד) אע”פ שתקיעת שופר בראש השנה גזירת הכתוב רמז יש בו כלומר עורו ישינים משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה וזכרו בוראכם אלו השוכחים את האמת בהבלי הזמן ושוגים כל שנתם בהבל וריק אשר לא יועיל ולא יציל הביטו לנפשותיכם והטיבו דרכיכם ומעלליכם ויעזוב כל אחד מכם דרכו הרעה ומחשבתו אשר לא טובה לפיכך צריך כל אדם שיראה עצמו כל השנה כולה כאילו חציו זכאי וחציו חייב וכן כל העולם חציו זכאי וחציו חייב חטא חטא אחד הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף חובה וגרם לו השחתה עשה מצוה אחת הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות וגרם לו ולהם תשועה והצלה שנאמר וצדיק יסוד עולם זה שצדק הכריע את כל העולם לזכות והצילו ומפני ענין זה נהגו כל בית ישראל להרבות בצדקה ובמעשים טובים ולעסוק במצות מראש השנה ועד יום הכפורים יתר מכל השנה ונהגו כולם לקום בלילה בעשרה ימים אלו ולהתפלל בבתי כנסיות בדברי תחנונים ובכיבושין עד שיאור היום:

לאחר הקריאה נלמד את הפיסקה יחד ונשאל:

• מה עשה קול השופר שברקע ללמידה שלכם? מה עושה לנו קול השופר בראש השנה?

אילו קולות חיצוניים מעוררים אותנו מבפנים – לטוב (התעוררות הלב, עירנות, הקשבה) או לרע (חוסר ריכוז, פיזור דעת, רעש)? מה ההבדל בין קול ובין רעש?

כדי להעמיק עוד במעלתה של ההקשבה, נלמד קטע מהגמרא העוסק במחלוקת בית שמאי ובית הלל (ניתן להקרין על הלוח או לחלק דפים מודפסים).

תלמוד בבלי מסכת עירובין דף יג/ב

אמר רבי אבא אמר שמואל שלש שנים נחלקו בית שמאי ובית הלל הללו אומרים הלכה כמותנו והללו אומרים הלכה כמותנו יצאה בת קול ואמרה אלו ואלו דברי אלהים חיים הן והלכה כבית הלל וכי מאחר שאלו ואלו דברי אלהים חיים מפני מה זכו בית הלל לקבוע הלכה כמותן מפני שנוחין ועלובין היו ושונין דבריהן ודברי בית שמאי ולא עוד אלא שמקדימין דברי בית שמאי לדבריהן

נשאל:

• מה הסיבה שמעלה הגמרא לכך שנפסקה הלכה כבית הלל? מה דעתכם על סיבה זו?
• נסו לחשוב על וויכוח שהיה לך לאחרונה עם מישהו: האם הקשבת לדעתו של האדם האחר? במה היית עסוק בזמן הוויכוח?
• לפי הגמרא, אילו תכונות דרושות על מנת להקשיב? כיצד ניתן ללמוד להקשיב יותר?
• איך נראית חברה בה אנשים מקשיבים זה לזה?

כולנו מבינים את חשיבותה של ההקשבה, אך לעיתים מתקשים להקשיב בפועל. קול השופר הוא אחד הדרכים לעורר ולעזור לנו להקשיב, והגמרא שלמדנו רומזת על דרך מעשית נוספת המעודדת הקשבה. כדי להדגים זאת נבצע הפעלה קצרה.

נבחר זוג תלמידים ונתן להם נושא אקטואלי לוויכוח (למשל, האם לגור בעיירות פיתוח? ללכת לישיבת הסדר? להיות מדריך בסניף? להכניס טלוויזיה לבית? וכו’..).

ננחה את התלמיד הראשון לגבש עמדה מנומקת “נגד” הנושא, ואת השני צריך לגבש עמדה מנומקת “בעד” הנושא. נניח שני כסאות במרכז הכיתה ונבקש מהזוג להתיישב.

כעת ניתן לאחד מהתלמידים (עדיף להתחיל מהתלמיד המחזיק בעמדה הפחות מקובלת) להציג את שיטתו ולנמק אותה בכמה שיותר טיעונים במשך 3 דקות על השעון.

לאחר שהתלמיד מסיים להציג את עמדתו, מגיע תורו של התלמיד השני (שמן הסתם כבר מחכה בחוסר מנוחה להציג את שיטתו). נגיד לתלמיד השני, שעל מנת שיוכל לזכות בשלוש הדקות להצגת עמדתו, עליו קודם כל לחזור במדויק על הטיעונים שהציג התלמיד הראשון. רק לאחר שהכיתה תאשר שאכן הוא הציג באופן בהיר את כל הנימוקים הנוגדים את שיטתו, ניתן לו שלוש דקות להצגת עמדתו שלו.

נשאל את התלמיד:

• כיצד הרגשת כאשר דרשתי ממך להציג את הטיעונים המתנגדים לשיטתך? האם הצלחת לחזור על הטיעונים?
• האם החזרה על הטיעונים הנוגדים, שינתה במשהו את דעתך או לפחות השפיעה על האופן בו הצגת את השיטה שלך?

אפשר גם לשאול את התלמיד הראשון:

• כיצד הרגשת כאשר שמעת לפתע את הטיעונים שלך מפי המתנגד?

כעת נבקש מהתלמידים לנסות ולדמיין ויכוח או ריב שהיה להם עם אדם אחר.

• איך הויכוח היה מתנהל אילו כל אחד היה מקשיב לדברי השני לפני שהיה מדבר?
• מה היה משתנה בטון הדיבור, בתחושה, ובתוצאות השיחה?

למדנו מהי שמיעה, ומה הופך אדם לאדם שומע לפי הגר”א.

למדנו והקשבנו לקול השופר שלפי הרמב”ם מעורר ועוזר לאדם להקשיב לעצמו ולסביבתו.

למדנו על מעלת ההקשבה של בית הלל, שהיו מקדימים דברי בית שמאי לדבריהם ושבזכות כך נקבעה הלכה כמותם, וניסינו להדגים זאת בפועל.

לסיכום – מעלת ההקשבה היא עצומה ובכוחה להשפיע המון על חיינו כפרטים וכקבוצה, אך האתגר הוא לדעת כיצד ליישמה – ובמיוחד בסיטואציות של ויכוח או מחלוקת.  בתור “שיעורי בית” נבקש מהתלמידים ללכת עם הלימוד, ובסוף היום לנסות לעצור ולהקשיב לאחת ההתרחשויות או האירועים שעברו עליהם במהלכו.