ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נכתוב על הלוח את המילה “שמיעה”.
נבקש מהתלמידים לשתף באסוציאציות שונות למילה “שמיעה”.
(להרחבת מושג השמיעה, ניתן ללמוד קטע מביאור הגאון מווילנא. ניתן להקריא את הקטע בקול, להקרין על הלוח, או לחלק דפי מקורות מודפסים – מהי הקשבה דף מקורות )
הגר”א בעצם מנסה להגדיר מהו אדם שומע.
נבקש מהתלמידים לחשוב על יום האתמול, על רצף הסיטואציות והמפגשים האנושיים שבו.
נשאל:
המצווה החשובה ביותר בראש השנה היא מצוות “שמיעה” – שמיעת קול שופר. כעת נלמד על השופר אצל הרמב”ם ונתנסה בהקשבה לקולו.
ללימוד הקטע בהלכות תשובה – נביא שופר לכיתה (אם אינך יודע לתקוע ואין תלמיד בכיתה שיכול לעזור, הבא הקלטה של תקיעת שופר. ניתן להשתמש בקטע “קול שופר” מתוך הדיסק “מן המקורות” של שלמה גרוניך – ביצוע מרשים ומעורר של שופר. קישור- https://www.youtube.com/watch?v=7gsZOVmXAEc&ab_channel=ShlomoGronich-Topic ).
ניתן לתלמידים את הפיסקה מהרמב”ם (ניתן להקרין על הלוח או להדפיס דפי מקורות) ונבקש מהם לקרוא אותה בשקט, ונשמיע ברקע את צלילי השופר:
לאחר הקריאה נלמד את הפיסקה יחד ונשאל:
אילו קולות חיצוניים מעוררים אותנו מבפנים – לטוב (התעוררות הלב, עירנות, הקשבה) או לרע (חוסר ריכוז, פיזור דעת, רעש)? מה ההבדל בין קול ובין רעש?
כדי להעמיק עוד במעלתה של ההקשבה, נלמד קטע מהגמרא העוסק במחלוקת בית שמאי ובית הלל (ניתן להקרין על הלוח או לחלק דפים מודפסים).
נשאל:
כולנו מבינים את חשיבותה של ההקשבה, אך לעיתים מתקשים להקשיב בפועל. קול השופר הוא אחד הדרכים לעורר ולעזור לנו להקשיב, והגמרא שלמדנו רומזת על דרך מעשית נוספת המעודדת הקשבה. כדי להדגים זאת נבצע הפעלה קצרה.
נבחר זוג תלמידים ונתן להם נושא אקטואלי לוויכוח (למשל, האם לגור בעיירות פיתוח? ללכת לישיבת הסדר? להיות מדריך בסניף? להכניס טלוויזיה לבית? וכו’..).
ננחה את התלמיד הראשון לגבש עמדה מנומקת “נגד” הנושא, ואת השני צריך לגבש עמדה מנומקת “בעד” הנושא. נניח שני כסאות במרכז הכיתה ונבקש מהזוג להתיישב.
כעת ניתן לאחד מהתלמידים (עדיף להתחיל מהתלמיד המחזיק בעמדה הפחות מקובלת) להציג את שיטתו ולנמק אותה בכמה שיותר טיעונים במשך 3 דקות על השעון.
לאחר שהתלמיד מסיים להציג את עמדתו, מגיע תורו של התלמיד השני (שמן הסתם כבר מחכה בחוסר מנוחה להציג את שיטתו). נגיד לתלמיד השני, שעל מנת שיוכל לזכות בשלוש הדקות להצגת עמדתו, עליו קודם כל לחזור במדויק על הטיעונים שהציג התלמיד הראשון. רק לאחר שהכיתה תאשר שאכן הוא הציג באופן בהיר את כל הנימוקים הנוגדים את שיטתו, ניתן לו שלוש דקות להצגת עמדתו שלו.
נשאל את התלמיד:
אפשר גם לשאול את התלמיד הראשון:
כעת נבקש מהתלמידים לנסות ולדמיין ויכוח או ריב שהיה להם עם אדם אחר.
למדנו מהי שמיעה, ומה הופך אדם לאדם שומע לפי הגר”א.
למדנו והקשבנו לקול השופר שלפי הרמב”ם מעורר ועוזר לאדם להקשיב לעצמו ולסביבתו.
למדנו על מעלת ההקשבה של בית הלל, שהיו מקדימים דברי בית שמאי לדבריהם ושבזכות כך נקבעה הלכה כמותם, וניסינו להדגים זאת בפועל.
לסיכום – מעלת ההקשבה היא עצומה ובכוחה להשפיע המון על חיינו כפרטים וכקבוצה, אך האתגר הוא לדעת כיצד ליישמה – ובמיוחד בסיטואציות של ויכוח או מחלוקת. בתור “שיעורי בית” נבקש מהתלמידים ללכת עם הלימוד, ובסוף היום לנסות לעצור ולהקשיב לאחת ההתרחשויות או האירועים שעברו עליהם במהלכו.
מעוניינים בתיאום פגישה, הזמנת חומרים, ליווי לבית הספר, או כל שאלה אחרת, אנא פנו אלינו כאן ואחד מנציגינו יחזור אליכם בהקדם.
לב לדעת – המכללה האקדמית הרצוג, אלון שבות 90433
[email protected]
לקבלת עידכונים שוטפים
היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא