נפתח ביצירת ההבחנה בין מצוות החלות על כולם למצוות שייחודיות רק לחלק מאיתנו.

נבקש מהתלמידים לכתוב-

• אילו מצוות מיוחדות חלות על כל אחד מהאישים הבאים במשפחה: אבא, אמא, ילדים?
• אילו מצוות כל בני המשפחה מחויבים לעשות?

נסכם חלק זה בכך שיש מצוות החלות על כולם וישנן מצוות ייחודיות שמוגבלות לאנשים מסוימים או למצב מסוים, למשל: מצוות כיסוי הראש שחלה רק על נשים נשואות.

נקדים לקריאת המשנה ונאמר לתלמידים שבמשנה שני חלקים ושני דינים שיש ביניהם שייכות שתלמד במהלך השיעור.

נבקש מהתלמידים לעצור אותנו במהלך קריאת המשנה כשנגיע לחלק השני של המשנה.  (דרך זו מאפשרות  לבחון את יכולת התלמידים להבחין בין חלקי המשנה. על מנת שכמה שיותר תלמידים יהיו שותפים לשלב זה ניתן להורות להם להרים את היד לפני החלק השני ולא דווקא לעצור בקול רם).

נקרא בקול את המשנה:

הַכֹּל כְּשֵׁרִים לִקְרוֹא אֶת הַמְּגִלָּה,

חוּץ מֵחֵרֵשׁ, שׁוֹטֶה וְקָטָן.

רְבִּי יְהוּדָה מַכְשִׁיר בַּקָּטָן.

אֵין קוֹרִין אֶת הַמְּגִלָּה,

וְלֹא מוֹלִים, וְלֹא טוֹבְלִים, וְלֹא מַזִּים,

וְכֵן שׁוֹמֶרֶת יוֹם כְּנֶגֶד יוֹם לֹא תִטְבֹּל,

עַד שֶׁתָּנֵץ הַחַמָּה.

וְכֻלָּם שֶׁעָשׁוּ מִשֶּׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר,

כָּשֵׁר.

התבוננות בחלק הראשון של המשנה

נבקש מהתלמידים להעתיק למחברת את הכלל של המשנה (הכל כשרים…) ואת היוצאים מהכלל (חרש קטן ושוטה).

נסביר בעזרת המקור הבא מיהו השוטה:

“ת”ר איזהו שוטה? היוצא יחידי בלילה והלן בבית הקברות והמקרע את כסותו והמאבד כל מה שנותנים לו”. (מס’ חגיגה).

נשאל את התלמידים:

• למה לדעתכם אין השלושה הללו יכולים להוציא ידי חובה בקריאת מגילה?
• נציע לתלמידים להסביר מדוע דווקא הם (קטן) לא יכולים לקרוא במגילה.

לאחר ההתייחסות לכך שקטן לא יכול לקרוא את המגילה, נפנה לראות שבמשנה יש מחלוקת בנושא זה. ננסה להבין יחד עם התלמידים מדוע יש מחלוקת בנושא זה. ננסה לחשוב איתם יחד מה יכולה להיות דעתו של ר’ יהודה לעומת דעתם של חכמים. ניתן להציע לתלמידים שיכול להיות שהמחלוקת תלויה בהבנה. יכול להיות שיש קטנים שלא מסוגלים להבין את הנס או את הסיפור.

התבוננות בחלק השני במשנה

נסביר שבחלק הראשון למדנו על הגבלת גיל או מצב נפשי ופיזי בקריאת המגילה. בחלק זה נלמד על הגבלה אחרת שאינה קשורה לאדם בעשיית המצווה אלא לזמן בו המצווה נעשית. המורה יבאר את המצוות והמושגים בכיתה על פי הצורך.

• הפעולות : קריאת מגילה (ביום), ברית מילה, טבילה, הזאת אפר פרה אדומה.
• זמן המצווה: לכתחילה – מנץ החמה (שמתחילה החמה לנצנץ בראשי ההרים).
  בדיעבד – כשר גם אם קיימו משעלה עמוד השחר (כשהשמים מתחילים להתבהר)

נבקש מהתלמידים בחברותא להשלים את הטבלה במחברת.

בשיעור זה למדנו על היכולת שלנו והמגבלות שלנו. כל אדם מוגבל באפשרויות שלו לפעול בחיים. יש להעריך את היכולת הרבה שלנו לפעול בחיים אך גם להכיר במגבלות ובגבולות. הגבולות הן נדבך חשוב ביכולת של האדם לפעול.
נבקש  מהתלמידים לנסות להבין מדוע חשוב שיהיו לאדם גבולות בחיים?

בהמשך התלמידים יכינו שאלון או טבלה של משימות שונות במהלך היום יום. התלמידים יפנו עם השאלון או הטבלה לדמות בוגרת מהם – אחד האחים, אחד ההורים, רב בית הכנסת (אפשר כמובן גם אנשים אחרים) ויבררו מה התנאים הבסיסיים לביצוע משימות אלה.

ניתן להציג את הדוגמא הבאה בפני התלמידים: המשימה- עליה לתורה, התנאים לקיימה- בר מצווה, מבין את הברכות לה’. 

למדנו בשיעור כי למרות הכלל ש’כולם כשרין לקרות את המגילה’ ישנם יוצאים מן הכלל שמצבם או גילם לא מאפשר זאת.
ראינו שבחלק מהמצוות, כמו מקרא מגילה ביום, יש גם הגבלה של זמן בקיומם.

דנו בכך שבמצוות, כמו בחיים בכלל, יש גם מגבלות וגבולות ליכולות שלנו.
במסגרת ההכרה במגבלות הכנו שאלון/טבלה על משימות יומיומיות ונצא לברר מה מהן אנחנו יכולים לבצע והאם אנחנו עומדים בתנאים לקיומם.