ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נשמר באזור האישי

מגילה, פרק ב’ משנה ג’: העיקר – מקרא מגילה

  • צוות לב לדעת
צוות לב לדעת
תצוגת כיתה מלאה
מגילה, פרק ב’ משנה ג’: העיקר – מקרא מגילה
לב השיעור
פתיחה
מפגש
לימוד המשנה וחלוקתה
התבוננות
הפנמה
אסיף
השיעור יעסוק בשאלה מהו החלק העיקרי במגילה. בשיעור תוצע ההבנה שגם חלקים בסיפור שלכאורה נראים לא עיקריים למרכז הסיפור, גם להם יש משמעות וחשיבות. השיעור יתמקד בחלקה השני של המשנה.
לב השיעור: מהו החלק העיקרי במגילת אסתר?
פתיחה: דיון על סיפור חסר

נבחר סיפור שמוכר לילדי הכיתה ונספר אותו. לא נתחיל את הסיפור מתחילתו (כמקובל) אלא מאמצע הסיפור. אופן זה של הסיפור יאפשר לבחון יחד עם התלמידים מה חשיבותו של הסיפור המלא. כדאי לבחור סיפור שמוכר לכיתה.

דוגמא : נספר את הסיפור על כיפה אדומה. נתחיל ונקרא מהקטע בו הזאב פוגש את הילדה ונדלג על כל החלק הראשון של הסיפור שמתאר את השיחה של כיפה אדומה עם אמה ואת השליחות שקיבלה על עצמה לבקר את סבתה. לאחר הסיפור, נשאל את התלמידים:

  • מה חסר בסיפור ?
  • האם חשוב להתחיל מההתחלה כפי שאכן כתוב, או שעיקר הסיפור מובן מהיכן שהתחלתי ?

הערה מתודית– חשוב להתייחס לכל תשובה כראויה ואפשרית. ניתן לצורך זאת לכתוב את התשובות בתמציתיות על הלוח וליד כל תשובה את שם הילד שאמר אותה (ילד שחוזר על תשובה שכבר נכתבה, ניתן להוסיף את שמו ליד התשובה הכתובה על הלוח).

מפגש: לימוד המשנה וחלוקתה

נבקש מאחד התלמידים לקרא את המשנה.

  • שאלה מכוונת קריאה: נבקש מן התלמידים לשים לב בקריאת המשנה לחלוקה אפשרית של המשנה, ולנושא העולה בכל חלק.
בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר,
אם עתיד לחזור למקומו, קורא כמקומו .
ואם לאו, קורא עמהן.
ומהיכן קורא אדם את המגלה ויוצא בה ידי חובתו?
רבי מאיר אומר: כלה.
רבי יהודה אומר: מ’איש יהודי’.
רבי יוסי אומר: מ’אחר הדברים האלה’.

 

לאחר קריאת המשנה נבקש מן התלמידים להציע חלוקה אפשרית של המשנה. נציג את החלוקה הפשוטה ביותר העולה מתוך המשנה.

הערה– יכול להיות שהתלמידים יציעו הצעות חלוקה נוספות. חשוב לתת לכך מקום, אך להתמקד בחלוקה הפשוטה המוצעת כאן:

  • חלק א- דין בן כרך ובן עיר שנמצאים בפורים לא במקום שבו הם גרים.
  • חלק ב’ –  איזה חלק מהמגילה חייב אדם לקרוא בכדי לצאת ידי חובת הקריאה.

 

התבוננות: סיכום בטבלה והבנה מתוך פסוקי המגילה

חלק ראשון של המשנה:

נסביר את המשמעות של בן עיר ובן כרך- בן עיר הוא מי שקורא מגילה ביד’ אייר, בן כרך הוא מי שקורא בטו’ כדין מוקפים.

נצייר על הלוח את הטבלה הבאה, ונבקש מהתלמידים להשלים על פי המשנה:

המקרה הדין הטעם/הסיבה
בן עיר שהלך לכרך
בן כרך שהלך לעיר

 

ננחה את התלמידים בעת מילוי הטבלה ונשאל:

  • מתי הוא הלך?
  • מתי הוא עתיד לחזור?
  • האם הדין שונה אם לא תכנן לחזור למקומו?

 

חלק שני של המשנה:

ומהיכן קורא אדם את המגלה ויוצא בה ידי חובתו?
רבי מאיר אומר: כלה.
רבי יהודה אומר: ‘מאיש יהודי’.
רבי יוסי אומר: ‘מאחר הדברים האלה’.

 

  • חשוב לשים לב שבשלב זה לכל תלמיד יש תנך או מגילת אסתר פתוחים לפניו.

נמנה שלושה תלמידים בתפקידים שונים, אחד מייצג את רבי יהודה אחד את רבי מאיר  ואחד את רבי יוסי.
נבקש מכל אחד מבעלי התפקידים השונים לפתוח את המגילה במקום ששם לדעתו ראוי להתחיל את הקריאה ונבקש ממנו לקרוא פסוק אחד.
מומלץ שגם שאר התלמידים יעקבו בקריאה אחרי הפסוקים מתוך התנ”ך.

בהמשך נבקש מהתלמידים לנמק דעתו של כל אחד מן החכמים. במידה ואין לתלמידים רעיונות ניתן לשאול שאלות מכוונות המובילות להבנת ההבדלים בין ההצעות:

  • עיינו בתנ”כים, מה מופיע לפני הפסוק ומה לאחריו?
  • במידה ומתחילים בפסוק זה, מה החלק בסיפור מגילת אסתר שלא מסופר?
  • מדוע לדעתכם חשב בעל דעה זו שחלק זה הוא פחות משמעותי, וניתן לצאת ידי חובה גם ללא קריאתו?
  • מה החלק המשמעותי (ליציאה ידי חובה) במגילה לפי דעה זו?

ניתן להציע את ההסבר הבא להבנת השוני בדעות:

בגמרא מבואר שכל התנאים דרשו מאותו הפסוק: “ותכתוב אסתר המלכה ומרדכי היהודי את כל תוקף…”

  • רבי מאיר סובר: תוקפו של אחשוורוש – לכן יש לקרוא את כל המגילה, שכולה עוסקת באחשוורוש.
  • רבי יהודה סובר: תוקפו של מרדכי – לכן יש להתחיל את המגילה מאז שמרדכי נכנס לתמונה.
  • רבי יוסי סובר: תוקפו של המן – לכן יש להתחיל מהאזכור הראשון של המן במגילה.

כל אחד מן החכמים מתייחס באופן  שונה לעיקר חיוב קריאת המגילה. הבחירה לחייב חלק מסוים מתוך המגילה מגדיר אותו כחלק העיקרי של המגילה, ואת השאר כטפל לו.

נשאל את התלמידים עם איזה מבין שלוש הדעות הם מזדהים ומדוע (ניתן לערוך הצבעה). לאחר המשאל נשאל:

  • מה נפסק להלכה ועל פי איזה מהדעות יש היום לנהוג?
  • מה לדעתכם מסמלת פסיקת הלכה זו?

(ניתן לדבר על כך שלעיתים יש מחלוקת, ודעות שונות, ואנו מקבלים את דעתם של גדולי הדורות, גם אם לכתחילה הזדהינו עם דעה אחרת).

 

הפנמה: משימת חשיבה

בשיעור ראינו שיש משמעות לדרך בה אנחנו מספרים סיפור. הדגשים השונים בסיפור, הבחירות שלנו מה לספר ומה לא, הם המבליטים את הדברים המשמעותיים בעינינו.

אפשרות א:

נשאל את התלמידים מה הדברים העיקריים בעיניהם שחשוב לספר וכדאי להתחיל מהם את סיפורו של עם ישראל. אפשר להציע אם יש צורך בפני התלמידים אפשרויות שונות:

  • הקמת המדינה בתש”ח.
  • מאז שהתחילו יהודים לשוב ארצה ולהתיישב מלפני 120 שנה.
  • בריאת העולם.
  • אברהם אבינו.

אפשרות ב:

כתבו את ספור החיים שלכם. במהלך הכתיבה חישבו שאתם מציגים את עצמכם לאדם שלא מכיר אתכם ולא יודע מה חשוב לכם. נסו להבליט דרך הסיפור את האירועים והדברים שהרגשתם שהם היו משמעותיים עבורכם. (הערה- תלמיד שקשה לו לכתוב סיפור, ניתן להציע לו לצייר או לכתוב בנקודות אירועים משמעותיים עד כמה בחייו, שהוא מרגיש שהם חלק הכרחי מהסיפור שלו).

אסיף:

למדנו השיעור את שני חלקי המשנה העוסקת במקרא מגילה.
את החלק הראשון שמדבר על בן עיר ששהה בכרך ולהיפך סיכמנו בטבלה.
ובחלק השני למדנו על המחלוקת לגבי החלקים של המגילה שצריך לקרוא כדי לצאת ידי חובה.
ראינו שהדעות השונות מתבססות על הבנה שונה מהו עיקר הסיפור.
כדי להבין את המחלוקת לעומק הצגנו את דעות התנאים במשחק תפקידים ונעזרנו בסיפור המגילה בתנ”ך.
והפנמנו בכתיבת סיפורים משלנו.

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!