ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נבחר סיפור שמוכר לילדי הכיתה ונספר אותו. לא נתחיל את הסיפור מתחילתו (כמקובל) אלא מאמצע הסיפור. אופן זה של הסיפור יאפשר לבחון יחד עם התלמידים מה חשיבותו של הסיפור המלא. כדאי לבחור סיפור שמוכר לכיתה.
דוגמא : נספר את הסיפור על כיפה אדומה. נתחיל ונקרא מהקטע בו הזאב פוגש את הילדה ונדלג על כל החלק הראשון של הסיפור שמתאר את השיחה של כיפה אדומה עם אמה ואת השליחות שקיבלה על עצמה לבקר את סבתה. לאחר הסיפור, נשאל את התלמידים:
הערה מתודית– חשוב להתייחס לכל תשובה כראויה ואפשרית. ניתן לצורך זאת לכתוב את התשובות בתמציתיות על הלוח וליד כל תשובה את שם הילד שאמר אותה (ילד שחוזר על תשובה שכבר נכתבה, ניתן להוסיף את שמו ליד התשובה הכתובה על הלוח).
נבקש מאחד התלמידים לקרא את המשנה.
לאחר קריאת המשנה נבקש מן התלמידים להציע חלוקה אפשרית של המשנה. נציג את החלוקה הפשוטה ביותר העולה מתוך המשנה.
הערה– יכול להיות שהתלמידים יציעו הצעות חלוקה נוספות. חשוב לתת לכך מקום, אך להתמקד בחלוקה הפשוטה המוצעת כאן:
חלק ראשון של המשנה:
נסביר את המשמעות של בן עיר ובן כרך- בן עיר הוא מי שקורא מגילה ביד’ אייר, בן כרך הוא מי שקורא בטו’ כדין מוקפים.
נצייר על הלוח את הטבלה הבאה, ונבקש מהתלמידים להשלים על פי המשנה:
| המקרה | הדין | הטעם/הסיבה |
| בן עיר שהלך לכרך | ||
| בן כרך שהלך לעיר |
ננחה את התלמידים בעת מילוי הטבלה ונשאל:
חלק שני של המשנה:
נמנה שלושה תלמידים בתפקידים שונים, אחד מייצג את רבי יהודה אחד את רבי מאיר ואחד את רבי יוסי.
נבקש מכל אחד מבעלי התפקידים השונים לפתוח את המגילה במקום ששם לדעתו ראוי להתחיל את הקריאה ונבקש ממנו לקרוא פסוק אחד.
מומלץ שגם שאר התלמידים יעקבו בקריאה אחרי הפסוקים מתוך התנ”ך.
בהמשך נבקש מהתלמידים לנמק דעתו של כל אחד מן החכמים. במידה ואין לתלמידים רעיונות ניתן לשאול שאלות מכוונות המובילות להבנת ההבדלים בין ההצעות:
ניתן להציע את ההסבר הבא להבנת השוני בדעות:
בגמרא מבואר שכל התנאים דרשו מאותו הפסוק: “ותכתוב אסתר המלכה ומרדכי היהודי את כל תוקף…”
כל אחד מן החכמים מתייחס באופן שונה לעיקר חיוב קריאת המגילה. הבחירה לחייב חלק מסוים מתוך המגילה מגדיר אותו כחלק העיקרי של המגילה, ואת השאר כטפל לו.
נשאל את התלמידים עם איזה מבין שלוש הדעות הם מזדהים ומדוע (ניתן לערוך הצבעה). לאחר המשאל נשאל:
(ניתן לדבר על כך שלעיתים יש מחלוקת, ודעות שונות, ואנו מקבלים את דעתם של גדולי הדורות, גם אם לכתחילה הזדהינו עם דעה אחרת).
בשיעור ראינו שיש משמעות לדרך בה אנחנו מספרים סיפור. הדגשים השונים בסיפור, הבחירות שלנו מה לספר ומה לא, הם המבליטים את הדברים המשמעותיים בעינינו.
אפשרות א:
נשאל את התלמידים מה הדברים העיקריים בעיניהם שחשוב לספר וכדאי להתחיל מהם את סיפורו של עם ישראל. אפשר להציע אם יש צורך בפני התלמידים אפשרויות שונות:
אפשרות ב:
כתבו את ספור החיים שלכם. במהלך הכתיבה חישבו שאתם מציגים את עצמכם לאדם שלא מכיר אתכם ולא יודע מה חשוב לכם. נסו להבליט דרך הסיפור את האירועים והדברים שהרגשתם שהם היו משמעותיים עבורכם. (הערה- תלמיד שקשה לו לכתוב סיפור, ניתן להציע לו לצייר או לכתוב בנקודות אירועים משמעותיים עד כמה בחייו, שהוא מרגיש שהם חלק הכרחי מהסיפור שלו).
למדנו השיעור את שני חלקי המשנה העוסקת במקרא מגילה.
את החלק הראשון שמדבר על בן עיר ששהה בכרך ולהיפך סיכמנו בטבלה.
ובחלק השני למדנו על המחלוקת לגבי החלקים של המגילה שצריך לקרוא כדי לצאת ידי חובה.
ראינו שהדעות השונות מתבססות על הבנה שונה מהו עיקר הסיפור.
כדי להבין את המחלוקת לעומק הצגנו את דעות התנאים במשחק תפקידים ונעזרנו בסיפור המגילה בתנ”ך.
והפנמנו בכתיבת סיפורים משלנו.
היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא