“יום הכיפורים, כמו לתשובה, יש שני אספקטים. ראשית, יום הכיפורים מכפר… ושנית יום הכיפורים מטהר… שני אלמנטים אלה של כפרה וטהרה הם תוצאה ישירה של החטא, ולעומתם אף בחטא עצמו שני אלמנטים אלה: א) החטא מחייב; ב) החטא מטמא…
אבל החטא עצמו גם מטמא. יש מושג של טומאת החטא… ברגע שאדם חוטא הוא נפסד, נשחת, הוא נטמא, הוא ירד ממעמדו. החטא מפקיעו… מסגולותיו האנושיות. הוא משתנה לגמרי. אישיותו אחת מסתלקת ואחרת באה במקומה. אין בכך משום עונש או קנס, אף לא זעם חרון ונקמה, זאת היא פגימה “מטאפיזית” באישיותו, בקדושתו של האדם… התשובה האמיתית היא איפוא לא רק מכפרת (מחיית העונש), אלא גם מטהרת (מן הטומאה), משחררת את האדם מטמטום הלב, מאטימות החושים, מחזירה לאדם חיותו, נותנת לו מחדש את דמותו המקורית. ויש… שהיא אף מעלה אותו לגבהים חדשים שטרם ידע כמותם.
… ברייתא היא במסכת סנהדרין (כה, ע”ב) וכן הובאה להלכה ברמב”ם… על עוברי עבירה שנפסלו לעדות. ביניהם מונה הברייתא את המשחק בקוביא, המלווה בריבית, את מפריחי היונים ועוד. ‘המשחק בקוביא, אלו הן המשחקין בפספסין… ואימתי חזרתן? משישברו את פספסיהן ויחזרו בהן חזרה גמורה דאפילו בחינם לא עבדי. מלוה בריבית, אחד המלווה ואחד הלווה, ואימתי חזרתן? משיקרעו את שטריהן ויחזרו בהן חזרה גמורה ואפילו לעכו”ם לא מוזפי… מפריחי יונים וכו’ דאפילו במדבר נמי לא עבדי’. התשובה של אלה הרי אינה אלא על איסור גזל, ולמה אין תשובתם תשובה ברגע שהם מתחרטים על העבר ואינם עוסקים יותר בדברים אלו שיש בהם גזל? והרי משחק בקוביא בחינם, הלוואה בריבית לעכו”ם והפרחת יונים במדבר הם דברים שבהיתר, ולמה אין חזרתם “חזרה גמורה” עד שישברו פספסיהם, יקרעו שטרותיהם ויהרסו את מצודותיהם?
…בתשובה של טהרה לא מספיק לפרוש מן החטא, אלא צריך לפרוש פרישה גמורה מכל האוירה, הסביבה, הגורמים, התנאים והכוחות שסיבבו את האדם והביאוהו לידי חטא. תשובה של טהרה, המחזירה את האדם לכשרותו הראשונית, מחייבת אותו לשבור את הפספסין, לקרוע את השטרות, להרוס את כל הגשרים המוליכים ממנו ולעולם החטא שמשם יצא… לכפרה מספיקה חרטה… אבל לא כן במה שנוגע לטהרה. כאן לא מספיק לפרוש מן החטא. כאן לא מספיק לא לבצע את החטא עצמו לפי פרטיו שנאסרו עלינו במפורש, אלא צריך לפרוש מדרך חטאים.”
כמבוא ללימוד פרק ח' של מסכת יומא, ננסה להבין את משמעותו של יום הכיפורים עבורנו כיום כפרה וטהרה. נלמד את מבנה הפרק במשנה, ואת ההבחנה שעורך הרב סולובייצ'יק בין כפרה לטהרה.
לב השיעור: מה מטרת יום הכיפורים?
פתיחה: סבב
נבקש מהתלמידות לומר לנו בסבב מה עולה להן כשהן שומעות את המילים “יום כיפור” – מהו יום הכיפורים עבור כל אחת.
מפגש:
נעבור על כל פרק ח’ במשנה במהירות, בחברותות או כולן יחד בכיתה. לא נתעכב על הפרטים של המשניות, אלא ננסה להסביר מהו הנושא של כל משנה או קבוצת משניות.
התבוננות:
נשאל את התלמידות:
מהו המבנה שעלה לנו מהמשניות? מה ניתן ללמוד ממנו על משמעותו של יום הכיפורים?
כפי שמצוייר בתמונה, אפשר לחשוב על הפרק כעל מהלך ליניארי, שמתחיל בעינוי יום הכיפורים, ממשיך בפטורים מהעינויים מסיבות של פיקוח נפש, ומגיע לשיאו בדיני הכפרה ולבסוף הטהרה. כלומר, המטרה הסופית של כל עינויי יום הכיפורים היא הטהרה. ננסה לחשוב יחד עם התלמידות כיצד העינויים תורמים ומביאים לטהרה.
לאחר מכן, נלמד את דברי הרב סולובייצ’יק מתוך המאמר “כפרה וטהרה” שבספר ” על התשובה”:
“יום הכיפורים, כמו לתשובה, יש שני אספקטים. ראשית, יום הכיפורים מכפר… ושנית יום הכיפורים מטהר… שני אלמנטים אלה של כפרה וטהרה הם תוצאה ישירה של החטא, ולעומתם אף בחטא עצמו שני אלמנטים אלה: א) החטא מחייב; ב) החטא מטמא…
אבל החטא עצמו גם מטמא. יש מושג של טומאת החטא… ברגע שאדם חוטא הוא נפסד, נשחת, הוא נטמא, הוא ירד ממעמדו. החטא מפקיעו… מסגולותיו האנושיות. הוא משתנה לגמרי. אישיותו אחת מסתלקת ואחרת באה במקומה. אין בכך משום עונש או קנס, אף לא זעם חרון ונקמה, זאת היא פגימה “מטאפיזית” באישיותו, בקדושתו של האדם… התשובה האמיתית היא איפוא לא רק מכפרת (מחיית העונש), אלא גם מטהרת (מן הטומאה), משחררת את האדם מטמטום הלב, מאטימות החושים, מחזירה לאדם חיותו, נותנת לו מחדש את דמותו המקורית. ויש… שהיא אף מעלה אותו לגבהים חדשים שטרם ידע כמותם.
… ברייתא היא במסכת סנהדרין (כה, ע”ב) וכן הובאה להלכה ברמב”ם… על עוברי עבירה שנפסלו לעדות. ביניהם מונה הברייתא את המשחק בקוביא, המלווה בריבית, את מפריחי היונים ועוד. ‘המשחק בקוביא, אלו הן המשחקין בפספסין… ואימתי חזרתן? משישברו את פספסיהן ויחזרו בהן חזרה גמורה דאפילו בחינם לא עבדי. מלוה בריבית, אחד המלווה ואחד הלווה, ואימתי חזרתן? משיקרעו את שטריהן ויחזרו בהן חזרה גמורה ואפילו לעכו”ם לא מוזפי… מפריחי יונים וכו’ דאפילו במדבר נמי לא עבדי’. התשובה של אלה הרי אינה אלא על איסור גזל, ולמה אין תשובתם תשובה ברגע שהם מתחרטים על העבר ואינם עוסקים יותר בדברים אלו שיש בהם גזל? והרי משחק בקוביא בחינם, הלוואה בריבית לעכו”ם והפרחת יונים במדבר הם דברים שבהיתר, ולמה אין חזרתם “חזרה גמורה” עד שישברו פספסיהם, יקרעו שטרותיהם ויהרסו את מצודותיהם?
…בתשובה של טהרה לא מספיק לפרוש מן החטא, אלא צריך לפרוש פרישה גמורה מכל האוירה, הסביבה, הגורמים, התנאים והכוחות שסיבבו את האדם והביאוהו לידי חטא. תשובה של טהרה, המחזירה את האדם לכשרותו הראשונית, מחייבת אותו לשבור את הפספסין, לקרוע את השטרות, להרוס את כל הגשרים המוליכים ממנו ולעולם החטא שמשם יצא… לכפרה מספיקה חרטה… אבל לא כן במה שנוגע לטהרה. כאן לא מספיק לפרוש מן החטא. כאן לא מספיק לא לבצע את החטא עצמו לפי פרטיו שנאסרו עלינו במפורש, אלא צריך לפרוש מדרך חטאים.”
נשאל בכיתה:
כיצד מגדיר הרב סולובייצ’יק את המושגים השונים “כפרה” ו”טהרה”?
מהו ההבדל ביניהם?
לאיזה מהמושגים קשור יום הכיפורים?
האם דברי הרב סולובייצ’יק קשורים למה שראינו קודם לכן במבנה המשנה?
היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא