נצפה יחד בסרטון של הרבנית רחלי פרנקל:

הסרטון מדבר על לקיחת אחריות חברתית.

• מה התביעה ליושר ולתיקון דורשת ממני?
• באילו מצבים חברתיים אני צריך לפעול ולהיות ישר?
• באילו תחומים אנחנו יכולים לעזור ולסייע לאחר?

בשיעור זה נלמד דווקא על מצוות השבת אבידה. מתוך הדרישה הגבוהה שעסקנו בה הרגע של המוסר היהודי וההלך שלנו כשומרי מצוות ועובדי ה’.

נחלק את הכיתה לשתי קבוצות כאשר לכל אחד מהתלמידים ניתן דף מקורות. הדפים שיחולקו לכל קבוצה יהיו שונים רק בדבר אחד: קבוצה אחת תקבל דפי לימוד עם הפסוקים בספר שמות והקבוצה השנייה תקבל דפי לימוד עם הפסוקים מספר דברים.

בתחילה נבק שמכל תלמיד ללמוד לבד על פי הדפים. שלושת ההנחיות הראשונות יהיו שאלות 1-3 מהשאלות לעיון. התלמידים ינסו ללמוד את הפסוקים כאילו זו הפעם הראשונה בה הם לומדים אותם וינסו להבין את מצוות השבת אבידה על פי העולה מהפסוקים. שאלת הגרנ”ט תסייע לתלמידים להבין את החדשנות שבמצוות השבת אבידה.

בשלב הבא נבקש מהתלמידים לעבור ללמוד בחברותות עם תלמידים מאותה קבוצה לה הם שייכים. כל אחד ישתף את חברו בפרי לימודו ונבקש לשים לב לשונה ולשווה בין הדברים. שלב זה יסייע לתלמידם לחדד את הלימוד שלהם ולראות זווית ראיה נוספת דומה או שונה לזווית הראיה שלהם.

נבקש מכל תלמיד לכתוב מה התחדש לו מהלימוד המשותף ולאחר מכן נערוך שיתוף מדגמי של הדברים בכיתה. נחדד את השאלה ונוסיף כי אפשר לקחת מהלימוד לחיים גם בלי שתמצא אבידה בחיינו. נסביר כי התובנות וההשלכות המעשיות מעבר לעצם ידיעת ההלכה, הם מטרת הלימוד שלנו בגמרא.

נמשיך ונלמד מהדפים. נבקש מהחברותות ללמוד את דברי הרא”ש והרמב”ם ולענות על שאלות 4-6.

נאסוף את התשובות.

נלמד יחד את דברי הגרנ”ט בכיתה, נבהיר את ההבדל בין עמדת הרא”ש לעמדתו של הרמב”ם על פי הסברו של הגרנ”ט. שאלת הגרנ”ט מסייעת מאוד לחידוד הבנת מצוות השבת אבידה ומהותה. מעבר לכך, היא מעודדת להעז לחשוב באופן חדשני ולנסות להבין את הנחות היסוד ולא רק לקבל אותן כמובנות מאליהן.

לסיום חלק זה, נערוך השוואה בין הקבוצות. כל חברותא תלמד עם חברותא מקבילה ותשתף אותה  בפרי לימודה. תערך השוואה של הלימוד הזהה על בסיס פסוקים שונים.

לסיום נבקש שוב מהתלמידים לכתוב מה למד מהלימוד עם החברותא המקבילה. לאחר מכן יערך שיתוף מדגמי של הדברים בכיתה.

לסיכום הלימוד נבקש מכל תלמיד לענות בכתב על שאלות 8-9 ולאחר מכן נזמין לשיתוף של הדברים בכיתה.

נחזור לסרטון שראינו בתחילת השיעור ונקרא יחד את דברי הראי”ה קוק באורות הקודש:

דבר מוכרח הוא שיסגל האדם לעצמו את המוסר הטבעי הפשוט, בכל רוחבו ועומקו, ואת יראת ד’, ותמצית הטהור של האמונה הפשוטה, וכל מידותיה ברוחב ובעומק, ועל גבי שתי סגולות הללו יבנה את כל מעלות רוחו העליונות. אסור ליראת שמים שתדחק את המוסר הטבעי של האדם, כי אז אינה עוד יראת שמים טהורה, סימן ליראת שמים טהורה הוא כשהמוסר הטבעי , הנטוע בטבע הישר של האדם, הולך ועולה על פיה במעלות יותר גבוהות ממה שהוא עומד מבלעדה. אבל אם תצוייר יראת שמים בתכונה כזאת שבלא השפעתה על החיים היו החיים יותר נוטים לפעול טוב, ולהוציא אל הפועל דברים מועילים לפרט ולכלל, ועל פי השפעתה מתמעט כח הפועל ההוא, יראת שמיים כזאת היא יראה פסולה.

• מה היחס בין מוסר בסיסי למוסר רוחני?
• איך יראת ה’ משפיעה על המוסר הטבעי של האדם?
• איזו יראת שמיים היא פסולה ומדוע?

הדיון על יחסי המוסר הטבעי למוסר התורני הוא הכללה של הלימוד לנושא רחב יותר. דיון כזה גם מסייע להבנה עמוקה יותר של הסוגיה, גם מסייע להפנמה והזדהות וגם פותח פתח לתלמידים לחשוב על כך בהקשרים נוספים.

פתחנו בסרטון על המוסר ועל הדרישה שלנו להיות ישרים ומדוייקים ועם הרבה אחריות ואכפתיות חברתית. מנקודה זו יצאנו לעסוק במצוות השבת אבידה וראינו שדרך עיון בגמרא ניתן ללמוד גם על ה’אווירה’ במקור דין זה ולקחת תובנות לחיינו גם מבלי שתמצא אבידה ממש על ידינו. סיימנו בחזרה בעיסוק במוסר הטבעי והאלוקי ובמהות של קיום המצוות.