ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם

לשון הרע ורכילות לתועלת

  • צוות לב לדעת
צוות לב לדעת
תצוגת כיתה מלאה
לשון הרע ורכילות לתועלת
לב השיעור
פתיחה
מפגש
איסור לשון הרע בתורה
התבוננות
העמקה במקורות
הפנמה
אסיף
ויקרא פרק י”ט פסוק ט”ז
לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ אֲנִי ה’

 

רמבם הלכות דעות פרק ז הלכה א
המרגל בחבירו עובר בלא תעשה, שנאמר: לא תלך רכיל בעמך. ואף על פי שאין לוקין על דבר זה, עון גדול הוא וגורם להרוג נפשות רבות מישראל, לכך נסמך לו ולא תעמוד על דם רעך. צא ולמד מה אירע לדואג האדומי.
הלכות רוצח ושמירת נפש פרק יד הלכה א
כל היכול להציל, ולא הציל – עובר על “לא תעמוד על דם ריעך” (ויקרא יט,טז). וכן… ששמע גויים או מוסרים מחשבים עליו רעה או טומנין לו פח, ולא גילה אוזן חברו והודיעו, או שידע בגוי או באנס שהוא קובל על חברו, ויכול לפייסו בגלל חברו ולהסיר מה בליבו ולא פייסו, וכל כיוצא בדברים אלו – העושה אותם עובר על “לא תעמוד על דם ריעך”.

 

שימו לב! כדאי לזכור שנושא זה הינו רגיש ואקטואלי מאד בחיים של תלמידים צעירים, הן במסגרת שאלת ה'שטינקריות' והן במסגרת תפקידי ההדרכה שלהם בסניפים. כדאי להיות בתשומת לב לשאלות שיעלו הם בהקשר זה ולהתייחס אליהן בשיעור. בנוסף, הדוגמאות עצמן כוללות פתחים לדיונים ושיעורים נוספים, אם יעלו בכיתה (הן ביחס להעתקות במבחנים, הן ביחס לחברויות בין בנים ובנות, הן בנוגע למחלות נפש - וראוי לנקוט משנה זהירות אם יש בכיתה תלמיד או תלמידה שמטופלים בכגון זה).
בשיעור זה נבחן את הגדרים ההלכתיים להיתר לדבר לשון הרע ורכילות למטרה טובה, ונבחן את ההשלכות שעשויות להיות להיתר זה על כל אחד מאיתנו.
לב השיעור: מתי נכון לספר לשון הרע?
פתיחה: שאלות אקטואליות

נחלק את התלמידים לקבוצות, וניתן לכל קבוצה כרטיסיה עם שאלה אקטואלית מרשימת השאלות:

אני יודע שיש בכיתה מישהו שהעתיק בבחינה האחרונה. אני מתלבט האם ללכת למורה ולספר לו שהיתה העתקה ואולי אפילו לספר לו במי מדובר על מנת שיוכל לטפל בענין, או שיש בכך חשש של לשון הרע ורכילות?
אני מציע לחבר שלי לצאת עם שכנה. הבחורה עברה בחיים שלה תקופה לא פשוטה של מחלה שב”ה היא התרפאה ממנה, אבל השאירה לא מעט עקבות בעולמה הנפשי. האם מותר לי לספר על כך לבחור או שיש בכך חשש רכילות ולשון הרע?
אני בישיבת צוות בסניף. אתמול ראיתי כמה חניכים משבט שאני לא מדריך שלו שפרצו לסניף דרך החלונות ולקחו משם כמה דברים. אני רואה עכשיו את המדריכים שלהם, ומתלבט האם לספר להם את מה שראיתי או שיש בכך חשש לשון הרע ורכילות?
שמעתי מישהו שאני מכיר מדבר בגינה הציבורית ומתכנן ל’פלח’ לבעל המכולת שלנו את הסחורה של המשקאות שעומדת להגיע אליו מחר אחרי הצהריים. אני מתלבט האם ללכת לספר לבעל המכולת או שיש בכך חשש לשון הרע ורכילות?
אמא שלי מורה וחזרה עכשיו מישיבת מורים בבית ספר. היא סיפרה לי שהתלבטה במהלך הישיבה האם לשתף את שאר המורים בתלמיד שההתנהלות שלו מעידה על קשיים משמעותיים, או שיש בשיתוף כזה חשש של לשון הרע ורכילות?

כל קבוצה תצטרך לדון בשאלה שקיבלה, ולכתוב מענה הלכתי על פי מה שנראה וידוע לה לשאלה שבכרטיס. נבקש מכל קבוצה בסיום הכתיבה, לשתף את הכיתה בדילמה שקיבלה, בשאלות שעלו בקבוצה שלהם בעקבות הדילמה ובהכרעה שלהם כפי שניסחו אותה בכתיבתם.

מפגש: איסור לשון הרע בתורה

נקרא יחד עם התלמידים את הפסוק ממנו נלמד איסור רכילות:

ויקרא פרק י”ט פסוק ט”ז
לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ אֲנִי ה’

נשאל את התלמידים:

  • מהם חלקי הפסוק?
  • מדוע הוא מסתיים במילים “אני ה'”?
  • מה ניתן ללמוד מכך ששני האיסורים הללו מופיעים זה לצד זה באותו פסוק?

נכתוב על הלוח את ההצעות שהתלמידים מעלים.

התבוננות: העמקה במקורות

נלמד יחד עם התלמידים שני מקורות ברמב”ם המתייחסים לשאלה זו.

רמבם הלכות דעות פרק ז הלכה א
המרגל בחבירו עובר בלא תעשה, שנאמר: לא תלך רכיל בעמך. ואף על פי שאין לוקין על דבר זה, עון גדול הוא וגורם להרוג נפשות רבות מישראל, לכך נסמך לו ולא תעמוד על דם רעך. צא ולמד מה אירע לדואג האדומי.
הלכות רוצח ושמירת נפש פרק יד הלכה א
כל היכול להציל, ולא הציל – עובר על “לא תעמוד על דם ריעך” (ויקרא יט,טז). וכן… ששמע גויים או מוסרים מחשבים עליו רעה או טומנין לו פח, ולא גילה אוזן חברו והודיעו, או שידע בגוי או באנס שהוא קובל על חברו, ויכול לפייסו בגלל חברו ולהסיר מה בליבו ולא פייסו, וכל כיוצא בדברים אלו – העושה אותם עובר על “לא תעמוד על דם ריעך”.

בהלכות דעות הרמב”ם כותב כי החיבור בין שני חלקי הפסוק מלמד על חומרת איסור רכילות שעלול לגרום להרג אם לא נזהר בו.
לעומת זאת, בהלכות רוצח ושמירת נפש כותב הרמב”ם שהחובה לעמוד על הדם מחייבת לעבור על מה שנראה כאיסור לשון הרע ורכילות כשאלו יביאו להצלתו של אדם מסוים ממוות או מפגיעה (המקור מובא בתוך שו”ת יחווה דעת, חלק ד’ סימן ס, המובא בחוברת הלימוד). נדון עם התלמידים ביחס שבין שתי האמירות, ובשאלה איפה הגבול שבין האיסור לומר לשון הרע ורכילות לבין החובה לומר את הדברים הללו.

לאחר מכן נלמד יחד עם התלמידים את שלושת המקורות המובאים בחוברת ועוסקים בהגדרת העקרונות בהם מותר ואולי אפילו צריך לדבר לשון הרע ורכילות (חפץ חיים, הלכות רכילות, כלל ט סעיף א-ג, שו”ת יחווה דעת, חלק ד’, סימן ס’, שו”ת תשובות והנהגות, חלק א’ סימן תתל”ט). נסכם עם התלמידים את העקרונות העולים מתוך התשובות, ונחזור אל המקרים בהם דנו בתחילת השיעור, כדי לבחון מה עולה מהתשובות ביחס למקרים הללו. המקורות מעלים דיון ושאלה ביחס לחלק מהמקרים, וכדאי מאד לפתוח עם התלמידים את השאלות המעשיות הללו לדיון.

הפנמה:

נלמד יחד עם התלמידים את הערת ה’באר מים חיים’ על המקור מהחפץ חיים שראינו בשלב הקודם של השיעור. נשים מוזיקה נעימה בכיתה, ונבקש מהתלמידים לדמיין את הרגע הזה אליו קורא הבאר מים חיים בו אנחנו שואלים את עצמנו האם נכון לומר עכשיו לשון הרע שכן הוא לתועלת. נבקש מהתלמידים לדמיין את ההתלבטות, השאלות שהם ישאלו את עצמם ברגע הזה והרגשות שיעלו בהם. בסיכום התרגיל, נבקש ממי שמוכן לשתף קצת במה שעלה אצלו.

נבקש מכל תלמיד לבחור את אחת מהסיטואציות שבהן פתחנו את השיעור, להחליט כיצד היה נוהג בהן, ואז לכתוב מכתב למי שנפגע מהחלטתו בו הוא מנמק מדוע בחר כפי שבחר (למשל – לא סיפרתי לחבר על המחלה של השכנה, ובסוף הוא גילה ונפגע מכך שלא סיפרתי, או להיפך – בחרתי לספר והבחורה שמעה על כך ונפגעה).

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!