הערה למורה: השיעור מלווה במצגת תמונות מתוך הספר לשבור את החזיר, אותו אייר דוד פולונסקי, וכן תמונות נוספות העוזרות לפרש את העומד מאחורי בחירת אופן הציור. תודתנו שלוחה למאייר דוד פולונסקי, על מתן האישור להצגת התמונות באתר.

פתיחה

נביא דפים וחומרי יצירה לכיתה, ונבקש מכל תלמיד לבחור משפט או פיסקה מהסיפור ולהביע אותה בדרך אמנותית כלשהי- ציור, עימוד הפיסקה, שוט קולנועי, קריקטורה, וכדומה. נקדיש לתרגיל כעשר דקות, ונאמר לתלמידים שאת התוצרים נציג בסוף השיעור.

נספר לתלמידים שהסיפור ‘לשבור את החזיר’ יצא כספר עצמאי. ונשאל-

• תחת איזו קטגוריה לדעתכם ממוקם ספר זה? (ספרות ילדים, נוער או מבוגרים).

נחשוף את הספר ונאמר כי הוא ממוקם בקטגוריית ילדים. במהלך השיעור נבחן, בין היתר, מדוע נבחר הספר להיות בקטגוריה זו, ומה דעתנו על כך?

ניתן לשוחח על ספרות מבוגרים שעוטה על עצמה מסכה של ילדים, כגון: ‘הנסיך הקטן’ ו’פו הדוב’-

• מדוע יצירות אלה עוטות עליהן מסכה?
• מדוע בחרו להניח ספרים אלה במדף ‘ילדים’? האם הם מתאימים לילדים?
• מה הרווח ומה ההפסד מבחירה זו?

התכנים בשיעור נלמדים לאור התמונות השונות בספר, וכל תמונה מזמינה שיח עם התלמידים. ניתן לתלות את האיורים ברחבי הכיתה ומתחתם להוסיף נקודות למחשבה ודיון, או להקרין אותן בזו אחר זו במליאה ולדון בהם יחד.

תמונת הכריכה:

נדון בקומפוזיציה של הפריטים המופיעים בכריכה, בעיניים של פסחזון ויואבי. נקודות שכדאי לשים לב אליהם:

• יואב מגיש את הפטיש לקורא, ‘הקיר הרביעי’ נשבר ואנחנו הופכים להיות שותפים לסיפור. יואב כביכול שואל אותנו מה עמדתנו?
• צבעוניות הספר. שחור לבן – דיכוטומיה, ורוד – צבע אופטימי ילדי. הצבעוניות מביעה את עקרונות הפוסטמודרניזם: הצבת סימן שאלה אחרי מיתוסים, רצון לחזור לעולם תמים יותר.

הפטיש:

נתמקד בתמונת הפטיש וננסה להבין מה עומד מאחורי איור זה. נציג שקופית בה יש סוגים שונים של פטישים.

• מדוע נבחר דווקא פטיש זה?

נציג כרזה בה מופיע סמל הקומוניזם ‘הפטיש והמגל’ נשים לב לדמיון בין צורת הפטיש שמחזיק יואב לבין הפטיש הקומוניסטי.

• מה אם כן מייצג פטיש זה לצופה?
• מדוע בחר המאייר דווקא פטיש זה?

הקומפוזיציה של יואב העומד בין הפטיש לחזיר מציג כמובן, את מקומו של יואב בחייו העומד בין אמונתו של האב ובין אמונתו שלו. דרך תמונת הכריכה מציג פולונסקי את הקונפליקט שעומד במרכז היצירה.

נחשוף את הכריכה הפנימית של הספר. הכריכה שחורה ובמרכזה תמונה קטנטנה של יואב מחבק את פסחזון ומביט לתוך עיניו ושניהם מחייכים.

ונדון בהבדלים שיש בין כל אחת מהכריכות. מדוע בחר עורך הספר להשאיר את שתי התמונות?

תמונה ראשונה – בחנות המשחקים:

• איזו סצנה אנו רואים בתמונה? (לשים לב למדבקת 50%.)
• איזו תחושה מעוררת בכם תמונה זו? (פחד).
• איזו תחושה מעוררת הצבעוניות של התמונה?
• איזו תחושה יוצרות הפרופורציות השונות בתמונה?(שימו לב לפרופורציה של ברט סימפסון, הבובה הנכספת נראית בציור כיצור מפלצתי, היד שלו ענקית וחסרת פרופורציה.)
• כיצד מיוצגים הוריו של יואב? (האב מיוצג ע”י ידיו, אולי מסמל על הכוחניות של האב, על אף שידיו נראות עדינות בסצנה זו. אלה הידיים שבעוד מספר עמודים ינערו בפראות את פסחזון ויאחזו בפטיש כדי לשבור אותו. הפנים של האמא מוסתרות. פולונסקי מביע דרך התמונה, כאילו במקרה את תפקידה של האם ביצירה. אין היא משמעותית כלל, היא נגררת על-ידי האב. קולה לא נשמע. ובתמונה הזו אין לה פנים.)
• היכן אנחנו, הצופים, ממוקמים? (אנחנו חלק מהצעצועים המוצעים למכירה, יואב מסתכל עלינו ולאו דווקא לכיוונו של ברט סימפסון.)

תמונת הסיום:

התמונה האחרונה בספר אינה מאיירת משפט מתוך הסיפור. יש כאן מקום לאינטרפרטציה האישית של המצייר, ואמירה חשובה על מקומה של אמנות נלוות. לכאורה, דוד פולונסקי אמור לאייר את היצירה של אתגר קרת, ולה הוא אמור להיות נאמן. אך לא כך הדבר, פולונסקי נאמן בראש ובראשונה לאמנות שלו. לכן יש באפשרותו להעניק פרשנות אישית ליצירה של קרת. כפי שרואים בעמוד האחרון.

שיח סביב הסצנה המאוירת:

• היפוך תפקידים בין האב לבן.
• פיוס.
• מות הילדות. נראה כאילו האב מת ויואב מכסה את גופתו. היפרדות מדרך האב כדי לצאת לדרך עצמאית- התבגרות.

נחזור לשאלה-

• לאיזו קטגוריה שייך הספר?

יש כאן בלבול, אומנם ספר זה נמצא בקטגוריית ילדים, אולי כי הסיפור כתוב מנקודת מבט של ילד, אך אין ספק שסיפור זה שייך לקטגורית מבוגרים הן מבחינת תוכן הסיפור והן מבחינת האיורים.

נשלח את התלמידים עם שאלת מחשבה לגבי האיורים בספר-

• מדוע לאייר את הסיפור? האם האיורים פוגמים בסיפור או מוסיפים נדבך נוסף?

נסכם את השיעור בחזרה לתרגיל איתו פתחנו את השיעור, נבקש מהתלמידים להציג מה שעשו, ובסוף נשאל-

• כיצד הצפייה ביצירה של חברכם ללימודים תרמה או הוסיפה להבנת הסיפור?

פתחנו את השיעור בתרגיל יצירה בו ביטאו התלמידים בדרך אמנותית כלשהי משפט או פיסקה מהסיפור. לאחר מכן שאלנו האם הסיפור ‘לשבור את החזיר’ זהו סיפור ילדים? וחשפנו את האיורים של דוד פולנסקי לספר. לאחר מכן התבוננו במספר איורים מהספר, וסביבם העמקנו ברעיונות העולים מהספר. סיימנו בהצגת התוצרים אותם יצרנו בתחילת השיעור, ושאלנו כיצד האיור של הספר וההתבוננות בעבודות של תלמידים אחרים העשירו את הבנת הסיפור?