• אאפשרות א' - תמונות :
• באפשרות ב - שאלה :

רקע:

בטרם נקרא את הסיפור נכיר את המושג ‘שולחן ערוך’:

השולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1563. הספר נחשב אחד הספרים החשובים בעולם ההלכה היהודי, והוא משמש כעמוד תווך שעיצב וקבע את אורח החיים התורני והיהודי על פי ההלכה הפסוקה (מתוך ויקיפדיה).

נספר את הסיפור:

אברך צעיר בשם יעקב שיכנאזי, התייצב בפני רבו, הרב יהודה צדקה, ובפיו שאלה:

“כבר כמה שנים אני מעביר שיעור בכל שבת בבית הכנסת בספר ה’שולחן ערוך’ ועתה סיימנו את הספר. איזה ספר מציע הרב שנתחיל כעת?”.

השיב לו הרב יהודה צדקה: “אין צורך להתחיל ספר חדש. שובו ולמדו את הספר מתחילתו“.

חזר האברך ולימד בשיעור את ה”שולחן ערוך” מתחילתו ועד סופו, ושב אל רבו ובפיו אותה שאלה: “סיימנו שוב את ‘השולחן ערוך’. מה עכשיו?”.

השיב לו הרב צדקה: “מה השאלה? התחילו שוב מן ההתחלה“.

כך חזר האברך יעקב שיכנאזי, ולימד שוב ושוב את ה”שולחן ערוך”. הוא היה לתלמיד חכם מומחה בהלכה, ואף תלמידיו ידעו היטב את כל פסקי ה”שולחן ערוך“.

לאחר הקריאה נשאל את התלמידים :

• לאיזו תשובה מצפה האברך מרבו?
• איך אתם הייתם מגיבים במקום תלמידיו של האברך לחזרה על השו’ע?
• איך אתם מגיבים כשמורה עושה חזרה בתחילת שיעור על השיעור הקודם?
• מהו לדעתכם המסר שהרב צדקה מבקש למסור לתלמידו?

התלמידים ילמדו את הקטעים הבאים בקבוצות:

מסכת חגיגה, דף ט’ ע”ב:

“ואינו דומה שונה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו מאה ואחד”

אמר לו בר הי הי להלל מאי דכתיב (מלאכי ג, יח)  “ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע בין עובד אלהים לאשר לא עבדו” היינו צדיק היינו עובד אלהים, היינו רשע היינו אשר לא עבדו. אמר לו עבדו ולא עבדו- תרוייהו צדיקי גמורי נינהו.

ואינו דומה שונה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו מאה ואחד אמר לו: ומשום חד זימנא קרי ליה לא עבדו ? אמר לו: אין. צא ולמד משוק של חמרין עשרה פרסי בזוזא חד עשר פרסי בתרי זוזי… 

ביאור שטיינזלץ:

כיון שהוזכרו חילופי הדברים בין בר הי הי להלל מביאים עוד: אמר ליה [לו] בר הי הי להלל, מאי דכתיב [מה פירושו של הכתוב]: “ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע בין עבד אלהים לאשר לא עבדו” (מלאכי ג, יח), הרי לכאורה יש כאן כפילות, שהרי היינו [זהו] צדיק — היינו [זהו] “עובד אלהים”, היינו [זהו] “רשע” היינו [זהו] “אשר לא עבדו”! אמר ליה [לו], כך צריך להבין: זה ש”עבדו” וזה ש”לא עבדו” תרוייהו צדיקי גמורי נינהו [שניהם צדיקים גמורים הם] ששניהם עובדים את ה’, ובכל זאת יש הבדל ביניהם כי אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים, לשונה פרקו מאה פעמים ואחד. שהעושה מצוה אחת יותר מאשר הורגל, הרי האיש הזה נקרא עובד ה’ באמת.

אמר ליה [לו] בר הי הי: ומשום חד זימנא [פעם אחת] שלא שנה קרי ליה [קורא לו] הכתוב “לא עבדו”? אמר ליה [לו]: אין [כן], צא ולמד משוק של חמרין (מובילי חמורים) כיצד קובעים הם מחירים: עד מרחק עשרה פרסי [פרסות] — מקבלים החמרים בשכרם זוזא [זוז] ואילו ממי שרוצה לשכור חד עשר פרסי [אחת עשרה פרסות] — בתרי זוזי [בשני זוזים], משמע שלתוספת מעבר לרגיל יש שינוי משמעותי בערך.

נסביר את ההשוואה שיש בפסוק בין צדיק לרשע ובין עבד אלוהים לאשר לא עבדו. נסביר גם ששונה פרקו = חוזר על לימודו.

חז”ל הפליגו בשבחה של החזרה המרובה על הלימוד. בדרשה מפורסמת המופיעה במסכת חגיגה דורשים חז”ל את הפסוק “וְשַׁבְתֶּם וּרְאִיתֶם בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע בֵּין עֹבֵד אֱלֹהִים לַאֲשֶׁר לֹא עֲבָדוֹ” (מלאכי ג, יח), ומסבירים שהפסוק מבקש להבדיל בין מי ש”שונה פרקו מאה פעמים” שהוא אינו עובד אלוקים, לבין מי ש”שונה פרקו מאה ואחד פעמים” שהוא עובד אלוקים.

נבקש מכל קבוצה לדון בשאלות הבאות:

• מהו לדעתכם ההבדל בין השונה פרקו 100 פעמים לשונה פרקו 101?
• האם הוא כל כך מהותי לדעתכם? הסבירו עמדתכם.
• למה לדעתכם חז”ל מאפיינים את שני סוגי הלומדים כ’עובד האלוקים’ ו’אשר לא עבדו’? האם אין זה תיאור קיצוני להבדל מינורי?
• כיצד לדעתכם מאיר הסיפור על מובילי החמורים את ההוספה מעבר לרגיל? מדוע דווקא בהוספה זו השכר של מובילי החמורים גדל משמעותית?
• מה מעניקה למידה מעבר להרגל?

נניח על הרצפה או שנצייר על הלוח 20 פריטים. נבקש מהתלמידים לזכור את כל הפריטים, כיוון שבעוד דקה נכסה אותם. כעבור דקה נכסה את הפריטים, נחלק לתלמידים דפים ונבקש מהם לכתוב את שמות כל 20 הפריטים שראו.

נבדוק כמה פריטים זכרו.

נשאל את התלמידים:

• איך זכרתם? מה השיטה שלך לזכור?  – נשים לב שלרוב שיטות יתחלקו בין שינון למציאת משמעות (כמו ליצור סיפור מהפריטים).
• האם מי ששינן יזכור את זה גם בעוד שנה?
• מה אנחנו בדרך כלל זוכרים בחיים לאורך זמן? (משהו משמעותי לנו, שנגע בנו).
• “הוא היה לתלמיד חכם מומחה בהלכה, ואף תלמידיו ידעו היטב את כל פסקי השולחן ערוך“. לאיזה מימד של זכרון הרב צדקה התכוון לדעתכם כשכיוון את תלמידו לחזור על השו”ע? שינון/מציאת משמעות? האם כל אחד שישנן את השו”ע יהפוך לתלמיד חכם?
• איך נהפוך את הלימוד שלנו בביה”ס ללימוד של הפנמה בעל משמעות? האם זה אפשרי?

נאסוף כיוונים מעשיים וננסה להחליט על יישום של כיוון אחד במקצוע אחד.

לדוגמה: אפשר ליצור בכיתה/במחברת את ‘פינת ה-101’, ובה משפטי הפנמה שמוסיפים ללוח בסיום שיעור תורה (מה אני לוקח מהלימוד לחיי).