ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נפתח באיסוף הסיפורים שביקשנו מהתלמידים להביא.
נבקש מתלמיד שחפץ לשתף לומר מילה מילה של רגש שהתעורר אצלו כששמע את הסיפור.
נקרין על הלוח את התמונה: מאי היהודי, איור מתוך הספר “שירי הגטו”‘ אפריים משה ליליאן
נבקש מכל תלמיד לכתוב לדמות הזו מכתב חיזוק קצר מהחיים של ימינו בארץ ישראל.
נחזור לסיפורים שהתלמידים סיפרו ונשאל:
יהודים רבים התגעגעו ונכספו לאורך כל הדורות מימי דוד המלך ועד ימינו לירושלים. היום נלמד יחד שיר געגוע וכיסופים לירושלים. זהו שיר שנכתב בימי הביניים, לפני יותר מ-900 שנים. צורת הכתיבה בתקופה הזו היתה מיוחדת ושונה מצורת הכתיבה של ימינו. הכללים לכתיבת שיר היו ברורים ורבים, המילים גבוהות ולקוחות מהמקורות.
(אם זהו מפגש ראשון של התלמידים עם שירת ימי הביניים ניתן להתייחס לצורת הכתיבה במשימות ‘טרום קריאה’: לשים לב לחלוקת כל בית לדלת וסוגר, לסמן חרוז מבריח, לחפש מידע על ריה”ל).
נתייחס לשיר זה כ’כתב חידה’ דרכו עלינו לפענח מהי החוויה המרכזית בשיר:
נבאר יחד מילים קשות ונכתוב אותן על הלוח.
נכתוב על הלוח כותרות ונבקש מכל תלמיד למלא אותן ביחס לקריאת השירק:
תוך כדי האיסוף של תשובות התלמידים יש להוסיף ולהתייחס למשמעות של כל בית בשיר ולא רק לחוויה הכללית. הדובר כותב כשהוא נמצא בסוף מערב / ערב / ספרד. הוא רוצה להיות במזרח / בירושלים/ בציון / בדביר. מה שמונע ממנו זאת הוא שהוא כפוף לשלטון מוסלמי “כבל ערב” שמונע ממנו לעבור למקום תחת שלטון נוצרי ‘חבל אדום’ ובעקבות כך מרגיש ש”לבי במזרח”-שייכות וגעגוע, מתקשה להנות וסובל מהמרחק “איך אטעמה..ואיך יערב”, כבול ומוגבל “איכה אשלם..” “בכבל ערב”, דבקות במטרה ונכונות למסור הכל ולוותר על שפע חומרי עבור הגשמת רצונו “יקל בעיני…”
לסיכום נבקש מהתלמידים לזהות מהי מהי החוויה המרכזית של השיר ונכתוב על הלוח:
שיר געגוע וכיסופים לציון. הדובר מביע את הקושי העצום שלו להיות רחוק מציון ואת הרצון העז להגיע אליה למרות מצבה החרב והמחיר האישי שישלם על כך. נזכיר שר’ יהודה הלוי יצא למסע לא”י ומת בדרכו או בהגעתו אליה. שיר זה הוא שיר קודש ושיר ציון.
נשלים את הלמידה במקור מהכוזרי שכתב ריה”ל. להלן מדגם:
שיר זה מלא בניגודים הממחישים מצבו החצוי והקרוע של ריה”ל בכיסופיו לציון.
נבקש מהתלמידים למצוא את הניגודים בשיר ולכתוב אותם. (מזרח-מערב, חבל אדום-כבל ערב, יקל-יקר, כל טוב ספרד-עפרות דביר נחרב).
לאחר מכן כל זוג תלמידים יתבקש לצייר את הניגוד בתכנון משותף. הזוג יקבל דף ויחלק אותו לשניים, כאשר כל תלמיד אחראי לצייר צד אחד של הניגוד. באיסוף נתייחס לקשיים השונים שמבטא ריה”ל בשיר.
נחזור לשאלה:
זכינו ואנחנו חיים בירושלים. מגשימים חלום של דורות.
לצערינו אנחנו עוד לא במצב של גאולה, בית מקדש. אנו מזכירים את חורבן ירושלים והציפייה לבניינה בהזדמנויות רבות. לא תמיד אנחנו מרגישים את החוסר הזה ובכדשי לחוש בו צריך להתבונן וללמוד מה חסר לנו בלעדיו כדי לכסוף אליו.
נכתוב הצעות על הלוח. נדגים בעזרת סיפורים ואפילו תמונות: אחדות, אמונה, אמת ברורה, נוכחות מוחשית יותר של ה’, נבואה, כפרה, טהרה ועוד.
נבקש מהתלמידים לחשוב על מצב/התנהגות מחייהם (‘מצוי’) שמנוגדת למצב/התנהגות שתהיה בירושלים הבנויה (‘רצוי’). אפשר להתייחס למה שעלה בדיון. למשל: פילוג בעמ”י-אחדות. נחזור לזוגות, כל זוג יקבל דף חדש (הצעה: מחולק לשניים ובאמצעו מצוייר גשר), ויצייר את הניגוד שחשבו עליו באופן של מצוי ורצוי.
נזמין לשיתוף.
נסכם: ריה’ל היה מוכן להקריב את רכושו ולהתאמץ מאוד בשביל להגיע למקום אליו מתגעגע. נבקש מהתלמידים לכתוב על הגשר המצוייר בדף מה הם מוכנים לעשות כדי להגיע לירושלים השלמה והבנויה? נציע גם לכתוב שיר בשם ריה’ל בכדי להגיע לירושלים של ימינו.
פתחנו באיסוף סיפורים מהבית ובדיון על תמונה מלאה בניגודים. דרך הפיוט למדנו על אופי שירת ימי הביניים וראינו שרי’הל מבקש להגיע לירושלים ומתפלל על בניינה, על אף שלא היה בה מעולם. סיימנו בנסיון לחשוב מה כל אחד מאיתנו מציע ורוצה לעשות לטובת בניין ירושלים. במהרה בימינו אמן!
היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא