ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם

לבי במזרח/ ר’ יהודה הלוי

  • צוות לב לדעת
צוות לב לדעת
תצוגת כיתה מלאה
לבי במזרח/ ר’ יהודה הלוי
לב השיעור
פתיחה
מפגש
שיר - ליבי במזרח
התבוננות
כתיבה - אודות הדובר בשיר
הפנמה
אסיף
שימו לב! כהכנה לשיעור נבקש מהתלמידים למצוא הורה/סב/מכר אחר שיספר על חוויה משמעותית של געגועים וכיסופים (שלו או של דורות קודמים) לירושלים. אפשר מתוך חוויה של גלות ואפשר מתוך חוויה של השנים שבין מלחמת השחרור למלחמת ששת הימים. התלמידים יגיעו לשיעור עם הסיפור כתוב או מצולם
שיר זה משיריו הידועים של ריה"ל המבטא את כיסופיו לציון. נעורר את הכיסופים לציון המלווים אותנו מימי אבותינו עד ימינו. נכיר בזכות הגדולה של דורנו לחיות בארץ ציון וירושלים, ועם זאת נגלה עד כמה הכיסופים נוכחים בחיינו בירושלים שעוד מחכה לבניינה השלם במובן הרוחני והפיזי.
לב השיעור: איך מתגעגעים למקום שלא היינו בו?
פתיחה: תמונה - סיפור

נפתח באיסוף הסיפורים שביקשנו מהתלמידים להביא.

נבקש מתלמיד שחפץ לשתף לומר מילה מילה של רגש שהתעורר אצלו כששמע את הסיפור.

נקרין על הלוח את התמונה: מאי היהודי, איור מתוך הספר “שירי הגטו”‘ אפריים משה ליליאן

  • התבוננו בתמונה. מה אתם רואים?
  • אילו פרטים מנוגדים מופיעים בציור?
  • אילו הדמות יכלה לדבר, מה הייתה אומרת?

נבקש מכל תלמיד לכתוב לדמות הזו מכתב חיזוק קצר מהחיים של ימינו בארץ ישראל.

מפגש: שיר - ליבי במזרח

נחזור לסיפורים שהתלמידים סיפרו ונשאל:

  • האם ירושלים בשבילנו היא כמו שהיתה בשביל הדורות הקודמים שלא יכלו להגיע אליה?
  • לְמה בדרך כלל אנחנו מתגעגעים?
  • האם אפשר להתגעגע ולכסוף למשהו שלא חווינו או הכרנו בעצמנו? איך זה קורה?

יהודים רבים התגעגעו ונכספו לאורך כל הדורות מימי דוד המלך ועד ימינו  לירושלים. היום נלמד יחד שיר געגוע וכיסופים לירושלים. זהו שיר שנכתב בימי הביניים, לפני יותר מ-900 שנים. צורת הכתיבה בתקופה הזו היתה מיוחדת ושונה מצורת הכתיבה של ימינו. הכללים לכתיבת שיר היו ברורים ורבים, המילים גבוהות ולקוחות מהמקורות.

(אם זהו מפגש ראשון של התלמידים עם שירת ימי הביניים ניתן להתייחס לצורת הכתיבה במשימות ‘טרום קריאה’: לשים לב לחלוקת כל בית לדלת וסוגר, לסמן חרוז מבריח, לחפש מידע על ריה”ל).

נתייחס לשיר זה כ’כתב חידה’ דרכו עלינו לפענח מהי החוויה המרכזית בשיר:

לִבִּי בְמִזְרָח וְאָנֹכִי בְּסוף מַעֲרָב   /  אֵיךְ אֶטְעֲמָה אֶת אֲשֶר אֹכַל וְאֵיךְ יֶעֱרָב?
אֵיכָה אֲשַלֵם נְדָרַי וֶאֱסָרַי, בְּעוד  / צּיון בְּחֶבֶל אֱדום וַאְנּי בְּכֶבֶל עֲרָב?
יֵקַל בְּעַינַי עֲזֹב כָּל-טוּב סְפָרַד, כְּמוֹ / יֵקַר בְּעֵינַי רְאוֹת עַפְרוֹת דְבִיר נֶחֶרָב!

נבאר יחד מילים קשות ונכתוב אותן על הלוח.

התבוננות: כתיבה - אודות הדובר בשיר

נכתוב על  הלוח כותרות ונבקש מכל תלמיד למלא אותן ביחס לקריאת השירק:

  1. מיקום הדובר:
  2. היכן רצה להיות:
  3. מה מונע ממנו להגיע למקום בו רוצה להיות:
  4. מה מרגיש:

תוך כדי האיסוף של תשובות התלמידים יש להוסיף ולהתייחס למשמעות של כל בית בשיר ולא רק לחוויה הכללית. הדובר כותב כשהוא נמצא בסוף מערב / ערב / ספרד. הוא רוצה להיות במזרח / בירושלים/ בציון / בדביר. מה שמונע ממנו זאת הוא שהוא כפוף לשלטון מוסלמי “כבל ערב” שמונע ממנו לעבור למקום תחת שלטון נוצרי ‘חבל אדום’ ובעקבות כך מרגיש ש”לבי במזרח”-שייכות וגעגוע, מתקשה להנות וסובל מהמרחק “איך אטעמה..ואיך יערב”, כבול ומוגבל “איכה אשלם..” “בכבל ערב”, דבקות במטרה ונכונות למסור הכל ולוותר על שפע חומרי עבור הגשמת רצונו “יקל בעיני…”

לסיכום נבקש מהתלמידים לזהות מהי מהי החוויה המרכזית של השיר ונכתוב על הלוח:

שיר געגוע וכיסופים לציון. הדובר מביע את הקושי העצום שלו להיות רחוק מציון ואת הרצון העז להגיע אליה למרות מצבה החרב והמחיר האישי שישלם על כך. נזכיר שר’ יהודה הלוי יצא למסע לא”י ומת בדרכו או בהגעתו אליה. שיר זה הוא שיר קודש ושיר ציון.

נשלים את הלמידה במקור מהכוזרי שכתב ריה”ל. להלן מדגם:

גם מי שמעורר בלב בני אדם אהבה למקום הקדוש הזה ראוי הוא לשכר בלא ספק והוא מקרב עת בוא תקוותנו, כמה שנאמר “אתה תקום תרחם ציון, כי עת לחננה, כי בא מועד, כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחננו”, רוצה לומר, כי ירושלים אמנם תבנה כשיכספו לה בני ישראל תכלית הכוסף עד שיחוננו אבניה ועפרה (ספר הכוזרי, סוף מאמר חמישי).
אָמַר הֶחָבֵר: לֹא יִקְשֶׁה לְקַבֵּל שֶׁתִּתְיַחֵד אֶרֶץ מִכֹּל הָאֲרָצוֹת, וְאַתָּה רוֹאֶה מְקוֹמוֹת שֶׁגְּדֵלִים בָּהֶם צְמָחִים מְסֻיָּמִים מִבַּלְעֲדֵי צְמָחִים אֲחֵרִים, וּמַחְצָבִים מְסֻיָּמִים מִבַּלְעֲדֵי מַחְצָבִים אֲחֵרִים, וּבַעֲלֵי חַיִּים מְסֻיָּמִים מִבַּלְעֲדֵי בַּעֲלֵי חַיִּים אֲחֵרִים, וּמִתְיַחֲדִים יוֹשְׁבָיו בְּצוּרוֹת וּבִתְכוּנוֹת מִבַּלְעֲדֵי זוּלָתָם בְּמִצּוּעַ הַמֶּזֶג, כִּי הִנֵּה לְפִי הַמֶּזֶג תִּהְיֶה שְׁלֵמוּת הַנֶּפֶשׁ וְחֶסְרוֹנָהּ.
אָמַר הַכּוּזָרִי: אֲבָל לֹא שָׁמַעְתִּי עַל שׁוֹכְנֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יִתְרוֹן עַל שְׁאָר בְּנֵי הָאָדָם.
אָמַר הֶחָבֵר: כָּך הַרְכֶם זֶה שֶׁאַתֶּם אוֹמְרִים שֶׁגָּדֵל בּוֹ הַכֶּרֶם, אִלּוּ לֹא הָיוּ נוֹטְעִים בּוֹ הַגְּפָנִים וְעוֹבְדִים הָעֲבוֹדָה הָרְאוּיָה לָהֶם, לֹא הָיָה עוֹשֶׂה עֲנָבִים. וְהַתְּכוּנָה הַמְיֻחֶדֶת הָרִאשׁוֹנָה הִיא לָעָם, אֲשֶׁר הֵם הַסְּגֻלָּה וְהַלֵּב, כְּמוֹ שֶׁהִזְכַּרְתִּי, וְאַחַר כָּך יֵשׁ לָאָרֶץ בָּזֶה עֵזֶר עִם הַמַּעֲשִׂים וְהַמִּצְווֹת הַכְּרוּכִים בָּה, אֲשֶׁר הֵם כָּעֲבוֹדָה לַכֶּרֶם. אֲבָל לֹא תַּצְלִיחַ הַסְּגֻלָּה הַזֹּאת לִדְבֹּק בָּעִנְיָן הָאֱלֹהִי בְּזוּלַת הַמָּקוֹם הַזֶּה, כְּמוֹ שֶׁיַּצְלִיחַ הַכֶּרֶם לִגְדֹּל בָּהָר הַזֶּה. (ספר הכוזרי, מאמר שני).
הפנמה: ציור - ניגודים

שיר זה מלא בניגודים הממחישים מצבו החצוי והקרוע של ריה”ל בכיסופיו לציון.

נבקש מהתלמידים למצוא את הניגודים בשיר ולכתוב אותם. (מזרח-מערב, חבל אדום-כבל ערב, יקל-יקר, כל טוב ספרד-עפרות דביר נחרב).

לאחר מכן כל זוג תלמידים יתבקש לצייר את הניגוד בתכנון משותף. הזוג יקבל דף ויחלק אותו לשניים, כאשר כל תלמיד אחראי לצייר צד אחד של הניגוד. באיסוף נתייחס לקשיים השונים שמבטא ריה”ל בשיר.

נחזור לשאלה:

  • איך אפשר להתגעגע ולכסוף למשהו שלא חווינו או הכרנו בעצמנו?
  • מה גורם געגוע וכיסופים?

זכינו ואנחנו חיים בירושלים. מגשימים חלום של דורות.

  • האם הגענו אל היעד?
  • מה עוד חסר לנו?

לצערינו אנחנו עוד לא במצב של גאולה, בית מקדש. אנו מזכירים את חורבן ירושלים והציפייה לבניינה בהזדמנויות רבות. לא תמיד אנחנו מרגישים את החוסר הזה ובכדשי לחוש בו צריך להתבונן וללמוד מה חסר לנו בלעדיו כדי לכסוף אליו.

  • מה לדעתכם חסר לנו בגלל שאין את בית המקדש?
  • איך החיים שלנו היו נראים אם הוא היה קיים?

נכתוב הצעות על הלוח. נדגים בעזרת סיפורים ואפילו תמונות: אחדות, אמונה, אמת ברורה, נוכחות מוחשית יותר של ה’, נבואה, כפרה, טהרה ועוד.

נבקש מהתלמידים לחשוב על מצב/התנהגות מחייהם (‘מצוי’) שמנוגדת למצב/התנהגות שתהיה בירושלים הבנויה (‘רצוי’). אפשר להתייחס למה שעלה בדיון. למשל: פילוג בעמ”י-אחדות. נחזור לזוגות, כל זוג יקבל דף חדש (הצעה: מחולק לשניים ובאמצעו מצוייר גשר), ויצייר את הניגוד שחשבו עליו באופן של מצוי ורצוי.

נזמין לשיתוף.

נסכם: ריה’ל היה מוכן להקריב את רכושו ולהתאמץ מאוד בשביל להגיע למקום אליו מתגעגע. נבקש מהתלמידים לכתוב על הגשר המצוייר בדף מה הם מוכנים לעשות כדי להגיע לירושלים השלמה והבנויה? נציע גם לכתוב שיר בשם ריה’ל בכדי להגיע לירושלים של ימינו.

אסיף:

פתחנו באיסוף סיפורים מהבית ובדיון על תמונה מלאה בניגודים. דרך הפיוט למדנו על אופי שירת ימי הביניים וראינו שרי’הל מבקש להגיע לירושלים ומתפלל על בניינה, על אף שלא היה בה מעולם. סיימנו בנסיון לחשוב מה כל אחד מאיתנו מציע ורוצה לעשות לטובת בניין ירושלים. במהרה בימינו אמן!

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!