ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם

לא תחמוד – עיון בשיטת הרמב”ם

  • צוות לב לדעת
צוות לב לדעת
תצוגת כיתה מלאה
לא תחמוד – עיון בשיטת הרמב”ם
לב השיעור
פתיחה
מפגש
חברותות - דף לימוד
התבוננות
דיון - הרהורי עבירה
הפנמה
גתיבה - מחשבה גדולה
אסיף
שימו לב! רקע ותמצית החידוש הלמדני-רעיוני הגדרת הרמב"ם את איסור "לא תחמוד" כלאו שאין בו מעשה , התבארה ע"י הרב רבינוביץ באופן הבא : הגדרת האיסור היא העסקת המחשבה בדרכים להביא את החפץ הנחמד לבעלותנו. אמנם האיסור מתקיים רק כאשר החפץ נלקח , אולם לקיחת החפץ אינה אלא תנאי בעלמא, סימן המעיד על רצינות מחשבותיו. ההגדרה הלמדנית של האיסור מחדדת את השדה שבו מתרחשת העברה , פנימיות האדם. בחלקו השני של הסוגיא נעסוק ביכולת לשלוט במתרחש בפנימיות ( חלק זה מתבקש להילמד בעקבות עיונינו ). בעיון שלנו נסב את תשומת הלב לעצם העובדה שעיקר ההתרחשות היא פנימה , בלב ובשכל. נרחיב בשתי סוגיות "משיקות" שמהן עולה עיקרון דומה , קושיים של הרהורי העבירה יותר מהעבירה עצמה , וגדולתו של התלמוד יותר מהמעשה.
הרמב"ם פסק שאינו לוקה על איסור לא תחמוד בגלל שאין בו מעשה. על כך תמה הראב"ד : והיכן מעשה גדול מנטילת החפץ ? ! בעיון זה נציע יישוב לשיטת הרמב"ם.
לב השיעור: מה גדול יותר, מחשבה או מעשה?
פתיחה: דיון - לא תחמוד

נפתח בדיון:

  • קרה לכם שרציתם לעשות משהו אסור כמו להדליק אור בשבת ובסוף לא עשיתם?
  • האם היה לכם קשה להתגבר?
  • האם הוגן שמישהו יגיד לכם שבכל מקרה חטאתם, רק בגלל שבכלל רציתם?
  • מתוך הדברים, איך בכלל יש איסור על ‘לא תחמוד’?
  • והרי מדובר רק בהרהורים ולא במעשה?
  • האם דרישה זו הוגנת?
  • מה התורה מבקשת ללמד אותנו בדירשה זו?

נאסוף את התשובות ונתייחס אליהן בהמשך.

מפגש: חברותות - דף לימוד

נחלק דף לימוד ונבקש מהתלמידים ללמוד ולענות עליו בחברותות.

לאחר מכן נלמד את הרמב”ם  ( הלכה ט’ ),  ונבקש מהתלמידים להקשות קושייה על הגדרת הרמב”ם את המצווה כ”לאו שאין בו מעשה”. (קושיות אפשריות – הרי הוא הפציר ברעים ? הרי הוא לקח את החפץ ? ) לאחר מכן נפנה את התלמידים להשגת הראב”ד , ונראה שהראב”ד הקשה את קושייתם.

כעת נלמד את דברי הרב רבינוביץ.

  • מדוע החומד עובר על העבירה רק כאשר הוא לקח בפועל את החפץ ?

נענה יחד כי לקיחת החפץ מגלה שמה שהתרחש בליבו ובמחשבתו היה רציני.

נעמיק מכיוון אחר ונלמד את התלמוד הבבלי בקידושין:

כבר היה רבי טרפון וזקנים מסובין בעלית בית נתזה בלוד, נשאלה שאילה זו בפניהם: תלמוד גדול או מעשה גדול? נענה רבי טרפון ואמר: מעשה גדול, נענה ר”ע ואמר: תלמוד גדול, נענו כולם ואמרו: תלמוד גדול, שהתלמוד מביא לידי מעשה.
 אם המעשה הוא מטרת התלמוד ( מביא לידי מעשה ) הרי שהמעשה גדול !  יש שתרצו באופן דומה למבואר בסוגיין. ההתרחשות  המשמעותית היא פנימה , בשכל ובלב.  הביטוי המעשי רק ממחיש עד כמה ההתרחשות הפנימית הייתה משמעותית , כסימן בעלמא.  ( ראה גם מהר”ל , נתיב התורה פרק א’ )

נסכם: הגדרת הלאו היא העיסוק הפנימי-ליבי-מחשבתי בדרכים להשגת החפץ המסוים. לקיחת החפץ מהווה סימן בעלמא לכך שמחשבתו הייתה רצינית.

התבוננות: דיון - הרהורי עבירה

נדון:

  • האם לקיחת החפץ משמעותית פחות מהמחשבה לקחתו ?!

כ”טריגר” לדיון נעיין בדברי חז”ל על כך ש”הרהורי עבירה קשים מעבירה”:

 מו”נ , חלק ג’ פרק ח’ ( תרגומו של מיכאל שוורץ ) : בביאור זאת יש לי פירוש מפתיע מאד , והוא שכאשר אדם עובר עבירה … הוא חוטא בבהמיותו , אבל המחשבה היא ממה שמיוחד לאדם ונספח לצורתו , וכאשר הוא מהרהר במחשבתו בעבירה הוא חוטא בנכבד יותר מבין שני חלקיו , ואין חטאו של מי שעובר עבירה ומשעבד עבד בור כחטאו של מי שמשעבד בן חורין מלומד… ( ראה עוד רבינו בחיי , פרשת ניצבים ( עמ’ תל”ב בהוצאת מוסד הרב קוק ) )
  • אם כן, מדוע הרהורי עבירה קשים מעבירה?

ננסה לשער יחד:

  1. המחשבה חופשית ולכן האדם יכול להפליג בה למחוזות בעייתיים יותר מאשר במעשה. ודי לחכימא .
  2. המחשבה אורכת זמן רב יותר מאשר המעשה ולכן האדם עלול להסתבך בה .
  3. המחשבה היא החלק העליון של האדם ולכן פגם בה חמור יותר
  4. בהתאם לרמת הכיתה ניתן להרחיב בעניין זה. עוצמתה של המחשבה ניכרת גם בדברי הגמרא על כך שהמקדש אישה על מנת שהוא צדיק גמור ספק מקודשת שמא הרהר תשובה בליבו. ( ראה קידושין , מ”ט ע”ב )

נסייג ונסביר כי אמנם הדגשנו את דברי הרמב”ם ואת ביאורו של הרב רבינוביץ’, אך יש לשים לב שתלמידים שיחושו שלא בנח עם עמדה זו, ויראו בלקיחת החפץ (במקרה דנן) או בכלל, בעולם המעשה, משהו עודף על המחשבה – יש להם על מה לסמוך. הדברים מופיעים כאן כמובן בדברי הראב”ד, ובהיבט עמוק יותר, כרוכים למקומו של המעשה ביחס לתלמוד (כגון במשנה באבות – ‘לא המדרש עיקר אלא המעשה’ או במשנה ‘כל שמעשיו מרובין מחכמתו’ וכן בגמרא – ‘גדול תלמוד שמביא לידי מעשה’ ועוד.

הפנמה: גתיבה - מחשבה גדולה

נבקש מהתלמידים לחשוב על מעשים שעשו בעקבות מחשבה גדולה. (אצל יזמים קטנים ייתכן שזה יתבטא במחשבה מקיפה על פרויקט עסקי (כמו מסחר בארבעת המינים) שקרם עור וגידים לבסוף בצורה קטנה, אבל המחשבה עליו הייתה הרבה יותר חופשית ועוצמתית. אצל חבר’ה יראי שמיים זה יתבטא בקבלה לעשות דבר מה בעבודת ה’ ( לימוד, חסד ועוד )) .

נבקש מהם להעלות זאת על הכתב בכמה משפטים , ולשתף את הכיתה בחוויה.

  • מתי הדבר קרה ?
  • מה הוליד אותו ?
  • האם רגע המחשבה ( הולדת הרעיון , בלי מגבלות , עם עוצמות ) זכור לכם?

מכאן ניתן ( בכיתות בוגרות ! ) לעבור למחשבות על העתיד. חשוב על חלום אחד שהיית רוצה להגשימו. שרטט אותו במחשבה בהרחבה.

  • מה עוזר לחלק הפנימי שבנו לחשוב על דברים טובים וגדולים ולא קטנים ומיותרים?
  • מה יסייע לנו להגביר את הטוב שבאנו?

נחדד את חשיבות לימוד התורה, שמטהר את החלק הפנימי-ליבי-שכלי שלנו , ויוצר מנוע אדיר שבא לידי ביטוי בסופו של יום גם במעשה.

נקרא את דברי הרב קוק:

” … רק החלום החופשי , המורד במציאות ובגבוליה , הוא הוא באמת, האמת היותר הוייתית של המציאות”.

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!