ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם

כתיבת התורה שבעל פה

  • צוות לב לדעת
צוות לב לדעת
תצוגת כיתה מלאה
כתיבת התורה שבעל פה
לב השיעור
פתיחה
מפגש
כתיבת התורה שבעל פה
התבוננות
הפנמה
אסיף
רמבם, הקדמה ליד החזקה
רבינו הקדוש [ריהודה הנשיא] חיבר המשנה. ומימות משה רבינו ועד רבינו הקדוש לא חיברו חבור שמלמדין אותו ברבים בתורה שבעל פה. אלא בכל דור ודור ראש בית דין או נביא שהיה באותו הדור כותב לעצמו זיכרון השמועות ששמע מרבותיו והוא מלמד על פה ברבים. וכן כל אחד ואחד כותב לעצמו כפי כוחו מביאור התורה ומהלכותיה כמו ששמע, ומדברים שנתחדשו בכל דור ודור בדינים שלא למדום מפי השמועה אלא במידה משלש עשרה מדות והסכימו עליהם בית דין הגדול. וכן היה הדבר תמיד עד רבינו הקדוש. והוא קיבץ כל השמועות וכל הדינים וכל הביאורים והפירושים ששמעו ממשה רבינו ושלמדו בית דין שבכל דור ודור בכל התורה כולה וחיבר מהכל ספר המשנה. ושננו לחכמים ברבים ונגלה לכל ישראל וכתבוהו כולם, ורבצו [=הפיצו] בכל מקום, כדי שלא תשתכח תורה שבעל פה מישראל. ולמה עשה רבינו הקדוש כך ולא הניח הדבר כמות שהיה? לפי שראה שתלמידים מתמעטין והולכין והצרות מתחדשות ובאות ומלכות רומי פושטת בעולם ומתגברת, וישראל מתגלגלין והולכין לקצוות. חיבר חיבור אחד להיות ביד כולם כדי שילמדוהו במהרה ולא ישכח. וישב כל ימיו הוא ובית דינו ולמדו המשנה ברבים.

 

בשיעור זה נבקש להבין את ההבדל שבין תורה כתובה לתורה שנלמדת בעל פה, את הסיבות שגרמו לרבי יהודה הנשיא להכריע על כתיבת המשנה, ואת ההשלכות של צעד זה על החיים הדתיים שלנו כיום.
לב השיעור: מה המשמעות של "בעל פה"?
פתיחה: אסוציאציות

נבקש מכל תלמיד לכתוב לעצמו על דף את שני המושגים: “בעל פהובכתב“, ולאחר מכן למלא שמש של אסוציאציות שנזרקות בתוכו למקרא המילים הללו. לאחר כמה רגעים של כתיבה אישית, נכתוב על הלוח את שתי המילים: “בעל פהובכתב“, ונבקש מכל תלמיד לבחור מילה אחת ביחס לכל אחד מהמושגים, אותה נכתוב גם אנחנו על הלוח.

מפגש: כתיבת התורה שבעל פה

נלמד יחד עם התלמידים את התהליך ההיסטורי של כתיבת התורה שבעל פה על ידי רבי יהודה הנשיא, כפי שמתאר אותו הרמבם בהקדמה שלו ליד החזקה.

רמבם, הקדמה ליד החזקה
רבינו הקדוש [ריהודה הנשיא] חיבר המשנה. ומימות משה רבינו ועד רבינו הקדוש לא חיברו חבור שמלמדין אותו ברבים בתורה שבעל פה. אלא בכל דור ודור ראש בית דין או נביא שהיה באותו הדור כותב לעצמו זיכרון השמועות ששמע מרבותיו והוא מלמד על פה ברבים. וכן כל אחד ואחד כותב לעצמו כפי כוחו מביאור התורה ומהלכותיה כמו ששמע, ומדברים שנתחדשו בכל דור ודור בדינים שלא למדום מפי השמועה אלא במידה משלש עשרה מדות והסכימו עליהם בית דין הגדול. וכן היה הדבר תמיד עד רבינו הקדוש. והוא קיבץ כל השמועות וכל הדינים וכל הביאורים והפירושים ששמעו ממשה רבינו ושלמדו בית דין שבכל דור ודור בכל התורה כולה וחיבר מהכל ספר המשנה. ושננו לחכמים ברבים ונגלה לכל ישראל וכתבוהו כולם, ורבצו [=הפיצו] בכל מקום, כדי שלא תשתכח תורה שבעל פה מישראל. ולמה עשה רבינו הקדוש כך ולא הניח הדבר כמות שהיה? לפי שראה שתלמידים מתמעטין והולכין והצרות מתחדשות ובאות ומלכות רומי פושטת בעולם ומתגברת, וישראל מתגלגלין והולכין לקצוות. חיבר חיבור אחד להיות ביד כולם כדי שילמדוהו במהרה ולא ישכח. וישב כל ימיו הוא ובית דינו ולמדו המשנה ברבים.

 

נסביר את דברי הרמב”ם ברמת ההבנה הפשוטה.

התבוננות: כתיבת התורה שבעל פה

על מנת לחדד את המעבר מעולם של כתיבהלעולם של על פהנחלק את הכיתה לזוגות, כאשר כל זוג יחליט בינו לבין עצמו מי יהיה איש הכתיבה ומי יהיה איש הדיבור. לאחר מכן יצטרך כל אחד לשתף בדרכו את החברותא שלו בחלום או חוויה משמעותית שעבר. הכותב יצטרך לכתוב ולתת את הדברים כתובים לחברותא ואילו המדבר יצטרך לספר ולשתף במילים. ננסה לאחר התרגיל להציף מתוך הזוגות את ההבדל בין שני סוגי השיתוף, ואת המחירים והרווחים שיש בכל אחד מהם.

לאחר מכן, נבקש מהתלמידים לתאר את החוויה של לומדי התורה כאשר מחליט רבי יהודה הנשיא לכתוב את התורה. ניתן לעשות זאת בכתיבה של כל אחד לעצמו עם שיתוף לאחר מכן, או בדיון כיתתי.

כדאי שעל הלוח יישארו המילים שנתנו התלמידים בראשית השיעור להבדל שבין כתב לעל פה וכך ההישארות שלהן במרחב יכולה להוות לתלמידים השראה בתרגיל הכתיבה הנוכחי: מילים כגון בטחון, יציבות לצד נוקשות וחוסר גמישות שבוודאי יעלו ביחס למושג כתביוכלו לשמש את התלמידים במחשבה מה הרגישו לומדי התורה כאשר היא הפכה מעולם של פה לעולם של כתיבה.

ננסה להציף מתוך הדברים את המחירים והרווחים שקיבלה התורה וקיבל עם ישראל מההכרעה של רבי יהודה הנשיא לכתוב את התורה. כדאי בהמשך לניתוח מה שכתבו התלמידים להעלות את השאלה הזו באופן גלוי, ולשרטט על הלוח מעין טבלה שמתארת את המחירים והרווחים הללו (כדאי לחזור לשיעור הקודם בו ראינו את הטעמים שניתנו להיותה של התורה בעל פה בעפ).


לבסוף, נעלה בכיתה את השאלה כיצד בעולם שלנו, בו חלקים גדולים מאד של התורה כתובים ובכלל כתיבה מקבלת הרבה נוכחות, ניתן עדיין לשמור משהו מתוך מאפייני התורה שבעל פה ולשלם פחות מהמחירים ששרטטנו על הלוח.

כדאי להציע לתלמידים את המחשבה שקשר עם דמות תורנית שתלווה אותנו ונרגיש מחוברים אליה יכולה להשאיר בחינה של על פה וקשר בתוך המרחב הכתוב.

הפנמה: תרגיל כתיבה

נבקש מכל תלמיד לכתוב לעצמו היכן הוא מרגיש שהתורה היא עבורו בבחינת תורה שבעל פה, ומה גורם לו להרגיש כך (ואם אין לו מקום כזה – כיצד הוא יכול ליצור אותו).

לחילופין, ניתן להציע לתלמידים לכתוב תפילה שנוגעת למה שלמדנו – לבקש מהקבה שהתורה תהיה עבורנו גם בבחינת תורה שבעל פה, ושנמצא רב שיוכל לחבר אותנו אל התורה.

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!