נפתח את השיעור בשאלה שתבקש לברר מה היחס שלנו אל המושג “נס” עד כמה אנחנו מאמינים בקיומם של ניסים וכיצד אנחנו מדמיינים את האופן בו הם יגיעו אל החיים שלהם.

כל תלמיד יצטרך בסבב לומר האם יש נס שהוא היה שמח שיקרה בחיים שלו.

לפניך חמישה אירועים שאפשר להתלבט לגביהם האם המונח “נס” מתאים להם. חלק מהאירועים הם אירועים לאומיים שבהם לכאורה הנס הוא נסתר, חלק מהאירועים הם פרטיים שגם בהם הנס הוא סוג של טבע מקרי וחלק מהאירועים נוגעים למרחבים לא חשובים של החיים שיש להתלבט האם יש ניסים גם בהם..

נבקש מהתלמידים לדון ולהכריע (אפשר בקבוצות או במליאה של הכיתה כולה) האם הכותרת “נס” מתאימה לאירוע. ניתן להפוך את השאלה להיות מורכבת יותר, אם נבקש מהתלמידים להכריע האם לדעתם יש לברך ברכת “הגומל” שנאמרת על ניסים בעקבות האירוע שבכרטיס.

סביב המקרים השונים, נעורר דיון על היחס בין נס לבין פעולה אנושית שלנו, בין נס כתופעה “מיסטית”, לא מוסברת לבין “נס” במובן של התרחשות אופטימית וטובה בתוך הטבע המציאותי (כמובן שכדאי להזכיר גם שנס היא מילה נרדפת לדגל ולנסות לחשוב לאיזו מהמשמעויות של נס הגדרה זו מתחברת)

מקרה 1:

ב-16 בינואר 1991 פתחו כוחות הברית במתקפה על עיראק, לאחר שזו סירבה לסגת מכיבוש כווית. המלחמה פגעה פגיעה קשה בפוטנציאל האסטרטגי והצבאי של עיראק, לרבות הפוטנציאל הגרעיני שלה. אבדות העיראקים נאמדו ב-100 אלף איש, לעומת 340 הרוגים לכוחות הקואליציה. במהלך המלחמה, תקפה עיראק את מדינת ישראל וירתה לעברה כ-40 טילי סקאד עם ראשי נפץ קונבניצואנליים, שרובם נחתו בגוש דן. בהתקפות הטילים נהרג אדם אחד, ומספר קורבנות אחרים מתו מסיבות עקיפות, כגון התקפי לב. התקפות הטילים הסבו נזק לרכוש.

מקרה 2:

מדינת ישראל קמה ב 1948 , אחרי מאבק שניהלו תושביה היהודים נגד שלטונות המנדט הבריטיים, נגד תושביה הערבים של הארץ ונגד מדינות ערב שהכריזו עליה מלחמה ביום הקמתה. המאבק להקמת במדינה החל זמן קצר אחרי תום מלחמת העולם השנייה, כשגברה ההכרה ביישוב היהודי בארץ, ובתנועה הציונית בעולם, כי רק מדינה יהודית עצמאית וריבונית תוכל להמציא פתרון למצוקותיו של העם היהודי, שהתגלו במלוא קיצוניותן ברציחת כשישה מיליון יהודים בשואה.  ב-29 בנובמבר 1947 אימצה העצרת הכללית של האו”ם המלצות של וועדה שקבעה כי יש לחלק את ארץ ישראל לשתי מדינות – יהודית וערבית. עוד הוחלט כי המנדט הבריטי יסתיים ב-15 במאי 1948. היישוב היהודי חגג את קבלת ההחלטה, ואילו הערבים בארץ ומחוצה לה הכריזו שיילחמו נגדה – וכך היה. מכיוון ש-15 במאי היה שבת, התכנסה מועצת העם ביום ו’, 14.5, והכריזה על הקמת מדינת ישראל.

מקרה 3:

השנה: 2004. האירוע – המשחק המכריע על העלייה לפיינל-פור שנערך בתל-אביב. מכבי תל אביב נאבקת בז’לגיריס קובנה (ליטא), וכשנותרו 16 שניות לסיום היא עדיין מפגרת ב-6 נקודות. המשחק נמשך ו-2.2 שניות לסיום כשהתוצאה 94:91, הכדור של מכבי להוצאה מחוץ למגרש פנימה. הפרשן אלי סהר אומר בשידור “עכשיו צריך נס עם הרבה הרבה סוכר”. הכדור ניתן לגור שלף, ששולח אותו לאורך חצי מגרש היישר לידיו של דרק שארפ, שמסתובב זורק את הכדור מחוץ לקו השלוש וכופה הארכה. בסופו של דבר, מכבי מנצחת את המשחק ובהמשך גם זוכה בגביע אירופה.

מקרה 4:

מלחמת ששת הימים התרחשה בין 5 ל-10 ביוני 1967 – והסתיימה בניצחון גדול של ישראל על מצרים, ירדן וסוריה. בבוקרו של ה-5 ביוני הלם חיל האוויר של ישראל בכוחות האוויר של צבאות ערב ובשדות התעופה שלהם, ובתוך שעות ספורות השמיד מעל 350 מטוסים על הקרקע ובקרבות אוויר. במהלך הקרבות כבשה ישראל שטחים רבים, במהירות וביעילות יוצאות דופן. במהלך המלחמה כבשה ישראל שטחים רבים, בהם חצי האי סיני, רצועת עזה והגדה המערבית, חלקים מירושלים – כולל העיר העתיקה, החרמון והגולן. במלחמת ששת הימים נהרס כוחן הצבאי של מדינות ערב השכנות: מאות טנקים הושמדו או נלקחו שלל, יותר מ-15 אלף חיילי אויב נהרגו או נפצעו וכ-6,000 היו בשבי ישראל. לצה”ל היו 777 חללים ויותר מ-2,500 פצועים.

מקרה 5:

בשנת 2005, שבועיים אחרי שילדה את בנה הבכור, אובחנה אצל אפרת רינות – קורן צהבת חריפה שהלכה והחמירה, ובסופו של דבר חייבה השתלת כבד. בארץ נאמר לבני המשפחה שהסיכוי למצוא תרומה הוא קטן למדי, והוחלט להטיסה למרכז השתלות גדול בבלגיה – שם הבטיחו הרופאים שמבחינה סטטיסטית יוכלו למצוא תרומה תוך 30 שעות. אלא שבתחילה המזל לא שיחק לטובתה של רינות-קורן. במשך שבועיים ארוכים ומורטי עצבים המתינו בני משפחתה לצידה, כשארבע תרומות שונות שהוצעו – לא התאימו. מצבה של היולדת הידרדר והיא חוברה למכונת הנשמה ולמכונת דיאליזה, אך אז נמצא תורם – וההשתלה עברה בשלום. “אנחנו בתחושה שהרצון החזק של עם ישראל והתפילות  עשו פה משהו שהוא ממש מיסטי”, אמר דודהּ.

ניתן לתלמידים (ושוב אפשר בקבוצות או במליאת כיתתית) את שירי החנוכה הבאים ונבקש מהם להגדיר בכל אחד מה מהי תפיסת הנס הבאה לידי ביטוי בו.

אנו נושאים לפידים: מילים – אהרון זאב

אנו נושאים לפידים בלילות אפלים,
זורחים השבילים מתחת רגלינו
ומי אשר לב לו הצמא לאור –
ישא את עיניו ויבוא אילינו לאור
ויבוא !
נס לא קרה לנו פך שמן לא מצאנו
לעמק הלכנו ההרה עלינו
מעינות האורות הגנוזים גילינו
נס לא קרה לנו פך שמן לא מצאנו
בסלע חצבנו עד דם, ויהי אור.

ימי החנוכה:  מילים –  מ. רויטמן. תרגום מיידיש: אברהם אברונין

ימי החנוכה חנוכת מקדשנו,
בגיל ובשמחה ממלאים את ליבנו
לילה ויום סביבונינו יסוב
סופגניות נאכל בם לרוב.

האירו ! הדליקו!
נרות חנוכה רבים
על הניסים ועל הנפלאות
אשר חוללו המכבים.

ניצחון המכבים נספר, נזמרה,
על האויבים אז ידם כי גברה
ירושלים שבה לתחיה
עם ישראל עשה תושיה.

האירו ! הדליקו!

הבה נרימה: מילים – לוין קיפניס

הבה נרימה
נס ואבוקה –
יחד פה נשירה
שיר – החנוכה.

מכבים אנחנו,
דגלנו רם, נכון,
ביוונים נלחמנו
ולנו הניצחון.

פרח אל פרח
זר גדול נשזור,
לראש המנצח
מכבי גיבור.

הבה נרימה
נס ואבוקה
יחד פה נשירה
שיר – החנוכה.

מי ימלל: מילים – מנשה רבינא

מי ימלל גבורות ישראל אותם מי ימנה?
הן בכל דור יקום הגבור גואל העם.

שמע!
בימים ההם בזמן הזה
מכבי מושיע ופודה
ובימינו כל עם ישראל
יתאחד יקום ויגאל.

כד קטן: מילים – אהרון אשמן

כד קטן , כד קטן,
שמונה ימים שמנו נתן.

 כל העם התפלא:
מאליו הוא מתמלא.

כל העם אז התכנס
והכריז אך זהו נס!
אילולא כד זה נשאר
מקדשנו לא הואר

מעוז צור ישועתי: מילים – מימי הביניים

יוונים נקבצו עלי, אזי בימי חשמנים,
ופרצו חומות מגדלי, וטמאו כל השמנים,
ומנותר קנקנים, נעשה נס לשושנים,
בני בינה ימי שמונה קבעו שיר ורננים.

חשוף זרוע קדשך, וקרב קץ הישועה,
נקום נקמת עבדיך, מאומה הרשעה,
כי ארכה השעה, ואין קץ לימי הרעה,
דחה אדמון בצל צלמון הקם רועים שבעה.

בשירים באות לידי ביטוי שתי תפיסות של נס: נס שבאופן מובהק נעשה ע”י כוחות אלוקיים המתערבים בהתנהלות הטבעית של העולם ונס שנעשה באופן נסתר ע”י בני אדם שמקבלים את הכוח וההצלחה מהקב”ה. הסוג השני של הניסים מקבל בחלק משירי חנוכה “קול חילוני” שלא מוכן לייחס אותם לקב”ה אלא לגבורה ולאומץ האנושי של המכבים (תפיסת חנוכה באופן כזה התחזקה מאד עם ראשיתה של הציונות שהאדירה מאד את חג החנוכה כארכיטיפ לחג בו האדם מגלה את כוחותיו ואת יכולתו לגבור על מי שחזק ורב ממנו).

נשאל את התלמידים:

• האם באמת “נס לא קרה לנו” בתקופת החשמונאים?
• מה גורם לבעל השיר לא לראות במלחמת המכבים נס של ניצחון?
• האם גם בחיים שלנו קורים לנו ניסים שאנחנו לא מוכנים להגדירם כנס?
• מה המקום של הפעולה האנושית בהיווצרות ניסים בעולם?
• האם כל פעולה אנושית היא נס או שיש הבחנה כל שהיא?

לפניכם דברים שכתב רבי לוי יצחק מברדיצ’ב בדרושים שלו לחג החנוכה:

קדושת הלוי, דרושים לחנוכה

בשמונה עשרה אנו אומרים ועל נסיך שבכל יום עמנו, עמנו דייקא מה שאנו פועלים על ידי פעולתנו שתעשה עמנו נסים. ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת ערב ובוקר וצהרים, ולא נזכר כאן עמנו, שאין אנו גורמין רק שמשפיע בחסדו כביכול בלא התעוררות דלתתא. ואבאר לך בסייעתא דשמיא, כי נסים מיציאת מצרים השם יתברך בחסדו הגדול פעל זאת בלי שום התעוררות התחתון מה שאין כן בחנוכה הניסים היו קצת גם כן על ידי התחתונים שחשמונאי ובניו היו לוחמים עם חיל אנטיוכוס הרשע ימח שמו. לכן אנו אומרים בחנוכה ויהי נועם בהדלקת נרות של חנוכה שבו נאמר מעשה ידינו כוננה עלינו, לרמז על נס חנוכה שהוא קצת מעשה ידינו במלחמה אמנם השם יתברך מעשה ידינו כוננה עלינו, שהקדוש ברוך הוא הצליח לנו מעשה ידינו להתגבר במלחמה:

בקטע זה מסביר קדושת הלוי את הניסוח בתפילה “ועל ניסיך שבכל יום עמנו” כביטוי לכך שהניסים מגיעים לעיתים “עמנו” כלומר ע”י פעולה של האדם שהיתה יכולה להיראות כפעולה טבעית אנושית, אך למעשה היא נובעת מהתעוררות אלוקית שהיא סוג של “נס”. המאפיין של חנוכה ביחס לחגים אחרים הוא בהיות הנס כזה: נס שמתחיל מהתעוררות של האדם, במובן זה “נס קרה וקרה לנו”.

נבקש מכל תלמיד לחזור אל הנס שביקש שיקרה לו בחיים בתחילתו של השיעור ולנסות לחשוב כיצד הוא יכול לעורר את הנס? איזו פעולה אנושית בחייו שלו הנמצאים בשליטתו הוא יכול לעשות על מנת שהנס יתרחש.

פתחנו בשאלה על יחסנו למושג “נס”, והתלמידים הציפו ניסים שונים שהיו רוצים שיתרחשו. המשכנו בדיון סביב אירועים שונים והשאלה האם ניתן להתייחס לאירועים אלה כנס, ולאחר מכן התבוננו בשירי חנוכה שונים וראינו כיצד עולים מהם שתי תפיסות של נס- האחת היא נס שנעשה ע”י כוחות אלוקיים באופן מובהק, והשניה היא נס שנעשה ע”י אדם. תפיסה זו, בחלק מהשירים, מבטאת “קול חילוני”, המייחס את הגבורה לא לקב”ה אלא לאומץ ולגבורה האנושיים. המשכנו ללמוד את דברי רבי יצחק מברדיצ’ב על הפסוק מהתפילה “ועל ניסך שבכל יום עימנו”- ניסים יכולים להתחיל גם מפעולה אנושית, אך גם הם למעשה נובעים מהתעוררות אלוקית שהיא סוג של נס. לבסוף חזרתנו לנס שכל תלמיד העלה בתחילת הישעור- ושאלנו כיצד ניתן לעורר נס זה?