ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
הקדמה למורה: ט”ו בשבט קשור להלכות התלויות בארץ. במרוצת השנים ועל רקע הניתוק הפיסי של עם ישראל מארצו, התפתח ט”ו בשבט כ”חג” שסימל את הגעגועים לארץ, לטבעה, לפירותיה ולנופה. מתקופת האר”י, במאה ה-16, פשט המנהג לאכול פירות בט”ו בשבט ולספר בשבחה של ארץ ישראל. בדורות האחרונים זכינו לשוב אל ארץ אבותינו, להיאחז באדמתה ולהקים בה מדינה יהודית, ובט”ו בשבט פשט המנהג לטעת נטיעות, לערוך “סדרים” ולעסוק בעניינים הקשורים לארץ.
האתגר החינוכי העומד לפני אנשי החינוך הוא להראות לבני הנוער כיצד ניתן להתייחס אל מעשה הנטיעות מתוך זיקה רוחנית, וכי מעשה הנטיעה יש בו משום הליכה בדרכיו של הקב”ה ולפיכך מסייע לחיזוק הקשר בין הקב”ה לעם ישראל.
פתיחה
נביא לכיתה שתיל, ונאמר כי ט”ו בשבט בהיבט ההלכתי עוסק בהלכות הקשורות לאילן, מעשרות ונטע רבעי אולם במאה ה- 16 קיבל החג משמעויות נוספות שמבטאות בעיקר את הזיקה לארץ, לפירותיה ולנטיעותיה.
כעת נבקש מן התלמידים לסייע ב”פסיקת הלכה” בהתרחשות הבאה: אני הולך לטעת את השתיל שבידי. לפתע אני שומע מבזק חדשות דחוף ובו מודיעים שהמשיח בא. קריין החדשות מבקש מן הציבור להצטרף מיד לטקס קבלת פני המשיח. מה עלי לעשות- לשתול את העץ או לצאת מייד לקבלת פניו?
נבקש ממספר תלמידים להביע את דעתם.
נקריא את דברי רבן יוחנן בן זכאי:
נחלק את הכיתה לקבוצות בנות חמש- שש משתתפים. כל קבוצה תקבל כרטיס משימה קבוצתית ( חמישה כרטיסים שונים)
בתום הלימוד נשמע מהתלמידים נקודות מרכזיות שעלו, ולאחר מכן נדון בנקודות הבאות-
נשאל את התלמידים-
מעוניינים בתיאום פגישה, הזמנת חומרים, ליווי לבית הספר, או כל שאלה אחרת, אנא פנו אלינו כאן ואחד מנציגינו יחזור אליכם בהקדם.
לב לדעת – המכללה האקדמית הרצוג, אלון שבות 90433
[email protected]
לקבלת עידכונים שוטפים
היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא