ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נשמר באזור האישי

כיסוי ראש – מקור הדין וטעמו

  • צוות לב לדעת
צוות לב לדעת
תצוגת כיתה מלאה
כיסוי ראש – מקור הדין וטעמו
לב השיעור
פתיחה
מפגש
פרשת סוטה
התבוננות
מקור הדין וטעמיו
הפנמה
אסיף
במדבר פרק ה’
(יא) וַיְדַבֵּר ה’ אֶל משֶׁה לֵּאמֹר: (יב) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל: (יג) וְשָׁכַב אִישׁ אֹתָהּ שִׁכְבַת זֶרַע וְנֶעְלַם מֵעֵינֵי אִישָׁהּ וְנִסְתְּרָה וְהִיא נִטְמָאָה וְעֵד אֵין בָּהּ וְהִוא לֹא נִתְפָּשָׂה: (יד) וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ וְהִוא נִטְמָאָה אוֹ עָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ וְהִיא לֹא נִטְמָאָה: (טו) וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ אֶל הַכֹּהֵן וְהֵבִיא אֶת קָרְבָּנָהּ עָלֶיהָ עֲשִׂירִת הָאֵיפָה קֶמַח שְׂעֹרִים לֹא יִצֹק עָלָיו שֶׁמֶן וְלֹא יִתֵּן עָלָיו לְבֹנָה כִּי מִנְחַת קְנָאֹת הוּא מִנְחַת זִכָּרוֹן מַזְכֶּרֶת עָוֹן: (טז) וְהִקְרִיב אֹתָהּ הַכֹּהֵן וְהֶעֱמִדָהּ לִפְנֵי ה’: (יז) וְלָקַח הַכֹּהֵן מַיִם קְדשִׁים בִּכְלִי חָרֶשׂ וּמִן הֶעָפָר אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן יִקַּח הַכֹּהֵן וְנָתַן אֶל הַמָּיִם: (יח) וְהֶעֱמִיד הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה לִפְנֵי ה’ וּפָרַע אֶת רֹאשׁ הָאִשָּׁה וְנָתַן עַל כַּפֶּיהָ אֵת מִנְחַת הַזִּכָּרוֹן מִנְחַת קְנָאֹת הִוא וּבְיַד הַכֹּהֵן יִהְיוּ מֵי הַמָּרִים הַמְאָרֲרִים: (יט) וְהִשְׁבִּיעַ אֹתָהּ הַכֹּהֵן וְאָמַר אֶל הָאִשָּׁה אִם לֹא שָׁכַב אִישׁ אֹתָךְ וְאִם לֹא שָׂטִית טֻמְאָה תַּחַת אִישֵׁךְ הִנָּקִי מִמֵּי הַמָּרִים הַמְאָרֲרִים הָאֵלֶּה: (כ) וְאַתְּ כִּי שָׂטִית תַּחַת אִישֵׁךְ וְכִי נִטְמֵאת וַיִּתֵּן אִישׁ בָּךְ אֶת שְׁכָבְתּוֹ מִבַּלְעֲדֵי אִישֵׁךְ: (כא) וְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה בִּשְׁבֻעַת הָאָלָה וְאָמַר הַכֹּהֵן לָאִשָּׁה יִתֵּן ה’ אוֹתָךְ לְאָלָה וְלִשְׁבֻעָה בְּתוֹךְ עַמֵּךְ בְּתֵת ה’ אֶת יְרֵכֵךְ נֹפֶלֶת וְאֶת בִּטְנֵךְ צָבָה: (כב) וּבָאוּ הַמַּיִם הַמְאָרֲרִים הָאֵלֶּה בְּמֵעַיִךְ לַצְבּוֹת בֶּטֶן וְלַנְפִּל יָרֵךְ וְאָמְרָה הָאִשָּׁה אָמֵן אָמֵן: (כג) וְכָתַב אֶת הָאָלֹת הָאֵלֶּה הַכֹּהֵן בַּסֵּפֶר וּמָחָה אֶל מֵי הַמָּרִים: (כד) וְהִשְׁקָה אֶת הָאִשָּׁה אֶת מֵי הַמָּרִים הַמְאָרֲרִים וּבָאוּ בָהּ הַמַּיִם הַמְאָרֲרִים לְמָרִים: (כה) וְלָקַח הַכֹּהֵן מִיַּד הָאִשָּׁה אֵת מִנְחַת הַקְּנָאֹת וְהֵנִיף אֶת הַמִּנְחָה לִפְנֵי ה’ וְהִקְרִיב אֹתָהּ אֶל הַמִּזְבֵּחַ: (כו) וְקָמַץ הַכֹּהֵן מִן הַמִּנְחָה אֶת אַזְכָּרָתָהּ וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה וְאַחַר יַשְׁקֶה אֶת הָאִשָּׁה אֶת הַמָּיִם: (כז) וְהִשְׁקָהּ אֶת הַמַּיִם וְהָיְתָה אִם נִטְמְאָה וַתִּמְעֹל מַעַל בְּאִישָׁהּ וּבָאוּ בָהּ הַמַּיִם הַמְאָרֲרִים לְמָרִים וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ וְהָיְתָה הָאִשָּׁה לְאָלָה בְּקֶרֶב עַמָּהּ: (כח) וְאִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה וּטְהֹרָה הִוא וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זָרַע: (כט) זֹאת תּוֹרַת הַקְּנָאֹת אֲשֶׁר תִּשְׂטֶה אִשָּׁה תַּחַת אִישָׁהּ וְנִטְמָאָה: (ל) אוֹ אִישׁ אֲשֶׁר תַּעֲבֹר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ וְהֶעֱמִיד אֶת הָאִשָּׁה לִפְנֵי ה’ וְעָשָׂה לָהּ הַכֹּהֵן אֵת כָּל הַתּוֹרָה הַזֹּאת: (לא) וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן וְהָאִשָּׁה הַהִוא תִּשָּׂא אֶת עֲוֹנָהּ:
תלמוד בבלי מסכת כתובות דף עב עמוד א
ואיזוהי [העוברת על] דת יהודית? יוצאה וראשה פרוע. ראשה פרוע דאורייתא היא! דכתיב: “ופרע את ראש האשה” (במדבר ה, יח), ותנא דבי רבי ישמעאל: אזהרה לבנות ישראל שלא יצאו בפרוע ראש! דאורייתא – קלתה שפיר דמי, דת יהודית – אפילו קלתה נמי אסור.
הרב שלמה אבינר, בת מלך, עמ’ 244-243
הטעם שכיסוי ראש אישה הוא כדי לשמור אותה מגברים זרים, בוודאי אינו מתאים לכל תנאי ההלכה, שהרי מותר לה, לפי רוב הפוסקים, גם פאה נוכרית מהשיער שלה עצמה, שזה נראה ממש כמו השיער שלה, ולא חששו משום מראית עין.
באשר לשאלה איך פתאום שיער שלא היה ערווה נהפך פתאום לערווה… ההסבר הוא, כפי שמסביר הגאון רבי משה פיינשטיין, שבאמת יש הבדל בין השיער לבין כל שאר חלקי הגוף. חלקי הגוף הצנועים הם ערווה, לכן יש לכסותם. באשר לשיער, חייבים לכסותו, לכן הוא ערווה. …השיער במהותו אינו ערווה, שאם כן, גם נערה רווקה היתה צריכה לכסותו, אלא שחובת הכיסוי עושה אותו ערווה. טעם חובת הכיסוי הוא בגלל יופיו, וזהו יופי השמור לבעלה, מתנת נישואין. …ההנאה מן היופי הזה שמורה לבעלה…”הנך יפה עינייך יונים מבעד לצמתך”… היופי שלך הגלוי לכל הוא מה שבוקע מבעד לצמתך, שאי אפשר לצמצמו, אבל השיער הוא יופי השמור לבעלך. ..
רקדנית שנעשתה בעלת תשובה, שהיה לה קשה לוותר על גילוי שערה היפה, כי שערה של האישה זה היא, אמרה: אם אברהם אבינו עקד את בנו- אני יכולה לוותר על שערי. בוודאי זה טוב לדרוש טעמי מצוות, אך בסופו של דבר אנו מקיימים מצוות לא בגלל הטעם השכלי, כי אז אין זו עבודת ה’ אלא עבודת השכל, ולא כדי לעשות טובה למשפחה, אלא מאהבת ה’. …אהבה שאינה תלויה בדבר, לא בשום לחץ חברתי ושום טעם שכלי. אך אחרי שיש אהבת ה’… בוודאי שאם לומדים טעמים שכליים זה מוסיף עוד יותר אהבת ה’.
הרב אליעזר מלמד, פניני הלכה ליקוטים בעניני משפחה עמ’ 145
כדי להסביר את הטעם של כיסוי הראש לנשים יש להקדים, עניינה של הצניעות אינו לחנוק את היופי הגשמי ואת האהבה הטבעית, אלא להיפך, תכליתה של הצניעות להפוך את היופי והאהבה הטבעית לדבר בעל משמעות עמוקה ונצחית.וכדי שהאהבה לא תיתפס רק בצדדיה החיצוניים, באה ההלכה וקובעת גדרי צניעות, שמכריחים אותנו לשים את הדגש על הצד הרוחני והנפשי שבאהבה, ומתוך כך מתגלה היופי הטבעי החיצוני במלא הדרתו.
וכל אישה צריכה לשמור על צניעותה, אולם אישה נשואה מחוייבת בכך כפליים. משום שכאמור האהבה אינה דבר חיצוני שניתן מיד לממש אותו, אלא ישנם רבדים של אהבה, וככל שהאדם מפותח יותר מבחינה נפשית ורוחנית, כך הוא יכול להגיע לעומקים פנימיים יותר של אהבה. האהבה של מי שאינו קשור לכללי הצניעות היא בדרך כלל אהבה קצרה שרק היופי הפרוץ והתאווה החיצונית מחזיקים אותה, וממילא היא אינה מסוגלת להחזיק מעמד לאורך שנים. מאחר שהיא מבוססת על יופי וסגנון חיצוני, מיד כשמגיעים לאיזה שיא מתחילה השקיעה של האהבה. צא וראה כמה פעמים מחליפים שחקנים פרוצים את בנות זוגם. אבל מי שמדריך את חייו על פי כללי הצניעות ההלכתיים, מודרך להתייחס לצדדים הגופניים ביראה וחרדת קודש, משום שהם מבטאים רבדים עמוקים לאין סוף, שהיופי החיצוני הוא אחד מכלי הביטוי שלהם, ומאחר שהיופי החיצוני מבטא דברים עמוקים מיני ים, לכן אין לחושפו בפני כולם, ולכן אישה נשואה צריכה לכסות את ראשה. הנישואים הם לא סוף האהבה אלא רק ראשיתה, ולכן דווקא אישה נשואה צריכה להקפיד ביתר שאת על צניעותה, כדי לשמר את יופיה למען העמקת הקשר בינה לבין בעלה, וכדי לכוון את עצמם לגילוי הרבדים העמוקים יותר של האהבה.
הרב יוסף צבי רימון, כיסוי ראש לאישה, בתוך: “לביתך נאוה קודש”- פרקי זיכרון לנאווה אפלבאום, עמ’ 217- 218
ניתן להגדיר את חובת כיסוי הראש כך: גדר הכיסוי הוא הבדלה! מצד אחד, יש בכיסוי ראש פן של הרחקה ואולי של היכר, אבל ההרחקה וההיכר צריכים לענות על גדרי הצניעות. ונוסיף ביאור: גם אצל הגויים ישנו היכר לאשת איש, בענידת טבעת, ההלכה אינה מסתפקת בהיכר כזה, ורוצה לקבוע הבדלה בין אישה נשואה לבין שאר העולם, ליצור נוהג החושף פחות את האישה לאחרים ומחבר אותה יותר לבעלה. מטרת כיסוי הראש, אם כן, היא כפולה : להוסיף חיבור בין האישה לבעלה ולהוסיף הבדלה והבחנה בינה לבין כל העולם. העולם הכללי הסובב אותנו רגיל לנגיעות ולדיבורים חופשיים בין אשת איש לבין כל העולם. לצערנו, מנהגים כאלו מובילים להתפרקות משפחות… הטבעת, המהווה היכר לאישה נשואה- אינה מרתיעה, ולפעמים אפילו מושכת וגורמת להתפרקות התא המשפחתי.
חובת כיסוי הראש אינה קלה לאישה. זוהי משימה הדורשת השקעה רבה, גם בימים החמים, בשעות חמות וזמנים קשים אחרים. אולם, אישה המקפידה על כיסוי ראש כראוי- יוצרת בכך נדבך  נוסף בחיבור המיוחד שבינה לבין בעלה. היא יוצרת חיבור נוסף, המקשר בינה לבין בעלה ומוסיף לה עוצמה ויראת שמיים. אישה השמה לנגד עיניה מטרה זו, תצליח לעמוד גם במשימה הקשה הגורמת לחוסר נוחות, מתוך שמחה ובידיעה שבהשקעתה היא מחזקת ומחשלת את מבנה משפחתה.
הרב אליקים אלינסון, הצנע לכת, עמ’ 97-96
הבחנות אלו מכבידות על הבנתנו את היעוד המדוייק של איסור פרוע ראש. אם המגמה היא למנוע מהגברים הרהור עבירה, מדוע חילקו בין רווקה לנשואה?….ואם חובת הכיסוי מיועדת לשמש אות וסמל לאישה הנשואה, מדוע נכללו באיסור האלמנה והגרושה? . שמעתי מהרב דניאל שילה הסבר שיש לפרנס בו את ההנחיות ההלכתיות: חובת הכיסוי מכוונת לשמש תזכורת לאשה, להתנהג תמיד בהתאם לקווים שנקבעו לבנות ישראל הצנועות; לפי תפיסת חכמינו, כל אשה שכבר נתנסתה בדברים שבינו לבינה זקוקה היא לתזכורת כזאת, ולכן הטילו את האיסור על כל אישה שאינה בתולה.
יצירה
שימו לב! שאלת התפתחות ההלכה היא שאלה גדולה וכבדת משקל ביחס שלנו אל ההלכה. שיעור זה מחדד דרך המקורות את העובדה שכיסוי ראש התפתח בשני שלבים: דין התורה שדרש אסיפת השיער וכיסוי חלקי, ודין דת יהודית שדרש כיסוי מלא יותר. הדיונים מהי דת יהודית ומדוע ההלכה התרחבה בעקבותיה ובעיקר מה זה אומר על מידת המחויבות שלי להלכה הזו ועל האפשרות שלה להשתנות עשויות להתעורר בשיעור זה, וכדאי לתת את הדעת מאיזה שער להיכנס אליהן. נקודה נוספת שכדאי לשים לב אליה במהלך שיעור זה היא הקושי שעשוי להתעורר סביב לימוד פרשת אישה סוטה שהיא מאד לא קלה לעיכול במובן של היחס לאישה. כדאי להדגיש שבתורה שבעל פה הגדירו חז"ל שלא כל בעל שחושד באשתו יכול להעלות אותה לבית המקדש לעבור את התהליך הזה, אלא יש צורך בקינוי ועדים לסתירה שמוכיחים שיש דברים בגו. כמו כן אפשר להזכיר שבימי ריב"ז בוטל ההליך של האישה הסוטה. בנוסף, שיעור זה מבקש לאתגר את הבנות ולתת להן להתמודד באופן עצמאי עם טקסטים מהחוברת. חשוב לראות איך מתאימים הוראה בחברותות לכיתה שלך: האם כדאי להכין דפי הכנה, דף עם שאלות מנחות וכדומה, בשביל לעזור לבנות ללמוד.
שיעור זה יעסוק בשאלת המקור והטעם של החיוב ללכת עם כיסוי ראש. נבחן את המקורות בתורה ובגמרא שמהם נלמד הדין, ונלמד דעות ואפשרויות שונות ביחס לטעמו.
לב השיעור: מדוע צריך ללכת עם כיסוי ראש?
פתיחה:

נביא לכיתה חומרי יצירה מגוונים, ונבקש מהבנות לחשוב לכמה רגעים על שתי המילים “פרוע” ו”אסוף”. נבקש מכל בת לקחת חומרי יצירה וליצור ציור או דגם וכדומה שמבטא מבחינתה את המרחב “הפרוע” וכזה המבטא מבחינתה את המרחב “האסוף”.
לאחר שהבנות מסיימות, נבקש ממי שמוכנה להציג בפני הכיתה את שיצרה ולהסביר בכמה מילים מהו “פרוע” ומהו “אסוף” אצלה. המחשבות והאסוציאציות של הבנות על המילים יכולות להיות פתח חדש למחשבה על עניין כיסוי ראש.
המילה “אסוף” איננה מבטאת רק צניעות, אלא היא משהו מרוכז, ממוקד, משויך ורגוע, בעוד המילה “פרוע” יכולה לזרוק אותנו למרחב של חוסר נחת, בלאגן, תוהו וכדומה.

לקראת השיעור, אפשר להציע לבנות להתכונן אליו: כל בת המעיזה ומוכנה, תשים על עצמה כיסוי ראש לזמן מה ותצא לרחוב ותסתובב (כמובן שקל יותר לעשות את התרגיל במקום לא מוכר). נבקש מהבנות לנסות ולהרגיש מה שונה ביחס של העולם אליהן כאשר הן מכוסות ראש, ומה שונה ביחס שלהן אל העולם כאשר הן מכוסות ראש. במידה והתרגיל נראה מורכב ומוזר מדי אפשר להציע לבנות תרגיל של דמיון מודרך שידמה את העניין: את רגע לפני היציאה מהבית, מחפשת כיסוי ראש מתאים לבגדים ושמה אותו כמו שאת אוהבת על הראש, מנסה לסדר את הסיכות ככה שהוא לא יחליק, פותחת את הדלת ויוצאת החוצה… המשיכי את הדמיון המודרך כך שהמדמיינת תפגוש כל מיני אנשים ברחוב, בחנות, באוטובוס וכו’ ותנסה להרגיש כיצד מסתכלים עליה, וכיצד היא מסתכלת על העולם ממבט של אשה עם כיסוי ראש.
אפשרות נוספת לחוות את התחושה שכיסוי ראש יוצר בנו היא להביא מגוון של כיסויי ראש לכיתה, ולהציע לבנות לנסות אותן ולהסתובב ככה בכיתה או בבי”ס.

בין אם בחרת באפשרות הממשית ובין אם בחרת באפשרות הדמיונית, נבקש מהבנות להעלות חוויות, הרגשות ומחשבות שהתרגיל הציף בתוכן: האם הן הרגישו שונה עם כיסוי ראש על הראש? האם ההרגשה היתה נעימה עבורן? האם העולם התייחס אליהן אחרת כאשר היו עם כיסוי ראש? האם התרגיל עורר בהן ציפייה לחבוש כיסוי ראש או דווקא תחושות הפוכות?

מפגש: פרשת סוטה

נקרא יחד עם הבנות את פרשת סוטה בספר במדבר, ונתמקד במיוחד בפסוקים המתארים את הפעולות שצריך הכהן לעשות לאשה.

במדבר פרק ה’
(יא) וַיְדַבֵּר ה’ אֶל משֶׁה לֵּאמֹר: (יב) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל: (יג) וְשָׁכַב אִישׁ אֹתָהּ שִׁכְבַת זֶרַע וְנֶעְלַם מֵעֵינֵי אִישָׁהּ וְנִסְתְּרָה וְהִיא נִטְמָאָה וְעֵד אֵין בָּהּ וְהִוא לֹא נִתְפָּשָׂה: (יד) וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ וְהִוא נִטְמָאָה אוֹ עָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ וְהִיא לֹא נִטְמָאָה: (טו) וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ אֶל הַכֹּהֵן וְהֵבִיא אֶת קָרְבָּנָהּ עָלֶיהָ עֲשִׂירִת הָאֵיפָה קֶמַח שְׂעֹרִים לֹא יִצֹק עָלָיו שֶׁמֶן וְלֹא יִתֵּן עָלָיו לְבֹנָה כִּי מִנְחַת קְנָאֹת הוּא מִנְחַת זִכָּרוֹן מַזְכֶּרֶת עָוֹן: (טז) וְהִקְרִיב אֹתָהּ הַכֹּהֵן וְהֶעֱמִדָהּ לִפְנֵי ה’: (יז) וְלָקַח הַכֹּהֵן מַיִם קְדשִׁים בִּכְלִי חָרֶשׂ וּמִן הֶעָפָר אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן יִקַּח הַכֹּהֵן וְנָתַן אֶל הַמָּיִם: (יח) וְהֶעֱמִיד הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה לִפְנֵי ה’ וּפָרַע אֶת רֹאשׁ הָאִשָּׁה וְנָתַן עַל כַּפֶּיהָ אֵת מִנְחַת הַזִּכָּרוֹן מִנְחַת קְנָאֹת הִוא וּבְיַד הַכֹּהֵן יִהְיוּ מֵי הַמָּרִים הַמְאָרֲרִים: (יט) וְהִשְׁבִּיעַ אֹתָהּ הַכֹּהֵן וְאָמַר אֶל הָאִשָּׁה אִם לֹא שָׁכַב אִישׁ אֹתָךְ וְאִם לֹא שָׂטִית טֻמְאָה תַּחַת אִישֵׁךְ הִנָּקִי מִמֵּי הַמָּרִים הַמְאָרֲרִים הָאֵלֶּה: (כ) וְאַתְּ כִּי שָׂטִית תַּחַת אִישֵׁךְ וְכִי נִטְמֵאת וַיִּתֵּן אִישׁ בָּךְ אֶת שְׁכָבְתּוֹ מִבַּלְעֲדֵי אִישֵׁךְ: (כא) וְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה בִּשְׁבֻעַת הָאָלָה וְאָמַר הַכֹּהֵן לָאִשָּׁה יִתֵּן ה’ אוֹתָךְ לְאָלָה וְלִשְׁבֻעָה בְּתוֹךְ עַמֵּךְ בְּתֵת ה’ אֶת יְרֵכֵךְ נֹפֶלֶת וְאֶת בִּטְנֵךְ צָבָה: (כב) וּבָאוּ הַמַּיִם הַמְאָרֲרִים הָאֵלֶּה בְּמֵעַיִךְ לַצְבּוֹת בֶּטֶן וְלַנְפִּל יָרֵךְ וְאָמְרָה הָאִשָּׁה אָמֵן אָמֵן: (כג) וְכָתַב אֶת הָאָלֹת הָאֵלֶּה הַכֹּהֵן בַּסֵּפֶר וּמָחָה אֶל מֵי הַמָּרִים: (כד) וְהִשְׁקָה אֶת הָאִשָּׁה אֶת מֵי הַמָּרִים הַמְאָרֲרִים וּבָאוּ בָהּ הַמַּיִם הַמְאָרֲרִים לְמָרִים: (כה) וְלָקַח הַכֹּהֵן מִיַּד הָאִשָּׁה אֵת מִנְחַת הַקְּנָאֹת וְהֵנִיף אֶת הַמִּנְחָה לִפְנֵי ה’ וְהִקְרִיב אֹתָהּ אֶל הַמִּזְבֵּחַ: (כו) וְקָמַץ הַכֹּהֵן מִן הַמִּנְחָה אֶת אַזְכָּרָתָהּ וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה וְאַחַר יַשְׁקֶה אֶת הָאִשָּׁה אֶת הַמָּיִם: (כז) וְהִשְׁקָהּ אֶת הַמַּיִם וְהָיְתָה אִם נִטְמְאָה וַתִּמְעֹל מַעַל בְּאִישָׁהּ וּבָאוּ בָהּ הַמַּיִם הַמְאָרֲרִים לְמָרִים וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ וְהָיְתָה הָאִשָּׁה לְאָלָה בְּקֶרֶב עַמָּהּ: (כח) וְאִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה וּטְהֹרָה הִוא וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זָרַע: (כט) זֹאת תּוֹרַת הַקְּנָאֹת אֲשֶׁר תִּשְׂטֶה אִשָּׁה תַּחַת אִישָׁהּ וְנִטְמָאָה: (ל) אוֹ אִישׁ אֲשֶׁר תַּעֲבֹר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ וְהֶעֱמִיד אֶת הָאִשָּׁה לִפְנֵי ה’ וְעָשָׂה לָהּ הַכֹּהֵן אֵת כָּל הַתּוֹרָה הַזֹּאת: (לא) וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן וְהָאִשָּׁה הַהִוא תִּשָּׂא אֶת עֲוֹנָהּ:

נשאל בכיתה:

  • מה עובר על האשה ברגעים אלו?
  • מה ההלכה רוצה ליצור בעזרת המעשים שהכהן צריך לעשות לאשה?
  • מה דעתכן על כך?
התבוננות: מקור הדין וטעמיו

נלמד עם הבנות את הסוגיה ממסכת כתובות:

תלמוד בבלי מסכת כתובות דף עב עמוד א
ואיזוהי [העוברת על] דת יהודית? יוצאה וראשה פרוע. ראשה פרוע דאורייתא היא! דכתיב: “ופרע את ראש האשה” (במדבר ה, יח), ותנא דבי רבי ישמעאל: אזהרה לבנות ישראל שלא יצאו בפרוע ראש! דאורייתא – קלתה שפיר דמי, דת יהודית – אפילו קלתה נמי אסור.

לפני שנדון במה שעולה מהמקור עצמו, נשאל את הבנות מה מספרת העובדה שחז”ל לומדים את דין כיסוי ראש מדיני אשה סוטה? שאלה זו יכולה להוות פתח להרבה דיונים, למשל על האפשרות ללמוד דווקא מהמקרה יוצא הדופן או על הקשר בין צניעות לאמון בקשר זוגי.

בגמרא ניתן לראות שיש ללימוד ההלכה של כיסוי ראש שני שלבים: שלב דאורייתא של איסוף השיער הנלמד מתוך פרשיית סוטה, ושלב דרבנן המוגדר בסוגיה כ”דת יהודית” (ביטוי שעוד נשוב אליו בהמשך השיעור) לכסות את השיער.
נבקש מהבנות לשבת בקבוצות, לקרוא את הגמרא שוב ולנסות להבין:

  • מה ההבדל בין שני השלבים שבגמרא?
  • מה פירושו של המונח “דת יהודית”?
  • מה השלב השני ביקש להוסיף על שלב הדאורייתא, ולמה הורגש צורך להוסיף אותו?

 

בסוף הלימוד נבקש מכל קבוצה לשתף את הכיתה במחשבות ובדיונים שעלו אצלה.
לאחר מכן נחלק לבנות את המקורות השונים המבקשים לתת טעם להלכות כיסוי הראש ונבקש מהן ללמוד אותן בחברותא ולהגדיר מה הטעם שניתן להלכה בכל אחד מהמקורות.

הרב שלמה אבינר, בת מלך, עמ’ 244-243
הטעם שכיסוי ראש אישה הוא כדי לשמור אותה מגברים זרים, בוודאי אינו מתאים לכל תנאי ההלכה, שהרי מותר לה, לפי רוב הפוסקים, גם פאה נוכרית מהשיער שלה עצמה, שזה נראה ממש כמו השיער שלה, ולא חששו משום מראית עין.
באשר לשאלה איך פתאום שיער שלא היה ערווה נהפך פתאום לערווה… ההסבר הוא, כפי שמסביר הגאון רבי משה פיינשטיין, שבאמת יש הבדל בין השיער לבין כל שאר חלקי הגוף. חלקי הגוף הצנועים הם ערווה, לכן יש לכסותם. באשר לשיער, חייבים לכסותו, לכן הוא ערווה. …השיער במהותו אינו ערווה, שאם כן, גם נערה רווקה היתה צריכה לכסותו, אלא שחובת הכיסוי עושה אותו ערווה. טעם חובת הכיסוי הוא בגלל יופיו, וזהו יופי השמור לבעלה, מתנת נישואין. …ההנאה מן היופי הזה שמורה לבעלה…”הנך יפה עינייך יונים מבעד לצמתך”… היופי שלך הגלוי לכל הוא מה שבוקע מבעד לצמתך, שאי אפשר לצמצמו, אבל השיער הוא יופי השמור לבעלך. ..
רקדנית שנעשתה בעלת תשובה, שהיה לה קשה לוותר על גילוי שערה היפה, כי שערה של האישה זה היא, אמרה: אם אברהם אבינו עקד את בנו- אני יכולה לוותר על שערי. בוודאי זה טוב לדרוש טעמי מצוות, אך בסופו של דבר אנו מקיימים מצוות לא בגלל הטעם השכלי, כי אז אין זו עבודת ה’ אלא עבודת השכל, ולא כדי לעשות טובה למשפחה, אלא מאהבת ה’. …אהבה שאינה תלויה בדבר, לא בשום לחץ חברתי ושום טעם שכלי. אך אחרי שיש אהבת ה’… בוודאי שאם לומדים טעמים שכליים זה מוסיף עוד יותר אהבת ה’.
הרב אליעזר מלמד, פניני הלכה ליקוטים בעניני משפחה עמ’ 145
כדי להסביר את הטעם של כיסוי הראש לנשים יש להקדים, עניינה של הצניעות אינו לחנוק את היופי הגשמי ואת האהבה הטבעית, אלא להיפך, תכליתה של הצניעות להפוך את היופי והאהבה הטבעית לדבר בעל משמעות עמוקה ונצחית.וכדי שהאהבה לא תיתפס רק בצדדיה החיצוניים, באה ההלכה וקובעת גדרי צניעות, שמכריחים אותנו לשים את הדגש על הצד הרוחני והנפשי שבאהבה, ומתוך כך מתגלה היופי הטבעי החיצוני במלא הדרתו.
וכל אישה צריכה לשמור על צניעותה, אולם אישה נשואה מחוייבת בכך כפליים. משום שכאמור האהבה אינה דבר חיצוני שניתן מיד לממש אותו, אלא ישנם רבדים של אהבה, וככל שהאדם מפותח יותר מבחינה נפשית ורוחנית, כך הוא יכול להגיע לעומקים פנימיים יותר של אהבה. האהבה של מי שאינו קשור לכללי הצניעות היא בדרך כלל אהבה קצרה שרק היופי הפרוץ והתאווה החיצונית מחזיקים אותה, וממילא היא אינה מסוגלת להחזיק מעמד לאורך שנים. מאחר שהיא מבוססת על יופי וסגנון חיצוני, מיד כשמגיעים לאיזה שיא מתחילה השקיעה של האהבה. צא וראה כמה פעמים מחליפים שחקנים פרוצים את בנות זוגם. אבל מי שמדריך את חייו על פי כללי הצניעות ההלכתיים, מודרך להתייחס לצדדים הגופניים ביראה וחרדת קודש, משום שהם מבטאים רבדים עמוקים לאין סוף, שהיופי החיצוני הוא אחד מכלי הביטוי שלהם, ומאחר שהיופי החיצוני מבטא דברים עמוקים מיני ים, לכן אין לחושפו בפני כולם, ולכן אישה נשואה צריכה לכסות את ראשה. הנישואים הם לא סוף האהבה אלא רק ראשיתה, ולכן דווקא אישה נשואה צריכה להקפיד ביתר שאת על צניעותה, כדי לשמר את יופיה למען העמקת הקשר בינה לבין בעלה, וכדי לכוון את עצמם לגילוי הרבדים העמוקים יותר של האהבה.
הרב יוסף צבי רימון, כיסוי ראש לאישה, בתוך: “לביתך נאוה קודש”- פרקי זיכרון לנאווה אפלבאום, עמ’ 217- 218
ניתן להגדיר את חובת כיסוי הראש כך: גדר הכיסוי הוא הבדלה! מצד אחד, יש בכיסוי ראש פן של הרחקה ואולי של היכר, אבל ההרחקה וההיכר צריכים לענות על גדרי הצניעות. ונוסיף ביאור: גם אצל הגויים ישנו היכר לאשת איש, בענידת טבעת, ההלכה אינה מסתפקת בהיכר כזה, ורוצה לקבוע הבדלה בין אישה נשואה לבין שאר העולם, ליצור נוהג החושף פחות את האישה לאחרים ומחבר אותה יותר לבעלה. מטרת כיסוי הראש, אם כן, היא כפולה : להוסיף חיבור בין האישה לבעלה ולהוסיף הבדלה והבחנה בינה לבין כל העולם. העולם הכללי הסובב אותנו רגיל לנגיעות ולדיבורים חופשיים בין אשת איש לבין כל העולם. לצערנו, מנהגים כאלו מובילים להתפרקות משפחות… הטבעת, המהווה היכר לאישה נשואה- אינה מרתיעה, ולפעמים אפילו מושכת וגורמת להתפרקות התא המשפחתי.
חובת כיסוי הראש אינה קלה לאישה. זוהי משימה הדורשת השקעה רבה, גם בימים החמים, בשעות חמות וזמנים קשים אחרים. אולם, אישה המקפידה על כיסוי ראש כראוי- יוצרת בכך נדבך  נוסף בחיבור המיוחד שבינה לבין בעלה. היא יוצרת חיבור נוסף, המקשר בינה לבין בעלה ומוסיף לה עוצמה ויראת שמיים. אישה השמה לנגד עיניה מטרה זו, תצליח לעמוד גם במשימה הקשה הגורמת לחוסר נוחות, מתוך שמחה ובידיעה שבהשקעתה היא מחזקת ומחשלת את מבנה משפחתה.
הרב אליקים אלינסון, הצנע לכת, עמ’ 97-96
הבחנות אלו מכבידות על הבנתנו את היעוד המדוייק של איסור פרוע ראש. אם המגמה היא למנוע מהגברים הרהור עבירה, מדוע חילקו בין רווקה לנשואה?….ואם חובת הכיסוי מיועדת לשמש אות וסמל לאישה הנשואה, מדוע נכללו באיסור האלמנה והגרושה? . שמעתי מהרב דניאל שילה הסבר שיש לפרנס בו את ההנחיות ההלכתיות: חובת הכיסוי מכוונת לשמש תזכורת לאשה, להתנהג תמיד בהתאם לקווים שנקבעו לבנות ישראל הצנועות; לפי תפיסת חכמינו, כל אשה שכבר נתנסתה בדברים שבינו לבינה זקוקה היא לתזכורת כזאת, ולכן הטילו את האיסור על כל אישה שאינה בתולה.

נעבור יחד עם הבנות על הטעמים ונחלק אותם לשתי קבוצות: הרב אבינר והרב מלמד מגדירים את טעם הכיסוי כמבקש להשאיר את היופי שבשיער למרחב האינטימי שבין אשה לבעלה, ואילו הרב רימון והרב אלינסון מגדירים את טעם הכיסוי כמבקש לזהות ולהבחין בין אשה נשואה לאשה שאיננה נשואה.

נדון עם הבנות בהבדלים שבין שתי קבוצות הטעמים ונבחן איזה מהטעמים נוגע ומדבר יותר אל הבנות. ניתן לפתח את הדיון ולחשוב על הבדלים שיכולים להיות בין השיטות הלכה למעשה (למשל – פאה נוכרית, או סרט סימון לשיער, או כיסוי ראש בבית גם כשמגיעים אורחים, או כיסוי ראש לאלמנה וגרושה. כדאי לשים לב שלא בהכרח ההשלכות נכונות ברמה ההלכתית, אבל עצם המחשבה עליהן יכולה לאתגר וגם לדייק את העיקרון שבטעם ההלכתי). כסיכום ללימוד של המקורות שבחוברת ניתן לחשוב עם הבנות על הצעות אחרות להטעמת ההלכה – לפעמים היכולת למצוא את הטעם האישי בהלכה משמעותית יותר מהטעמים של אחרים.
אם בפתיחת השיעור היתה יצירה סביב המושגים “פרוע” ו”אסוף”, כדאי לנסות לחבר אותם ואת מה שעלה שם גם בחלק הזה.

ניתן לסיים את השיעור בשאלה כללית: האם החיפוש אחרי טעם למצוות והלכות שקשות לנו היא דרך נכונה, שיכולה לסייע לנו להתחבר ולקיים ביתר קלות את ההלכה, או שאולי החיפוש אחר טעמים עלול רק לסבך את המצב, שכן הוא תולה את מידת הקיום שלנו במידת הבנתנו את טעם ההלכה, ונכון יותר לקבל את ההלכות שקשות לנו כ”גזירת מלך” שאנחנו עושים מתוך נאמנות להלכה, לחז”ל, למסורת עם ישראל ולקב”ה (בשאלה זו חלקו כבר אסכולות שונות בחז”ל ובראשונים, כך ששני צדדי הדיון בוודאי לגיטימיים). בהרחבות מצורף גם דף עם מספר מקורות בנושא זה.

הפנמה: תרגיל כתיבה

ניתן לבנות את השאלה הבאה שנשאלה באחד מאתרי השו”תים באינטרנט: “כבוד הרב שלום וברכה. התחתנתי לפני שלושה שבועות ואני מתקשה מאד עם הלכות כיסוי ראש. מסתכלת על השיער הארוך והיפה שלי ולא מצליחה להבין למה פתאום הוא הפך למשהו לא צנוע שאני צריכה לכסות ולהסתיר אותו.. אני מרגישה מכוערת וזקנה עם הכיסוי על הראש שלי ושואלת את עצמי כל הזמן: למה? למה? אשמח לתשובתך..”
נבקש מהבנות לנסח תשובה לשאלה, אפשר לתת לבנות לכתוב את התשובה בזוגות. לאחר שהבנות מסיימות את הכתיבה נבקש מהן לקרוא בקול את שכתבו ונכתוב על הלוח בכותרת מה הטעמים שמצאו הבנות להלכות כיסוי הראש.

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!