ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נבקש מכל בת לכתוב על דף את המילה “בית” ואת המילה “רחוב“, ולכתוב את האסוציאציות שכל אחת מהמילים מעלה בה.
לאחר שהבנות מסיימות עם האסוציאציות נבקש מהן לכתוב הגדרה מילונית לכל אחת מהמילים, וגם לכתוב מילה נוספת, שמייצגת עבורן בצורה החזקה ביותר את כל אחת מהמילים. אפשר לבקש מהבנות לשתף במה שכתבו בסוף התרגיל, אע“פ שעיקר העניין הוא להכניס אותן כפתיח לשיעור לתוך המושגים “בית” ו“רחוב” בהם נעסוק בשיעור זה בהקשר לחובת כיסוי ראש.
נקרא עם הבנות את המדרש על האשה הקמחית, ונבקש מכל אחת לכתוב את כל השאלות שעולות בה למקרא הסיפור. נאסוף מהבנות את השאלות השונות ונכתוב אותן על הלוח.
נבקש מהבנות לבחור דמות או חפץ כלשהו שמופיע במדרש או שיכול היה להופיע במדרש (האשה, אחד הבנים, חכמים, הבעל, שערות האשה, כיסוי הראש של האשה, קירות ביתה של האשה) ולכתוב מונולוג מנקודת המבט שלו על מה שהוא חוה בהקשר למתואר במדרש. ניתן לבנות שמוכנות לשתף במה שכתבו לקרוא בפני הכיתה את המונולוג שלהם. כדאי לאחר כל הקראה לשאול האם יש בנות שהיו רוצות לשאול את החפץ או האדם שאלה כלשהי (על מה שנכתב או על מה שלא נכתב). אפשר לפתוח לדיון את הנקודות שעולות, או להשאיר את השאלות פתוחות בחלל האוויר.
נשאל את הבנות: האם יש הלכה שאפשר ללמוד מתוך המדרש?
נדון איתן בשאלה האם המדרש רואה את מעשיה של האשה הקמחית כמעשה רצוי, ואם כן, האם הוא רואה את מעשיה כמעשה הלכתי.
לאחר הדיון ניתן להן ללמוד בחברותות את המקורות מהחוברת העוסקים בשאלה זו, ונבקש מהן להגדיר מה היחס של כל אחת מהדעות לשאלת כיסוי הראש בתוך הבית. על מנת לכוון את הבנות ללימוד כדאי לתת להן טבלה עם שמות הפוסקים שמוזכרים בקטעים, ולבקש מהן להגדיר ביחס לכל פוסק האם לדעתו זו הלכה ללכת עם כיסוי ראש בבית, ומה ניתן ללמוד מתוך הדברים שלו על הגישה העקרונית שלו למנהג זה.
שמות הראשונים והפוסקים המוזכרים הם: תוספות (המאה השתים–עשרה, אשכנז), רמב“ם (המאה השתים עשרה, ספרד מצרים), חתם סופר (המאה התשע–עשרה, הונגריה), משנה ברורה (המאה התשע–עשרה, וילנא), הרב משה פיינשטיין (המאה העשרים, ארה“ב) והרב עובדיה יוסף (המאה העשרים, ישראל).
לאחר הלימוד בחברותות נסכם בכיתה את שהבנות למדו לבד, ונבחן איתן את היחס שעולה מהפוסקים לסוגיה זו: התוספות סוברים שאין חיוב ללכת עם כיסוי ראש בבית, ועל פניו נראה שהם סוברים שכל הטעם של כיסוי ראש שייך רק בשוק ולכן אין שום עניין לכסות את הראש בבית, לעומתו סובר הרמב“ם שיש חובת כיסוי ראש גם בבית ולדעתו זה כנראה דין גמור.
החתם סופר והמשנה ברורה סבורים כמו הרמב“ם, אך מטעימים את דבריהם שהלכה זו הפכה לדין גמור בעקבות העובדה שכך נהגו הנשים.
הרב משה פיינשטיין והרב עובדיה יוסף סוברים שאין חובה לכסות את הראש בבית, וגם המנהג היה שנשים לא עשו כן, ובכל זאת הם מגדירים את מי שנוהגת לכסות את הראש גם בבית כהידור מבורך המעיד על צניעות ברוכה.
נשאל את התלמידות:
נבקש מהבנות לחזור עם הפסיקות השונות שלמדנו אל אוסף האסוציאציות, ההגדרות והייצוג שהן נתנו בתחילת השיעור למילה “בית” ולמילה “רחוב“, ולבחון אילו פסיקות תואמות יותר לעולם האינטואיטיבי שלהן.
לדוגמא: האם הבית בשבילכן הוא מקום פתוח או מרחב אינטימי סגור, מרחב בו ניתן להיות חופשיים ומשוחררים או מקום של דרישות ותביעות.
נבקש מהן לכתוב את הסיבה שהן מרגישות קרובות יותר לפסיקה שבחרו, תוך התייחסות למה שהעלו בפתיחת השיעור.
בשיעור למדנו את סיפורה של האשה הקמחית, וניסינו להבין האם הוא מייצג את ההלכה, מידת חסידות או חומרה שאינה נצרכת. למדנו גם מדברי הפוסקים בנושא, ועסקנו במשמעויות של בית וחוץ בהקשר שלנו ובכלל.
מעוניינים בתיאום פגישה, הזמנת חומרים, ליווי לבית הספר, או כל שאלה אחרת, אנא פנו אלינו כאן ואחד מנציגינו יחזור אליכם בהקדם.
לב לדעת – המכללה האקדמית הרצוג, אלון שבות 90433
[email protected]
לקבלת עידכונים שוטפים
היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא