ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם

כבוד הבריות- חלק 1

תצוגת כיתה מלאה
כבוד הבריות- חלק 1
לב השיעור
פתיחה
מפגש
התבוננות
לימוד- מדוע יש לכבד את הזולת?
הפנמה
לימוד נוסף
אסיף
שימו לב! יש נטייה לפרש כבוד כביטוי למעמד, תהילה, כוח, סמכות ושררה, כתוצאה מכך יש אנשים שמקדישים את חייהם להשגת כבוד. אך ככל שהם מנסים הכבוד המיוחל הולך ומתרחק מהם. נראה שהגורם הבסיסי לכישלון בהשגת הכבוד נובע מחוסר הבנה אמיתי של המושג כבוד וכיצד זוכים בו. כבוד הוא הענקת מקום לאחר, ונכונות להכיר בגבולות המציינים את תחום המחיה וההגדרה העצמית של כל פרט וכל קבוצה. מתוך דברי המשנה: "איזהו מכובד המכבד את הבריות" נוכל להבין, שאדם זוכה לכבוד ונחשב כמכובד כאשר הוא נותן כבוד לאחרים ולא כאשר הוא מתנשא מעליהם. כלומר, במרכז עומד האחר וכבודו, ומתוך כיבוד האחר בהכרח האדם הופך למכובד. מדוע זה כך? בפשטות, ביחסי אנוש "יחס גורר יחס", כאשר אדם מכיר במקומו של האחר הוא זוכה שיכירו במקומו שלו. אך בעומק ניתן להבין שנתינת כבוד לאחר היא התנהגות של מי שמוטבע בו "צלם א-להים", לא דרוויניזם – החזק שורד, אלא הכרה במעמדו של האחר, וממילא אדם כזה ראוי למקום של כבוד משמיא. אחת המידות המרכזיות להשגת כבוד אמיתי היא מידת הענווה, היכולת של האדם להתעלות מעל הגאווה הטבעית הממלאת אותו, לראות מעבר לעצמו את האחר, מביאה אותו להתייחס לזולת בכבוד הראוי לו וע"י כך הוא מכובד בעצמו.
שיעור זה הינו ראשון מתוך שניים. בחלק זה נעסוק בשתי שאלות: א. מהו כבוד? ב. מדוע עלינו לכבד? השאלות יידונו דרך דוגמאות מהחיים, סיפור ולימוד.
לב השיעור: מהו כבוד, ומדוע יש לכבד?
פתיחה: דיון כיתתי

נציג בפני התלמידים מקרים שונים, ונדון האם מדובר בכבוד בכל אחד מהם:

  • דו קרב שנהגו אבירים לערוך ביניהם לחיים ולמוות
  • קימה בפני תלמיד חכם
  • קימה בפני ראש הממשלה
  • סכינאות ברחוב, לאחר עלבון
  • זהירות מפגיעה בזולת

נקרא את דברי המשנה: “איזהו מכובד המכבד את הבריות” (אבות, ד, א) ונבקש מהתלמידים להתייחס כעת למקרים שנידונו לאור דברי המשנה. נשאל:

  • האם דברי המשנה משנים את התיחסותכם לאחד מן המקרים?
  • כיצד אתם הייתם מגדירים “איזהו כבוד”?
מפגש: סיפור

נספר לתלמידים על העשיר והכבוד:

היה עשיר אחד, שהקפיד לתת צדקה לעניים ולתרום כאשר ביקשו ממנו. כשהגיעה חתונת ביתו עשה אירוע גדול ומכובד, הזמין את מכריו, את אנשי עירו וגם את עניי העיר. לעשיר היה חשוב לדעת מה אנשים חושבים עליו באמת, כי היה ברור לו שהיחס שמוקרן אליו ביום יום לא בהכרח משקף את המציאות באמת. במהלך החתונה נכנס לחדר צדדי התלבש והתאפר כהלך מזדמן, והחל לעבור בן השולחנות של המוזמנים. הוא שמע אורחים המזלזלים בו, היו כאלה שביקרו אותו על האירוע המוגזם שעשה, ושאר ביקורות. לאחר חודש עשיר אחר בעיר עשה אירוע דומה. העשיר שלנו שרצה לדעת האם רק עליו חושבים כך או שמא מקנאים בכל עשיר, התחפש שוב והסתובב בין האורחים, להפתעתו שמע דברי שבח והלל על אותו עשיר. הוא חזר לביתו המום וכועס וסיפר לאשתו את ממצאיו ושטח לפניה את כאבו.

כעת נעצור את הסיפור ונבקש מהתלמידים לחשוב על תשובתה האפשרית של אשתו.

אמרה אשתו: הרבה זמן אני רוצה לומר לך, רק שאינך מוכן לשמוע. זה לא מספיק שנותנים לאנשים צדקה ותורמים לכל מיני צרכים. צריך גם לדעת לקבל את השונה, לדעת להקשיב לאחר, לקבל גם דעות אחרות שאינם מקובלות עליך ולדעת שיש אנשים שטובים ממך בתחומים מסוימים. ואתה מבטל אנשים. אומנם אתה נותן הרבה צדקה אך נותן אותה מתוך התנשאות, אנשים חשים זאת ולכן מהפה ולחוץ מחניפים לך אך בתוך תוכם בזים לך.

נשאל:

  • מהו כבוד לפי סיפור זה?
התבוננות: לימוד- מדוע יש לכבד את הזולת?

נלמד עם התלמידים את דברי ר’ נחמן מברסלב:

כִּי כָּבוֹד הוּא תִּקּוּן הָעוֹלָם, כִּי כָל הָעוֹלָם נִבְרָא בִּשְׁבִיל הַכָּבוֹד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יְשַׁעְיָה מ”‘ג): “לִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו” וְכוּ’ (יוֹמָא לח), הַיְנוּ בִּשְׁבִיל כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. כִּי יֵשׁ כָּבוֹד פְּרָטִי לְכָל מַאֲמָר וּמַאֲמָר שֶׁל הָעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שֶׁבָּהֶם נִבְרָא הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בִּשְׁבִיל אוֹתוֹ הַכָּבוֹד הָיָה זֶה הַמַּאֲמָר, שֶׁעַל – יָדוֹ נִבְרָא חֵלֶק פְּלוֹנִי מֵהַבְּרִיאָה. נִמְצָא שֶׁכָּל מַאֲמָר וּמַאֲמָר יֵשׁ לוֹ כָּבוֹד מְיֻחָד, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה הַכָּבוֹד הָיָה אוֹתוֹ הַמַּאֲמָר. כִּי זֶה הַמַּאֲמָר, שֶׁבּוֹ נִבְרָא חֵלֶק פְּלוֹנִי מֵהַבְּרִיאָה, הָיָה בִּשְׁבִיל כָּבוֹד זֶה, כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעַ כָּבוֹד זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן מַאֲמָר אַחֵר, שֶׁבּוֹ נִבְרָא חֵלֶק אַחֵר מֵהַבְּרִיאָה, הָיָה בִּשְׁבִיל כָּבוֹד אַחֵר, שֶׁיַּגִּיעַ אוֹתוֹ הַכָּבוֹד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן כָּל הַמַּאֲמָרוֹת, כֻּלָּם הָיוּ רַק בִּשְׁבִיל כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲשֶׁר בִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הָעוֹלָם כַּנַּ”ל: (ליקוטי מוהר”ן תנינא, עא)

נשאל:

  • מהו כבוד על פי ר’ נחמן?
  • מה מיוחד בעשרת המאמרות שנברא בהם העולם?
  • מי הוא בעל הכבוד על פי האמור?
  • מה ניתן ללמוד מדברים אלו על כבוד בין בני אדם?

לפי ר’ נחמן כבוד לנברא הוא כבוד לבורא. הקב”ה ברא את העולם בעשרה מאמרות, כדי ללמדנו שכל דבר בעולם יש לו חשיבות ויש לו תפקיד משלו. וכשאדם מכבד את אותו חלק בבריאה, הוא בעצם מכבד את ריבונו של עולם שברא אותו. כבוד הוא נתינת מקום וערך לכל נברא, וע”י זה אתה נותן כבוד לקב”ה ומממש ע”י כך את סיבת העולם שהוא: שבח, הודאה וכבוד לקב”ה.

 

הפנמה: לימוד נוסף

נלמד מקור נוסף אודות הכבוד:

כאשר נתבונן על הנהגת העולם כולו, נראה כי הסיבה העיקרית לתיקון האמיתי והסדר הנכון שבבני אדם, אינו כי אם נתינת הכבוד למי שראוי לכבדו. מכבוד החכמים – מסתעף אהבת תורה וחכמה ומידות טובות ויראת ה’. מכבוד הורים – מסתעף חינוך ישר העושה פרי ברכה בלב הבנים לעת יגדלו. למעלה מזה, מכבוד מלכים – מסתעף כללות התיקון האמיתי בחיי האדם המדיני. נמצא כי רגש הכבוד פועל לקיום העולם בכלל. (הראי”ה קוק, חבש פאר פרק א)

נשאל:

  • כיצד כבוד החכמים תורם לבני האדם?
  • מה יוצא מתוך כבוד הורים?
  • מה יוצא מתוך כבוד מלכים?
  • אילו משלושת סוגי הכבוד המוזכרים כאן חשוב בעיניכם?

הרב קוק מסביר בדבריו, שכבוד הוא לא סתם נימוס או דבר צדדי. אלא כבוד הוא דבר מהותי ובסיסי בקיום העולם. כאשר אנו מכבדים את החכמים אנו מכבדים בעצם את התורה שהם מייצגים ובזכות זה אנו יכולים להגיע לחיבור אמיתי ולדבקות במצוות התורה, למוסר ולערכים שהתורה נותנת בפנינו, ועל ידי זה נוכל להגיע לדביקות במידות טובות וליראת שמים. כאשר אדם מכבד את הוריו, הוא מוריש הלאה לבניו ולבנותיו ולדורות הבאים, את מקומו המרכזי של החינוך היהודי, למידות טובות ולערכים נכונים. ומחבר אותם לאותה שושלת הדורות של החינוך היהודי השורשי העובר מדור לדור. כאשר אדם מכבד את המלכות – את ההנהגה המדינית, הוא מאפשר לה להנהיג את הציבור בדרך הראויה והנכונה. וגורם לה לפעול מתמוך אינטרס אמיתי לטובת הכלל תוך שמירה על כללי מוסר יסודיים של יושר וכבוד הזולת.

במידה ונרצה להעמיק את ההבנה בנוגע לכבוד וגבולותיו, ניתן ללמוד גם את דברי אבות דרבי נתן על פרעה:

“כי מכבדי אכבד”. זה פרעה מלך מצרים שנהג כבוד לפני מי שאמר והיה העולם שיצא בראש פמליא שלו. אמרו לו עבדיו מנהג שבעולם כל המלכים אינם יוצאים אלא אחר פמליא שלהם ואתה יוצא בראש פמליא שלך? אמר להם וכי פני מלך בשר ודם אני הולך להקביל איני הולך להקביל אלא פני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. לפיכך נהג בו הקב”ה כבוד ולא נפרע ממנו אלא הוא בעצמו שנאמר “לסוסתי ברכבי פרעה דמיתיך רעיתי” [שיר השירים א’ ט’]      (אבות דרבי נתן נוסחא א, פרק כז, ד”ה דבר אחר)

מקור זה מחדד את מידת הכבוד, ועד כמה היא חשובה בעיני הקב”ה, עד כי פרעה הרשע זכה לכבוד מצד הקב”ה: כשהקב”ה נפרע מפרעה ומענישו, הוא עושה זאת בעצמו ולא ע”י שליח, מתוך כבוד לפרעה שכבד את ה’ ויצא להקבילו מתוך כבוד למלך מלכי המלכים.

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!