נכתוב על הלוח את המילים “והיה באחרית הימים…” ונבקש מהתלמידים להשלים את המשפט במחברתם. נבקש מכמה תלמידים להקריא את שכתבו ונדון בשאלה מהו החזון האוטופי לעולם? מה הציפייה העליונה ביותר שלנו?

נראה מה עולה בנבואת ישעיהו בפרק ב’ פסוקים ב- ד ונכתוב על הלוח, מתוך דברי התלמידים מה יהיו המאפיינים של ימי אחרית הימים?

ירושלים תהפוך למרכז רוחני, כל העמים יבקשו ללמוד את דרכי ה’ (בשני שלבים- “ויורנו מדרכיו” ו”נלכה באורחותיו” נשמע ונעשה… כמו כן ישנה בפסוקים הדגשה שהתורה בה הם חפצים היא תורה אלוקית – “ודבר ה’ מירושלים”) ה’ ישפוט בין העמים- גם במובן של דין צדק וגם במובן של הנהגה. יהיה שלום עולמי. כלומר: מפנה ביחס בין ישראל לעמים, בין העמים לה’ ובין העמים לבין עצמם.

• נשאל את התלמידים: מהי “אחרית הימים”-מתי היא תבוא?

רד”ק: “כל מקום שנאמר באחרית הימים הוא ימות המשיח”

רד”ק מפרש ביטוי זה כמתייחס לעתיד הקרוב אך קיימת גם אפשרות פרשנית נוספת (וכך מפרש הדעת מקרא) והיא במובן של הימים העתידים לבוא.  לפי חז”ל נבואה זו היתה אמורה להתגשם בימי ישעיהו עצמו אך משלא נתגשם, נדחה ביצוע בחזון לזמן מרוחק יותר.

א.  “נכון יהיה הר בית ה’ בראש ההרים” פסוק זה מעורר קושי משום שאנו יודעים שהר הבית נמוך גיאוגרפית משאר ההרים. נשאל את התלמידים מהו הקושי המתעורר בקריאת פסוק זה (הר הבית נמוך משאר ההרים שסביבו אז כיצד יהפוך לגבוה משאר ההרים שסביבו?)

ב.      נראה לתלמידים את “מפת בינטינג” (מפת התלתן) ונשאל אותם כיצד מפה זו יכולה לעזור להבנת הפסוק? (המפה משרטטת את ירושלים כמרכז העולם. הר הבית גבוה מבחינת מעלתו ואיכותו ומשמעותו הרוחנית.)

באופן דומה מפרשים גם רש”י ואבן עזרא, עם זאת, בכמה מדברי הנביאים על אחרית הימים מתוארת התמוטטות של ההרים באיזור הרי ירושלים (מיכה א, חבקוק ג) שתהפוך את הר הבית להיות באמת נישא משאר ההרים גם במובן הפיזי ולא רק במובן הרוחני.

ג.  כעת נתמקד בפסוק ד’. מהי משמעות פסוק זה? מהי משמעות הפיכת כלי המלחמה לכלים חקלאיים? נראה לתלמידים כמה תמונות הממחישות את הכתוב בפסוק.

לדוגמא, חלונות ארדון, יצירה מונומנטלית של מרדכי ארדון המתארת את חזון אחרית הימים של ישעיהו. חלונות זכוכית צבעוניים (ויטראז’) המעטרים את הכניסה לספריה הלאומית בירושלים. כדאי לשים לב לצבעים בחלון זה- האדום המסמל את המלחמה ובו שברים של כלי מלחמה מודרניים (לא חרבות, אלא חלקי טנקים ומטוסים, פגזים ועוד)  הכחול- סגול המסמל את הנחמה העתידית, והאתים היורדים מן השמים בלבן מאיר.

דוגמאות נוספות בקישור: כמו טנק שהפך למפלסת שלג, כיסא העשוי מכלי נשק.

היינו יכולים לצפות שבזמן של שלום עולמי כלי הנשק ייגנזו, ייזרקו/ יושמדו. אולם החזון של ישעיהו מציב יעד עמוק יותר- את אותה אנרגיה שהעולם השתמש בה לצורך הלחימה, הוא יתעל לכיוון של יצירה ובנייה.

ד.   נקרא את פרק יא, ונערוך על הלוח רשימה של מאפייני אחרית הימים בפרק זה, כפי שעשינו לפרק ב’. (הדברים הבולטים: הופעת המלך המשיח שינהיג את עם ישראל בצדק ובאמונה, שלום עולמי- אפילו בין בעלי החיים, הארץ תהיה מלאה דעת ה’, קיבוץ גלויות ). נשים לב לנקודות המקבילות לפרק ב’ וכן לתוספות או להבדלים בין הפרקים.

ה.      התיאור של השלום בין בעלי החיים, בדומה ל”וכתתו חרבותיהם לאתים” לא מתאר כיצד יעלמו החיות הרעות מן העולם, (בדומה לתיאור “והשבתי חיה מן הארץ”  ויקרא כו, ו) אלא כיצד יתמתקו ויתעדנו בעלי החיים. התיאור בפרק מזכיר את ימי הבריאה, חזרת כל החיות לאכול רק מן הצומח “ואריה כבקר יאכל תבן” וכן-“ושעשע יונק על חור פתן ועל מאורת צפעוני גמול ידו הדה”- יש כאן תיאור של השלמה בין זרע בני האדם ל”זרע הנחשים”- כתיקון לחטא גן העדן.

לסיכום לימוד שתי הנבואות נשאל את התלמידים:

• ‘נבואה שלא נצרכה לדורות לא נכתבה’. מהי לדעתכם התרומה של נבואות אחרית הימים לנו כפרטים, ולעולם כולו?      נספר להם שדברי ישעיהו נבחרו להיות חקוקים על קיר הכניסה לבניין האו”ם.
• מה המשמעות של הדבר?

נשמע את דברי התלמידים ולאחר מכן נקרא את דברי פרופ’ קויפמן על חזון ישעיהו:

“חזון ישעיהו הוא סמל לאידאליסמוס הגואל. ישעיהו הוא מאנשי הפלאים הנושאים דבר לאלף דור. חזונו נשאר חלום. … אבל אין ספק שגם באשר הוא חלום השפיע השפעה עמוקה על רוח האדם. קורן הוא לפניו מאז ככוכב ורומז לו לשאת עיניו אל על, ואין ספק שהשפעתו ההיסטורית העולמית עוד לא נשלמה”. (פרופ’ יחזקאל קויפמן)

נדבר על כך שהעובדה שיש חזון לשאת אליו את עיננו ואת ליבנו, נותנת כוח ומהווה מגדלור לעולם שמציב לו יעד של תיקון עולם ושאיפה לטוב.

נשמע את השיר של נעמי שמר “מחר” שיש בו ביטויים המזכירים את שני הפרקים שלמדנו ונבקש מהתלמידים להצביע עליהם. “ארי בעדר צאן  ינהג” “הצבא יפשוט מדיו”. נשאל את התלמידים במה לדעתם, מתוך שתי הנבואות שלמדנו, אנו כבר מתקרבים לחזון זה ובמה לא. ונסיים בכך שיש דברים שיש בהם התקדמות לאורך הדורות לקראת חזון נשגב זה, ויש עוד מה לתקן, ונדגיש את הכוח שיש לשאיפה המתמדת למחר טוב יותר.