נבקש מכל אחת מהתלמידות לומר את האסוציאציות שעולות בה למשמע המילה “יצר“. במידה ונראה לך שהתלמידות יתקשו לשתף פעולה עם ההזמנה, ניתן להניח על הרצפה שלל מילים, ולהציע לבנות שרוצות לבחור מילה מתוך המילים המוצעות.

נלמד את הפסוק המתאר את יצירת האדם בספר בראשית:

בראשית ב, ז–ח

וייצר ה‘ אלוקים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה. ויטע ה‘ אלוקים גן בעדן מקדם וישם שם את האדם אשר יצר.

נתעכב על העובדה שהתורה בחרה להשתמש בשורש יצ“ר כדי לתאר את בריאת האדם.

נשאל בכיתה:

• מה משמעות בחירה זו?
• האם יש קשר בין יצר ליצירה?
• מהו הקשר הזה?

נלמד את המקורות העוסקים בכוח היצירתי המצוי ביצרים, כוח הכרחי לבניית עולם ופיתוח האדם, אך גם – ואולי משום כך – כוח שמצריך שמירה, עדינות וזהירות. עיקר הדגש בלימוד צריך להיות מושם על כך שההלכה לא באה להתנגד לכוח היצרי שבאדם, אלא לשמור ולעדן אותו דווקא מתוך כבוד והכרה בערכו וחשיבותו. כמו כן המקורות מדגישים את הקושי המצוי בשמירה זו, ואת ההכרה בכך שאתגר זה איננו פשוט.

בראשית רבה (וילנא) פרשה ט, ז

רבי נחמן בר שמואל בר נחמן בשם רב שמואל בר נחמן אמר: “וירא אלוקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד” (בראשית א, לא). “הנה טוב מאד” – זה יצר טוב. “והנה טוב מאד” – זה יצר רע. וכי יצר הרע טוב מאד? אתמהא! אלא שאלולי יצר הרע לא בנה אדם בית, ולא נשא אשה, ולא הוליד, ולא נשא ונתן.

משנה מסכת ברכות פרק ט משנה ה

“ואהבת את ה‘ אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך” (דברים ו, ה). “בכל לבבך” – בשני יצריך, ביצר טוב וביצר רע.

הרב ישראל ליפשיץ, תפארת ישראל על המשנה ברכות פרק ט משנה ה

עבודה לה‘ בשני היצרים. הוא יכול להיות באופן זה שישתמש אדרבה באש דיצר הרע כמו החמדה והתאווה והכעס והגאווה והקנאה, להתלהב עצמו לפעולת המצווה ולעשיית מעשים טובים, נמצא משתמש ביצר הרע למצוות עשה… ובזה מובן גם כן המאמר התמוה: “יהודה בן תימא אומר הווי עז כנמר” (אבות ה, כ). דקשה, וכי יעלה על הדעת שנאמר לאדם שנרצה לזרז אותו לשלמות שיהיה כחיות רעות טורפי טרף? והלא היה טוב ונאות יותר לומר היה כאחד מהגדולים והטובים בארץ שהיו לפניך כאברהם יצחק ויעקב משה ואהרון וכדומה? אבל הכוונה הוא לגלות לנו החכמה הנפלאה איך נוכל להפוך את התאוות הרבות לסיבות אמצעיות להוציא מעשים טובים מהכוח להפועל.

תלמוד בבלי מסכת יומא דף סט עמוד ב

אמרו הואיל ועת רצון הוא נבעי רחמי איצרא דעבירה. בעו רחמי ואמסר בידייהו. אמר להו: חזו דאי קטליתו ליה לההוא, כליא עלמא. חבשוהו תלתא יומי ובעו ביעתא בת יומא בכל ארץ ישראל, ולא אשתכח.

[תרגום: אמרו הואיל ועת רצון היא, נבקש רחמים גם על יצר העבירה שיסתלק. ביקשו רחמים ונתן הקב“ה בידם גם את יצר העבירה. אמר להם הקב“ה: ראו שאם תבטלו את היצר הזה, יחרב העולם! עצרו את יצר העבירה לשלושה ימים וכתוצאה מכך לא נמצאה בכל ארץ ישראל אפילו ביצה אחת]

ספרי במדבר פיסקא צ

“וישמע משה את העם בוכה למשפחותיו” (במדבר יא, י). היה רבי נהוראי אומר: מלמד שהיו ישראל מצטערים בשעה שאמר להם משה לפרוש מן העריות. ומלמד שהיה אדם נושא את אחותו ואחות אביו ואחות אמו. ובשעה שאמר להם משה לפרוש מן העריות, היו מצטערים.

רמב“ם הלכות איסורי ביאה פרק כב הלכה יח

אין לך דבר בכל התורה כולה שהוא קשה לרוב העם לפרוש אלא מן העריות והביאות האסורות. אמרו חכמים בשעה שנצטוו ישראל על העריות בכו וקבלו מצוה זו בתרעומות ובכיה שנאמר: “בוכה למשפחותיו“, על עסקי משפחות. ואמרו חכמים גזל ועריות נפשו של אדם מתאוה להן ומחמדתן ואין אתה מוצא קהל בכל זמן וזמן שאין בהן פרוצין בעריות וביאות אסורות.

הרב עדין שטיינזלץ אבן–ישראל, “צורי ויצרי“, כתנות אור, עמ‘ 158

(היצרים המיניים הם) כלים בעלי עוצמה אדירה, ובידו הבחירה כיצד להשתמש בכלים אלו. ניתן להמשיל את הכוחות הללו שאצורים באדם, למי שאוחז נטרו–גליצרין (=סוג של חומר נפץ) בידו על מנת להכשיר קרקע לבניה. מצד אחד הוא זקוק לחומר נפץ זה ואינו יכול (להתפטר ממנו), כיוון שבכוחו ניתן לבנות בניינים גדולים, אך מצד שני זהו חומר מסוכן מאוד; מצד אחד, אני רוצה ואף צריך להחזיק בו, ומן הצד השני אני צריך לחשוש ממנו– ולכן עושים שמירות, גדרים וסייגים.

נשאל במהלך הלימוד:

• כיצד מתייחסים המקורות השונים ליצריו של האדם? (שימו לב כיצד כל אחד מהמקורות מכנה את היצר? מה השימושים שהוא מוצא ביצר? ואיזה יחס הוא מבקש להפנות כלפיו?)
• מהו יצר טוב ומהו יצר רע?
• כיצד ניתן לעבוד את הקב“ה דרך היצרים שלנו?
• מה מלמדת אותנו התגובה של עם ישראל לשמעית האיסורים ההלכתיים הקשורים לשימוש ביצר?

נביא לכיתה חומרי יצירה שונים ומגוונים: דפים צבעוניים, פלסטלינה, חמר, לורדים, צבעים, גליל נייר טואלט, קופסאות ריקות וכו‘. נבקש מהבנות ליצור מבנה המשקף את מה שהיא מרגישה ביחס שבין המילה “הלכה” למילה “יצרים“. לאחר היצירה, נבקש ממי שמוכנה לשתף במה שיצרה, ובמשמעות ששיקפה דרך היצירה.

בשיעור עסקנו ביצר, על חשיבותו והכרחיותו לעולם, על האתגרים שהוא מביא איתו, ועל הדרך להתמודד איתו בצורה נכונה ומפרה.