ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נשמר באזור האישי

ילדי הצל – חלק א: הצל שלי ואני

  • צוות לב לדעת
  • , איילת בן זקן
צוות לב לדעתאיילת בן זקן
מחשב מקרן יציאה לשטח
שימו לב! שיעורי ספרות באתר לב לדעת נכתבו על ידי מורים ומדריכים מנוסים ועיקרם הם הצעות הפנמה והשראה. על כל מורה להפעיל שיקול דעת לגבי הוראת התכנים. מאמרים מוסמכים לתכני הבגרות מופיעים רק באתר הרשמי של מפמ"ר ספרות בחמ"ד ד"ר טלי יניב
חלק ראשון מתוך מערך שיעורים על המחזה 'ילדי הצל'. בשיעור זה נעסוק במוטיב הצל ביצירה ובשאלה- האם אדם יכול לברוח מעברו?
לב השיעור: האם אדם יכול לברוח מעברו?
פתיחה: תמונות- מה תפקיד צל?

הקדמה למורה: המחזה ‘ילדי הצל’ נכתב בשנת 1961 ע”י המחזאי בן ציון תומר. המחזה מתרחש על חופה של העיר תל אביב ועוסק בהתמודדותם של הניצולים עם טראומת השואה. היצירה עוסקת בנושא פסיכולוגי כלל –אנושי – “מי אני?!” – ממה מורכבת אישיותו של אדם. האם אדם יכול לברוח מעברו? האם ניתן לבנות אישיות באופן סלקטיבי- ולהתכחש או להדחיק חלקים מסוימים ממנה?

יחידת נושא זה אורכת כ- 20 שיעורים והיא כוללת קריאה בכיתה של המחזה לכל אורכו (מומלץ להיעזר בהקראת התלמידים שיעזרו להמחשת המחזה.) היצירה מזמנת עיסוק בנושאים רבים וחשובים שיש לגעת בהם בנוסף לרעיון המרכזי שהוא – זיכרון העבר. במהלך המערך ניגע במספר נושאים ערכיים- חינוכיים שמומלץ לעסוק בהם.

הנושאים שבהם ניגע במערך זה:

  • חלק א: אור וצל בחיי אדם
  • חלק ב: רגשות אשם
  • חלק ג: דילמת היודנראטים.
  • חלק ד: קשיי עלייה וקליטה בארץ
  • חלק ה: הבחירה בחיים

אופן הלימוד המוצע: נבצע קריאה מקדימה של המחזה ע”י התלמידים טרם תחילת הלימוד.מומלץ לקיים מבדק קריאה על הטקסט ברמת הבנת העלילה הבסיסית.

בשלב הבא ילמד המחזה בכיתה  ע”י קריאת / הצגת הטקסט או חלקים נבחרים ממנו ועיסוק בנושאים שמעלה הטקסט. “עטים בצד”: סגנון לימוד המחזה – קריאת הטקסט ללא תיווך וללא הפסקה לסיכומים במחברות להניח את הסיכומים והעטים בצד ו”פשוט” לקרוא את היצירה (התלמידים נאבקים על הזכות לגלם דמויות..). כך נהפוך את הלימוד לחוויתי ועוצמתי במיוחד.

כמובן, שנסביר בע”פ ונצביע על מוטיבים, דרכי אפיון וכד’, ולא פעם  גם נסמן במדגש, משפטים חשובים, קטעים עקרוניים וכד’. אך החויה של הקריאה תהיה רצופה בס”ה ובזכותה יעלו הנושאים הערכיים והחינוכיים החשובים שהמחזה מזמן.

פתיחה

נשב במעגל, על הרצפה נפזר תמונות שונות של עצמים המטילים צל. התלמידים יעיינו בתמונות ויתבקשו לבחור תמונה “שדיברה”  אליהם באופן מיוחד. לאחר מכן נתחלק לזוגות ונדבר על משמעות התמונה בעיניהם. מטרת התרגיל לעורר חשיבה וגירוי לפני תחילת הלימוד.

(ניתן לחפש במרשתת במנועי חיפוש תמונות של: צל, אור וצל, משחקי אור וצל, תערוכה על צל, וכן השתמשו בחיפוש באנגלית)

לאחר בחירת התמונה ושיח בזוגות יתפתח דיון במליאה –

  • מהו צל? במה מועיל בכלל צל בעולם?
  • מה הוא מבטא עבורי? מה הוא מסמל?
  • האם אפשר בלי צל?

(למורה: הגדרת צל: צל הוא אזור שנותר חשוך יותר ביחס לסביבתו, מפני שגורם אטום מונע מקרני האור להגיע אל האזור ולהאירו. הצל מסמל דבר שלילי, אפל ומאיים, אך יחד עם זאת לצל ישנם שימושים רבים – למשל מחסה מפני השמש היוקדת, שעון שמש וכו’)

מפגש: דיון- צל במובן המטאפורי

כעת נדון ברובד העמוק של המושג “צל”-

  • מהי המשמעות המטאפורית של צל?
  • האם אדם יכול לברוח מצילו- מעברו?
  • כיצד על האדם לפעול כדי להשלים עם חלקים באישיותו / עברו שרודפים אחריו כצל?
התבוננות: מוטיב הצל ביצירה + שיר

לכיתות הניגשות לבגרות:  מומלץ להתמקד במוטיב הצל ביצירה בהקשר של שתי הדמויות הבולטות: זיגמונט ויורם.  המסר המרכזי שעולה מן המחזה הוא שאדם לא יכול לברוח מעברו ועליו ללמוד להשלים עימו.

להרחבה בנושא זה מומלץ לעיין במקורות ההרחבה העוסקות במוטיב זה. להלן סיכום קצר של משמעויותיו השונות מתוך ספרה של נורית צין על המחזה  “ילדי הצל”: (לקוח מאתר “עמלנט”)

לסיכום, נשמיע את השיר:  הצל שלי ואני מאת יהודה פוליקר ונעסוק במשמעות המילים – הצל זה דבר אינטגרלי מגוף האדם וכשם שאי אפשר להתנתק ולהתחמק מהצל באופן פיזי, כך לא ניתן ברובד הסמלי מטאפורי לברוח מדברים מעברי או חלקים מאישיותי שרודפים אחרי.

הצל ואני
מילים ולחן: יהודה פוליקר
הצל שלי ואני יצאנו לדרך
השמש עמדה כך בערך
פעם אני מוביל
ופעם צל על השביל
עננים התכנסו בשמיים
התחילו לרדת טיפות מים
צילי התכנס בתוכי
המשכתי לבדי בדרכי
הרוח טלטל
הפחד טפטף וחלחל
צילי בתוכי מרעיד
מפחיד יותר מתמיד
הוא שואל לאן אתה לוקח
אני משיב לאן אתה בורח
למה תמיד קירות מוגנים
למה צל כשאור בפנים
בוא נעוף רחוק
אתה תהיה לי כנפיים
אל חיבור דמיוני
שהיה עד עכשיו בלתי אפשרי
בוא נקפוץ, נמריא, נעוף
אל קשר הצל והגוף
די להמשיך לברוח
אל מה שתמיד רצינו לשכוח
לשכוח את דלתות הבלבול
את הילד שמציץ דרך חור המנעול
בוא נעבור את הגבול
אל החופש שהיה כבול
ורק מנגינות מזכירות
שבחוץ אפשר להיות
משוחרר מכל פחד
רק כשהצל ואני ביחד
בוא נעוף רחוק…

דף מקורות- האם ניתן לברוח מעברינו: ילדי הצל- חלק א/ התבוננות/ דף מקורות

מתוך הקטעים עולה כי עברנו הוא חלק אינטגרלי מהזהות שלנו, והוא ינסה לצוץ מתוכנו גם אם ננסה להדחיק או להתכחש לקיומו.

הפנמה: צל ושורשים או תרגיל צילום

נחלק להם את המשל הקצר. האדם הוא כמו עץ השדה. שורשיו של אדם הם עברו.

 

עצים בלי שורשים
בתקופת התורכים הפחה היה אמור להגיע לביקור בתל-אביב. לקראת הביקור הוציא ראש העיר דיזנגוף הוראה להוריד עצים מכל הכפרים והשכונות בסביבה ולשים אותם לאורך הכביש וכך דמה הרחוב לשדרה. הפחה התרשם מן המראה היפה והביקור עבר בהצלחה.
כעבור מספר שנים התחלף השלטון ואז הנציב הבריטי היה אמור להגיע לביקור. אמר דיזנגוף לחזור על אותה פעולה ושוב כרתו עצים והעמידו אותם בשורה לאורך הרחוב אך הפעם מישהו נשען על אחד העצים. העץ קרס ואז כל העצים נפלו כמו שורה של אבני דומינו. אמר הנציב הבריטי לדיזנגוף: רק עץ עם שורשים יכול להחזיק מעמד. (נכתב ע”י נגה קופלביץ’)
  • מה ההבדל בהתייחסות לעבר כ”צל” או כ”שורשים”?
  • עם איזו מטאפורה אתם יותר מזדהים?

נקיים את סיכום היחידה (השיר הצל ואני) כ”שיעור שמש” – ונזמין את התלמידים לצלם בפלאפון מקומות שיש בהם צל ולראות איך הצל משפיע על האוקייבט.

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!