ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם

ילדה מזלג וילדה כף

  • צוות לב לדעת
צוות לב לדעת
השיר "ילדה מזלג וילדה כף" מעורר אותנו להתבונן מחדש בתכונות שאנחנו נוטים לזהות מראש כשליליות בלבד, ולמצוא בהן נקודה טובה, אם לא יותר מכך.. דרך מבט על עצמנו, נערוך בעזרת השיר היכרות עם נקודות כאלה החבויות גם בנפש שלנו
לב השיעור: מה התכונות שמרכיבות אותי?
פתיחה: משחק - מגרש חפצים

נתחיל במשחק “מגרש חפצים”.

נפזר על רצפת הכתה כלי מטבח, כלי עבודה, וחפצים מסוגים שונים, כמספר התלמידים כתה, לפחות. (במידה והבאת החפצים עצמם היא בעייתית וקשה לביצוע, אפשר להסתפק בתמונות).

נבקש  מהתלמידים להקדיש זמן להסתובב בחדר, ובסוף הסיור לבחור לעצמם חפץ שבאיזשהו אופן מבטא תכונה הקיימת בהם.

נערוך סבב, בו יציגו את החפצים שבחרו:

  1. אפשר לבקש מהתלמידים האחרים לנחש לגבי כל חפץ את כוונת התלמיד שבחר בו.  (מחייב מידה של חברות כנה ושל זהירות בכבוד הכיתה.)
  2. אפשר לבקש מכל תלמיד, בתורו להסביר מדוע בחר דווקא בחפץ הזה ואיזו תכונה הוא מבטא.

מכל מקום, במהלך הסבב, נוסיף ונשאל:

  • האם התכונה שבחרתם חיובית או שלילית בעיניכם?
  • מדוע לדעתכם החפץ הזה מסמל את התכונה הזאת דווקא?
  • הייתם רוצים שתכונה זו תשאר אצלכם כמות שהיא?

נסכם את הדברים  עד כה, ונזמין את התלמידים לקרוא יחד שיר שמבטא סוג כזה של מחשבות כלפי עצמנו.

מפגש: שיר - ילדה מזלג וילדה כף

נקרא יחד את השיר: “יַלְדָּה מַזְלֵג וְיַלְדָּה כַּף” של נוּרִית זַרְחִי.

נבקש מהתלמידים לסמן היכן לדעתם מתרחשת נקודת המפנה בשיר.

נאזין לתשובותיהם, אחרי הקריאה, ואגב כך נבקש להניח את עיקרי הדברים יחד, שיאפשרו הבנה בסיסית בשיר:

  • איך ידעתם להגיד שכאן השיר “מתהפך” ?
  • מה קורה בתחילתו, ומה קורה בסופו?
  • מה מבטא המעבר מלהיות ילדה מזלג ללהיות ילדה כף?
  • האם הילדה בוחרת בשינוי הזה?
התבוננות: דיון - שינויים

נבקש מהתלמידים לעיין כעת באופן עצמאי בשיר, ולסמן מילים בעלות מטען שלילי בצבע אחד, ומילים בעלות מטען חיובי בצבע אחר. נאסוף את תשובותיהם ונכתוב מילים שליליות בצידו האחד של הלוח ומילים בעלות מטען חיובי בצידו האחר.

  • מה מבקש השיר להגיד לנו לדעתכם?
  • מה אנחנו יכולים ללמוד מכך שבסופו של דבר, המעשים שבגללם פרצו האנשים במחול ושמחו, גרמו להם בסופו של דבר לאכול “רק מרק”?
  • מה המסר העמוק שמאחורי דברים, לדעתכם?
  • מה יכול להיות בעייתי בלאכול רק מרק?

בשיר מתואר שינוי שמעבירים  “אנשים” את ה”ילדה מזלג” אחרי שהיא השתמשה בתכונותיה לרעה . (“דוקרת” “נועצת” “בכל מילה עוקצת” – בהקשר הזה נסביר על מטאפורות כאמצעי עיצוב חשוב ונפוץ ביותר ).

  • אך האם מזלג הוא בהכרח כלי רע?
  • מה בעובדה שישי לו שיניים חדות יכול להועיל לנו?
  • האם האופן היחיד לשינוי היא בהפיכתו לכף?

נסכם: בגלל שהמזלג הפך לכף, התכונות החיוביות של המזלג הלכו לאיבוד, וכבר לא נותר לאנשים ברירה אלא להסתפק במרק, כל היום… אך למשל, אילו היו האנשים מצליחים לשלב את הילדה-מזלג בתפקיד המתאים לה, יחד עם יתר כלי האוכל, התכונה שלה היתה מקבלת בהקשר חיובי ועוזר.

כולנו מורכבים מתכונות  שונות, ולכל תכונה יש סיבה ומשמעות במערך האישיות המורכב שלנו.. יש תכונות שחשוב למתן ולעדן, ויש תכונות שחשוב להגביר, ויש תכונות שהן במינון וצורה מדויקות אצלנו, אבל כל אופי ואופי מורכב משלל תכונות שעובדות יחד ומאזנות ומשלימות זו את זו, ממש כמו הסכום שמסביב לצלחת שלנו. כל כלי משקף משהו שנחוץ לנו על מנת לאכול, וכל אחד משרת אותנו באופן אחר. ללא אחד מהם, קשה לנהל סעודה שלמה וראויה.

הפנמה: יצירה - קולאז' חפצים

כסיכום לתובנות הללו, נשלח את התלמידים לערוך בבית תרגיל יצירתי של הרכבת קולאז’ אישי – מחפצים.

לפני מתן המשימה הביתה, נסכם ונסביר: בתחילת השיעור כל אחד בחר חפץ אותו הוא מזהה כמבטא תכונה אחת שלו. מתוך השיר, למדנו שכל תכונה יש לה פנים שונות, ויש ביכולתה להיות שלילית או חיובית במינונים ובהקשרים שונים.

אם היינו  מסתכמים  בתכונה אחת, היינו יכולים לכאורה לאכול “רק מרק” כמו שמבוטא היטב בשיר.

נעביר בין התלמידים תמונות קולאז’ים של חפצים של היוצר חנוך פיבן,( שהתפרסמו במוסף הארץ במשך שנים. דוגמאות לקולאז’ים כאלה ניתן למצוא בחומר העזר למורה)

נתבונן יחד בעבודות, נבקש מהתלמידים (גם אם הם לא מזהים את הדמויות עצמן, כמובן) לתאר דמויות שונות שמצטיירות מתוך הקולאז’.

  • מדוע לדעתם בחר האמן דווקא בחומרים ובחפצים הללו לתאר דמות זו או אחרת? מה מבטא חפץ כזה או אחר במארג הכולל של הקולאז’, לדעתם?

כעת נשלח את התלמידים למשימה המסכמת – בבית. נבקש מהם ליצור קולאז’ כזה, שיטיב לבטא איזונים  מסוימים באופי שלהם. כמובן שהקולאז’ לא יצליח לבטא את האופי שלהם באופן שלם, אבל נבקש מהם לחשוב על כמה תכונות משמעותיות, “חיוביות” ו”שליליות” השייכות להם, ולבטא אותן בדיוקן חפצים, בנוסח מה שעשה האמן חנוך פיבן.

נבקש להכין מעין מקראה לקולאז’ (אותה לא יראו בכתה, אבל יעזרו בה במהלך הרכבת הקולאז’) ובה יפורט איזה חפץ מבטא אילו תכונות שלהם.

כדאי שהדיוקן יהיה דומה גם באופן חיצוני, במובן מסוים, לדיוקן שלהם, אבל זה לחלוטין לא הכרחי.

בשבוע הבא נקדיש את תחילת  השיעור להתבוננות ממושכת ביצירותיהם, ולבירור מערכת האיזונים המתבטאת  בכל אחת מהן. נשאל אותם על החויה שעברו, ועל שביעות רצונם מהתוצאה.

אסיף:

בתחילת השיעור כל אחד בחר חפץ אותו הוא מזהה כמבטא תכונה אחת שלו. מתוך השיר, למדנו שכל תכונה יש לה פנים שונות, ויש ביכולתה להיות שלילית או חיובית במינונים ובהקשרים שונים. סיימנובמשימה הביתה, לייצר קןאלז’ חפצים של דיוקננו.

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!