ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם

יום ירושלים

  • צוות לב לדעת
צוות לב לדעת
תצוגת כיתה מלאה
יום ירושלים
לב השיעור
פתיחה
שיר - ירושלים של זהב
מפגש
התבוננות
יצירה - דאס
הפנמה
אסיף
ירושלים של זהב
מילים ולחן: נעמי שמר
אויר הרים צלול כיין וריח אורנים נישא ברוח הערביים עם קול פעמונים. ובתרדמת אילן ואבן שבויה בחלומה העיר אשר בדד יושבת ובליבה חומה ירושלים של זהב ושל נחושת ושל אור הלא לכל שירייך אני כינור ירושלים של זהב ושל נחושת ושל אור הלא לכל שירייך אני כינור איכה יבשו בורות המים כיכר השוק ריקה ואין פוקד את הר הבית בעיר העתיקה. ובמערות אשר בסלע מייללות רוחות ואין יורד אל ים המלח בדרך יריחו. ירושלים של זהב... אך בבואי היום לשיר לך ולך לקשור כתרים קטונתי מצעיר בנייך ומאחרון המשוררים. כי שמך צורב את השפתיים כנשיקת שרף אם אשכחך ירושלים אשר כולה זהב ירושלים של זהב... חזרנו אל בורות המים לשוק ולכיכר שופר קורא בהר הבית בעיר העתיקה. ובמערות אשר בסלע אלפי שמשות זורחות נשוב נרד אל ים המלח בדרך יריחו. ירושלים של זהב...
אם אשכחך ירושלים
ביצוע: יעקב שוואקי
אם אשכח ירושלים תשכח ימיני תדבק לשוני לחיכי אם לא אזכרכי, אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי
מחשב מקרן יצירה
לכבוד חגה של ירושלים ננסה לגעת בנקודה פנימית שירושלים העיר מייצגת ומהווה עבורנו במשך דורות, כמקום מפגש בינינו ובן ה' במקדש, בעליה לרגל, ועוד. מתוך כך נכיר במשמעות שיבתנו הניסית אליה במלחמת ששת הימים, ובמשמעותה עבורנו כיום.
לב השיעור: למה חשוב לזכור את ירושלים?
פתיחה: שיר - ירושלים של זהב

נפתח בסבב קצר, ונשאל את התלמידים מה הזיכרון הכי מוקדם שלהם, ובאיזה גיל היו כשהוא התרחש. נתייחס לתשובותיהם ונחשב כמה שנים עברו מאז כל זיכרון. נשבח אותם על זיכרונם הטוב ואז נשאל:

  • האם אתם חושבים שאפשר לזכור משהו במשך אלפיים שנים?

נשמע יחד את השיר: “ירושלים של זהב“, ונפנה את התלמידים לבית האחרון בשיר:

“חזרנו אל בורות המים
לשוק ולכיכר
שופר קורא בהר הבית
בעיר העתיקה. “
  • מדוע לדעתכם הבית הזה מתחיל במלה “חזרנו”?
  • מהיכן חזרנו להר הבית, לעיר העתיקה?
  • כמה שנים לא היינו שם?

נספר לתלמידים, בקצרה, שהשיעור היום יעסוק בשיבה הניסית שלנו אל ירושלים לפני פחות מחמישים שנה, אחרי אלפיים שנים ארוכות בהן היינו רחוקים מאד ממנה.

  • איך יכול להיות שהצלחנו לזכור עיר במשך אלפיים שנים, ולרצות כל כך להגיע אליה, עד שבחלוף לא פחות מאלפיים שנה שלחנו לשם את הצבא שלנו וב”ה זכינו לחזור אליה?

נספר לתלמידים שכדי לא לשכוח, כמו ביתר הדברים שחשוב לנו לזכור- עשינו סימנים שיזכירו לנו את הגעגוע לירושלים בתוך החיים עצמם. למשל, נשאל:

  • מי כאן היה בחתונה לאחרונה?
  • האם שמתם לב מה אומר החתן, רגע לפני שבירת הכוס?
  • למה לדעתכם אנחנו אומרים את זה בכל חתונה?

נספר לתלמידים שהיום, לכבוד יום ירושלים, נתבונן יחד בפסוק הזה מתהילים:

“אם אשכח ירושלים תשכח ימיני תדבק לשוני לחיכי אם לא אזכרכי, אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי”

נזמין את כולם לצאת איתנו למסע בעקבות ירושלים, לכבוד חג השחרור שלה שאנחנו מציינים יחד היום, ולנסות להבין יחד למה חשוב כל כך לזכור אותה תמיד, ואם כך, איך אפשר גם אולי, חס וחלילה, לשכוח אותה.

מפגש: כתיבה - ייחודה של ירושלים

נחלק לתלמידים דף שבראשו מופיעה המילה: “ירושלים”.

נבקש מהם, במשך חמש הדקות הקרובות, לכתוב כל דבר שעולה על דעתם שנקשר במלה הזאת.

בסוף התרגיל, נבקש מהתלמידים לקרוא את רשימותיהם (אפשר בסבב, כשכל אחד בוחר 3 דברים שכתב, אם הזמן קצר) נקשיב לדבריהם בקשב רב, ומלים שקשורות לבית המקדש, לקדושת העיר ולמפגש עם הקב”ה נכתוב על הלוח.

נקרא שוב את המלים שכתבנו על הלוח, ונציין שכתבנו על הלוח את המלים שמייחדות את ירושלים מכל מקום אחר בעולם. אמנם היא יפה מאד, אבל יש עוד ערים יפות בעולם. זה נכון שהיא עיר הבירה שלנו, אבל יש עוד המון ערי בירה בעולם, וכו’ וכו’.

מה שמיוחד בירושלים הוא מה שהזכירו חלק מהתלמידים ברשימות שלהם: ירושלים היא “המקום אשר בחר ה’ לשכן שמו שם”. היא העיר בה הקב”ה שוכן, שם בחר לבנות את ביתו, אליה היינו עולים בהמונינו, שלוש פעמים בשנה, בזמן שבית המקדש היה קיים.

נקרא יחד את הפסוק בשנית: “אם אשכחך ירושלים…”  נעבור מלה מלה וננסה להבין את משמעותה יחד. נעיר את תשומת הלב למבנה, שהוא מבנה של שבועה: אם…. אז…

נשאל את התלמידים:

  • לאור מה שאמרנו על ירושלים, למה אנחנו צריכים להישבע שלא נשכח את ירושלים?
  • את מה אנחנו מבקשים לזכור?

נסכם את התשובות של התלמידים, ונמשיך לשאול:

  • באילו דרכים אפשר לזכור?
  • איך אנשים זוכרים דברים סביבנו?
התבוננות: יצירה - דאס
  • אילו הצעות נוכל לתת למי שרוצה לזכור משהו חשוב?
  • מה יעזור לו לא שלכוח?

לעשות סימן היכר, לקבוע תזכורת בפלאפון, לקבוע טקסים שקשורים לנושא, לדבר על העניין הרבה, וכו’ וכו’.

נזמין את התלמידים, לאור הפסוק שקראנו יחד, לעשות לעצמנו סימן היכר אישי כזה, על יד ימין, שיזכיר לנו את המפגש שלנו עם ה’ בירושלים.

נחלק לכל תלמיד חתיכת דאס, ומחט. נבקש מהתלמידים לחשוב על מלה שמזכירה להם את ירושלים, מתוך הדיון בשיעור, ובכלל. נסביר שכל אחד מכין לעצמו חרוז, עליו (כשהדאס יתייבש) הוא ירשום את המלה הזאת, ואת החרוז נשחיל על חוט צמר ונקשור על יד ימין שלנו.

נציע לתלמידים לחשוב גם על צורת החרוז, אם עולה בדעתם צורה מסוימת שיש לה משמעות הקשורה לירושלים בעיניהם. (אם לא, זה לא הכרחי, אפשר להסתפק במלה עצמה כתובה על צורת חרוז פשוטה)

בגמר הכנת החרוז, נבקש מהם (בעזרתנו, אם נצרכת) לנקב בעזרת המחט חור לאורך החרוז, שנוכל להשחיל דרכו חוט.  נניח לדאס להתייבש, ובינתיים נאזין/נצפה יחד באחד הביצועים של השיר כמו ביצועו של יעקב שוואקי עם החיילים.

לחילופין או בנוסף, נקרא יחד את הדברים המובאים במדרש, על חשיבותה של ירושלים, בית המקדש ואבן השתייה שמרכזו, שמהווה תשתית העולם (ומכאן שמה):

“ארץ ישראל טבורו של עולם, שיושבו באמצעיתו, וירושלים באמצע ארץ-ישראל, ובית המקדש באמצע ירושלים, וההיכל באמצע בית-המקדש, והארון באמצע ההיכל, ואבן השתייה לפני ההיכל, שממנה הושת העולם” (תנה”ק קדושים)

נבאר יחד מלים קשות , ונשאל כשאלה פתוחה (או כפתיחה לדיון):

  • לאור הדברים שהעלינו יחד בשיעור האחרון, מה לדעתכם כל כך מיוחד בירושלים, שזכתה להיות מרכז ויסוד העולם?

נמקד את הדיון לנקודת היותה מקום המפגש בין ה’ לאדם,  אותו בחר הקב”ה לבית, ונגיב לתשובותיהם השונות של התלמידים תוך הדגשת היסוד הזה שבירושלים

הפנמה: סבב - זכרון ירושלים

הדאס אמור להתייבש (לא לגמרי, אבל במידה מספקת לכתיבה) תוך 10 דקות, ואז נוכל כבר לכתוב עליו עם עט (או לחרוט, כרצון התלמיד) את המלה אותה כל אחד בחר לזכור באמצעותה את ירושלים.

אחרי כתיבת המלה על החרוז, אפשר לקשט ולעטר אותו בצבעים שונים, ולהשחיל פנימה חוט צמר או רקמה, אותו נכרוך על יד ימין.

לסים, נערוך סבב בין התלמידים, בו כל תלמיד יציג את יד ימין שלו, יספר איזה מלה בחר לכתוב על החרוז שהכין (אם יוכל וירצה, ינמק בכמה מלים את הבחירה, וגם את הצורה בה בחר ליצור את החרוז שלו). נגיב לכל אחת מהיצירות, ונתפעל מהיצירתיות והעומק הכיתתיים ש(בע”ה) נגלו במלאכת היצירה הזאת .

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!