ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם

יום ירושלים

  • צוות לב לדעת
  • , חנה גודינגר (דרייפוס)
צוות לב לדעתחנה גודינגר (דרייפוס)
תצוגת כיתה מלאה
יום ירושלים
לב השיעור
פתיחה
תל אביב וירושלים - אסוציאציות
מפגש
התבוננות
הפנמה
אסיף
סיכום
אורי צבי גרינברג: "אי אי מה יפית ירושלים"

ירושלים - הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ
יום ירושלים, חשיבותו גדולה הרבה יותר מאשר ציון היום בו שוחררה העיר משלטון זר. מעלתו של היום הזה בכך שהוא נחוג לכבודה של העיר המיוחדת הזו… יום שאיננו מתייחס דווקא לחורבנה או לבניינה של ירושלים, לצערה או ליופיה, אלא יום של שמחה והודאה על עצם קיומה. שמחה על כך שיש כאן מקום מיוחד, על שזכינו לכך שבעולמנו תהיה נקודה של חיבור עם העולם העליון.
החג על ירושלים הוא חג חדש- בדורות ראשונים לא זכינו לזה, ולא ידענו שאפשר להלל ולשמוח על ירושלים סתם כך, גם בטרם נבנתה על תילה… על כך שגם כאשר ירושלים מושפלת- לא ניתן לכסות את מהותה… גם כשהיא בשאול תחתיות, היא עדיין מקור הברכה.
(אהבת ירושלים, חיי עולם עמוד 224)
יצירה
בכ"ח באייר אנחנו מציינים בכל שנה את יום ירושלים. ביום זה, לאחר 19 שנה אוחדה שוב העיר והפכה לעיר אחת בתוך מדינת ישראל. המונח איחוד ירושלים מתייחס לכך שבמלחמת ששת הימים אוחד החלק המזרחי העתיק והישן של ירושלים שהיה בשלטון הלגיון הירדני עד למלחמה זו עם החלק המערבי החדש של ירושלים שכבר היה בשלטון מדינת ישראל לפני המלחמה. אם זהו הנושא של היום, הרי שעלינו להעמיק ולדון ביחס שבין חדש וישן, בשאלת האיחוד של מסורת וחדש, של עתיק ומתחדש. שיעור זה יבקש להעמיק שאלות אלו בתוכנו, ובתוך כך לחגוג את יום ירושלים ולחבר את ירושלים העתיקה למרחבים נוספים בהם לפעמים היא נמצאת פחות.
לב השיעור: מה בין תל אביב לירושלים?
פתיחה: תל אביב וירושלים - אסוציאציות

נבקש מהתלמידים לכתוב על דף רצף של אסוציאציות שמתקשרות אצלם למילה “ירושלים” ולאחר מכן רצף של אסוציאציות שמתקשרות אצלם למילה “תל אביב”. נבקש מהתלמידים לשתף במילים ויחד איתם נדון במאפיינים השונים, כמובן הסטיגמטיים, של שתי הערים הללו בתודעה הציבורית והאישית. את הדיון אפשר להשאיר ברמה הסטיגמטית (שכן זו הדרך שלנו לדון על דברים כמאפיינים תופעה) אבל חשוב לפתוח אותו לראייה מורכבת יותר מאשר: ירושלים מייצגת את כל הטוב והעומק ותל אביב את כל הרדוד והרע. כדאי לפתוח את התלמידים למחשבה מה המימד של החידוש, היצירה, החופשיות וכו’ שמן הסתם יעלו תוך כדי הדיון על תל אביב עושה ונוגע בהם.

להרחבה ניתן לעשות שימוש בשירו של אורי צבי גרינברג: “אי אי מה יפית ירושלים” שמעמת גם הוא בין היסודות הירושלמיים – המסורת, הקדושה, הוותיקות והיסודות התל אביביים – חידוש, יצירתיות וצעירות (מצורף בסוף הקובץ לקמן).

מפגש: תל אביב וירושלים - יצירה וכתיבה

נביא לכיתה חומרי יצירה שונים ונבקש מהתלמידים ליצור דגם שיתאר את היחסים כפי שהם תופסים אותם בין בחינת “תל אביב” לבחינת “ירושלים” – מה היחס בין היסוד העתיק, הקדוש, השמרני ליסוד החדש והיוצר (או כל חידוד אחר שיעלה בכיתה בדיון בשלב הפותח כמייצג ומאפיין את שתי הערים הללו) בחיים שלהם. נבקש מהתלמידים שמוכנים להציג את שיצרו לפני הכיתה להסביר את האופן בו הם תופסים וחיים את המורכבות בין ערכים אלו.

נספר לתלמידים פתיח של דו שיח בין ירושלמי לתל אביבי: הירושלמי מגיע בכ”ח באייר עם דגל ולבוש כחול לבן לתל אביב. התל אביבי מסתכל עליו ושואל: “מה?…”. נבקש מהתלמידים לנסות ולהמציא את המשך הדו שיח שבין שתי הדמויות. לאחר כמה דקות של כתיבה, נבקש מהתלמידים לקרוא את שכתבו ומתוך כך נפתח דיון:

  • למה התרבות המכונה “תל אביבית” (וכמובן שאין הכוונה בדווקא לאנשים הגרים בתל אביב) לא מכירים ולא מציינים את יום ירושלים?
  • לאן פיתחו התלמידים את השיח: למקום של הסבר והקשבה או למקום של וויכוח ועימות?
  • מה עולה מהמתח בין שתי הדמויות וכיצד ניתן ואם בכלל צריך לנסות וליישב אותו?
התבוננות: ירושלים ותל אביב - גשרים

נספר לתלמידים שבשנים האחרונות נשמעת קריאה בחלק מהמגזר הדתי לאומי להפסיק ולחגוג את יום ירושלים שכן בגלל העובדה שכמעט ורק דתיים חוגגים אותו הוא הופך להיות חג כיתתי ובכך מאבד את כוחו, ערכו ואולי אפילו את מעמדו ההלכתי. ניתן לתלמידים להתמודד עם הטענה הזו ונשמע את הקולות השונים העולים בכיתה. הדיון יכול ללכת לכיוון בו התלמידים יכירו שהמצב לא פשוט, ובכל זאת יתמלאו באחריות ויחשבו כיצד עוזרים למצב הזה להשתנות.

כדי לנסות ולתקן מצב זה, יש לחשוב על גשרים וחיבורים בין תל אביב לירושלים, ובין החלקים השונים בעם שותם הן מייצגות. חיבור שכזה אינו יכול להיות שטחי, והוא יכול להתקיים רק כאשר כל צד מכיר בערכו של בצד השני ומוכן לקבל לתוכו משהו ממנו.

לשם כך, נחלק את הכיתה לשתי קבוצות: קבוצה אחת תצטרך לחשוב איך מכניסים את ירושלים לתל אביב (כלומר: איך האלמנטים של קדושה, לאומיות, עתיקות וכו’ נכנסים גם בתרבות התל אביבית) וקבוצה שנייה תצטרך לחשוב איך מכניסים את תל אביב לירושלים (כלומר: איך אלמנטים של חידוש, אומנות, חופש וכו’ נכנסים גם בתרבות הירושלמית). לאחר מכן נבקש מכל קבוצה להציג מה חשבה ונפתח דיון על היחס בין היסודות הללו ועל החשיבות, אם ישנה, בכל אחד מהם.

הפנמה: תל אביב וירושלים כארכיטיפים

עד עתה דיברנו על המשמעות החברתית של ירושלים ותל אביב. אך מעבר לכך, ניתן לראותן כארכיטיפים שונים שקיימים גם בנפש האדם – ירושלים כיסוד העתיק, הקדוש, השמרני, לעומת תל אביב כיסוד החדש היוצר והמשתנה.  כעת, ננסה לקחת ארכיטיפים אלו לעולם האישי. נשאל:

  • לאיזה צד אני יותר מתחבר, ל’ירושלים’ או ל’תל אביב’? (כמובן שהשאלה אינה איזה עיר אני יותר אוהב, אלא איזה איכות יותר מאפיינת אותי).
  • האם הייתי רוצה להכניס לחיי יותר מהאיכות הנגדית? מה הצד השני יכול לתת לי ולהוסיף בחיי האישיים?

כדי להמחיש זאת ניתן לדמיין כי יש על הרצפה סרגל דמיוני – הצד האחד של הכיתה הוא ‘ירושלמי’ טהור, והצד השני ‘תל אביבי’ טהור. נבקש מהתלמידים למקם את עצמם על הסקאלה כפי שהם מרגישים את עצמם היום.  לאחר שכולם התמקמו, ניתן לשאול – מקמו את עצמכם כפי שהייתם רוצים להיות (ניתן לזוז יותר לכיוון ירושלים או לכיוון תל אביב).

אסיף: סיכום

פתחנו באסוציאציות על ירושלים ותל אביב וניסינו לעמוד על משמעותה הרחבה של כל עיר, והמחשנו את ההבדלים ביניהם בתרגיל כתיבה \ יצירה. דנו בשאלת הרלוונטיות של יום ירושלים כיום וניסינו לחשוב בקבוצות על גשרים וחיבורים בין ירושלים ותל אביב.  לבסוף העלינו את משמעותן הארכיטיפית של הערים והרגשנו היכן כל אחד מאיתנו נמצא והאם היינו רוצים לקבל יותר מאחד הצדדים.

ניתן לסיים את השיעור עם הדברים הבאים, שכתב הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) על יום ירושלים:

יום ירושלים, חשיבותו גדולה הרבה יותר מאשר ציון היום בו שוחררה העיר משלטון זר. מעלתו של היום הזה בכך שהוא נחוג לכבודה של העיר המיוחדת הזו… יום שאיננו מתייחס דווקא לחורבנה או לבניינה של ירושלים, לצערה או ליופיה, אלא יום של שמחה והודאה על עצם קיומה. שמחה על כך שיש כאן מקום מיוחד, על שזכינו לכך שבעולמנו תהיה נקודה של חיבור עם העולם העליון.
החג על ירושלים הוא חג חדש- בדורות ראשונים לא זכינו לזה, ולא ידענו שאפשר להלל ולשמוח על ירושלים סתם כך, גם בטרם נבנתה על תילה… על כך שגם כאשר ירושלים מושפלת- לא ניתן לכסות את מהותה… גם כשהיא בשאול תחתיות, היא עדיין מקור הברכה.
(אהבת ירושלים, חיי עולם עמוד 224)

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!