‘טובים השניים מן האחד’- נכתוב בגדול על הלוח ונוסיף- האמנם? ננסה להעלות מן התלמידים תובנות לכאן ולכאן. אילו סכנות עלולות להיות בחברה?

א.כבסיס להבנת הקשר שבין הפרט לכלל על-פי המחקר, נלמד מושגים מן הפסיכולוגיה החברתית: כל קבוצה תקבל דף הסבר על מושג אחד ולאחר מכן נערוך סבב שיתוף. דפי המושגים מתארים ניסויים שונים ומחקרים שנעשו.

ב. כעת נעלה שאלה לדיון:

•   מה עדיף- לעבוד את ה’ כיחיד או כחלק מקבוצה, כציבור?

נעלה כיוונים לכאן ולכאן.  מושגי הפסיכולוגיה החברתית שלמדנו ישמשו רק כמצע, כרקע. אין הכרח צריך לטעון מתוכם.

נקרא יחד עם התלמידים את דברי חובת הלבבות

 חובת הלבבות שער חשבון הנפש פרק ג

ומהם הפסד העצה וחסרון הכרת השכל והתגברות היצר בחברתם, וריעותם, והתלמד רוע מידותם.
כמו שאמר החכם (משלי יג) ורועה כסילים ירוע.
ועל כן אמרו רבותינו זיכרונם לברכה, שיחת הילדים וישיבת בתי כנסיות של עמי הארץ, מוציאין את האדם מן העולם.

וכללו של דבר, כי רוב העבירות לא יגמרו אלא בשנים, כמו הזנות, ורוע משא ומתן, ושבועת שקר, ועדות שקר. וכל העבירות שיהיו בלשון, לא יגמרו אלא בחברה, ובהתערב עם בני אדם. אבל הבדידות והפרידה מבני אדם, סיבת ההצלה מכל מה שזכרנו מן העבירות, והוא מהחזק שבדברים המביאים אל המידות הטובות.

וכבר נאמר,
כי עמוד בר הלבב
אהבת הבדידות ובחירת היחידות.

על כן הישמר אחי, פן ישיאך היצר, וייפה בעיניך החברה והתערובת עם בני אדם, ויסיתך לכסוף בעת היחידות והבדידות להם.
ואחר כך הישמר פן יטעה אותך רעיון לבך, כי בחברת חכמים היודעים את האלוהים ואת תורתו, והתערב עם גדולי בני אדם העדר עניין הבדידות והנחת מעלות היחידות. אך היא הבדידות הגמורה והיחידות השלמה.

ובחברת אנשי החסד והתורה מעלות רבות יתירות על מעלות היחידות יארך סיפורם.
ואמר החכם (משלי) הולך את חכמים יחכם וגו‘.
ואמר (משלי כב) הט אזנך ושמע דברי חכמים.
ואמר במי שלא התחבר עם אנשי החסד (משלי טו) לא יאהב לץ הוכח לו וגו‘.
ואמרו חכמינו זיכרונם לברכה: קיבוץ לרשעים רע להם ורע לעולם, ולצדיקים טוב להם וטוב לעולם. פיזור לרשעים הנאה להם והנאה לעולם, ולצדיקים רע להם ורע לעולם.
ואמרו: יהי ביתך בית ועד לחכמים, והוי מתאבק בעפר רגליהם, והוי שותה בצמא את דבריהם.
ואמר (מלאכי ג) אז נדברו יראי ה’ איש אל רעהו, ויקשב ה’ וישמע:

חובת הלבבות פותח במעלת ה’יחדות והבדידות’ מחברה רעה, כמה חשוב להיות לבד ולא להימשך אחר החברה, ומאריך בסכנותיה. לעומת ה’יחדות’ (אולי- הבדלות) מחברה רעה, בהמשך דבריו הוא מדבר על מעלת החבירה ל’אנשי חסד ותורה’- שבכך יש ‘מעלות יתירות על היחידות’.

• האם אתם מזדהים עם דברי חובת הלבבות בשבח הבדידות? מתי נכון להתרחק מהחברה ומתי להתחבר?
•  ?האם נכון להתרחק מחברה רעה? כיצד עושים זאת? האם אני משפיעה או מושפעת- האם נכון להתחבר רק לטובים

נסו ליצור ‘מפה’ להשפעה חברתית שרצוי או אפשר להיות חשופים אליה. התייחסו לזמן, מידה ואופי הקשר וההשפעה

מתי ולמי רצוי להיות עם חברה מסויימת על-מנת להשפיע עליה לטובה?

תנו עצה כיצד להסתייג מקשר או מפגש חברתי שלילי באופן מכבד

ניתן לכתוב כללים או ליצור מפה מאויירת עם שבילים ותמרורים המייצגים אפשרויות, סכנות ומידתיות.

פתחנו בדיון ראשוני על הערך בחברות וברה מול סכנותיה של החברה. מכאן עברנו להיכרות עם מושגים מן הפסיכולוגיה החברתית, מושגים המעידים על רמת ההשפעה הגבוהה שיש לחברה על התנהגות הפרט. על רקע מידע זה ניהלנו דיון בשאלה כיצד עדיף לעבוד את ה’- כפרט או כקבוצה? לאחר מכן ראינו את דברי חובת הלבבות המזהירים מסכנת ההסטה של החברה את הפרט מדרך הישר. בעקבות הדברים ערכנו דיון לגבי השפעה חברתית וההתמודדות עימה, המתח בין החיוב שבהיותינו חלק מקבוצה לבין נטיית החברה לסחף של החברים בה.