ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
פרק קל“ז בתהילים:
נקרא לבנות או נחלק להן את המכתב הבא:
אשה יקרה שלי.
בעוד מספר שעות אנחנו עומדים להפוך לזוג של ממש. ברגעים אלו אני מנסה לחשוב על המשמעות האדירה של הרגע הזה. חז“ל אומרים שכל המשמח חתן וכלה כאילו בנה אחת מחורבות ירושלים ובעצם בכך מזכירים לנו שהעיקר בבניית הבית שלנו הוא בהיותו חלק מבניית הבית הלאומי של עם ישראל. אני מסתכל עלינו ויודע שהרצון שלנו להתחתן נובע בדיוק מהמקום הזה: לבנות לבנה בבניין ירושלים, ללדת ילדים עם נשמה ישראלית קדושה ולבנות מקום בו השכינה יכולה לשרות בארץ. המחשבות על המושגים הללו ממלאות אותי בהתרגשות גדולה.
נשאל את הבנות מה מעורר בהם מכתב זה: האם הזדהות? האם התנגדות? האם מחשבות על מושגים כללים בתוך רגע כ“כ אינטימי ואישי נראות להם שייכות? האם הן מרחיבות או אולי מצמצמות את משמעות הרגע היקר הזה? האם היו שמחות לקבל מכתב אהבה שכזה?
נכתוב על הלוח שתי מילים: “אהבה” ו“אידיאולוגיה“. נבקש מהבנות ליצור רשימה של מעשים בחיי היום יום ושל החלטות שאדם מקבל בחיים, ולנסות לשייך כל פריט ברשימה לאלו הנובעים מתוך רגש של “אהבה” ואלו הנובעים מתוך מחשבה “אידיאולוגית“. בכיתות עם חשיבה מטפורית מפותחת אפשר לבקש מהבנות לצבוע כל אחת מהמילים בצבעים מתאימים למילה. חשוב שהשלב הראשון יסתיים כאשר בנות יתחילו להרגיש בתוכם את שני המקומות בנפש: זה שמונע ממקום אוהב וזה שמונע ממקום אידיאולוג.
לאחר מכן נבקש מהבנות לשתף ברשימות שהכינו. במידה ויש מעשים או החלטות שבנות שונות הכניסו תחת קטגוריה אחרת, כדאי לתת להן לדון ולהתווכח. דיון זה יהווה פתח לשאלה שאנחנו רוצים לעסוק בה כשער לנושא השיעור שלנו: האם עולם אידיאולוגי ועולם של אהבה נושקים/חופפים/סותרים/מפרים/מתנגדים זה לזה. ניתן לשאול את הבנות שאלה זו באופן פתוח, או להציע דגמים שונים של יחסים בין שתי מהויות אלו ולבקש מהם לבחור איזה דגם מביע את סוג היחסים שהן רואות בין המהויות הללו. כדאי לחשוב לפני השיעור על דוגמאות שיתאימו לסוג הכיתה שלך ושיעוררו את הדיון והשאלה ממקום אקטואלי ורלוונטי אליהן, לדוגמא: כניסה להדרכה, לימוד תורה, תפילה, ישוב ארץ ישראל וכו‘.
נלמד יחד את פרק קל“ז בתהילים:
אפשר ללמוד גם את פירושו של המלבי“ם לפסוק:
נשאל בכיתה:
נלמד עם הבנות את ההלכה בשולחן ערוך ואת הגהת הרמ“א עליה, ואת הסברו של הרב דוד לבנון:
ננסה להעמיק:
נביא לכיתה מספר כוסות זכוכית פשוטות, ניירות וגפרורים. נכין עם הבנות אפר ושברי זכוכית. ברקע נשים מוזיקה של מנגינות שונות של המילים: “אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני, תדבק לשוני לחיכי אם לא אזכרכי, אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי“. נציע לבנות לכתוב על דף את המילה שדיברה אליהם מתוך הפסוק הנ“ל הנאמר בחופה וליצור סביבה בעזרת האפר ושברי הזכוכית יצירה שתביע את השלם והחסר שמתרחש בבניית בית בישראל: בין שמחה ושלמות פרטית לאבל וחסרון לאומי.
במהלך השיעור ניסינו לעמוד על היחסים שבין העולם האידיאולוגי שלנו לבין העולם הרגשי, ולהבין כיצד נכון לשלב אותם. למדנו את פרק קל”ז בתהילים ועל המנהג להזכיר את ירושלים בחתונה כדי לראות את היחס שההלכה מציעה לנו.
מעוניינים בתיאום פגישה, הזמנת חומרים, ליווי לבית הספר, או כל שאלה אחרת, אנא פנו אלינו כאן ואחד מנציגינו יחזור אליכם בהקדם.
לב לדעת – המכללה האקדמית הרצוג, אלון שבות 90433
[email protected]
לקבלת עידכונים שוטפים
היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא