ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם

חתונה – בין פרטי ללאומי פרק ד’

  • צוות לב לדעת
צוות לב לדעת
תצוגת כיתה מלאה
חתונה – בין פרטי ללאומי פרק ד’
לב השיעור
פתיחה
מפגש
התבוננות
הפנמה
אסיף

פרק קלז בתהילים:

(א) עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן: (ב) עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ: (ג) כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ דִּבְרֵי שִׁיר וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן: (ד) אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר העַל אַדְמַת נֵכָר: (ה) אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָםִ תִּשְׁכַּח יְמִינִי: (ו) תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלִַם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי:
מלבים על תהילים פרק קלז פסוק ה
אם אשכחך ירושלם תשכח ימיני” – ימליץ שכמו שהימין היא מוכנת אל האדם בכל תנועותיו ועסקיו, כן ירושלים היא בבת כל תנועותינו ועסקינו, עד שאא לשכחה כמו שאא לשכח את הימין, ויותר מזה כי תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי” – שכל דבורי הוא בך ואם לא אדבר מזכרונך אהיה כאלם אשר לשונו לחכה דבקה, ולא לבד בעת שאני גולה וסורה, כי גם אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי” – גם אם אשמח בהצלחת עולם תהיה ירושלים עולה עליהם, עד שכל שמחה תהפך לעוצב עי זכרון חורבנה.

 

 

שוע אורח חיים סימן תקס
וכשהחתן נושא אשה לוקח אפר מקלה ונותן בראשו במקום הנחת תפילין:
הגהת הרמא: ויש מקומות שנהגו לשבר כוס בשעת חופה או לשום מפה שחורה או שאר דברי אבלות בראש החתן, וכל אלה הדברים כדי לזכור את ירושלים שנאמר אם אשכחך ירושלים וגואם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי“.
הרב דוד לבנון,”חורבות ירושלים
בנבואת הנחמה על ירושלים נאמר (ירמיהו פרק לג פסוק יא) “עוד ישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים. קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול אמרים הודו את הצבאות כי טוב הכי לעולם חסדו, מֵּבִאִים תודה בית הכי אשיב את שבות הארץ כְּבַרִאשֹׁנָּה אמר ה‘”.
מכאן שיש קשר בין שמחת חתן וכלה לבנין ירושלים. וכך נאמר בגמ‘ (ברכות דף ו עמוד ב) “רב נחמן בר יצחק אמר: כאילו בנה אחת מחורבות ירושלים, שנאמר: (ירמיהו לג) כי אשיב את שבות הארץ כבראשונה אמר ה‘”.
כי כל בית ובית מישראל הוא מקום להשראת השכינה, מעין מקדש מעט, ובכל בית שמוקם נוסף בית דירה לשכינה, עד שבהצטרפות כל בתי ישראל נבנה מכון שלם מקדש מלך עיר מלוכה, ומתקיים כי אשיב את שבות הארץ כבראשונה אמר ה‘”.
יצירה
שימו לב! המקורות שנלמד בשיעור אינם חלק מיחידת הלימוד לבגרות, אך יכולים מאד להעשיר את הדיון והלימוד סביב עניין זיכרון ירושלים בחופה. באוכלוסיה בה המתח בין הכללי לפרטי, בין עולם של אידיאולוגיה לעולם של מימוש עצמי צף ועולה, כדאי להקדיש שיעור לנושא זה שיכול להוות שער מדויק לשאלות גדולות שאנחנו נתקלים בה בכל מיני שדות בחיים שלנו. חשוב לשים לב שהשיעור מתאים לאוכלוסיית תלמידות שבה ההתנגשות בין הרצונות והשאיפות הפרטיים שלנו לבין העולם האידיאולוגי הגדול שלתוכו נולדנו – רלוונטית ומעוררת דילמות מעשיות ונפשיות. לאוכלוסיות מסוג שונה אנחנו מציעים שיעור נוסף (חתונה - שבירת הכוס פרק ד') העוסק במשמעות של שבירת הכוס במעמד החופה ובניסיון להכניס לרגע זה את המשמעות המתאימה.
שיעור זה עוסק בשאלת השייכות של זיכרון ירושלים למעמד החופה, או במילים אחרות: לקשר בין כריתת הברית האינטימית בין איש לאשה ספציפיים למילים הגדולות של גלות וגאולה המתייחסות לתהליכים שעובר עם ישראל בכלל.
לב השיעור: האם יש מקום לאידיאולוגיה באהבה?
פתיחה:

נקרא לבנות או נחלק להן את המכתב הבא:

אשה יקרה שלי.

בעוד מספר שעות אנחנו עומדים להפוך לזוג של ממש. ברגעים אלו אני מנסה לחשוב על המשמעות האדירה של הרגע הזה. חזל אומרים שכל המשמח חתן וכלה כאילו בנה אחת מחורבות ירושלים ובעצם בכך מזכירים לנו שהעיקר בבניית הבית שלנו הוא בהיותו חלק מבניית הבית הלאומי של עם ישראל. אני מסתכל עלינו ויודע שהרצון שלנו להתחתן נובע בדיוק מהמקום הזה: לבנות לבנה בבניין ירושלים, ללדת ילדים עם נשמה ישראלית קדושה ולבנות מקום בו השכינה יכולה לשרות בארץ. המחשבות על המושגים הללו ממלאות אותי בהתרגשות גדולה.

נשאל את הבנות מה מעורר בהם מכתב זה: האם הזדהות? האם התנגדות? האם מחשבות על מושגים כללים בתוך רגע ככ אינטימי ואישי נראות להם שייכות? האם הן מרחיבות או אולי מצמצמות את משמעות הרגע היקר הזה? האם היו שמחות לקבל מכתב אהבה שכזה?

נכתוב על הלוח שתי מילים: “אהבהואידיאולוגיה“. נבקש מהבנות ליצור רשימה של מעשים בחיי היום יום ושל החלטות שאדם מקבל בחיים, ולנסות לשייך כל פריט ברשימה לאלו הנובעים מתוך רגש של אהבהואלו הנובעים מתוך מחשבה אידיאולוגית“. בכיתות עם חשיבה מטפורית מפותחת אפשר לבקש מהבנות לצבוע כל אחת מהמילים בצבעים מתאימים למילה. חשוב שהשלב הראשון יסתיים כאשר בנות יתחילו להרגיש בתוכם את שני המקומות בנפש: זה שמונע ממקום אוהב וזה שמונע ממקום אידיאולוג.

לאחר מכן נבקש מהבנות לשתף ברשימות שהכינו. במידה ויש מעשים או החלטות שבנות שונות הכניסו תחת קטגוריה אחרת, כדאי לתת להן לדון ולהתווכח. דיון זה יהווה פתח לשאלה שאנחנו רוצים לעסוק בה כשער לנושא השיעור שלנו: האם עולם אידיאולוגי ועולם של אהבה נושקים/חופפים/סותרים/מפרים/מתנגדים זה לזה. ניתן לשאול את הבנות שאלה זו באופן פתוח, או להציע דגמים שונים של יחסים בין שתי מהויות אלו ולבקש מהם לבחור איזה דגם מביע את סוג היחסים שהן רואות בין המהויות הללו. כדאי לחשוב לפני השיעור על דוגמאות שיתאימו לסוג הכיתה שלך ושיעוררו את הדיון והשאלה ממקום אקטואלי ורלוונטי אליהן, לדוגמא: כניסה להדרכה, לימוד תורה, תפילה, ישוב ארץ ישראל וכו‘.

מפגש:

נלמד יחד את פרק קלז בתהילים:

(א) עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן: (ב) עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ: (ג) כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ דִּבְרֵי שִׁיר וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן: (ד) אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר העַל אַדְמַת נֵכָר: (ה) אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָםִ תִּשְׁכַּח יְמִינִי: (ו) תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלִַם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי:

אפשר ללמוד גם את פירושו של המלבים לפסוק:

מלבים על תהילים פרק קלז פסוק ה
אם אשכחך ירושלם תשכח ימיני” – ימליץ שכמו שהימין היא מוכנת אל האדם בכל תנועותיו ועסקיו, כן ירושלים היא בבת כל תנועותינו ועסקינו, עד שאא לשכחה כמו שאא לשכח את הימין, ויותר מזה כי תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי” – שכל דבורי הוא בך ואם לא אדבר מזכרונך אהיה כאלם אשר לשונו לחכה דבקה, ולא לבד בעת שאני גולה וסורה, כי גם אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי” – גם אם אשמח בהצלחת עולם תהיה ירושלים עולה עליהם, עד שכל שמחה תהפך לעוצב עי זכרון חורבנה.

נשאל בכיתה:

  • מה יחסו של הפרק לשאלה שהעלינו?
  • האם עמדת משורר תהילים ביחס לחורבן ירושלים היא רגשית או אידיאולוגית?
  • לפי המלבים – האם צריךלהיות עצובים כשנזכרים בירושלים, או שזה פשוט קורה באופן טבעי?
התבוננות:

נלמד עם הבנות את ההלכה בשולחן ערוך ואת הגהת הרמא עליה, ואת הסברו של הרב דוד לבנון:

שוע אורח חיים סימן תקס
וכשהחתן נושא אשה לוקח אפר מקלה ונותן בראשו במקום הנחת תפילין:
הגהת הרמא: ויש מקומות שנהגו לשבר כוס בשעת חופה או לשום מפה שחורה או שאר דברי אבלות בראש החתן, וכל אלה הדברים כדי לזכור את ירושלים שנאמר אם אשכחך ירושלים וגואם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי“.
הרב דוד לבנון,”חורבות ירושלים
בנבואת הנחמה על ירושלים נאמר (ירמיהו פרק לג פסוק יא) “עוד ישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים. קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול אמרים הודו את הצבאות כי טוב הכי לעולם חסדו, מֵּבִאִים תודה בית הכי אשיב את שבות הארץ כְּבַרִאשֹׁנָּה אמר ה‘”.
מכאן שיש קשר בין שמחת חתן וכלה לבנין ירושלים. וכך נאמר בגמ‘ (ברכות דף ו עמוד ב) “רב נחמן בר יצחק אמר: כאילו בנה אחת מחורבות ירושלים, שנאמר: (ירמיהו לג) כי אשיב את שבות הארץ כבראשונה אמר ה‘”.
כי כל בית ובית מישראל הוא מקום להשראת השכינה, מעין מקדש מעט, ובכל בית שמוקם נוסף בית דירה לשכינה, עד שבהצטרפות כל בתי ישראל נבנה מכון שלם מקדש מלך עיר מלוכה, ומתקיים כי אשיב את שבות הארץ כבראשונה אמר ה‘”.


ננסה להעמיק:

  • מה מבקשת ההלכה לומר לנו בכך שדווקא בעת כריתת ברית בין איש לאשה נזכרים ונשבעים לא לשכוח את חורבן ירושלים?
  • מה היחסים שמורה לנו ההלכה לבנות בין העולם האישי לעולם הלאומי שלנו?
  • אלו סכנות ואלו הזמנות מונחות במערכת יחסים זו?
  • האם יש טעם בכלל לנסות לפתח רגש אידיאולוגיכאשר הוא לא קיים אצלנו כרגע?
הפנמה:

נביא לכיתה מספר כוסות זכוכית פשוטות, ניירות וגפרורים. נכין עם הבנות אפר ושברי זכוכית. ברקע נשים מוזיקה של מנגינות שונות של המילים: “אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני, תדבק לשוני לחיכי אם לא אזכרכי, אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי“. נציע לבנות לכתוב על דף את המילה שדיברה אליהם מתוך הפסוק הנל הנאמר בחופה וליצור סביבה בעזרת האפר ושברי הזכוכית יצירה שתביע את השלם והחסר שמתרחש בבניית בית בישראל: בין שמחה ושלמות פרטית לאבל וחסרון לאומי.

אסיף:

במהלך השיעור ניסינו לעמוד על היחסים שבין העולם האידיאולוגי שלנו לבין העולם הרגשי, ולהבין כיצד נכון לשלב אותם. למדנו את פרק קל”ז בתהילים ועל המנהג להזכיר את ירושלים בחתונה כדי לראות את היחס שההלכה מציעה לנו.

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!