• אהצעת חוק
• בסדר בכותרת

נקרא את לשון הערעור ממנה ניתן להבין מה היתה התביעה. 

0342/98 אמין נגד אמין

למערער שלשה ילדים, המשיבים. סמוך ללידת הבן הצעיר התאבדה האם. הילדים הועברו למוסדות חינוך והתגלגלו עד להתבגרותם ממוסד למשפחה אומנת ובחזרה למוסד, וממוסד למוסד וחוזר חלילה. הם הופרדו זה מזה וגורלם היה רע ומר. הם התדרדרו ככל שבגרו במורד הסמים והעבריינות. הבנים והבת מפנים אצבע מאשימה כלפי אביהם שהפנה להם עורף במשך כל ילדותם וכל נעוריהם ועד עצם היום הזה. הילדים שביקשו והתחננו ליחס אבהי, נתקלו בקיר אטום מצד אביהם. התברר כי הסיבה העיקרית לניתוק נעוצה בהסכם שעשה האב עם אשתו השניה, לפיו יבנו את ביתם החדש ללא יסודות מן העבר, האב ינתק קשר עם ילדיו מנשואיו הקודמים וכך תנהג גם האשה לגבי ילדיה מנישואים קודמים. הם לא נתנו דריסת רגל לילדים בביתם. הילדים ראו בעיניים כלות, כיצד האב מרעיף את אהבתו על שני בניו שנולדו לו מאשתו השניה וכיצד דאג לחינוכם והם זנוחים ועזובים לנפשם. מומחים העידו על הנזק הנפשי החמור שנגרם לילדים כתוצאה מהתנהגות האב. לפי חוות הדעת נגרמו לשני הבנים נכות בשיעור של 50% לפי סעיף 34(ה) לתקנות ביטוח לאומי ולבת נכות בשיעור של 70%. המומחה הרפואי קבע כי הנכות קשורה לדחייה הקשה של האב כלפי הילדים.

נשאל את המשתתפים מה דעתם על המקרה, האם הופתעו? ראשית, אנו נחשפים כאן למקרה קיצוני המבהיר מדוע יש צורך בחקיקה בעניין זה שבתחילה היה נראה ברור מאליו.

כעת נערוך דיון:

• מה דעתכם, מה צריך לפסוק בית המשפט- האם לקבל את ערעור האב?

לאחר מכן, נבקש שכל אחד יענה בכתב על השאלות, על רקע הדיון שנערך.

1. האם בית המשפט יכול להכריח אב להיות בקשר עם ילדיו ולדאוג להם? (יש לאב חובות כלפי ילדיו, כי הוא הביא אותם לעולם.)
2. האם ראוי שיהיו חוקים המסדירים את חובות ההורים כלפי ילדיהם?

הבסיס לקשר בין הורים וילדים הוא טבעי וצריך להיות מבוסס על אהבה וכבוד. עם זאת, כדי שלא כל אחד יפרש את ביטויו המעשי של  בסיס זה, יש צורך בחוקים מחייבים. זאת, בדומה לכתובה. החוק חשוב למקרי קצה, בהם הנטיה הטבעית לא מתממשת ובאמצעות חוק ניתן יהיה לחייב את ההורים לדאוג לילדיהם.

נגלה את אחרית המשפט: ביהמ”ש המחוזי הגיע למסקנה כי המשיבים זכאים לפיצויים מאביהם שגרם להם נזקים נפשיים חמורים כתוצאה מזניחתו אותם וקבע את שיעור הפיצויים. הערעור נדחה.

ביהמ”ש פסק כי בהתנהגותו המתנכרת הפר האב הן חובות חקוקות כלפי ילדיו והן את חובות הזהירות המוטלת עליו מכח סעיף 35 לפקודת הנזיקין. באשר לחובות החקוקות קבע ביהמ”ש כי הן מצויות בסעיפים 15 ו-17 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות וכן בסעיפים שונים בחוק העונשין. הפרתן של חובות אלה, כך נקבע, היא הפרת חובה חקוקה במובן הוראת סעיף 63 לפקודת הנזיקין, עוולה המזכה את הנפגעים ממנה בפיצויים. צדק ביהמ”ש המחוזי בכך כי החובה של ההורים על פי הוראת סעיף 15 לחוק הכשרות המשפטית אינה מוגבלת לצרכים חומריים בלבד. נאמר בסעיף במפורש כי אפוטרופסות ההורים “כוללת את החובה והזכות לדאוג לצרכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלוח יד בעבודתו” וכו’. על פי נוסח ההוראה שבסעיף 15 אין החינוך מתמצה בדאגה ללימודים או להכשרה מקצועית, אך גם אילו היה מוגבל ללימודים להכשרה מקצועית הרי כאן האב נכשל אף במילוי חובה מצומצמת זו. כל שכן, שניתוק הקשר המוחלט עם ילדיו הוא הפרה חמורה של החובה לדאוג לצרכי הילדים באופן כללי, ולחינוכם באופן מיוחד.

• —על אילו צרכים מדובר? חומרי, חינוכי, נפשי

היחס שבין הורים לילדים איננו מסתכם בעובדה הפיזיולוגית שההורים הם שהביאו את הילד לעולם. חז”ל מיסדו את היחס הזה והטילו על ההורים חובות מסוגים שונים המסמנות את היחס המהותי שבין דוד לדור: דאגה לצרכיו הפיזיים והרוחניים של הדור הבא. בפרק זה נבחן את האופן בו הגדירו חז”ל את החובות המוטלות על ההורים וננסה להבין כיצד חובות אלו מתיישמות בעולם המודרני בו אנו חיים.

נלמד מקורות בליווי שאלות:

א.

תלמוד בבלי מסכת קידושין דף כט עמוד א

דבר תורה האב חייב בבנו למולו ולפדותו וללמדו תורה ולהשיאו אשה וללמדו אומנות ויש אומרים אף להשיטו במים. רבי יהודה אומר כל שאינו מלמד את בנו אומנות מלמדו ליסטות. ליסטות סלקא דעתך? אלא כאילו מלמדו ליסטות .

1. באילו תחומים באים לידי ביטוי חובות האב לבנו בדברי הגמרא? (כלכלי, חינוכי ודתי, כישורי חיים- ‘להשיטו במים’- לימוד שחיה) +נשווה ללשון ‘חוק האפוטרופסות’: כלכלי,חינוכי, נפשי)
2. חלק את חובות האב לשתי קבוצות. מהו הקריטריון על פיו חלקת את החובות? (למולו, לפדותו-פדיון הבן, ללמדו תורה-חובות המתבצעות בגיל צעיר , כשהבן לא יכול לעשותן בעצמו. להשיאו אשה, ללמדו אמנות-חובות הנעשות בגיל מבוגר. להשיטו במים. אפשר לנהל דיון בכיתה לאלו משתי הקבוצות שייכת חובה זו. חלוקה אחרת: מצוות, דברים שהם לטובתו של הבן.)
   3. אילו שאלות מתעוררות למקרא דברי התלמוד? (א. מדוע כשהבן בוגר, על האב לעשות דברים שהבן יכול לעשות בעצמו? ב. האם אפשר להכריח בן להינשא או ללמוד מקצוע?)

. על אילו שאלות שעלולות להתעורר למקרא דברי הגמרא ניתן למצוא תשובות בדברי הרב חיים דוד הלוי? (אכן אי אפשר להכריח בן להינשא או ללמוד אומנות אך ניתן לעודד זאת, כמו כן) להציע שידוך. 

5. מדוע חשוב כל-כך ‘ללמדו אומנות’?  כיצד המקרה שבפסק הדין שראינו מדגים זאת? (בעקבות ההזנחה של הילדים הם התדרדרו לפשע. לא היה להם בטחון ביכלתם, מיומנות כלשהי או כשרון להאחז בו כדי לבנות את עצמם.)

ב.חובה נוספת של האב לבנו, מופיעה במסכת כתובות:

כתובות מ”ט ע”ב:

אמר רבי אילעא אמר ריש לקיש משום רבי יהודה בר חנינא: באושא התקינו שיהא אדם זן את בניו ואת בנותיו כשהן קטנים… תא שמע:

כי הווה אתו לקמיה דרב יהודה (=כשהובא לפני רב יהודה עניינו של אב שאיננו זן את בניו ואת בנותיו כשהן קטנים) אמר להו (= אמר להם) יארוד ילדה ואבני מתא שדיא (= תנין … והוא אכזרי על בניו… הוליד תולדותיו והטיל פרנסתן על בני העיר- רש”י, שם). כי הוה אתו לקמיה דרב חסדא (=כשבא עניין כזה לפני רב חסדא) אמר להו: כפו ליה אסיתא בציבורא וליקום ולימא עורבא בעי בניה וההוא גברא לא בעי בניה (=אמר להם: כפו מכתשת על פיה ויעמוד זה על גב שוליה בגובה שישמעו קולו ויכריז על עצמו שהוא רע מן העורבים…- רש”י שם, שעורב זן את בניו ואותו אדם איננו זן את בניו.)

• -כיצד דברי הגמרא עשויים לסייע בהכרעת הדין של המקרה, שהובא בתחילת היחידה? (האב בהתנהלותו גרם למדינה להוצאות על אחזקה וטיפול בילדיו, האב מתנהג בניגוד לטבעם של יצורים חיים.)
• מדוע החמירו רב יהודה ורב חסדא בדבריהם על אב שאינו מפרנס את ילדיו?

כדאי לדון גם בשאלה הבאה: איזה מסר יש בקביעת חובות להורים כלפי ילדיהם? נסו לחשוב כיצד מסר זה שונה מהתנהלות בין הורים לילדים בימי קדם, על-פי מה שאתם יודעים?

כמובן שהמסר הוא: אחריות. להורים יש אחריות כאשר הם מביאים ילד לעולם. במידה רבה הבאת ילדים לעולם היא בחירה של ההורים וחובה עליהם לשאת באחריות של בחירה זו. כמו כן, עצם העובדה שלילדים יש זכויות ושיש לדאוג לגידולם היא חידוש, כלפי העולם העתיק וגם בתרבויות מאוחרות יותר: ילדים נחשבו רכוש ההורים או משרתי ההורים ומאוחר יותר נחשבו ל’בוגרים קטנים’ שאין להם צרכים מיוחדים של התפתחות.

מעניין לציין שהחובה לפרנס את הילדים על-פי הגמרא היא עד גיל שש (!). מה דעתכם, האם בימינו צריכים הורים להיות מחוייבים לפרנס את הילדים עד גיל מאוחר יותר?

סיכום ביניים של חובות ההורים: מצוות, ללמד מקצוע, ללמד תורה, לדאוג להשיא אישה, ללמד שחיה, לפרנס.

בואו נחשוב רגע: האם הורים שדואגים לכל אלו בלבד, האם הם ביצעו את תפקידם? מה עוד היה חסר לילדים שתבעו את אביהם במקרה שראינו?

ובכן, עדיין לא ראינו במפורש את הדאגה לצרכים הנפשיים, בפשטות- האהבה!

ספר חסידים:

איש ואשתו  שאוהבין ילדיהן ויש להן ומפרנסין אותן ומרחמין עליהן הרי אין זכות וצדקה כי מאהבתן עושין לו כן… ואם לא יהיו מרחמין על ילדיהן ולא מפרנסים אותן ואין לילדיהן מאומה או שמכין אותן שלא לצורך… גדול עוונם מנשוא” (ס’ קנ”ה, עמ’ קנ”ח-ט(

• ‘מרחמין’- כאן התחום שלא הופיע במפורש במסכת קידושין: הקשר הנפשי.

התייחסו בכתיבה לאחת השאלות הבאות:

מה נגע בך בשיעור? מה התחדש לך? מה הפתיע אותך?

מהי החשיבות בקביעת חוק לגבי אחריות ההורים לילדיהם?

התחלנו בדיון מקדים על עצם הרעיון שלהורים יש חובות כלפי ילדיהם וכן על סוג החובות. על רקע זה ראינו את פסק דין ‘אמין נגד אמין’ ונוכחנו לדעת כי חוק הקובע את חובות ההורים כלפי ילדיהם הוא הכרחי ושימושי. קבלנו תזכורת על מידת ההשפעה שיש להורים על חיי ילדיהם. מכאן עברנו לראות את מקורות חז”ל בנושא. ראינו שאכן חז”ל מטילים אחריות על ההורים בתחומים שונים  ומתייחסים בתקיפות למי שאינו מקיימה. בספר חסידים ראינו גם את ההתייחסות לקשר הנפשי שגם הוא צורך בסיסי של הילד. ההלכה והחוק יוצאים להגנת הילדים באמצעות הטלת אחריות על ההורים. סיימנו במשימת כתיבה בהשראת השיעור.