ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נשמר באזור האישי

חג הפסח – שאילת שאלות

  • צוות לב לדעת
צוות לב לדעת
תצוגת כיתה מלאה
חג הפסח – שאילת שאלות
לב השיעור
פתיחה
מפגש
לימוד - הכרפס והפליאה
התבוננות
הפנמה
אסיף
מה נשתנה?
מההגדה של פסח
מחשב מקרן
בשיעור זה נלמד שהשאלה היא המפתח לקבל את התשובה.
לב השיעור: מדוע חשוב לשאול שאלות?
פתיחה: שיר - מה נשתנה?

נחלק לתלמידים את המילים של השיר “מה נשתנה” ונשיר איתם יחד.

  • על מה השיר ששמענו מדבר?
  • מה הכוונה בשאלה- “שבכל הלילות אין אנו מטבילין אפילו פעם אחת- הלילה הזה שתי פעמים”?
  • את מה מטבילין? מה אנו טובלים פעמיים בליל הסדר?

אם התלמידים אינם יודעים את התשובה, נשאיר את השאלה לעת עתה פתוחה.

  • מהם סדר השלבים של ליל הסדר?

נשיר יחד את השלבים ( “קדש ורחץ כרפס יחץ  מגיד רחצה מוציא מצה, מרור, כורך, שולחן עורך, צפון ברך, הלל, נרצה”) ונכתוב אותם על הלוח.

  • איזו פעולה חוזרת על עצמה במהלך הסדר?

נמתח קו בין המילים “ורחץ” ו”רחצה” ונסביר: בליל הסדר אנו “מטבילים”, נוטלים, את הידיים שלנו פעמיים. הלילה מתחיל כמו ערב שבת רגיל- “קדש”- עושים קידוש, ואז- “ורחץ”- נוטלים ידיים! ולאחר ההגדה אנחנו שוב פעם נוטלים ידיים!

מפגש: לימוד - הכרפס והפליאה

נשאל:

  • מדוע בליל הסדר אנחנו נוטלים ידיים ואז לא אוכלים לחם אלא- כרפס??

נחלק לתלמידים את דברי השולחן ערוך ונקרא יחד, מתוך קיצור שולחן ערוך, פרק פ”ח, ט’-י”ב:

ורחץ: נוטל ידיו לצורך טבול ראשון ולא יברך על הנטילה. רחצה זאת היא הכנה ל”כרפס”. וכיון שמטבילים הכרפס במי מלח צריך נטילה ממש.
כרפס: יקח מהכרפס פחות מכזית (פחות מעשרים ושמונה גרם) ומטבלו במי מלח או חומץ, מברך “בורא פרי האדמה” ואוכל, כדי לעשות שינוי בשביל התינוקות שישאלו. (…)
כרפס לאו דוקא, שאם אין לו כרפס יקח ירק אחר, שכן עיקר הטעם הוא כדי לעורר שאלה אצל התינוקות ודי בכל ירק המצוי לו. (…)
ונוהגים כרפס דווקא, מפני שנרמז בו למפרע ס’פר”ך- כלומר ששים רבוא עבדו בפרך במצרים.
  • מה ההסבר של השולחן ערוך לנטילת הידיים לפני הכרפס?

נסביר: ישנה הלכה המכונה “מאכל שטיבולו במשקה”. מעיקר הדין, יש ליטול ידיים בכל פעם שאוכלים מאכל רטוב, טבול במשקה. כמו תפוח רטוב שכעת נשטף במים.  מאחר וטובלים את הכרפס במשקה, אז נוטלים ידיים קודם בלי ברכה. היום, אנחנו נוהגים לטול ידיים לפני אכילת לחם בלבד.

  • לשם מה בכלל לטבול כרפס במי מלח?
  • למה לא פותחים את הסדר באכילת המצה אלא עם הכרפס?

נוסיף ונקשה, שלא רק שלא אוכלים את המצה, בסוף אכילת הכרפס, לוקחים את המצה, בוצעים אותה לשניים (“יחץ”) ובמקום לאכול אותה, מגביהים אותה- ואומרים את החלק בהגדה “הא לחמא עניא”- קטע בהגדה שמשמעו: זה לחם העוני שאכלו אבותינו בארץ מצרים כל מי שרוצה יבוא ויאכל!  ואז שוב, במקום לאכול אותה- מכסים אותה ומתחילים לשיר “מה נשתנה”.

נקרא יחד את דברי הרמב’ם על ליל הסדר בהלכות חמץ ומצה:

וצריך לעשות שינוי בלילה הזה כדי שיראו הבנים וישאלו ויאמרו “מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות?” עד שישיב להם ויאמר להם: “כך וכך אירע, כך וכך היה”. וכיצד משנה? מחלק להם קליות ואגוזים ועוקרים השולחן מלפניהם קודם שיאכלו וחוטפין מצה זה מיד זה וכיוצא בדברים האלו.
אין לו בן – אשתו שואלתו. אין לו אישה – שואלין זה את זה מה נשתנה הלילה הזה ואפילו היו כולן חכמים. היה לבדו – שואל לעצמו מה נשתנה הלילה הזה.
  • מה חייב אדם לעשות בליל הסדר לפי דברי הרמב”ם?
  • למה לדעתכם קבעו חז’ל את האכילה של כרפס רק כדי לעורר את שאלת הילדים?
  • מהי החשיבות בשאילת שאלות?

נסביר לתלמידים שבליל הסדר, כל הסדר משתנה.. על מנת לשיר “מה נשתנה”, היינו צריכים לרגע להבין שיש משהו אחר, להתבלבל מהסדר הרגיל של הדברים. כל השינויים האלה הם כדי לעורר את שאלת התינוקות, הילדים (תינוקות בלשון חז”ל הם כינוי לילדים).

התבוננות: דרמה - מנהגים מספרים

נחלק לתלמידים כרטיסיות עם מנהגים של עדות שונות מחג הפסח. נבקש מהם להמחיז את המנהגים לכיתה.

חשוב להסביר כי יתכן וחלק מהמנהגים יצחיקו אותנו, אך מטרתינו היא להכיר ולהבין את פשר המנהגים, ולא חלילה לצחוק עליהם.

  • מדוע לדעתכם נוצרו בפסח כל מיני מנהגים מוזרים?
  • מה לדעתכם המנהגים מסמלים?
  • אילו מנהגים יש אצלכם בבית?

ההגדה של פסח מלאה בדברים משונים המעוררים תמיהה, בתוך כך יש את הכרפס, כיסוי וגילוי המצה, השתייה בהסבה ועוד ועוד… לצד אוירה משונה זו, כל עדה הוסיפה לעצמה עוד ועוד מנהגים שמטרת כולם “לעורר את התינוקות לשאול”.

נחזור ננסה להבין יחד עם התלמידים את חשיבותה של השאלה:

  • מה לדעתכם יוצרת השאלה?
  • מה ההבדל בין לימוד בו התלמידים שואלים, לבין לימוד שבו התלמידים לא שואלים- אלא רק מקשיבים?
  • מה היתרון של תלמיד שאינו יודע את התשובה אבל הוא שואל ומתעניין, לעומת תלמיד שכבר יודע הכל?
  • האם יש ערך לשאול שאלה גם אם לא מקבלים עליה תשובה?

המנהגים השונים נוצרו כדי לעורר עניין וחיים בסיפור היהודי העובר בדורות. המצווה העיקרית בליל הסדר היא – “והגדת לבנך”! תהליך של למידה אמיתית חייב להיות מתוך רצון ולא בכפיה ולכן ההגדה בנויה בדרך שמעוררת שאלות. כשאדם שואל שאלה, הוא מביע את הסקרנות וההתעניינות שלו, את השאיפה שלו להבין ולדעת. תלמיד ששואל ללמשל, הוא במקום מתפתח יותר מתלמיד שכבר יודע הכל. שהרי זה שכבר יודע את התשובות, לא מתעניין ומפסיק ללמוד. כשאדם שואל שאלה, גם אם הוא לא קיבל תשובה מספקת, הוא הגיע לרמה הכי מפותחת של הלמידה, כי הסקרנות קיימת בו, ומאליו, ככל שהשאלה פועמת בו, הוא לא יניח לה עד שתתיישב דעתו.

הפנמה: משימת כתיבה - שאלה שיש לי

ראינו ששאילת שאלות יוצרת עניין וחיים. נציין כי אנו כמורים תמיד שמחים כשתלמידים שואלים שאלות משום שהשאלות הם עיקר השיעור!

נבקש מהתלמידים לחשוב על שאלה שמעסיקה אותם כיום בכל תחום שהוא (משפחה, עולם, לימודים, מציאות, אמונה), ולרשום אותה על דף. אם תלמיד יתקשה למצוא שאלה, נכוון אותו לחפש שאלה סביב ליל הסדר, או סביב נושא שאנחנו לומדים בכיתה.

בתום הכתיבה נזמין את מי שרוצה לשתף בשאלה שכתב.

נבקש מהתלמידים עד השיעור הבא, לנסות ולחפש תשובות שונות לשאלות שהם כתבו.

נסכם: בכל שאלה, יש משאלה, יש רצון. מי שלא שואל, איננו מבקש, איננו רוצה.בליל הסדר מתוארים לנו ארבעה בנים- חכם, תם, רשע- וזה שאינו יודע לשאול. אותו בן שאינו יודע לשאול הוא במידה מסויימת אפילו “פחות טוב” מהבן הרשע. הרשע לפחות מתריס בליל הסדר, הוא כועס אמנם ולא מבין כלום, אבל אכפת לו והוא מתעניין. זה שאינו יודע לשאול, לא שואל כלום. הוא יושב בליל הסדר ושותק, מחכה שהלילה יגמר, אותו אי אפשר ללמד- כי אין בו טיפת רצון ללמוד.

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!