ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נשמר באזור האישי

חג הסיגד – קשיים בעליה, חלק א

  • צוות לב לדעת
צוות לב לדעת
תצוגת כיתה מלאה
חג הסיגד – קשיים בעליה, חלק א
לב השיעור
פתיחה
מפגש
שיר - השיירה
התבוננות
קבוצות - סיפורי עליה
הפנמה
אסיף
שיר השיירה
מילים: עלי מוהר לחן: עממי יווני
בלשונות רבות מספור דיברנו וזה את זה כמעט בכלל שלא הכרנו ומקומות רבים מאוד עזבנו ורק מקום אחד רצינו ואהבנו ומקומות רבים מאוד עזבנו ואל הארץ, אל הארץ באנו. ונמשכת שיירה מן המאה שעברה רחוקים כבר היוצאים איכרים וחלוצים שעמלו עבדו בפרך בלי לראות את סוף הדרך ועכשיו עוברים אנחנו לא שקטנו ולא נחנו לא ימשיכו בלעדינו זוהי הרפתקת חיינו. מגטאות ומחנות הגחנו אל הביצות ואל הישימון הלכנו מקצות ערב, מרוסיה ופולניה הדלקנו אור גם בדימונה גם בדגניה. מקצות ערב, מרוסיה ופולניה הדלקנו אור גם בדימונה גם בדגניה. ומכל הגלויות ועם כל הבעיות עם נוצר וארץ קמה ושפה אשר נרדמה שוב התחילה מתעוררת ומדברת ומדברת מסביב יהום הסער רב הקושי והצער אבל יש על מה לשמוח יש עוד אומץ, יש עוד כח. איך ישראל צומחת מסביבנו היא חזקה יותר מכל חסרונותינו וגם הנגב עוד יהיה פורח ועוד נדאג שהזקן יהיה שמח. וגם הנגב עוד יהיה פורח ועוד נדאג שהזקן יהיה שמח. ומכל הגלויות ועם כל הבעיות מסביב יהום הסער רב הקושי והצער אבל יש על מה לשמח יש עוד אומץ, יש עוד כח. ונמשכת שירה מן המאה שעברה רחוקים כבר היוצאים אכרים וחלוצים שעמלו עבדו בפרך בלי לראות את סוף הדרך ועכשיו עוברים אנחנו לא שקטנו ולא נחנו לא ימשיכו בלעדינו זוהי הרפתקת חיינו
מחשב מקרן דרמה
שימו לב! שיעור זה הוא הראשון מתוך מערך של שני שיעורים על חג הסיגד. השיעור הראשון יעסוק בנושא העלייה לארץ, והשיעור השני יעסוק בעליה של יהודי אתיופיה. ההתגברות על הקשיים בעליות השונות ארצה היא מתוך אמונה שאפשר לקשרה למשפט המפורסם "מי שיש לו איזה למה שלמענו יחיה - יוכל לשאת כמעט כל איך".( במקורו של ניטשה, ואומץ על ידי ויקטור פרנקל).
בתאריך כ"ט בחשוון חוגגים בני העדה האתיופית את "חג הסיגד", המסמל עבור בני העדה את הכמיהה לעלות לציון. בשיעור זה ננסה ליצור קשר בין דורי ונתמקד בקשיי העליה של משפחותינו.
לב השיעור: למה קשה לעלות לארץ?
פתיחה: תמונה - מפת העולם

נקרין תמונה של מפת העולם על הלוח ונבקש מכל תלמיד לבוא לצייר עם טוש מחיק קו בין ארץ המוצא של הוריו/סביו לארץ ישראל. נכתוב את שמות הארצות שהתלמידים יעלו על הלוח לצד המפה.

אם יש בכיתה תלמידים שעלו בעצמם, נזכיר אותם באופן מעצים ונציע להם לשתף את הכיתה בחוויית העלייה שלהם. במידה וישנם עולים מאתיופיה או ילידי הארץ בני העדה האתיופית, נכון יהיה לחלוק להם כבוד מיוחד בשיעור, בתנאי שהוסכם איתם מראש. אפשר לבקש מהם גם להביא מהבית חפץ או תמונה כלשהם שקשורים למסע שלהם לארץ, ולספר דרכם על המסע בכיתה בתחילת או בסוף השיעור.

נסכם: בארץ ישראל מתרחשת תופעה יחידאית, בה כמעט כל היהודים תושבי הארץ הגיעו לכאן במאה השנים האחרונות ממקומות רחוקים ואחרים. ואם לא הם, אז הוריהם או סבא וסבתא שלהם. למעשה, כולנו במידה זו או אחרת עלינו לכאן ממש לא מזמן. כולנו בני עולים במידה כזו או אחרת, בני משפחתנו עזבו את ארץ הולדתם ובאו לגור בארץ ישראל לעיתים תוך סיכון פיזי, ירידה במצב כלכלי, קשיי קליטה רבים, ועוד.

מפגש: שיר - השיירה

נאזין יחד ל’שיר השיירה‘ מאת עלי מוהר ונצפה בסרטון שהכינו לו:

בלשונות רבות מספור דיברנו
וזה את זה כמעט בכלל שלא הכרנו
ומקומות רבים מאוד עזבנו
ורק מקום אחד רצינו ואהבנו
ומקומות רבים מאוד עזבנו
ואל הארץ, אל הארץ באנו.
ונמשכת שיירה
מן המאה שעברה
רחוקים כבר היוצאים
איכרים וחלוצים
שעמלו עבדו בפרך
בלי לראות את סוף הדרך
ועכשיו עוברים אנחנו
לא שקטנו ולא נחנו
לא ימשיכו בלעדינו
זוהי הרפתקת חיינו.
מגטאות ומחנות הגחנו
אל הביצות ואל הישימון הלכנו
מקצות ערב, מרוסיה ופולניה
הדלקנו אור גם בדימונה גם בדגניה.
מקצות ערב, מרוסיה ופולניה
הדלקנו אור גם בדימונה גם בדגניה.
ומכל הגלויות
ועם כל הבעיות
עם נוצר וארץ קמה
ושפה אשר נרדמה
שוב התחילה מתעוררת
ומדברת ומדברת
מסביב יהום הסער
רב הקושי והצער
אבל יש על מה לשמוח
יש עוד אומץ, יש עוד כח.
איך ישראל צומחת מסביבנו
היא חזקה יותר מכל חסרונותינו
וגם הנגב עוד יהיה פורח
ועוד נדאג שהזקן יהיה שמח.
וגם הנגב עוד יהיה פורח
ועוד נדאג שהזקן יהיה שמח.
ומכל הגלויות
ועם כל הבעיות
מסביב יהום הסער
רב הקושי והצער
אבל יש על מה לשמח
יש עוד אומץ, יש עוד כח.
ונמשכת שירה
מן המאה שעברה
רחוקים כבר היוצאים
אכרים וחלוצים
שעמלו עבדו בפרך
בלי לראות את סוף הדרך
ועכשיו עוברים אנחנו
לא שקטנו ולא נחנו
לא ימשיכו בלעדינו
זוהי הרפתקת חיינו
  • למה לדעתכם קוראים לשיר “שיר השיירה”?
  • על איזו שיירה מדובר?

נבקש מן התלמידים לצבוע במילות השיר את אנשי השיירה בצבע סגול. לאחר הצביעה לרשום ברשימה מי נמצא בשיירה.

התבוננות: קבוצות - סיפורי עליה

נחלק את הכיתה לשניים. מחצית מהכיתה תסמן בשיר את המילים המבטאות קושי בצבע אודם והמחצית השניה יציינו מילים חיוביות בשיר בצבע כתום.

בסיום המטלה נזמין מתנדבים לכתוב על הלוח את המילים שסימנו.

  • מדוע יש כל כך הרבה מילים לשתי החוויות?
  • איזו תמונה מורכבת מצטיירת לנו מתוך השיר?

נסכם: השיר לא מתעלם מהקשיים שפגשנו גם בבואנו ארצה. הוא מציין אותם אבל כולל אותם בתוך איזו תקווה גדולה, ואהבה גדולה לארץ ישראל.

נחלק את הכתה לחמש קבוצות קריאה. כל קבוצה תקבל קטע מספר שונה, העוסק בסיפור עליה בגוף ראשון ותתבקש לקרוא אותו ולענות על שלש שאלות:

  1. מי את/ה?
  2. מהיכן עלית?
  3. מה את/ה חש/ה כלפי העלייה שלך ארצה?

בסיום העבודה בקבוצות נזמין נציגה מכל קבוצה לשתף בדברים שכתבו.

הפנמה: דרמה - הצגה בשיירה

נקיים הצגה משותפת של אנשי שיירה העולים לארץ.

שלב א’: נבקש מהתלמידים לעצום את העיניים ולדמיין לעצמם את השיירה תוך התמקדות בשאלות הבאות:

  • איך הם נראים?
  • מה הם לובשים?
  • מהיכן באו?
  • האם הם שמחים או עצובים?

נציע לתלמידים להיעזר במילים שכתבתו על השיירה או להסתמך גם על ההיכרות שלהם עם הדמויות עליהן קראו.

שלב ב’: נפזר במרכז הכיתה תחפושות/ אלבדים בצבעים שונים. במקביל לתחפושות נפזר בכיתה תמונות של עולים שונים (ניתן לבחור מתוך המאגר תמונות שמתאימות לתפוצות בכיתה, ומרחיבות גם לתפוצות אחרות. מכיוון שזה שיעור על חג הסיגד מומלץ מאוד שתהיה תמונה גם של עולים מאתיופיה).

כל תלמיד יבחר בגד אחד, שמתאים לאחת הדמויות שתיאר בדמיונו.

  • מי היא הדמות שלך?
  • מה השם שלה?
  • מאין היא באה לארץ ישראל?
  • מה עבר עליה בדרך?

שלב ג’: נזמין מתנדבים לשתף את בחירתם ולספר על הדמות שבחרו.

שלב ד’: נבקש מהתלמידים להסתדר בשיירה עם התחפושות עפ”י הדמות שבחרו להיות ולנסות לחקות אותה (איך היא הולכת – לאט או מהר? האם הוא שמח, עייף , עצוב, נרגש, מבולבל).

נאסוף רגשות מהשלב הקודם ונשאל:איך הרגשתם להיות חלק מהשיירה הזאת?

  • איך הרגשתם להיות חלק מהשיירה הזו?
  • במה הזדהיתם עם הדמות שבחרתם להיות?

לסיום, ניתן משימה לבית לקראת השיעור הבא:

בקש מהוריך/ סבא/ סבתא/ שכן/ מכר/ חבר  שעלה ארצה, לספר את סיפור עלייתו ולתאר לך איך הרגיש.
עליך להקשיב למספר. תלמיד המעוניין לשחזר אחרי כן את סיפור העלייה מוזמן לכתוב.

נבקש מהתלמידים שינסו למצוא קווי דמיון ושוני בין סיפורי העליה ממקומות שונים. (למשל השוואה בין עליית יהודי מרוקו לעליית יהודי אתיופיה).

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!