נקרין את התמונה הזו על הלוח ולצידה נכתוב מספר שאלות לחקר התמונה. [ניתן לעשות גם מעין תחרות בין התלמידים מי מצליח לענות על יותר שאלות]:

[הערה למורה: בכיתה בה לומדים תלמידים מהעדה האתיופית, ניתן לבקש מהם בהתחלה לא לגלות לחבריהם, מתוך הנחה שהם מזהים כמובן. כמו כן זאת הזדמנות מעולה לתת להם את הבמה ולאחר הצגת התמונה לבקש מהם לספר על חג הסיגד מהחוויה שלהם ומההיכרות שלהם].

• לאיזו עדה משתייך האירוע שבתמונה?
• היכן האירוע מתרחש (עיר/תיאור מקום)?
• מתי צולמה התמונה?
• מיהם האנשים עם המטריות הצבעוניות?
• מה המשמעות בכך שהרבה אנשים ונשים עוטים כיפות וכיסויי ראש?
• מדוע יש גם דגלי ישראל בתמונה?
• באיזה אירוע מדובר?

ננתח יחד עם התלמידים את התמונה בעזרת השאלות המכוונות, ונרשום בצד הלוח את הנתונים העולים מהתמונה:

• המקום: מול הר הבית. ליתר דיוק, טיילת ארמון הנציב [הערה למורה: ייתכן שהתלמידים לא יכירו את המקום עצמו ולכן נכוון אותם למה שיש באופק ומתוך כך נספר להם על הטיילת הזו].
• האנשים: חברי העדה האתיופית (עם הגב לתמונה); על הבמה ה’קייסים’, נבחרי ומנהיגי העדה שלובשים ביגוד מיוחד ומחזיקים מטריות צבעוניות.
• הזמן (לא מופיע בתמונה אך יש לציינו): כט’ חשוון, 50 יום לאחר יום הכיפורים [הערה למורה: ניתן לפתוח סוגריים ולדון מעט עם התלמידים על המשמעות של 50 יום אחרי יום כיפור כהקבלה לחג שבועות ש50 יום אחר פסח].
• מאפיינים נוספים בתמונה השופכים אור על האירוע: המטריות הצבעוניות (הדגשת מעמדם של הקייסים לעומת הקהל), כיפות וכיסויי ראש (חג דתי), דגלי ישראל (הקשר לציון ולמדינה), קהל מגוון (חג של כולם, גברים ונשים, מבוגרים ונערים ועוד), אחד הקייסים מדבר ברמקול (מה לדעתכם הוא אומר? אולי מקריא את הפסוקים, נואם בשבח ירושלים וכן הלאה).

נסכם את הניתוח ונאמר לתלמידים שמה שרואים בתמונה זה האירוע המרכזי של ‘חג הסיגד’ שעליו נרחיב כעת מעט.

מי שמע על חג הסיגד? מה חוגגים בו?

נקרין את הסרטון שמציג בצורה תמציתית ויפה את עיקרו של החג.

עם תחילת הסרטון נבקש מהתלמידים לשים לב – מהו עיקרו של החג? ולחשוב- האם יכולה להיות משמעות לחגיגה שלו גם כיום?

א.מתוך הרקע לחג נראה, שירושלים תופסת מקום מרכזי בעדה האתיופית בכלל ובחג הסיגד בפרט. נקרין כעת סרטון המביא עדויות אמיתיות המתארות את ‘חלום ירושלים’ אצל עולי אתיופיה.

נבקש לשים לב כיצד מתארות הדמויות את ירושלים? כיצד הן מתארות את הדרך לירושלים? מה ניתן ללמוד על חשיבות חג הסיגד לאור המסע לירושלים? נאסוף תשובות מהתלמידים ולאחר מכן נבקש מהם למקם את עצמם על ציר בין 1 ל-10 [אפשר לעשות ציר בכיתה ולבקש מהתלמידים למקם פיזית על הציר] לפי ההיגדים הבאים:

• ירושלים תופסת מקום חשוב מאוד אצלי.
• הייתי מוכן ללכת ברגל כ”כ הרבה בשביל להגיע לירושלים.
• הרעיון של חג הסיגד מדבר אלי.
• אני חושב שבכל המדינה צריך לציין את חג הסיגד.

ב.נכתוב על הלוח את התוצאות של העמידה לאור המשפט האחרון, ונחלק לתלמידים שני קטעים, הראשון של ראש הממשלה דוד בן גוריון מ1951 בו הוא מדבר על מדיניות כור ההיתוך, והשני של נשיא המדינה יצחק בן צבי מ1953 על היופי שבעדתיות (הופיע גם על השטר הישן של 100 שקלים):

קטע א’ – דוד בן גוריון :

“בכור ההיתוך של אחוה יהודית ומשמעת צבאית יצורף בליל האדם הזורם מגלויות-נכר, יזוקק ויטוהר מסיגיו הזרים הנפסדים, ימחקו המחיצות העדתיות, ותחושל אחדות נאמנה של אומה מחדשת נעוריה, יונקת מעבר עתיק יומין, גדול-עלילה ורב-מאבקים, נבנית ומתעלה בעבודה חלוצית ובת-חורין, נאזרת ברוח גבורה, עוז ותעצומות, וצמודה לחזון אחרית הימים שהגיעה תקופת ביצועו.”

קטע ב’ – יצחק בן צבי:

“אנו פותחים היום בשורה של כינוסי ראשי חודשים המוקדשים לשבטי ישראל עולה גולה מכל התפוצות,ובראש ובראשונה לעולים מתפוצות ישמעאל. שאיפתנו היא לטפח, כפי יכולתנו, את תהליך קרוב הלבבות בין שבטי ישראל החוזרים למולדת, ע”י פגישות הדדיות עם נציגי´הם וכן פגישות בינם לבין עצמם. בכוונתנו להעלות א ניצוצות האורה הצפונים בכל שבט משבטי ישראל, לעשות נחלה לכל האומה, לבליט ולהעלות את ערכי הרוח המיוחדים לכל אחד מהשבטים. ערכים העשוים למשוך את הלב לאהבה ולהוקרה. הפגישות ההלו ידובבו את בני העדות, שיספרו על עצמם בלשונם ובסגנונם. לא בכדי פתחנו בעולי תימן היא אולי המופלאה שבעליות לארץ מכמה וכמה טעמים”.

לאחר הקריאה, נבקש מהתלמידים לדון בזוגות מה היו אומר כל אחד מן המנהיגים על חג הסיגד: האם הוא היה שמח על כך שהעדה האתיופית חוגגת אותו? האם הוא היה תומך בציון החג בקרב כלל האוכלוסיה היהודית בארץ? מדוע? על התלמידים למצוא סימוכין מתוך הטקסט.

כעת כל תלמיד יכתוב תגובה קצרה לאחד הקטעים שקרא, לפי דעתו האישית.

נזמין את התלמידים להביע גם את דעתם במליאה ונדון באיזו מידה יש לציין את החג בצורה לאומית.

• אתכנון סיגד בבית הספר
• בקליפ לשיר חסידה

פתחנו בגירוי הסקרנות של התלמידים באמצעות מחקר התמונה של חגיגת הסיגד. המשכנו בהיכרות עם תוכנו של החג באמצעות סרטון המידע. לאחר מכן הרחבנו את המבט לסיפור העליה של יהודי אתיופיה ממנו אפשר ללמוד על אופי העדה והערכים שעומדים במרכז הוויתה. על רקע זה העלנו את הדיון העדכני לגבי השאלה האם ראוי שכל עדה תטפח את מנהגיה הספציפיים או שיש בכך פגיעה בליכוד הלאומי? סימנו בפעילות יצירה בעקבות הסיגד.