ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
“בכור ההיתוך של אחוה יהודית ומשמעת צבאית יצורף בליל האדם הזורם מגלויות-נכר, יזוקק ויטוהר מסיגיו הזרים הנפסדים, ימחקו המחיצות העדתיות, ותחושל אחדות נאמנה של אומה מחדשת נעוריה, יונקת מעבר עתיק יומין, גדול-עלילה ורב-מאבקים, נבנית ומתעלה בעבודה חלוצית ובת-חורין, נאזרת ברוח גבורה, עוז ותעצומות, וצמודה לחזון אחרית הימים שהגיעה תקופת ביצועו.”
“אנו פותחים היום בשורה של כינוסי ראשי חודשים המוקדשים לשבטי ישראל עולה גולה מכל התפוצות,ובראש ובראשונה לעולים מתפוצות ישמעאל. שאיפתנו היא לטפח, כפי יכולתנו, את תהליך קרוב הלבבות בין שבטי ישראל החוזרים למולדת, ע”י פגישות הדדיות עם נציגי´הם וכן פגישות בינם לבין עצמם. בכוונתנו להעלות א ניצוצות האורה הצפונים בכל שבט משבטי ישראל, לעשות נחלה לכל האומה, לבליט ולהעלות את ערכי הרוח המיוחדים לכל אחד מהשבטים. ערכים העשוים למשוך את הלב לאהבה ולהוקרה. הפגישות ההלו ידובבו את בני העדות, שיספרו על עצמם בלשונם ובסגנונם. לא בכדי פתחנו בעולי תימן היא אולי המופלאה שבעליות לארץ מכמה וכמה טעמים”.
נקרין את התמונה הזו על הלוח ולצידה נכתוב מספר שאלות לחקר התמונה. [ניתן לעשות גם מעין תחרות בין התלמידים מי מצליח לענות על יותר שאלות]:
[הערה למורה: בכיתה בה לומדים תלמידים מהעדה האתיופית, ניתן לבקש מהם בהתחלה לא לגלות לחבריהם, מתוך הנחה שהם מזהים כמובן. כמו כן זאת הזדמנות מעולה לתת להם את הבמה ולאחר הצגת התמונה לבקש מהם לספר על חג הסיגד מהחוויה שלהם ומההיכרות שלהם].
ננתח יחד עם התלמידים את התמונה בעזרת השאלות המכוונות, ונרשום בצד הלוח את הנתונים העולים מהתמונה:
נסכם את הניתוח ונאמר לתלמידים שמה שרואים בתמונה זה האירוע המרכזי של ‘חג הסיגד’ שעליו נרחיב כעת מעט.
מי שמע על חג הסיגד? מה חוגגים בו?
נקרין את הסרטון שמציג בצורה תמציתית ויפה את עיקרו של החג.
עם תחילת הסרטון נבקש מהתלמידים לשים לב – מהו עיקרו של החג? ולחשוב- האם יכולה להיות משמעות לחגיגה שלו גם כיום?
א.מתוך הרקע לחג נראה, שירושלים תופסת מקום מרכזי בעדה האתיופית בכלל ובחג הסיגד בפרט. נקרין כעת סרטון המביא עדויות אמיתיות המתארות את ‘חלום ירושלים’ אצל עולי אתיופיה.
נבקש לשים לב כיצד מתארות הדמויות את ירושלים? כיצד הן מתארות את הדרך לירושלים? מה ניתן ללמוד על חשיבות חג הסיגד לאור המסע לירושלים? נאסוף תשובות מהתלמידים ולאחר מכן נבקש מהם למקם את עצמם על ציר בין 1 ל-10 [אפשר לעשות ציר בכיתה ולבקש מהתלמידים למקם פיזית על הציר] לפי ההיגדים הבאים:
ב.נכתוב על הלוח את התוצאות של העמידה לאור המשפט האחרון, ונחלק לתלמידים שני קטעים, הראשון של ראש הממשלה דוד בן גוריון מ1951 בו הוא מדבר על מדיניות כור ההיתוך, והשני של נשיא המדינה יצחק בן צבי מ1953 על היופי שבעדתיות (הופיע גם על השטר הישן של 100 שקלים):
קטע א’ – דוד בן גוריון :
קטע ב’ – יצחק בן צבי:
לאחר הקריאה, נבקש מהתלמידים לדון בזוגות מה היו אומר כל אחד מן המנהיגים על חג הסיגד: האם הוא היה שמח על כך שהעדה האתיופית חוגגת אותו? האם הוא היה תומך בציון החג בקרב כלל האוכלוסיה היהודית בארץ? מדוע? על התלמידים למצוא סימוכין מתוך הטקסט.
כעת כל תלמיד יכתוב תגובה קצרה לאחד הקטעים שקרא, לפי דעתו האישית.
נזמין את התלמידים להביע גם את דעתם במליאה ונדון באיזו מידה יש לציין את החג בצורה לאומית.
נציע לתלמידים לתכנן את ציון חג הסיגד בבית הספר, תוך חלוקה לקבוצות, כשכל קבוצה תתכנן ותפיק:
הכנת קליפ כיתתי עם ‘שיר החסידה’, כאשר התלמידים יחזיקו שלטים עם משפטים/מלים שנגעו בהם בסרטונים ובקטעים שצפינו בהם.
פתחנו בגירוי הסקרנות של התלמידים באמצעות מחקר התמונה של חגיגת הסיגד. המשכנו בהיכרות עם תוכנו של החג באמצעות סרטון המידע. לאחר מכן הרחבנו את המבט לסיפור העליה של יהודי אתיופיה ממנו אפשר ללמוד על אופי העדה והערכים שעומדים במרכז הוויתה. על רקע זה העלנו את הדיון העדכני לגבי השאלה האם ראוי שכל עדה תטפח את מנהגיה הספציפיים או שיש בכך פגיעה בליכוד הלאומי? סימנו בפעילות יצירה בעקבות הסיגד.
מעוניינים בתיאום פגישה, הזמנת חומרים, ליווי לבית הספר, או כל שאלה אחרת, אנא פנו אלינו כאן ואחד מנציגינו יחזור אליכם בהקדם.
לב לדעת – המכללה האקדמית הרצוג, אלון שבות 90433
[email protected]
לקבלת עידכונים שוטפים
היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא