ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נשמר באזור האישי

חג הסיגד והחברה הישראלית

תצוגת כיתה מלאה
חג הסיגד והחברה הישראלית
לב השיעור
פתיחה
מפגש
מה חוגגים בסיגד?- מידע
התבוננות
האם ראוי שכולנו נחגוג את הסיגד?
הפנמה
הסיגד שלנו
אסיף
חג הסיגד
חג הסיגד בטיילת ארמון הנציב
תמונה של הארוע המרכזי בחג הסיגד בטיילת ארמון הנציב. מצילומי יהודית גרעין-כל, מתוך אתר פיקיויקי.
חג הסיגד
מידע על חג הסיגד
תמונות והיגדים להסבר על תוכנו של חג הסיגד.
חלום ירושלים
קטע מהסרט 'חלום ירושלים'
אנשים מבני העדה האתיופית מתארים את הכמיהה לירושלים, את המסע לארץ ישראל וקשייו.
כור היתוך
דברי בן גוריון על כור היתוך
כינוסי ראש חודש
דברי יצחק בן צבי

“בכור ההיתוך של אחוה יהודית ומשמעת צבאית יצורף בליל האדם הזורם מגלויות-נכר, יזוקק ויטוהר מסיגיו הזרים הנפסדים, ימחקו המחיצות העדתיות, ותחושל אחדות נאמנה של אומה מחדשת נעוריה, יונקת מעבר עתיק יומין, גדול-עלילה ורב-מאבקים, נבנית ומתעלה בעבודה חלוצית ובת-חורין, נאזרת ברוח גבורה, עוז ותעצומות, וצמודה לחזון אחרית הימים שהגיעה תקופת ביצועו.”

בן גוריון, “יעוד ויחוד” – הרצאה על חינוך וצבא והעם בפיקוד הגבוה של צה”ל, יט ניסן תש”י, 6.4.1950.

“אנו פותחים היום בשורה של כינוסי ראשי חודשים המוקדשים לשבטי ישראל עולה גולה מכל התפוצות,ובראש ובראשונה לעולים מתפוצות ישמעאל. שאיפתנו היא לטפח, כפי יכולתנו, את תהליך קרוב הלבבות בין שבטי ישראל החוזרים למולדת, ע”י פגישות הדדיות עם נציגי´הם וכן פגישות בינם לבין עצמם. בכוונתנו להעלות א ניצוצות האורה הצפונים בכל שבט משבטי ישראל, לעשות נחלה לכל האומה, לבליט ולהעלות את ערכי הרוח המיוחדים לכל אחד מהשבטים. ערכים העשוים למשוך את הלב לאהבה ולהוקרה. הפגישות ההלו ידובבו את בני העדות, שיספרו על עצמם בלשונם ובסגנונם. לא בכדי פתחנו בעולי תימן היא אולי המופלאה שבעליות לארץ מכמה וכמה טעמים”.

דברי הפתיחה של הנשיא יצחק בן צבי לכינוס הראשון מכינוסי ראש-חודש שערך בצריף הנשיא.

שיר החסידה
שלמה גרוניך ומקהלת שבא
בשיעור זה נכיר את חג הסיגד שחוגגת העדה האתיופית, נתוודע לכמיהה העמוקה לציון העומדת בבסיס החג ונדון בשאלת היחס של החברה הישראלית לחג הזה.
מפגש: מה חוגגים בסיגד?- מידע

מי שמע על חג הסיגד? מה חוגגים בו?

נקרין את הסרטון שמציג בצורה תמציתית ויפה את עיקרו של החג.

עם תחילת הסרטון נבקש מהתלמידים לשים לב – מהו עיקרו של החג? ולחשוב- האם יכולה להיות משמעות לחגיגה שלו גם כיום?

התבוננות: האם ראוי שכולנו נחגוג את הסיגד?

א.מתוך הרקע לחג נראה, שירושלים תופסת מקום מרכזי בעדה האתיופית בכלל ובחג הסיגד בפרט. נקרין כעת סרטון המביא עדויות אמיתיות המתארות את ‘חלום ירושלים’ אצל עולי אתיופיה.

נבקש לשים לב כיצד מתארות הדמויות את ירושלים? כיצד הן מתארות את הדרך לירושלים? מה ניתן ללמוד על חשיבות חג הסיגד לאור המסע לירושלים? נאסוף תשובות מהתלמידים ולאחר מכן נבקש מהם למקם את עצמם על ציר בין 1 ל-10 [אפשר לעשות ציר בכיתה ולבקש מהתלמידים למקם פיזית על הציר] לפי ההיגדים הבאים:

  • ירושלים תופסת מקום חשוב מאוד אצלי.
  • הייתי מוכן ללכת ברגל כ”כ הרבה בשביל להגיע לירושלים.
  • הרעיון של חג הסיגד מדבר אלי.
  • אני חושב שבכל המדינה צריך לציין את חג הסיגד.

ב.נכתוב על הלוח את התוצאות של העמידה לאור המשפט האחרון, ונחלק לתלמידים שני קטעים, הראשון של ראש הממשלה דוד בן גוריון מ1951 בו הוא מדבר על מדיניות כור ההיתוך, והשני של נשיא המדינה יצחק בן צבי מ1953 על היופי שבעדתיות (הופיע גם על השטר הישן של 100 שקלים):

קטע א’ – דוד בן גוריון :

“בכור ההיתוך של אחוה יהודית ומשמעת צבאית יצורף בליל האדם הזורם מגלויות-נכר, יזוקק ויטוהר מסיגיו הזרים הנפסדים, ימחקו המחיצות העדתיות, ותחושל אחדות נאמנה של אומה מחדשת נעוריה, יונקת מעבר עתיק יומין, גדול-עלילה ורב-מאבקים, נבנית ומתעלה בעבודה חלוצית ובת-חורין, נאזרת ברוח גבורה, עוז ותעצומות, וצמודה לחזון אחרית הימים שהגיעה תקופת ביצועו.”

קטע ב’ – יצחק בן צבי:

“אנו פותחים היום בשורה של כינוסי ראשי חודשים המוקדשים לשבטי ישראל עולה גולה מכל התפוצות,ובראש ובראשונה לעולים מתפוצות ישמעאל. שאיפתנו היא לטפח, כפי יכולתנו, את תהליך קרוב הלבבות בין שבטי ישראל החוזרים למולדת, ע”י פגישות הדדיות עם נציגי´הם וכן פגישות בינם לבין עצמם. בכוונתנו להעלות א ניצוצות האורה הצפונים בכל שבט משבטי ישראל, לעשות נחלה לכל האומה, לבליט ולהעלות את ערכי הרוח המיוחדים לכל אחד מהשבטים. ערכים העשוים למשוך את הלב לאהבה ולהוקרה. הפגישות ההלו ידובבו את בני העדות, שיספרו על עצמם בלשונם ובסגנונם. לא בכדי פתחנו בעולי תימן היא אולי המופלאה שבעליות לארץ מכמה וכמה טעמים”.

 

לאחר הקריאה, נבקש מהתלמידים לדון בזוגות מה היו אומר כל אחד מן המנהיגים על חג הסיגד: האם הוא היה שמח על כך שהעדה האתיופית חוגגת אותו? האם הוא היה תומך בציון החג בקרב כלל האוכלוסיה היהודית בארץ? מדוע? על התלמידים למצוא סימוכין מתוך הטקסט.

כעת כל תלמיד יכתוב תגובה קצרה לאחד הקטעים שקרא, לפי דעתו האישית.

נזמין את התלמידים להביע גם את דעתם במליאה ונדון באיזו מידה יש לציין את החג בצורה לאומית.

 

הפנמה: הסיגד שלנו

נציע לתלמידים לתכנן את ציון חג הסיגד בבית הספר, תוך חלוקה לקבוצות, כשכל קבוצה תתכנן ותפיק:

  • האירוע המרכזי – מעמד כמו המתרחש בירושלים/שיחה של איש מהעדה האתיופית על החג וכדומה.
  • פרסום – הכנת כרזות ברחבי בית הספר הקוראות להשתתף בציון האירוע.
  • כיבוד – השגת מתכונים/הכנת הכיבוד המתאים למסורת.
  • תפאורה – תלבושות, במה ותפאורה.

הכנת קליפ כיתתי עם ‘שיר החסידה’, כאשר התלמידים יחזיקו שלטים עם משפטים/מלים שנגעו בהם בסרטונים ובקטעים שצפינו בהם.

אסיף: מהסיגד לשאלת העדתיות

פתחנו בגירוי הסקרנות של התלמידים באמצעות מחקר התמונה של חגיגת הסיגד. המשכנו בהיכרות עם תוכנו של החג באמצעות סרטון המידע. לאחר מכן הרחבנו את המבט לסיפור העליה של יהודי אתיופיה ממנו אפשר ללמוד על אופי העדה והערכים שעומדים במרכז הוויתה. על רקע זה העלנו את הדיון העדכני לגבי השאלה האם ראוי שכל עדה תטפח את מנהגיה הספציפיים או שיש בכך פגיעה בליכוד הלאומי? סימנו בפעילות יצירה בעקבות הסיגד.

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!