ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם

והיא שעמדה

  • צוות לב לדעת
צוות לב לדעת
תצוגת כיתה מלאה
והיא שעמדה
לב השיעור
פתיחה
מפגש
פיוט - והיא שעמדה
התבוננות
הפנמה
שיר - מה הלחן המתאים?
אסיף
והיא שעמדה
מילים: מתוך ההגדה ביצוע: אסף נווה שלום
והיא שעמדה
מילים: מתוך ההגדה ביצוע: שולי רנד, חב'ד
והיא שעמדה
מילים: מתוך ההגדה ביצוע: יונתן רזאל ויעקב שוואקי
שימו לב! נבקש מכל תלמיד להביא לשיעור זה אגדה אהובה מביתו. מומלץ לפרוש את השיעור על פני שיעור כפול.
נבקש לחולל בין התלמידים והמקור מפגש חדש, קרוב ואישי, מתוך הזדהות ומתוך התייחסות לעובדה שהמלים בו כוללות את כל הדורות כולם, ואותנו בתוכם. נתעכב בעיקר על מילות המשפט הראשון בפיוט, ונכיר לחנים וביצועים שונים שיתווכו לנו את משמעויותיו.
לב השיעור: מי עמדה לאבותינו ולנו?
פתיחה: תערוכה - הגדות של פסח

נזמין את כל התלמידים להוציא את ההגדות שהביאו מביתם (נביא גם מגוון משלנו) ונערוך את מגוון ההגדות על שולחן בכיתה.

נעיר את תשומת לב התלמידים להגדות מרופטות מלאות אופי ורשמים של שנים :כתמי יין ואוכל, הקדשות, איורים ישנים, כריכה מרופטת וכו’  לעומת הגדות חדשות, או הגדות שיש להם “קונספט” מיוחד.

  • מה מעיד המגוון הגדול של ההגדות?
  • האם השוני בין ההגדות החדשות לישנות משמעותי? מדוע?
  • למי פונה ההגדה?

ההגדה שייכת ופונה לכולם. התוכן שבה הוא החשוב ופונה לכולם. ה’תפאורה’ של כל אחד מעידה על מסורות רבות ושונות, על הצורך בהתחדשות ועל הצורך לעורר עניין אצל ילדים כדי לקיים והגדת לבנך. בשיעור הקרוב נפגוש דיבור ישיר עלינו בתוך ההגדה, ונבקש למצוא יחד חיבור קרוב אליו.

מפגש: פיוט - והיא שעמדה

נבקש מכל תלמיד לקחת מהתערוכה את ההגדה שהביא מהבית (או הגדה מתוך ההגדות שהבאנו איתנו), ולמצוא את  הפיוט “והיא שעמדה” בהגדה שלהם (נעזור למי שזקוק להכוונה).

נקרא יחד בקול, מתוך ההגדות:

וְהִיא שֶׁעָמְדָה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ
שֶׁלֹּא אֶחָד בִּלְבָד עָמַד עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ,
אֶלָּא שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר עוֹמְדִים עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ,
 וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּילֵנוּ מִיָּדָם.
  • איך קוראים את הפיוט הזה אצלכם בבית? (במנגינה? באמירה בעל פה בלי לחן? בלחן שמח או עצוב?) נזמין את המעוניינים להדגים.
  • מה אתם חושבים על האווירה בפיוט?
  • איזה לחן יכול להלום אותה(שמח, עצוב, מרגש, מלא תקווה, דרמטי)? מדוע?

נעצור את הדיון וננסה לראות את פיוט זה בהקשרו בהגדה (רצוי להקרין על הלוח):

“בָּרוּךְ שׁוֹמֵר הַבְטָחָתוֹ לְיִשְׂרָאֵל, בָּרוּךְ הוּא. שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חִשַּׁב אֶת הַקֵּץ, לַעֲשׂוֹת כְּמַה שֶּׁאָמַר לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בִּבְרִית בֵּין הַבְּתָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם, יָדֹע תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה. וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל.
וְהִיא שֶׁעָמְדָה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ..

נבקש מהתלמידים לכתוב מילים קשות שהם פוגשים במהלך הקריאה ולאחר הקריאה נסביר אותן.

התבוננות: קבוצות - עיון בפיוט

נחלק את הכיתה לקבוצות ונבקש מכל קבוצה לענות על שאלות שעוסקות במילים: “והיא שעמדה”:

“והיא”-
    1. מי זאת “היא” לדעתכם?
    2. למה  “היא” בלשון נקבה דווקא?
    3. למה היא כתובה עם  “ו’ החיבור” ?
    4. מדוע ההגדה מדברת על הברית שכרת ה’ עם אברהם?
    5. מה מוסיף לנו ההקשר של הפסוקים המופיעים לפני הפיוט שקראנו כעת?
“שעמדה”
    1. למה לדעתכם  כותב הפיוט בחר במילה “עמדה” דווקא?
    2. אלו מלים היה אפשר לבחור במקומה?
    3. מה מיוחד בעמידה?
    4. איזו תחושה המלה הזאת מעבירה לנו, לעומת המלים הנרדפות שלה? (קיימת/נמשכת/זכורה וכו’)

נכתוב את המילה ” והיא”  על הלוח (כשהאות ו’ צבועה בצבע שונה) ונזמין את התלמידים להעלות את תשובותיהם מהעבודה בקבוצות.

נסביר: האות ו’ המחוברת ל”היא” היא ו החיבור המתייחסת לקטע שנמצא לפני כן בהגדה, לברית בין הבתרים. והיא- ההבטחה בברית בין הבתרים עומדת לעם ישראל. ברית האבות לא תמה: שעבוד ראשון הוא שיעבוד מצרים כמו כן גאולה ראשונה, אלו הם אירועים מכוננים בהוויה של עם ישראל על פיהם מתנהלת ההיסטוריה היהודית ותמיד עומדת ההבטחה. מידת האמונה והביטחון בקב”ה מעוררת את ההבטחה מלמעלה.

נכתוב את המילה ‘ועמדה’ ונבקש מהקבוצות להציג את תשובותיהן דווקא לשאלה האחרונה.

נסכם: הדגש כאן הוא על תחושת השמירה התמידית, העמידה על המשמר, לא רק כדבר קיים סתם.

נמשיך ונדון:

  • כיצד אותה: “והיא”, עומדת גם לאבותינו וגם לנו?
  • מה דעתכם על הטענה ש”בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו”?
  • מתי חווינו כעם את ההצלה גם בימינו?
  • איזו הרגשה מצטרפת לידיעה שיש הבטחה כזאת, שעומדת לנו מדור לדור?

נפנה את תשומת הלב ליחסים בין המשפטים בפיוט, המשפט הראשון והרביעי (כמעט, בזהות גמורה) מפרש ומרחיב את משמעותו של המשפט:

  1. והיא שעמדה= והקב”ה מצילנו
  2. לאבותינו ולנו= שלא אחד בלבד..אלא שבכל דור ודור

(בהקרנה על הלוח- נסמן את המשפט הראשון והאחרון בצבע כתום שורה 1+4- שורה 2+3 צבע ירוק).

הפנמה: שיר - מה הלחן המתאים?

נאזין יחד לשני לחנים (לפחות) לקטע “והיא שעמדה” מההגדה. (לדוגמא: לחן מסורתי, ולחן חדש: שולי רנד, יונתן רזאל, יעקב שוואקי).

במהלך ההאזנה ללחנים השונים, נבקש מהתלמידים לצייר במחברת ציור שמתלווה באופן כזה או אחר לתחושה שעולה בהם בעת ההאזנה. (נעזור וניתן דוגמאות: ציור זוויתי/ כתמי/ קווי/ עם קווים חזקים ודרמטיים/קווים עדינים ודקים/ תנועה זורמת או מקטעים/ מופשט או פיגורטיבי וכו’ וכו’)

נזמין מתנדבים להראות את ציוריהם.

  • מדוע בחרתם דווקא בצבעים אלו?
  • מה ניסיתם להראות?
  • בעקבות הציורים שציירתם במהלך ההאזנה, איך תוכלו לתאר את הלחנים במילים?
  • איזה ביצוע תעדיפו שישירו אצלכם בליל הסדר?
  • האם הייתם בוחרים להלחין את הפיוט הזה אחרת לגמרי? מדוע?

יש לחנים שבוחרים להדגיש את החלק העצוב והקשה “אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו” ויש לחנים שעוסקים בביטחון הגדול ובגאולה שהפיוט נחתם ונפתח בהן: והיא שעמדה”… “והקב”ה מצילנו מידם”. גם זכות האבות וההבטחה שקבלנו, וגם הקב”ה, שומרים עלינו מדור לדור. כמו ההגדות השונות איתם פתחנו את השיעור, כך גם כאן, דעות שונות לדרך בה אנו רוצים לחוות את ההגדה.

אסיף:

פתחנו את השיעור בתערוכה חגיגית של מגוון הגדות. דיברנו על חשיבות התוכן הפונה לכולם ועם זאת על המגוון והדרכים השונות העוברים במסורות השונות. למדנו על הפיוט ‘והיא שעמדה’ ודרכו ראינו מהי ברית אבות העומדת מדור לדור, שקיימת גם בחיינו אנו. סיימנו בהאזנה ללחנים השונים סביב הפיוט וחזרנו לאמירה כי התוכן הוא החשוב אך יש דרכים שונות לחוות ולראות אותו.

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!