נזמין את כל התלמידים להוציא את ההגדות שהביאו מביתם (נביא גם מגוון משלנו) ונערוך את מגוון ההגדות על שולחן בכיתה.
נעיר את תשומת לב התלמידים להגדות מרופטות מלאות אופי ורשמים של שנים :כתמי יין ואוכל, הקדשות, איורים ישנים, כריכה מרופטת וכו’ לעומת הגדות חדשות, או הגדות שיש להם “קונספט” מיוחד.
ההגדה שייכת ופונה לכולם. התוכן שבה הוא החשוב ופונה לכולם. ה’תפאורה’ של כל אחד מעידה על מסורות רבות ושונות, על הצורך בהתחדשות ועל הצורך לעורר עניין אצל ילדים כדי לקיים והגדת לבנך. בשיעור הקרוב נפגוש דיבור ישיר עלינו בתוך ההגדה, ונבקש למצוא יחד חיבור קרוב אליו.
נבקש מכל תלמיד לקחת מהתערוכה את ההגדה שהביא מהבית (או הגדה מתוך ההגדות שהבאנו איתנו), ולמצוא את הפיוט “והיא שעמדה” בהגדה שלהם (נעזור למי שזקוק להכוונה).
נקרא יחד בקול, מתוך ההגדות:
נעצור את הדיון וננסה לראות את פיוט זה בהקשרו בהגדה (רצוי להקרין על הלוח):
נבקש מהתלמידים לכתוב מילים קשות שהם פוגשים במהלך הקריאה ולאחר הקריאה נסביר אותן.
נחלק את הכיתה לקבוצות ונבקש מכל קבוצה לענות על שאלות שעוסקות במילים: “והיא שעמדה”:
נכתוב את המילה ” והיא” על הלוח (כשהאות ו’ צבועה בצבע שונה) ונזמין את התלמידים להעלות את תשובותיהם מהעבודה בקבוצות.
נסביר: האות ו’ המחוברת ל”היא” היא ו החיבור המתייחסת לקטע שנמצא לפני כן בהגדה, לברית בין הבתרים. והיא- ההבטחה בברית בין הבתרים עומדת לעם ישראל. ברית האבות לא תמה: שעבוד ראשון הוא שיעבוד מצרים כמו כן גאולה ראשונה, אלו הם אירועים מכוננים בהוויה של עם ישראל על פיהם מתנהלת ההיסטוריה היהודית ותמיד עומדת ההבטחה. מידת האמונה והביטחון בקב”ה מעוררת את ההבטחה מלמעלה.
נכתוב את המילה ‘ועמדה’ ונבקש מהקבוצות להציג את תשובותיהן דווקא לשאלה האחרונה.
נסכם: הדגש כאן הוא על תחושת השמירה התמידית, העמידה על המשמר, לא רק כדבר קיים סתם.
נמשיך ונדון:
נפנה את תשומת הלב ליחסים בין המשפטים בפיוט, המשפט הראשון והרביעי (כמעט, בזהות גמורה) מפרש ומרחיב את משמעותו של המשפט:
(בהקרנה על הלוח- נסמן את המשפט הראשון והאחרון בצבע כתום שורה 1+4- שורה 2+3 צבע ירוק).
נאזין יחד לשני לחנים (לפחות) לקטע “והיא שעמדה” מההגדה. (לדוגמא: לחן מסורתי, ולחן חדש: שולי רנד, יונתן רזאל, יעקב שוואקי).
במהלך ההאזנה ללחנים השונים, נבקש מהתלמידים לצייר במחברת ציור שמתלווה באופן כזה או אחר לתחושה שעולה בהם בעת ההאזנה. (נעזור וניתן דוגמאות: ציור זוויתי/ כתמי/ קווי/ עם קווים חזקים ודרמטיים/קווים עדינים ודקים/ תנועה זורמת או מקטעים/ מופשט או פיגורטיבי וכו’ וכו’)
נזמין מתנדבים להראות את ציוריהם.
יש לחנים שבוחרים להדגיש את החלק העצוב והקשה “אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו” ויש לחנים שעוסקים בביטחון הגדול ובגאולה שהפיוט נחתם ונפתח בהן: והיא שעמדה”… “והקב”ה מצילנו מידם”. גם זכות האבות וההבטחה שקבלנו, וגם הקב”ה, שומרים עלינו מדור לדור. כמו ההגדות השונות איתם פתחנו את השיעור, כך גם כאן, דעות שונות לדרך בה אנו רוצים לחוות את ההגדה.
פתחנו את השיעור בתערוכה חגיגית של מגוון הגדות. דיברנו על חשיבות התוכן הפונה לכולם ועם זאת על המגוון והדרכים השונות העוברים במסורות השונות. למדנו על הפיוט ‘והיא שעמדה’ ודרכו ראינו מהי ברית אבות העומדת מדור לדור, שקיימת גם בחיינו אנו. סיימנו בהאזנה ללחנים השונים סביב הפיוט וחזרנו לאמירה כי התוכן הוא החשוב אך יש דרכים שונות לחוות ולראות אותו.
היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא