בתחילת השיעור נשמיע את השיר “וארשתיך לי לעולם” בלחן של סיני תור או אהרן רזאל, ונבקש מהבנות לכתוב לעצמן שאלות ומחשבות שהמילים מעלות בהן. לאחר מכן, נבקש לשתף בסבב במה שעלה תוך כדי שמיעת השיר.

נחלק את הבנות לקבוצות קטנות, וניתן לכל אחת מהקבוצות ללמוד את אחד מהקטעים שבדף המקורות, העוסקים בהבנת הפסוק “וארשתי לי לעולם“. לאחר הלימוד, נבקש מאחת הקבוצות או מכולן ללמד את הכיתה את הקטע שלמדו, ונייצר דיון כיתתי סביב הנושא. יש לשים לב שהקטעים דומים בתכנם אחד לשני, ולכן אפשר לשקול האם להביא לבנות את כולם או את חלקם.

תחילה נלמד את דברי הרמב“ם בהלכות אישות פרק א‘, א‘-ג‘:

א. קודם מתן תורה היה אדם פוגע אשה בשוק אם רצה הוא והיא לישא אותה מכניסה לביתו ובועלה בינו לבין עצמו ותהיה לו לאשה, כיון שנתנה תורה נצטוו ישראל שאם ירצה האיש לישא אשה יקנה אותה תחלה בפני עדים ואחר כך תהיה לו לאשה שנאמר: “כי יקח איש אשה ובא אליה” (דברים כב, יג).

ב. וליקוחין אלו מצות עשה של תורה הם. ובאחד משלשה דברים האשה נקנית: בכסף או בשטר או בביאה. בביאה ובשטר מן התורה, ובכסף מדברי סופרים. וליקוחין אלו הן הנקראין קידושין או אירוסין בכל מקום. ואשה שנקנית באחד משלשה דברים אלו היא הנקראת מקודשת או מאורסת.

ג. וכיון שנקנית האשה ונעשית מקודשת אע“פ שלא נבעלה ולא נכנסה לבית בעלה, הרי היא אשת איש, והבא עליה חוץ מבעלה חייב מיתת בית דין, ואם רצה לגרש צריכה גט.

לאחר הלימוד נשאל בכיתה: האם המונח “אירוסין” כפי שאתן מכירות אותו, מתאים לשלב שמתואר בהלכה ברמב“ם? דרך הקושי בהבנת הרמב“ם יתחדד לבנות השינוי שחל בשימוש במילה “אירוסין“.

כסיכום נמלא עם הבנות ציר ובו השלבים לבניית בית על פי ההלכה, תוך שימוש בשפה המשפטית: שידוכין – אירוסין – נישואין. חשוב להדגיש הן את משמעות כל אחד מהשלבים והן את המונח בו הוא מתואר במקורות ההלכתיים ובשפה המדוברת.

הציר של רצף השלבים שיצרנו במהלך השלב הקודם כבר הפגיש את הבנות עם השינוי שנוצר בתקופת הגאונים בשאלת אורך תקופת האירוסין קודם לנישואין. בשלב זה נפגוש את המקורות בעניין, ונדון במשמעויות של שינוי זה. נלמד את תשובת הגאונים ואת פסק הטור:

תשובות הגאונים, הרכבי, חלק א סימן קיג

וכתב רב האי גאון ז“ל, הוי יודעים כי הפסד גדול אצלכם בזה, שיש לכם מנהג לקדש אשה שלא בשעת הכתובה או שטר אירוסין, וממאה שנה לא נשמע בבבל כזאת. ואין יודעים כלל עיקר קידושין אשה שלא בשעת כתובה.

הרב יעקב בן אשר, טור אבן העזר סימן סב

והאידנא [=וכיום] אין נוהגין ליארס אלא בשעת חופה, הלכך מברך ברכת אירוסין וברכת נישואין יחד זה אחר זה, וצריך כוס לכל אחד ואחד.

לאחר הלימוד נערוך דיון בין הבנות: מה המחירים ומה הרווחים שנוצרו כתוצאה מאיחוד זה? את המחירים נוכל לחדד בעזרת המקורות שלמדנו על הפסוק: “וארשתיך לי לעולם“, ואת הרווחים נוכל לחדד דרך לימוד הלכה ג‘ בדברי הרמב“ם, שפוסק שלאחר אירוסין צריכה האשה גט במידה והבעל נעלם או הוחלט על ביטול האירוסין, אע“פ שהאירוסין טרם מומשו בחיי נישואין.

לסיום השיעור, נערוך דיון בכיתה בחלק או בכל השאלות הבאות:

• מה המשמעות של התקופה בה בני הזוג כבר מחויבים הלכתית זה לזה אך עדיין לא יכולים לממש את הקשר?
• אלו התמודדויות יכולה להביא עמה תקופת האירוסין?
• מה מבקש הנביא עמוס לומר על היחסים של עם ישראל והקב“ה דרך משל האירוסין?
• מה מוסיפה כל אחת מהמילים שבנבואת עמוס להבנת תקופת האירוסין והאופן בו נכון לעבור אותה: צדק, משפט, חסד, רחמים ואמונה?
• מהו היחס בין רצונות ושאיפות שלנו, לבין האופן בו הם מתגלמים במציאות?
• בכיתות עם בשלות גבוהה ניתן לשוחח על ההתמודדויות שמביאה עמה תקופת האירוסין במציאות המורכבת של קשר ולא קשר בבת אחת ולדון על הזמן המתאים לתקופה זו (המחירים והרווחים שיש בתקופה ארוכה או קצרה לזמן זה).

במהלך השיעור למדנו את המשמעויות השונות של המושג “אירוסין” בלשון המשנה ובימינו, ועל השינוי במנהג ביחס לתקופת האירוסין בין תקופת המשנה לזמננו. ניסינו להבין גם את המשמעות הרוחנית של תקופת האירוסין, ומתוכה את כוונת הנביא במילים “וארשתיך לי לעולם“.