ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם

ואולי לא היו הדברים

  • רוני אלדד
  • , צוות לב לדעת
רוני אלדדצוות לב לדעת
תצוגת כיתה מלאה
ואולי לא היו הדברים
לב השיעור
פתיחה
סרטון - געגוע
מפגש
שיר - אולי לא היו הדברים מעולם
התבוננות
הפנמה
יצירה - משקפת
אסיף
געגוע
איתמר ברק
ואולי לא היו הדברים מעולם
מילים: רחל לחן: יהודה שרת
ואולי, לא היו הדברים מעולם  ואולי, מעולם לא השכמתי  עם שחר לגן,  לעבדו בזיעת אפי.  מעולם, בימים ארוכים ויוקדים  של קציר  במרומי עגלה עמוסת אלומות  לא נתתי קולי בשיר.  מעולם לא טהרתי  בתכלת שוקטה ובתום  של כינרת שלי הוי כינרת שלי  ההיית או חלמתי חלום?
ואולי לא היו הדברים מעולם
מילים: רחל לחן: יהודה שרת ביצוע: אסתר עופרים
שירה הידוע של רחל עוסק בגעגוע גדול למקום ולימים רחוקים-אהובים. בשיעור הקרוב נבקש להתמקד בדרכי הביטוי של הגעגועים, ולברר עם עצמנו, כיצד אנחנו מתמודדים עם תחושות כאלה כלפי עבר שלא ישוב.
לב השיעור: אילו דרכים יש להביע געגוע?
פתיחה: סרטון - געגוע

נפתח בצפיה בסרטון הקצר “געגוע“, של האנימטור איתמר ברק.

הסרטון מתאר בקווים עדינים מאד געגועים למשהו יקר. נצפה בו פעמיים. בפעם השניה יתבקשו התלמידים לכתוב רגשות שעולים בהם, מתוך הזדהות ונסיון לחוש את רגשותיו של החתול הלבן. נכוון את התלמידים בעזרת השאלות הבאות:

  • אלו תחושות עולות בו בהתחלה?
  • כיצד הוא מרגיש במהלך המפגש עם החתול השחור?
  • מה משתנה שם?
  • כיצד הוא מרגיש בסוף הסרטון?
  • האם שם הסרטון הולם אותו לדעתכם?

געגוע הוא רגש שאנו חווים פעמים רבות בחיים, ברמות שונות, ובאופני ביטוי שונים. נבקש בשיעור זה להתבונן קצת במפגש האישי שלנו עם חוויות של געגועים

מפגש: שיר - אולי לא היו הדברים מעולם

נפנה לקרוא וללמוד את שירה הידוע והיפיפה של רחל המשוררת: “ואולי לא היו הדברים מעולם“.

נקדים ונספר מעט על רחל, על חייה ושירתה, על אהבתה לכנרת ולמושבה ועל גלותה הכואבת משם. (מקורות להעמקה ניתן למצוא בחומר העזר למורה).

ואולי, לא היו הדברים מעולם
ואולי, מעולם לא השכמתי
עם שחר לגן,
לעבדו בזיעת אפי.
מעולם, בימים ארוכים ויוקדים
של קציר
במרומי עגלה עמוסת אלומות
לא נתתי קולי בשיר.
מעולם לא טהרתי
בתכלת שוקטה ובתום
של כינרת שלי הוי כינרת שלי
ההיית או חלמתי חלום?

נבאר יחד מלים פחות נהירות, ונשאל:

  • על מה מדבר השיר?
  • האם המשוררת באמת תוהה אם “הדברים” לא היו מעולם, או שהשאלה הזאת טומנת בתוכה משמעות עמוקה יותר?
  • מה משמעות הספק הזה שהיא מטילה לכאורה בדברים שקרו לה בכנרת, ובכנרת עצמה?

כעת נחלק את התלמידים לזוגות. נבקש מהם לקרוא את השיר בשנית ולמצוא בתוך השיר דרכים בהן הדוברת מבקשת להביע חסרון, או אהבה לכנרת ולימיה הרחוקים בה. נכוון את הדיון החיפוש בעזרת השאלות הבאות:

  • כיצד אנחנו מרגישים את העובדה שהיא עורגת וכמהה לימים ההם?
  • האם אתם מזהים מילים מסוימות שמגבירות את התחושה הזאת בכם בקריאת השיר? סמנו אותן.
  • האם אתם מזהים מילים שחוזרות כמה וכמה פעמים בשיר? מדוע לדעתכם הן חוזרות שוב ושוב? מה הן מוסיפות לאווירת השיר?

נאסוף תשובות מצוותי העבודה במליאה הכללית. נכתוב על הלוח שמות ותפקידים של אמצעים אמנותיים בהם הבחינו הזוגות במהלך הקריאה הנוספת, ונשלים משלנו עוד. (חזרתיות, שאלות רטוריות, מבנה תבניתי כשל קינה, פתיחה בו’ החיבור כהמשך לשיח פנימי ער של הדוברת, ועוד ועוד.)

נסכם את הדברים ונפנה לתרגיל העמקה.

התבוננות: כתיבה - רגש

נדון:

  • מתי קרה לכם פעם שמשהו נעדר פתאום מחייכם, והזיכרונות ממנו נצבעו פתאום בצבע אחר?
  • דברים שהיו ברורים מאד הפכו קצת לתחושה של חלום, או של משהו שהגבולות שלו לא בדיוק מוגדרים?
  • האם השאלה ששואלת הדוברת בסוף השיר “הוי כננרת שלי, ההיית או חלמתי חלום” מובנת לכם כך?
  • מה היא יכולה ללספר לנו על הפער בין כנרת ובין ההווה של המשוררת?

נסביר: בשיר, הגעגוע הופך למעין מסך או משקפיים דרכם רואים את העבר. הדוברת בשיר חווה את חייה מחדש דרכו, וכל הווייתה בכנרת מקבלת פנים חדשות, מעורפלות ואחרות מעט.

נבקש מהתלמידים לחשוב על זיכרון אחד שיש לכם ממשהו או מישהו שהיה חלק מחייכם ועכשיו כבר לא. זה יכול להיות אדם, מקום מגורים קודם, חיית מחמד, צעצוע אהוב, ועוד ועוד…כשאתם מתגעגעים אליו, נסו לחשוב על התחושות העולות בכם ביחס לזמן שביליתם עמו.

  • האם אתם מרגישים כלפי הזמן הזה ממש אותו דבר כמו שחשתם כשהתרחש במציאות?
  • האם אתם רוכשים כלפיו גם רגשות אחרים עכשיו?

נבקש לכתוב כל שם של תחושה או מחשבה או רגש העולה בכם כעת.

 

הפנמה: יצירה - משקפת

נניח במרכז הכתה ערימת גלילי נייר טואלט ריקים.

נבקש מכל תלמיד לקחת גליל אחד, ולהכין לו מעין משקפת, המבטאת את התחושה שהוא מרגיש כשהוא מתבונן מחדש על מושא הגעגוע שלו מתוך ההווה. לצורך תרגיל היצירה נעמיד לרשות התלמידים חומרים מגוונים ושונים: צלופן בצבעים שונים, מספריים לעשיית חורים, שקפים, דבק, ניירות קרפ, מדבקות, דבק, סלוטייפ,  צמר גפן ועוד ועוד, כטוב בעיניכם.

נבקש מהם לנסות לחשוב על חומר שההתבוננות מבעדו דרך המשקפת תשקף היטב את התחושה שעולה בהם כעת, ואת המלים שכתבו במחברת.

(התרגיל הוא תרגיל חופשי, ומחייב יכולות הפשטה כלשהן. כדאי להסתובב בין התלמידים במהלך העבודה ולנסות לחלץ את המתקשים..)

אחרי הזמן שנקדיש למלאכת יצירת המשקפות נבקש מהתלמידים להציג את יצירותיהם ולהסביר עליהן מעט.

  • מדוע בחרו בחומרים הללו דווקא?
  • מה מבטאים כל חומר או צורה?
  • האם הם מרגישים שהמשקפת אכן מבטאת את התחושה הזאת יחסית במדויק?

נזכיר את הקשר לשיר: הדוברת בשיר מדברת מנקודת מבט רטרוספקטיבית, כלומר, במבט על העבר. היא מבכה את הימים האהובים שחלפו, ובעיני רוחה היא רואה אותם דרך הגעגוע החריף שלה באור אחר וחדש, משל היו רק חלום. גם החתול בסרטון שפתחנו איתו מתגעגע. והוא עושה את זה באופן אחר מאד מהמשוררת בשיר שלנו. וכל אחת מהמשקפות שייצרתם מבטאת את הגעגוע הזה באופן קצת אחר..

אבל הרגש הזה הוא רגש אנושי בסיסי ומוכר מאד. כולנו נושאים עמנו געגועים שונים, המלווים אותנו לפעמים גם בלי שנרגיש, ומעניקים לעבר, להווה וגם לעתיד שלנו צבעים ותחושות עמוקים ומשמעותיים מאד.

לסיום, נאזין יחד לשיר המולחן בביצועה של אסתר עופרים.

  • איזו “משקפת” מוסיף הלחן למילות השיר?
  • האם הגעגוע מקבל ביטוי נוסף באמצעות המנגינה?
  • האם אתם מרגישים שהמנגינה הולמת את השיר? מדוע?

נעמיק עוד את החשיבה על שלל אופני הביטוי הקיימים לאותו הרגש, ועל החשיבות לתת את הדעת לאופן בו אנו חווים את הרגש, כדי להכיר אותו יותר ולשכלל את האופן בו אנחנו מבטאים ונושאים אותו בחיינו.

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!