ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם

התמודדות עם אשם, עצבות ויאוש

  • שרהלה מסינג
שרהלה מסינג
תצוגת כיתה מלאה
התמודדות עם אשם, עצבות ויאוש
לב השיעור
פתיחה
לימוד בקבוצות דיון
מפגש
התבוננות
הפנמה
אסיף
השיעור יעסוק ברגעי הקושי שלנו עם עצמנו לאחר טעות או נפילה. בעזרת לימוד מגוון מקורות העוסקים בשחרור מהנפילה, נמצא את הדרך להתגבר על רגשות האשם ונתמקד בכוחות התיקון שלנו.
לב השיעור: כיצד נתגבר על תחושת האכזבה העצמית שלנו?
פתיחה: לימוד בקבוצות דיון

נחלק את התלמידים ל4 קבוצות דיון. כל קבוצה תקבל מקור ללימוד. נבקש מהתלמידים ללמוד את המקור שקיבלו, ולדון בשאלות הבאות:

  • כיצד אתם מרגישים לאחר שטעיתם, או לאחר שעשיתם מעשה שאתם מתחרטים עליו?
  • מהי דרך ההתמודדות עם המעשה, המוצעת במקור שלפניכם?
  • עם מה אתם מזדהים מתוך הדברים? עם מה אינכם מזדהים?
  • האם אתם מסכימים עם דרך זו?
  • האם יש לכם דרכים אחרות להתמודד?

כל קבוצה תקבל אחד מהמקורות הללו (ניתן רק לבחור חלק מן המקורות, בהתאם לגודל הקבוצה):

א. משיבת נפש- חסידות ברסלב
אמרו רבותינו זכרונם ברכה (מכות כ”ד): ואעידה לי עדים נאמנים את אוריה ואת זכריה, אוריה סימן לזכריה, כי כמו שנתקיימה נבואת אוריה שהתנבא על החורבן כן תתקיים נבואת זכריה שהתנבא על הגאולה ועל בניין בית המקדש. זה העניין הוא בכלל, ובפרט גם כן לעניין גאולת הנפש של כל אחד מישראל ותיקון מעכשיו, שזה בחינת בנין בית המקדש בפרט, כי בטבע אדם להאמין בהקלקול היינו שמאמין שעל-ידי מעשיו שאינם הגונים קלקל ופגם הרבה שזה בחינת חורבן בית המקדש, אבל על-ידי-זה נחלש דעתו מאד עד שנדמה לו שכבר אבדה תקוותו ואי-אפשר לו לשוב ולתקן מעשיו עוד, וזה רק מעשי בעל דבר כי עלי-די-זה הוא פוגם בכל פעם ביותר חס-ושלום. ובאמת צריכין לידע ולהאמין כי כמו שיכולין לקלקל כמו כן יכולין לתקן גם כן ולהיטיב מעשיו ולשוב בתשובה שלמה עד שיתתקן כל מה שפגם. ואדרבא מדה טובה מרובה וצריכין אנו להתחזק בכל פעם בביטחון חזק ברוב חסדיו ורחמיו יתברך, כי סוף כל סוף בוודאי נזכה לשוב אל השם באמת ויבנה בית המקדש כמו שהבטיחנו על-ידי כמה נביאים וצדיקים, כמבואר בפנים (אות צו)
ב. נתיבות שלום- חסידות סלונים
” ויאמר ה’ אל קין וגו’ הלא אם תטיב שאת” דברים אלו אמר לו הקב”ה אחר שנכשל בהבאת מנחתו […] ומבאר מרן הס”ק מסלונים זי”ע שכאשר היצה”ר מפתה יהודי לעברה, יותר מכוונתו לעצם החטא, רצונו בנפילת הרוח הבאה אחריו… שמזה נופל הוא עוד ויורד מטה מטה. וכדאיתא בספה”ק שעצבות אינה עבירה אך היא מביאה לכל העבירות, ושמחה אינה מצווה אך היא מביאה לכל המצוות. וזהו שאמר הקב”ה לקין למה חרה לך ולמה נפלו פניך, הלא אם תטיב שאת, אף לאחר שנכשלת כ”כ במנחה, אם תטיב, תתחזק מעתה בשמחה, שאת, הרי עי”ז תתעלה, שאין זה אלא נסיון שעל ידו תוכל להתרומם ולהתעלות, ואם לא תטיב, שתהיה עצוב ונפול רוח כמו שכתוב ויחר לקין מאד ויפלו פניו, או אז לפתח חטאת רובץ.” . (נתיבות שלום, בראשית, עמ’ כז)
ג. אורות הקודש- הרב קוק
יש שטוב לשכוח את העוונות, ועל ידי מה שעושים כן לשם שמים כדי להתאמץ בעבודה בשמחה, ובהרחבת הדעת בתורה וחכמה, לשפר את העולם ולהוסיף אור ושמחת ה’ במעשיו, ממילא, מידה כנגד מידה, נעשים הם אצל הקב”ה גם כן כביכול בגדר שכחה , גם אלה תשכחנה זה מעשה העגל. וכח הזכרון נכפל בהטוב והקודש, וכל המצות וכל הטובות והמחשבות הטהורות מתנוצצים בזכרון כפול, זכרון טוב לפניך. (אורות הקודש ג, אות כד)
ד. אורות הקודש- הרב קוק
כשמרגיש אדם שהוא עלוב, ריקני, אין לו איל רוחני, ונופל הוא ומתמוטט, ידע שאור גדול מוכן לפניו, וכל הגרעונות, הביטולים, בין המעשיים, בין הרוחניים, בין החיוביים בין השליליים של כל ימי חייו הנם מתייצבים לפניו  וכל עוונותיו מעידים עליו, והרי הוא תוהה, מתחרט מתוך מכאובים רבים, והוא מתרומם ושב, יוצא מעומק התהום אל גבעת הרום, מטומאה לטהרה, מאפלה לאור גדול.
ובדרך יציאתו ועלייתו הרי הוא עובר מדורי חושך, שמשעממים אותו כל כך, אבל הוא יודע כי רחום וחנון ה’,וכי גם ילך בגיא צלמות לא יירא רע, כי ד’ עמו. ומתוך נבכי תהומות אל ד’ יזעק וקולו ישמע.ולאור דעת יקרא ויאיר לו, וחכמה וחסד יתמכוהו ויעטרוהו, ומהרה ישוב לבצרון, מלא חכמה שמחה וגבורה. (אורות הקודש ג, אות כז)

 

ה. מה התכלית- שולי רנד
מה התכלית של זה הכאב
אם לא לנענע לי את הלב
ששקע בתרדמה
וזה זמן רב שלא החסיר פעימה
למה באתני זה הקלון
רק לנפץ בי את הדמיון
שאני מין כל יכול
נוח לסלוח נוח למחול
מה רצתה זאת הנפילה
רק לעורר אותי שוב לתפילה
אל השמים האדומים
שיתהפכו עלי לרחמים
רחמים
רחמים
לב העולם אתה שומע
מה זה לפתע מפחד אני
באמונה אני יודע, יודע
שלא תבזה תפילת עני
שלא תבזה תפילת עני
כמה חביב זה הכאב
עת הוא מזכיר לי מי המסבב
מי מוציא מוליך ומביא
מי את כל זאת עלי
באהבה הביא
טוב ויפה זה הכיפוף
שמשבר לי עוד קצת את הגוף
הגוף שאף פעם לא מתרצה
הן זחלתי לכבודו עד הקצה
מה רצתה זאת המכה
רק להוליד מתוכי צעקה
אל השמים האדומים
שיתהפכו עלי לרחמים
רחמים
רחמים
את עיני עצמתי סגרתי את הספר
שעה שהיתי ליישב את דעתי
את גאוותי השלכתי בפינת החדר
וכך עמדתי לפרש את שיחתי
לב העולם אתה שומע
מה זה לפתע מפחד אני
באמונה אני יודע, יודע
שלא תבזה תפילת עני
שלא תבזה תפילת עני
מפגש: לימוד משותף

נלמד עם התלמידים את דברי הבבלי (לביאור שטיינזלץ- https://www.sefaria.org.il/Steinsaltz_on_Kiddushin.36a?lang=he) :

בנים אתם לה’ אלהיכם, בזמן שאתם נוהגים מנהג בנים – אתם קרוים בנים, אין אתם נוהגים מנהג בנים – אין אתם קרוים בנים, דברי ר’ יהודה; רבי מאיר אומר: בין כך ובין כך אתם קרוים בנים, שנאמר: +ירמיה ד+ בנים סכלים המה, ואומר: +דברים לב+ בנים לא אמון בם, ואומר: +ישעיהו א+ זרע מרעים בנים משחיתים, ואומר: +הושע ב+ והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי. מאי ואומר? וכי תימא, סכלי הוא דמקרי בני, כי לית בהו הימנותייהו לא מיקרו בני, ת”ש, ואומר: בנים לא אמון בם; וכי תימא, כי לית בהו הימנותא הוא דמיקרו בנים, כי פלחו לעבודת כוכבים לא מיקרו בנים, ת”ש, ואומר: זרע מרעים בנים משחיתים; וכ”ת, בנים משחיתים הוא דמיקרו, בני מעלייא לא מיקרו, ת”ש, ואומר: והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי. (מסכת קידושין, לו עמוד א)

נשאל:

  • מה ר’ יהודה דורש על הפסוק “בנים אתם לה’ אלהיכם”?
  • מה סובר ר’ מאיר?
  • מה שואלת הגמרא על הפסוקים הנוספים המובאים?
  • מהי מסקנת הגמרא לבסוף?
  • מה משמעות הכינוי “בנים” לעם ישראל גם אחרי שחוטאים?
התבוננות: תרגיל כתיבה

נבקש מהתלמידים לכתוב על מקרה שאירע להם אשר גרם להם לתחושה של אכזבה אישית ממעשיהם. מכיוון שמדובר בנושאים אישיים, נדריך את התלמידים לכתוב על המקרה בצורה של שיר, סיפור, כתבה בעיתון וכד’. נציע דרכי ביטוי נוספים כגון ציור או כתיבת דו שיח בין שני חברים.

נאפשר לתלמידים המעוניינים לשתף, להציג בפני הכיתה את יצירתם, ונשאל את התלמידים:

  • אם הייתם בעמדת המספר, כיצד הייתם מרגישים כלפי עצמכם?
  • לאור הדברים שעלו בשיעור, האם יש דרך לראות את המקרה באופן שיעורר רגשות אחרים?

 

הפנמה: העמקה- לימוד נוסף

לסיום, נקרא יחד עם התלמידים את דברי הרב קוק:

התשובה היא תמיד שרויה בלב, אפילו בעת החטא עצמו התשובה גנוזה היא בנשמה, והיא שולחת את קויה, שהם מתגלים אחר כך בעת שבא הנוחם הקורא לתשובה […] וטרם שבא החטא כבר מוכנת התשובה ממנו. על כן אין דבר בטוח בעולם כמו התשובה, וסוף הכל לבוא לתיקון.                   (אורות התשובה, ו , ב).

נשאל:

  • מה מאפיין את התשובה, לדברי הרב קוק?
  • מה כוונת הדברים: “אין דבר בטוח בעולם כמו התשובה”?
  • אילו מחשבות/ תחושות פסקה זו מעוררת בכם?
  • כיצד פסקה זו מתקשרת לדברים שעלו במהלך השיעור לדעתכם?

 

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!