ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם

התמדה – סדרת שיעורים

תצוגת כיתה מלאה
התמדה – סדרת שיעורים
לב השיעור
פתיחה
לימוד- ר' עקיבא, המים והאבן
מפגש
דיון ולימוד- מהי התמדה?
התבוננות
ביאליק על המתמיד- העמקת הדיון
הפנמה
לימוד- ר' נחמן מברסלב
אסיף
השיעור עוסק בהתמדה ככלי בעבודת ה' ובחיינו בכלל.
לב השיעור: כיצד מתבטאת התמדה בחיינו?
פתיחה: לימוד- ר' עקיבא, המים והאבן

נקרא את דברי אבות דרבי נתן על ר’ עקיבא:

מה היה תחלתו של ר’ עקיבא. אמרו בן ארבעים שנה היה ולא שנה כלום. פעם אחת היה עומד על פי הבאר אמר מי חקק אבן זו אמרו לו המים שתדיר נופלים עליה בכל יום אמרו לו עקיבא אי אתה קורא אבנים שחקו מים (איוב י”ד י”ט). מיד היה רבי עקיבא דן ק”ו בעצמו מה רך פסל את הקשה דברי תורה שקשין כברזל על אחת כמה וכמה שיחקקו את לבי שהוא בשר ודם מיד חזר ללמוד תורה. (אבות דרבי נתן, פרק ו)

נשאל את התלמידים:

  • מה רואה ר’ עקיבא?
  • מה ר’ עקיבא מבין מתופעה זו?
  • מה לדעתכם הכוונה באמירה “דברי תורה שקשין כברזל”?
  • אם זוהי “תחלתו של רבי עקיבא”, מדוע כתוב כי הוא “חזר ללמוד תורה”? וכיצד ר’ עקיבא מתאר את דברי תורה קשין כברזל אם לא למד כלום עד עכשיו?

נסביר לתלמידים כי נתן להבין מניסוח הדברים שר’ עקיבא נפגש בעבר עם לימוד התורה, ונראה כי היה מדובר בחוויה מאתגרת (“דברי תורה קשין כברזל”). עתה, בזכות תופעת חקיקת האבן על ידי המים ר’ עקיבא מבין דבר חדש. הוא רואה כי טפטוף המים בהתמדה יומיומית יוצר שינוי צורה באבן, ומבין כי התמדה בדברי התורה תוכל ליצור חידוש בליבו.

מפגש: דיון ולימוד- מהי התמדה?

נשאל את התלמידים:

  • מהי התמדה?
  • איך את מרגישים כשדורשים מכם להתמיד במשהו?
  • באילו מצבים בחיים נדרשת התמדה לדעתכם?

נקרא את דברי המדרש:

ר’ יוחנן דצפרין פתר קרא בתלוליות של עפר, מי שהוא טפש מהו אומר מי יכול לקצות את זה, מי שהוא פקח מהו אומר הריני קוצה שתי משפלות ביום ושתי משפלות בלילה ולמחר כן עד שאני קוצה את כולה, כך מי שהוא טפש אומר מי הוא יכול ללמד כל התורה נזיקין שלשים פרקים, כלים שלשים פרקים, והחכם אומר הריני לומד שתי הלכות היום ושתים למחר עד שאני לומדה כולה (שיר השירים רבה, פרשה ה)

נשאל:

  • מה אומר הטיפש על תלולית העפר? מה אומר החכם?
  • מה הנמשל?
  • מהי התמדה לאור דברים אלו?
  • מה ההבדל בין ההתמדה המתוארת כאן לזו שמתאר ר’ עקיבא?

נשים לב שההתמדה במדרש זה מתוארת כגורם ליכולת להרבות בתורה. התורה גדולה ורחבה והיכולת להקיף אותה היא על ידי התמדה המאפשרת הקפת הרוחב בזמן ממושך על ידי פירוט התורה הגדולה לפרטים וחלקים שאפשר לעמוד בהם.

נעיר את תשומת לב התלמידים לכך שישנו הבדל בין המדרשים. בדברים כאן ההתמדה היא כלי להתמודד עם מטרה גדולה על ידי חלוקת עבודה מדודה וסבלנית. בסיפור על ר’ עקיבא יש להתמדה פן נוסף: היא חוקקת בלב האדם שינוי ובכך יוצרת דבר חדש אשר לא היה קודם לכן.

נבקש מהתלמידים לחשוב על דבר שהם מתמידים בו, ולנסות לחשוב האם ה”רווח” מהתמדה  דומה למקור הראשון או למקור השני, כלומר האם ההתמדה מאפשרת להם לעמוד בהיקף עבודה גדול, או יוצרת בתוכם שינוי פנימי כלשהו?

התבוננות: ביאליק על המתמיד- העמקת הדיון

נקדים דברי רקע על שירו של ביאליק- “המתמיד”. מדובר בשיר ארוך בו מתאר ביאליק את אורח חייו של תלמיד בישיבת וולוז’ין ההיסטורית, אשר ביאליק בעצמו נמנה בין תלמידיה ופרש מאורח חיים זה. מטבע הדברים, השיר נכתב בנימה ביקורתית.

נקרא קטע מהשיר:

שֵׁשׁ שָׁנִים תְּמִימוֹת, שְׁנוֹת נֹעַר וּבְחוּרִים,
כַּצֵּל, כִּבְלִי חַיִּים לָנֶצַח אָבָדוּ,
וּכְאִלּוּ לֹא-נָגְעוּ עַד בֵּית הָאֲסוּרִים,
וּכְאִלּוֹּ עַל-פִּנַּת הַנַּעַר לֹא-עָדוּ.
כְּמוֹ פַס כָּל-הַיְּקוּם מִן-הָאָרֶץ הַנְּעִימָה
וַתִּמַּח הָאָרֶץ מֵעֵבֶר לֶחָיִץ,
וּכְאִלּוּ לֹא-תִלְבַּשׁ מִיָּמִים יָמִימָה
תַּכְרִיכֵי הַחֹרֶף וּבִגְדֵי הַקָּיִץ;
כְּמוֹ כָבְתָה הַשֶּׁמֶשׁ מֵעֵבֶר לַחַלּוֹן
וּכְאִלּוּ לֹא-חָתַר הַבָּיְתָה אוֹר זִיוָהּ
בְּתַפְּשׂוֹ לָרֶדֶת בֵּין בַּדֵּי הָאַלּוֹן,
הָעוֹמֵד עֲרִירִי עַל חַלּוֹן הַיְשִיבָה;
וּכְאִלּוּ לֹא-הָיָה יוֹם בָּהִיר, לֵיל סַהַר,
וְאָבִיב לֹא-קָסַם עֲדָנִים וּנְעִימוֹת;
וּכְמוֹ טֶרֶם יִהְיֶה לְבָחוּר הַנַּעַר –
כַּצֵּל, בְּלִי חַיִּים, שֵׁשׁ שָׁנִים תְּמִימוֹת!

נשאל:

  • כמה זמן יושב “המתמיד” בבית המדרש על פי השיר?
  • מה מתואר בקטע זה במהלך שש שנים אלו?
  • מהי ההרגשה העולה מתוך הדברים?
  • האם אתם מזדהים עם תחושות אלו מול רעיון ההתמדה?

שירו של ביאליק יוצר חוויה קשה כלפי ההתמדה.לדבריו, יש בהתמדה אבדן של חיים. הנער משקיע את כל מירצו בהתמדה, אך איפה נערותו? איפה הקלילות? איפה הטבע והחיים, האם לא שוכחים אותם בדרך?

נדון עם התלמידים:

  • מה היתרונות ומה החסרונות של התמדה?
  • מהי הצורה הנכונה עבורנו בבואנו להתמיד במשהו?
הפנמה: לימוד- ר' נחמן מברסלב

נלמד עם התלמידים את דבריו של ר’ נחמן מברסלב:

הַיּוֹם אִם בְּקוֹלוֹ תִשְׁמָעוּ (תְּהִלִּים צ”ה), זֶה כְּלָל גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, שֶׁלֹּא יָשִׂים לְנֶגֶד עֵינָיו כִּי – אִם אוֹתוֹ הַיּוֹם, הֵן בְּעֵסֶק פַּרְנָסָה וְהִצְטָרְכוּתוֹ, צָרִיךְ שֶׁלֹּא יַחֲשֹׁב מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ כַּמּוּבָא בַּסְּפָרִים, וְכֵן בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ לֹא יָשִׂים לְנֶגֶד עֵינָיו כִּי אִם אוֹתוֹ הַיּוֹם וְאוֹתוֹ הַשָּׁעָה, כִּי כְּשֶׁרוֹצִין לִכָּנֵס בַּעֲבוֹדַת ה’, נִדְמֶה לְהָאָדָם כְּאִלּוּ הוּא מַשָֹּא כָּבֵד, וְאִי אֶפְשָׁר לוֹ לִשָֹּא מַשָֹּא כָּבֵד כָּזוֹ. אֲבָל כְּשֶׁיַּחֲשׂב שֶׁאֵין לוֹ רַק אוֹתוֹ הַיּוֹם, לֹא יִהְיֶה לוֹ מַשָֹּא כְּלָל, וְגַם שֶׁלֹּא יִדְחֶה אֶת עַצְמוֹ מִיּוֹם לְיוֹם, לֵאמֹר מָחָר אַתְחִיל, מָחָר אֶתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה וּבְכֹחַ כָּרָאוּי, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה בִּשְׁאָר הָעֲבוֹדוֹת, כִּי אֵין לְאָדָם בְּעוֹלָמוֹ כִּי אִם אוֹתוֹ הַיּוֹם וְאוֹתוֹ הַשָּׁעָה שֶׁעוֹמֵד בּוֹ, כִּי יוֹם הַמָּחֳרָת הוּא עוֹלָם אַחֵר לְגַמְרֵי. הַיּוֹם אִם בְּקוֹלוֹ תִשְׁמָעוּ, ‘הַיּוֹם’ דַּיְקָא, וְהָבֵן:           (ליקוטי מוהר”ן, תורה ערב)

נשאל:

  • מה האתגר העומד בפני עובד ה’?
  • מה הפתרון של ר’ נחמן?
  • מה דעתכם על פתרון זה?
  • האם התמקדות ביום זה בלבד היא דבר אפשרי בעיניכם?
  • “כי יום המחרת הוא עולם אחר לגמרי”, מה כוונתו לדעתכם?

לסיום, נבקש מהתלמידים לכתוב מכתב או שיר תגובה לביאליק, בו יתארו את עמדתם והרגשתם כלפי ההתמדה.

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!