מתודת שעון פגישות: כל בת מקבלת שעון והיא ממלאת את שנים-עשר המספרים בשמות של חברות מהכיתה איתן היא קובעת פגישה. ניתן לקבוע באותה שעה פגישה עם שתיים-ארבע בנות. המורה אומרת שעה- וכל קבוצה נפגשת וצריכה לענות זו לזו על שאלה שהמורה שואלת. אין צורך בשתים-עשרה השאלות. (מטרת המתודה היא לעורר את הבנות. ניתן לדון בשאלות גם בלי מתודת השעון) להלן השאלות:

1.      כמה זמן ביום את מקדישה למחשבה על מה תלבשי היום?

2.      כמה פעמים ביום את בוחנת עצמך במראה?

3.      כמה פעמים ביום את בוחנת את התנהגותך/ מעשייך?

4.      האם את מרוצה מהמראה שלך?

5.      מה היית משמרת ומה היית משנה במראה שלך?

6.      מה היית משמרת ומה היית משנה באופייך?

7.      מתי לאחרונה שאלת את עצמך מה עליך לעשות כדי לשפר את מידותייך/ אופייך?

8.      מתי לאחרונה היית בקניות בגדים/ תמרוקים/ נעליים….?

9.      כמה בגדים יש לך בארון שקנית ואת לא לובשת? (באחוזים)

כעת נחלק את הלוח לשניים:  נאסוף את התשובות מהתלמידות ונרשום את המרכזיות שבהן על הלוח. בסיום נבקש מהבנות לתת כותרת לכל חלק של הלוח: חיצוני ופנימי

תרגיל דמיון:

תארו איך לדעתכן היתה נראית אסתר המלכה? איך היא היתה נראית כשראו אותה העבדים שחיפשו נשים למלך? מה ראה אחשורוש כשפגש בה? האם הייתן רוצות להראות כמוה?

לימוד בקבוצות:

הכיתה תחולק לקבוצות של ארבע-חמש בנות. כל קבוצה תקבל דף מקורות. הן ילמדו את המקורות ויענו על השאלות המנחות.

1. שמות ל”ד, כט-לה

וַיְהִי בְּרֶדֶת משֶׁה מֵהַר סִינַי וּשְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת בְּיַד משֶׁה בְּרִדְתּוֹ מִן הָהָר וּמשֶׁה לֹא יָדַע כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו בְּדַבְּרוֹ אִתּוֹ. וַיַּרְא אַהֲרֹן וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת משֶׁה וְהִנֵּה קָרַן עוֹר פָּנָיו וַיִּירְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו. וַיִּקְרָא אֲלֵהֶם משֶׁה וַיָּשֻׁבוּ אֵלָיו אַהֲרֹן וְכָל הַנְּשִׂאִים בָּעֵדָה וַיְדַבֵּר משֶׁה אֲלֵהֶם. וְאַחֲרֵי כֵן נִגְּשׁוּ כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיְצַוֵּם אֵת כָּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה’ אִתּוֹ בְּהַר סִינָי. וַיְכַל משֶׁה מִדַּבֵּר אִתָּם וַיִּתֵּן עַל פָּנָיו מַסְוֶה. וּבְבֹא משֶׁה לִפְנֵי ה’ לְדַבֵּר אִתּוֹ יָסִיר אֶת הַמַּסְוֶה עַד צֵאתוֹ וְיָצָא וְדִבֶּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵת אֲשֶׁר יְצֻוֶּה. וְרָאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת פְּנֵי משֶׁה כִּי קָרַן עוֹר פְּנֵי משֶׁה וְהֵשִׁיב משֶׁה אֶת הַמַּסְוֶה עַל פָּנָיו עַד בֹּאוֹ לְדַבֵּר אִתּו”

א.      מדוע העם לא יכול להביט בפני משה?

ב.      איך יכול להיות שמשה לא מודע לכך?

ג.       מדוע משה זוכה לכך שפניו יקרנו?

2.       תלמוד בבלי, מסכת מגילה דף יג עמוד א

רבי יהושע בן קרחה אמר: אסתר ירקרוקת היתה, וחוט של חסד משוך עליה

רש”י:  ירקרוקת היתה – כהדסה זו.

אלא חוט של חסד משוך עליה – מאת הקדוש ברוך הוא, לכך נראית יפה לאומות ולאחשורוש.

א.      האם כך דמיינתן את אסתר?

ב.      מה הקשר בין שמה של אסתר הדסה למראה שלה? מה זה מעיד עליה?

ג.       האם היית רוצה להיראות כמו אסתר?

3.     בבלי  נדרים נ :

ביתו של הקיסר ראתה את ר’ יהושע בן חנניא. אמרה לו: אי חכמה מפוארה בכלי מכוער?  אמר לה: בתי, אביך במה הוא שומר על היין? אמרה לו בכלי חרס. אמר לה: כל העולם משתמשים בכלי חרס ואביך הקיסר גם הוא משתמש בכלי חרס. אמרה לו: ובמה ישים את היין אמר לה אתם חשובים ועליכם לשים בכלי כסף וכלי זהב. הלכה ועשתה כדבריו. החמיץ כל היין. שאל אותה אביה מי אמר לך לעשות כך? אמרה לו: ר’ יהושוע בן חנניא. אמר לו הקיסר: מדוע אמרת לה לעשות כן? אמר ר’ יהושע בן חנניא: כשם שהיא אמרה לי.

והא יש תלמידי חכמים יפים? אם היו מכוערים היו חכמים יותר.

א.      מהו המסר שר’ יהושע בן חנניא מעביר לבת הקיסר ולנו, הקוראים?

ב.      האם מסר זה עולה בקנה אחד עם הנאמר על אסתר או שהדברים שונים? הסבירי.

ג.       במה ר’ יהושע בן חנניא סותר את ר’ יהושע בן קרחה? ובמה הם מסכימים? מה עמדתך בעניין?

4.       בבלי תענית ז’, ע”א:

מעשה באחד שנדר מבת אחותו הענייה והכניסוה לבית ר’ ישמעאל וייפוה

אמר לו ר’ ישמעאל: בני, מזו נדרת? אמר לו: לאו, והתירה ר’ ישמעאל.

באותה שעה בכה ר’ ישמעאל ואמר: בנות ישראל נאות הן אלא שהעניות מנוולתן

וכשמת ר’ ישמעאל היו בנות ישראל נושאות קינה ואומרות בנות ישראל על ר’ ישמעאל בכינה וכן הוא אומר בשאול (שמואל ב א, כד) בנות ישראל על שאול בכינה:

·         מעשה שהיה כך היה….. דמייני שאת בת ענייה ואין לך אמצעים להשקיע בבגדים יפים, במשחות להורדת פצעונים, בשמפו טוב שמחייה את השיער היבש, בבשמים ובתמרוקים. רואה אותך בחור ונודר שהוא לא יהיה מוכן לשאת אותך לאישה, בגלל המראה הלא יפה שלך. שומע זאת אדם אחר ומשקיע בך- קונה לך בגדים יפים. שולח אותך לטיפול קוסמטי וכו….. והנה- יופייך, שהיה קיים גם קודם, רק הוסתר מפאת עונייך, כעת נראה לעיני הרבים. ואז שואלים את הבחור- תרצה להתחתן איתה? והוא עונה שכן.

א.      האם את תרצי להתחתן איתו?

ב.       חשבי לרגע על אביר החלומות שלך- מה היית רוצה שהוא יאהב בך? מאיזו סיבה היית רוצה שהוא יבחר להתחתן איתך?

ג.       עכשיו חזרי לשאלות שעלו בתחילת השיעור (בשעון הפגישות)- כמה זמן את מקדישה ביום לשיפור המראה שלך וכמה לפנימיות שלך? לשיפור המידות שלך? האם האיזונים בחייך נכונים? (שאלת הפנמה)

לאחר הלימוד בקבוצות, נחזור למליאה ונעבד את הדברים שזה עתה ראינו. נשאל את התלמידות:

• מהן התובנות העולות מ’מסע’ המקורות שעשיתן?
• האם השתנה לכן משהו בחשיבה לגבי היחס בין המראה החיצוני לפנימיות?
• מהי החשיבות של היופי החיצוני או שמא אין לו חשיבות כלל?
•  מהי החשיבות של היופי הפנימי? כיצד יכול היופי הפנימי להשפיע על המראה החיצוני?

• אכתיבה על עצמי
• בשיפור המאה הפנימי והחיצוני

פתחנו בתרגיל ‘שעון הפגישות ‘בו נבחנה מידת תשומת הלב הניתנת לשיפור חיצוניות ומידת תשומת הלב הניתנת לשיפור הפנימיות ו וכך העלנו את שאלת האיזון הראוי ביניהן. מכן עברנו לתרגיל דמיון קצר: איך נראתה אסתר המלכה? והשארנו שאלה זו פתוחה. המשכנו לתהליך של לימוד מקורות אשר הראה את הנטיה האנושית לשיפוט על-פי החיצוניות, את כשליה של נטיה זו : החיצוניות אינה מעידה כראוי על העצמיות ויתר על כן, דוקא הפנימיות היא שקורנת החוצה. סיימנו בתרגילי הפנמה: כתיבה אודות העצמי הפנימי או כתיבת הוראות לשיפור המראה החיצחני על-ידי שיפור הפנים.