ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם

השפעת אירועים בחיים על עיצוב הזהות

  • רעות ברוש
רעות ברוש
תצוגת כיתה מלאה
השפעת אירועים בחיים על עיצוב הזהות
לב השיעור
פתיחה
מפגש
לימוד על דמותו של אלישע בן אבויה
התבוננות
המשך הלימוד
הפנמה
אסיף
תלמוד ירושלמי, חגיגה דף ט'
רבי מאיר הוה יתיב דרש בבית מדרשא דטיבריה עבר אלישע רביה רכיב על סוסייא ביום שובתא אתון ואמרין ליה הא רבך לבר פסק ליה מן דרשה ונפק לגביה א”ל מה הויתה דרש יומא דין א”ל (איוב מב) וה’ ברך את אחרית וגו’ א”ל ומה פתחת ביה א”ל (שם) ויוסף ה’ את כל אשר לאיוב למשנה שכפל לו את כל ממונו אמר ווי דמובדין ולא משכחין עקיבה רבך לא הוה דרש כן אלא (שם) וה’ ברך את אחרית איוב מראשיתו בזכות מצות ומעשים טובים שהיה בידו מראשיתו א”ל ומה הויתה דריש תובן א”ל (קוהלת ז) טוב אחרית דבר מראשיתו א”ל ומה פתחת ביה א”ל לאדם שהוליד בנים בנערותו ומתו ובזקנותו נתקיימו הוי טוב אחרית דבר מראשיתו לאדם שעשה סחורה בילדותו והפסיד ובזקנותו ונשתכר הוי טוב אחרית דבר מראשיתו לאדם שלמד תורה בנערותו ושכחה ובזקנותו וקיימה הוי טוב אחרית דבר מראשיתו אמר ווי דמובדין ולא משכחין עקיבה רבך לא הוה דרש כן אלא טוב אחרית דבר מראשיתו בזמן שהוא טוב מראשיתו
המשך הירושלמי, חגיגה דף ט'.

א. ברית המילה:

ובי היה המעשה אבויה אבא מגדולי ירושלם היה ביום שבא למוהליני קרא לכל גדולי ירושלם והושיבן בבית אחד ולרבי אליעזר ולר’ יהושע בבית אחד מן דאכלון ושתון שרון מטפחין ומרקדקין א”ר ליעזר לר’ יהושע עד דאינון עסיקין בדידהון נעסוק אנן בידן וישבו ונתעסקו בדברי תורה מן התורה לנביאים ומן הנביאים לכתובים וירדה אש מן השמים והקיפה אותם

תרגום: ובו היה הסיפור. אבויה אביו היה מעשירי ירושלים. ביום של ברית המילה (של אלישע) הזמין את כל עשירי ירושלים והושיבם במקום אחד, והזמין את ר’ אליעזר ור’ יהושע והושיבם במקום אחר. העשירים אכלו ושתו מחאו כפיים ורקדו. אמר ר’ אליעזר לר’ יהושע: בזמן שהם מתעסקים בשלהם, אנו נעסוק בשלנו.

אמר להן אבויה רבותיי מה באתם לשרוף את ביתי עלי אמרו לו חס ושלום אלא יושבין היינו וחוזרין בדברי תורה מן התורה לנביאים ומן הנביאים לכתובים והיו הדברים שמיחים כנתינתן מסיני והיתה האש מלחכת אותן כלחיכתן מסיני ועיקר נתינתן מסיני לא ניתנו אלא באש (דברים ד) וההר בוער באש עד לב השמים אמר להן אבויה אבא רבותיי אם כך היא כוחה של תורה אם נתקיים לי בן הזה לתורה אני מפרישו לפי שלא היתה כוונתו לשם שמים לפיכך לא נתקיימה באותו האיש.

ב. בת הקול:

אמר לו (אלישע): ומה הייתה דורש תובן (ומה דרשת עוד)? אמר לו (ר’ מאיר): “לא יערכנה זהב וזכוכית” (איוב כח) א”ל ומה פתחת ביה א”ל דברי תורה קשין לקנות ככלי זהב, ונוחין לאבד ככלי זכוכית. ומה כלי זהב וכלי זכוכית אם נשתברו- יכול הוא לחזור ולעשותן כלים כמו שהיו, אף תלמיד חכם ששכח תלמודו- יכול הוא לחזור וללמדו כתחילה. א”ל (אלישע): דייך מאיר עד כאן תחום שבת (עצור מאיר, כאן נגמר תחום השבת). א”ל: מן הן את ידע (מאיפה אתה יודע)? א”ל: מן טלפי דסוסיי דהוינא מני והולך אלפיים אמה (מצעדי הסוסים אני יודע לספור אלפיים אמה) א”ל: וכל הדא חכמתא אית ביך ולית את חזר בך (וכל החכמה הזו יש בך ואינך חוזר בך)? א”ל: לית אנא יכיל (אינני יכול). א”ל למה? א”ל: שפעם אחת הייתי עובר לפני בית קודש הקדשים רכוב על סוסי ביום הכיפורים שחל להיות בשבת, ושמעתי בת קול יצאה מבית קודש הקדשים ואומרת: שובו בנים חוץ מאלישע בן אבויה שידע כחי ומרד בי.

ג. שילוח הקן:

וכל דא מן הן אתת ליה (וכל זה מניין בא לו)? אלא פעם אחת היה יושב ושונה (ולומד) בבקעת גינוסר, וראה אדם אחד עלה לראש הדקל ונטל אם על הבנים (מבלי שקיים מצוות שילוח הקן) וירד משם בשלום. למחר ראה אדם אחר שעלה לראש הדקל, ונטל את הבנים ושילח את האם, וירד משם והכישו נחש ומת. אמר: כתיב “שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך למען ייטב לך והארכת ימים” (דברים כב), איכן היא טובתו של זה איכן היא אריכות ימיו של זה? ולא היה יודע שדרשה ר’ יעקב לפנים ממנו: למען ייטב לך לעולם הבא שכולו טוב והארכת ימים לעתיד שכולו ארוך.

ד. ר’ יהודה הנחתום:

ויש אומר, ע”י שראה לשונו של ר’ יהודה הנחתום נתון בפי הכלב שותת דם. אמר זו תורה וזו שכרה? זהו הלשון שהיה מוציא דברי תורה כתיקנן, זה הוא הלשון שהיה יגע בתורה כל ימיו, זו תורה וזו שכרה? דומה שאין מתן שכר ואין תחיית המתים.

ה. מותו של אחר:

וי”א, אמו (של אלישע) כשהיתה מעוברת בו, היתה עוברת על בתי עכו”ם, והריחה מאותו המין והיה אותו הריח מפעפע בגופה כאירסה של חכינה (כארס של נחש). לאחר ימים (בסוף ימיו) חלה אלישע. אתון אומרון לר”מ: הא רבך באיש (באו ואמרו לר מאיר: רבך גוסס). אזל בעי מבקרתיה ואשכחיה באיש (הלך לבקרו, ומצאו גוסס). א”ל (ר’ מאיר): לית את חזר בך (אין אתה חוזר בך)? א”ל: ואין חזרין מתקבלין (אין חזרתי מתקבלת) א”ל: ולא כן כתיב: “תשב אנוש עד דכא” (תהילים צ) עד דיכדוכה של נפש מקבלין. באותה שעה בכה אלישע, ונפטר ומת. והיה ר”מ שמח בלבו ואומר: דומה שמתוך תשובה נפטר ר’. מן דקברוניה (לאחר שקברוהו) ירדה האש מן השמים ושרפה את קברו. אתון ואמרין לר”מ: הא קבירה דרבך אייקד (קברו של רבך נשרף). נפק בעי מבקרתיה ואשכחין אייקד (יצא לבקר את קברו ומצאו נשרף). מה עבד (מה עשה)? נסב גולתיה ופרסיה עלוי (פרס את טליתו על הקבר), אמר: “ליני הלילה” וגו’ (רות ג),  ליני בעולם הזה שדומה ללילה, “והיה בבוקר” זה העולם הבא, שכולו בוקר. “אם יגאלך טוב”, יגאל זה הקב”ה שהוא טוב, דכתיב ביה  “טוב ה’ לכל ורחמיו על כל מעשיו” (תהילים קמה). “ואם לא יחפוץ לגאלך וגאלתיך אנכי חי ה'”. ואיטפיית (וכבתה האש).
יצירה
השיעור עוסק בדמותו של 'אחר', אלישע בן אבויה. דרך הסיפורים המתארים את כפירתו, נדון בהבדל בין גישתו של 'אחר' לזו של תלמידו, ר' מאיר, ובמשמעות הדברים כלפינו.
לב השיעור: כיצד אנו מתייחסים לאירועים משמעותיים בחיינו?
פתיחה: סיפור בשלושה חלקים

כל תלמיד יקח דף ויקבל אותו לשלושה חלקים. נבקש מהתלמידים לחשוב על אירוע, התרחשות, מקרה שהיה משמעותי בחייו.

בחלקו הראשון של הדף התלמידים יכולים לצייר או לכתוב על האירוע עצמו. בחלק השני לצייר או לכתוב כיצד האירוע השפיע עליהם. בחלק השלישי לצייר או לכתוב סוף אחר לסיפור, אשר לו היה קורה, היה יכול להשפיע עליהם בצורה שונה.

לבסוף נבקש מהתלמידים לשתף את מה שיצרו, ומחשבותיהם בנושא.

מפגש: לימוד על דמותו של אלישע בן אבויה

כהקדמה ללימוד, נספר לתלמידים כי יש תנא אשר שינו את שמו וכינו אותו “אחר”. נשאל את התלמידים מדוע לדעתם כינו אותו כך?

נסביר לתלמידים כי מדובר באלישע בן אבויה, תנא שבשלב כלשהו עזב את דרכי התורה. הוא היה מתלמידיו של רבי עקיבא, ורבו של רבי מאיר.

נלמד עם התלמידים את פגישתו המרתקת של ‘אחר’ עם תלמידו ר’ מאיר:

רבי מאיר הוה יתיב דרש בבית מדרשא דטיבריה עבר אלישע רביה רכיב על סוסייא ביום שובתא אתון ואמרין ליה הא רבך לבר פסק ליה מן דרשה ונפק לגביה א”ל מה הויתה דרש יומא דין א”ל (איוב מב) וה’ ברך את אחרית וגו’ א”ל ומה פתחת ביה א”ל (שם) ויוסף ה’ את כל אשר לאיוב למשנה שכפל לו את כל ממונו אמר ווי דמובדין ולא משכחין עקיבה רבך לא הוה דרש כן אלא (שם) וה’ ברך את אחרית איוב מראשיתו בזכות מצות ומעשים טובים שהיה בידו מראשיתו א”ל ומה הויתה דריש תובן א”ל (קוהלת ז) טוב אחרית דבר מראשיתו א”ל ומה פתחת ביה א”ל לאדם שהוליד בנים בנערותו ומתו ובזקנותו נתקיימו הוי טוב אחרית דבר מראשיתו לאדם שעשה סחורה בילדותו והפסיד ובזקנותו ונשתכר הוי טוב אחרית דבר מראשיתו לאדם שלמד תורה בנערותו ושכחה ובזקנותו וקיימה הוי טוב אחרית דבר מראשיתו אמר ווי דמובדין ולא משכחין עקיבה רבך לא הוה דרש כן אלא טוב אחרית דבר מראשיתו בזמן שהוא טוב מראשיתו  (תלמוד ירושלמי, חגיגה דף ט’)

תרגום: רבי מאיר היה יושב ודורש בבית המדרש בטבריה. עבר אלישע רבו רוכב על סוס ביום השבת. באו ואמרו לו הנה רבך בחוץ. הפסיק את הדרשה ויצא אליו. אמר לו (אלישע): מה היית דורש היום? אמר לו:  “וַה’ בֵּרַךְ אֶת אַחֲרִית אִיּוֹב מֵרֵאשִׁתוֹ” (איוב מ”ב, י”ב) אמר לו ומה דרשת על פסוק זה? אמר לו: “וַיֹּסֶף ה’ אֶת כָּל אֲשֶׁר לְאִיּוֹב לְמִשְׁנֶה” (איוב מ”ב, י’), שכפל לו את כל ממונו. אמר: חבל על אלו שאבדו ואינם! עקיבא רבך לא היה דורש כך! אלא: וה’ ברך את אחרית איוב מראשיתו, בזכות מצות ומעשים טובים שהיה בידו מראשיתו. אמר לו: ומה עוד היית דורש היום? אמר לו: “טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ” (קהלת, ז ח’) אמר לו: ומה דרשת על פסוק זה? אמר לו: לאדם שהוליד בנים בנערותו ומתו, ובזקנותו ונתקיימו זה טוב אחרית דבר מראשיתו. לאדם שעשה סחורה בילדותו- והפסיד, ובזקנותו ונשתכר, הוי טוב אחרית דבר מראשיתו. לאדם שלמד תורה בנערותו- ושכחה, ובזקנותו וקיימה, הוי טוב אחרית דבר מראשיתו. אמר (אלישע): חבל על אלו שאבדו ואינם! עקיבא רבך לא היה דורש כך! אלא: טוב אחרית דבר מראשיתו, בזמן שהוא טוב מראשיתו.

נשאל את התלמידים:

  • כיצד הייתם מצפים מר’ מאיר להגיב כאשר רבו הגיע על סוס ביום השבת?
  • במה חלוקים ר’ מאיר ואחר? מה משותף לכל הדרכים בהם כל אחד מפרש את הפסוקים השונים?
  • האם יש קשר בעיניכם בין פרשנותו של אחר לפסוקים, לבין העובדה שעזב את דרכי התורה?

 

התבוננות: המשך הלימוד

נלמד עם התלמידים את סדרת הסיפורים על אלישע בן אבויה המופיעים בהמשך דברי הירושלמי. בתום כל  סיפור נכתוב את כותרתו על הלוח. לחילופין, אפשר לחלק את הסיפורים לתחנות לימוד, כאשר בכל תחנה תצורף המשימה המופיעה בהמשך:

א. ברית המילה:

ובי היה המעשה אבויה אבא מגדולי ירושלם היה ביום שבא למוהליני קרא לכל גדולי ירושלם והושיבן בבית אחד ולרבי אליעזר ולר’ יהושע בבית אחד מן דאכלון ושתון שרון מטפחין ומרקדקין א”ר ליעזר לר’ יהושע עד דאינון עסיקין בדידהון נעסוק אנן בידן וישבו ונתעסקו בדברי תורה מן התורה לנביאים ומן הנביאים לכתובים וירדה אש מן השמים והקיפה אותם

תרגום: ובו היה הסיפור. אבויה אביו היה מעשירי ירושלים. ביום של ברית המילה (של אלישע) הזמין את כל עשירי ירושלים והושיבם במקום אחד, והזמין את ר’ אליעזר ור’ יהושע והושיבם במקום אחר. העשירים אכלו ושתו מחאו כפיים ורקדו. אמר ר’ אליעזר לר’ יהושע: בזמן שהם מתעסקים בשלהם, אנו נעסוק בשלנו.

אמר להן אבויה רבותיי מה באתם לשרוף את ביתי עלי אמרו לו חס ושלום אלא יושבין היינו וחוזרין בדברי תורה מן התורה לנביאים ומן הנביאים לכתובים והיו הדברים שמיחים כנתינתן מסיני והיתה האש מלחכת אותן כלחיכתן מסיני ועיקר נתינתן מסיני לא ניתנו אלא באש (דברים ד) וההר בוער באש עד לב השמים אמר להן אבויה אבא רבותיי אם כך היא כוחה של תורה אם נתקיים לי בן הזה לתורה אני מפרישו לפי שלא היתה כוונתו לשם שמים לפיכך לא נתקיימה באותו האיש.

ב. בת הקול:

אמר לו (אלישע): ומה הייתה דורש תובן (ומה דרשת עוד)? אמר לו (ר’ מאיר): “לא יערכנה זהב וזכוכית” (איוב כח) א”ל ומה פתחת ביה א”ל דברי תורה קשין לקנות ככלי זהב, ונוחין לאבד ככלי זכוכית. ומה כלי זהב וכלי זכוכית אם נשתברו- יכול הוא לחזור ולעשותן כלים כמו שהיו, אף תלמיד חכם ששכח תלמודו- יכול הוא לחזור וללמדו כתחילה. א”ל (אלישע): דייך מאיר עד כאן תחום שבת (עצור מאיר, כאן נגמר תחום השבת). א”ל: מן הן את ידע (מאיפה אתה יודע)? א”ל: מן טלפי דסוסיי דהוינא מני והולך אלפיים אמה (מצעדי הסוסים אני יודע לספור אלפיים אמה) א”ל: וכל הדא חכמתא אית ביך ולית את חזר בך (וכל החכמה הזו יש בך ואינך חוזר בך)? א”ל: לית אנא יכיל (אינני יכול). א”ל למה? א”ל: שפעם אחת הייתי עובר לפני בית קודש הקדשים רכוב על סוסי ביום הכיפורים שחל להיות בשבת, ושמעתי בת קול יצאה מבית קודש הקדשים ואומרת: שובו בנים חוץ מאלישע בן אבויה שידע כחי ומרד בי.

ג. שילוח הקן:

וכל דא מן הן אתת ליה (וכל זה מניין בא לו)? אלא פעם אחת היה יושב ושונה (ולומד) בבקעת גינוסר, וראה אדם אחד עלה לראש הדקל ונטל אם על הבנים (מבלי שקיים מצוות שילוח הקן) וירד משם בשלום. למחר ראה אדם אחר שעלה לראש הדקל, ונטל את הבנים ושילח את האם, וירד משם והכישו נחש ומת. אמר: כתיב “שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך למען ייטב לך והארכת ימים” (דברים כב), איכן היא טובתו של זה איכן היא אריכות ימיו של זה? ולא היה יודע שדרשה ר’ יעקב לפנים ממנו: למען ייטב לך לעולם הבא שכולו טוב והארכת ימים לעתיד שכולו ארוך.

ד. ר’ יהודה הנחתום:

ויש אומר, ע”י שראה לשונו של ר’ יהודה הנחתום נתון בפי הכלב שותת דם. אמר זו תורה וזו שכרה? זהו הלשון שהיה מוציא דברי תורה כתיקנן, זה הוא הלשון שהיה יגע בתורה כל ימיו, זו תורה וזו שכרה? דומה שאין מתן שכר ואין תחיית המתים.

ה. מותו של אחר:

וי”א, אמו (של אלישע) כשהיתה מעוברת בו, היתה עוברת על בתי עכו”ם, והריחה מאותו המין והיה אותו הריח מפעפע בגופה כאירסה של חכינה (כארס של נחש). לאחר ימים (בסוף ימיו) חלה אלישע. אתון אומרון לר”מ: הא רבך באיש (באו ואמרו לר מאיר: רבך גוסס). אזל בעי מבקרתיה ואשכחיה באיש (הלך לבקרו, ומצאו גוסס). א”ל (ר’ מאיר): לית את חזר בך (אין אתה חוזר בך)? א”ל: ואין חזרין מתקבלין (אין חזרתי מתקבלת) א”ל: ולא כן כתיב: “תשב אנוש עד דכא” (תהילים צ) עד דיכדוכה של נפש מקבלין. באותה שעה בכה אלישע, ונפטר ומת. והיה ר”מ שמח בלבו ואומר: דומה שמתוך תשובה נפטר ר’. מן דקברוניה (לאחר שקברוהו) ירדה האש מן השמים ושרפה את קברו. אתון ואמרין לר”מ: הא קבירה דרבך אייקד (קברו של רבך נשרף). נפק בעי מבקרתיה ואשכחין אייקד (יצא לבקר את קברו ומצאו נשרף). מה עבד (מה עשה)? נסב גולתיה ופרסיה עלוי (פרס את טליתו על הקבר), אמר: “ליני הלילה” וגו’ (רות ג),  ליני בעולם הזה שדומה ללילה, “והיה בבוקר” זה העולם הבא, שכולו בוקר. “אם יגאלך טוב”, יגאל זה הקב”ה שהוא טוב, דכתיב ביה  “טוב ה’ לכל ורחמיו על כל מעשיו” (תהילים קמה). “ואם לא יחפוץ לגאלך וגאלתיך אנכי חי ה'”. ואיטפיית (וכבתה האש).

נבקש מהתלמידים לבחור את אחד מהסיפורים, ולנסות לחשוב כיצד היו מגיבים לו היו במקום אלישע בן אבויה. התלמידים יכתבו את הסיפור שבחרו בגוף ראשון, ויבחרו האם להשאיר את סוף הסיפור כפי שהוא, או שמא לשנות אותו.

הפנמה: דיון

נשאל את התלמידים:

  • מה חשבתם על הסיפורים?
  • מה דעתכם על דמותו של אחר?

נדון עם התלמידים בשאלות:

  • מה דעתכם על הויכוח המתמשך בין ‘אחר’ לר’ מאיר? עם מי אתם נוטים להסכים?
  • מהו המסר העולה מסופו של הסיפור האחרון להבנתכם?
  • מתוך מה שלמדנו, כיצד נכון לנו להתייחס לדברים הקורים לנו בחיים?

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!