נבקש מכל אחד מהתלמידים לכתוב את שלוש ההלכות הראשונות שקופצות לו בראש כאשר הוא שומע את הביטוי: “הלכות שבת“. נשאל את התלמידים מה כתבו, ונכתוב על הלוח את הרשימה. בכתיבה על הלוח נחלק בין הלכות “שמור” – כלומר מצוות לא תעשה שיש בשבת, לבין הלכות “זכור“, כלומר מצוות העשה שיש בשבת. סביר מאד להניח שצד השמור יהיה מלא יותר, אם בכלל יהיו הלכות בצד הזכור. בשלב זה לא נעיר כלום על החלוקה ועל העולה מהכתוב על הלוח, אלא נעבור להמשך השיעור.

בשלב השני נפגיש את התלמידים עם התוכן של המושגים זכור ושמור, דרך חשיבה על מקרים שונים.

נתלה בפינות הכיתה (אפשר גם לכתוב על הלוח) שאלות הלכתיות לגבי פעולות שונות (מצורפות למטה), שהמשותף לכולן הוא שלמעשה אין איסורי דאורייתא בעשייתן בשבת, אך ברור שהן אינן מעניינה ומהותה של השבת. נבקש מהתלמידים לעבור בין השאלות ולבחור שתיים מביניהן, ולחפש את המלאכה מל“ט המלאכות שבגללה הפעולה אסורה. נזכיר לתלמידים שככלל איסורי שבת נובעים מל“ט המלאכות, עליהן נלמד בשיעורים הבאים.

השאלות הן:

אני מוכר בבסטה בשוק. האם יש בעיה הלכתית לפתוח את הבסטה שלי בשבת?

אני עוברת דירה, היום שבו הכי נוח לי להעביר את החפצים שלי (כמובן לא את מוצרי החשמל ושאר המוקצים) הוא בשבת. האם זה מותר?

יש לי חנות מכולת. האם מותר לי לבצע ספירת מלאי למוצרים שחנות בשבת?

אני עובד בחנות בגדים. האם מותר לי לבוא ולסדר את הבדים בחנות בשבת, אם ישלמו לי את הכסף רק לאחר השבת?

לאחר שהתלמידים מחפשים את התשובות לשאלות, נעבור עליהן יחד בכיתה ונבין שלמעשה אין שום איסור דאורייתא באף אחת מהסיטואציות המתוארות בשאלות. ובכל זאת, לא רק שהתשובה ההלכתית היא לאסור, גם האינטואיציה הפשוטה של רוב התלמידים תזדהה עם האיסור.

נפתח עם התלמידים דיון לאור הממצאים של השלב הקודם של השיעור: מה עושים כאשר אין שום איסור תורה במעשה מסויים, אך ברור שיש בעיה בעשייתו ביום השבת? כדאי לדון הן בשאלה מדוע ברור לנו שיש בעיה עם המעשה, והן בשאלה כיצד אמור לנהוג פוסק ההלכה במקרה כזה.

תחילה נלמד את דברי הגמרא במסכת שבת, דף י‘ ע“ב:

“לדעת כי אני ה‘ מקדשכם” (שמות לא, יג) – אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה, ואני מבקש ליתנה לישראל.

נשאל את התלמידים: מהי כוונת הגמרא? מהי המתנה עליה מדובר?

לאחר מכן ננסה להבין יחד מהי המתנה שיש ביום השבת. נחזור אל כל ההלכות שהתלמידים כתבו בראשית השיעור, ונראה שהמבט הראשוני שלנו על רוב ההלכות לא מתייחס אליהן כמתנה, אלא כאל משהו קשה ומגביל.

מתוך שאלה זו נעבור ללמוד את דברי הרמב“ן:

רמב“ן על ויקרא פרק כ“ג פסוק כ“ד

שנצטוינו מן התורה להיות לנו מנוחה בימים טובים אפילו מדברים שאינן מלאכה, לא שיטרח כל היום למדוד התבואות ולשקול הפירות והמתנות ולמלא החביות יין, ולפנות הכלים וגם האבנים מבית לבית וממקום למקום, ואם היתה עיר מוקפת חומה ודלתות נעולות בלילה יהיו עומסים על החמורים ואף יין וענבים ותאנים וכל משא יביאו בימים הטובים ויהיה השוק מלא לכל מקח וממכר, ותהיה החנות פתוחה והחנוני מקיף והשולחנים על שלחנם והזהובים לפניהם, ויהיו הפועלים משכימין למלאכתן ומשכירין עצמם כחול לדברים אלו וכיוצא בהן, והותרו הימים הטובים האלו ואפילו השבת עצמה שבכל זה אין בהם משום מלאכה, לכך אמרה תורה “שבתון” שיהיה יום שביתה ומנוחה לא יום טורח. וזהו פירוש טוב ויפה.

נשאל: מהי כוונת הרמב“ן? האם הפעולות שאותן הוא מזכיר הן מותרות או אסורות בשבת?

נסביר שלפי דבריו, השבת צריכה להיות יום של מנוחה, ועל כן הוסיפו חכמים איסורים שונים שזה מהותם ועניינם, גם במקרים שאין בהם אחת מל”ט מלאכות. נראה שהרמב“ן מזכיר את כל המקרים בהם דנו בשלב הקודם של השיעור, ואת כולם הוא מבקש לאסור למרות שאין עליהם איסור מפורש בתורה, כדי שהשבת תהיה יום שביתה ומנוחה לא יום טורח.

נפזר בכיתה זמירוני שבת ונבקש מכל תלמיד לעיין בהם ולבחור זמירת שבת שאהובה עליו. לאחר מכן, נבקש מכל תלמיד לחפש חברותא בכיתה שבחרה את אותו שיר כמותו, ובמידה ויש כזה לעשות יחד איתו את המשך המשימה. כל חברותא או תלמיד תצטרך לקרוא לעצמה את מילות השיר, אפשר גם להקשיב למנגינה שלו בעזרת הסמארטפון.

לאחר מכן, התלמידים יכתבו את אופי יום השבת כפי שעולה מתוך השיר שבחרו. סביר להניח שהאופי יהיה תואם את דברי הרמב“ן בפירושו לתורה: יום מנוחה, קדושה והתקרבות לקב“ה. זו הזדמנות לחזור אל תחילת השיעור, ולהציף את העובדה שאצלנו השבת נתפסת לרוב כיום בו אסור לעשות מלאכות, ופחות כיום מתנה שמבקש להעניק לנו שקט ושלווה וקדושה ליום אחד.

לסיום, נשים ברקע שירי שבת נעימים, ונבקש מכל תלמיד לכתוב לעצמו מכתב בו הוא מזכיר לעצמו איך היתה נראית השבת האחרונה שהיתה לו: האם היא היתה יום של מנוחה או יום של עבודה בדברים המותרים בשבת? נבקש מהתלמידים לכתוב לעצמם מה הדיון והלימוד בשיעור זה עורר בהם לקראת השבת הבאה, כיצד הם יכולים להפוך את השבת ליום המהווה מתנה טובה לחיים. או מה המתנה שהשבת יכולה לתת להם. חשוב להגיד לתלמידים כבר בראשיתו של כתיבת המכתב שהמכתב יישאר אישי ולא יהיה צורך לשתף בכתוב בו את כלל הכיתה.

בשיעור רצינו להבין מה המשמעות של איסורי המלאכה בשבת עבור המהות של השבת. ראינו שישנם מעשים שאסורים בשבת למרות שהם לא חלק ממלאכה מסויימת, ומתוך כך הבנו שהאיסורים על מגוון מלאכות מאפשרת לנו לחוות את השבת כיום של קדושה ומנוחה. בסוף השיעור ניסינו לחבר את התובנה הזו לחיים שלנו, ולקחת אותה כאפשרות להתחבר אחרת לשבתות הבאות שלנו.