ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם

הקשבה ושמיעה

תצוגת כיתה מלאה
הקשבה ושמיעה
לב השיעור
פתיחה
מפגש
לימוד- הלל ושמאי
התבוננות
לימוד- סוגי שמיעה
הפנמה
שיר
אסיף
השיעור עוסק בסוגי שמיעה שונים ובדרכים בהן אנו יכולים להקשיב לאחר ולהבין דברים באופן יותר שלם
לב השיעור: מה ההבדל בין שמיעה להקשבה?
פתיחה: דיון בעד ונגד

נביא לכיתה נושאים אקטואליים לדיון. ניתן לשני מתנדבים לדון ביניהם כאשר כל צד מקבל מראש את תפקיד ה’בעד’ או ה’נגד’. בכל פעם צד אחד משמיע טענות ללא התערבות הצד השני. כאשר הוא מסיים על השני לפתוח בחזרה על טענת קודמו ורק לאחר מכן לומר את טענתו.

לאחר הדיונים, נשאל:

  • מה חשבתם על התרגיל?
  • האם היה קשה להמתין לסיום דברי החבר לפני התגובה שלכם?
  • איך הרגשתם עם הדרישה לחזור בכל פעם על הטיעון הקודם לפני התגובה? האם זה עזר לכם או הקשה עליכם בדיון?

 

מפגש: לימוד- הלל ושמאי

נלמד עם התלמידים את דברי הגמרא:

אמר רבי אבא אמר שמואל שלש שנים נחלקו בית שמאי ובית הלל הללו אומרים הלכה כמותנו והללו אומרים הלכה כמותנו יצאה בת קול ואמרה אלו ואלו דברי אלהים חיים הן והלכה כבית הלל וכי מאחר שאלו ואלו דברי אלהים חיים מפני מה זכו בית הלל לקבוע הלכה כמותן מפני שנוחין ועלובין היו ושונין דבריהן ודברי בית שמאי ולא עוד אלא שמקדימין דברי בית שמאי לדבריהן (תלמוד בבלי, עירובין יג: )

נשאל:

  • מה מיוחד בדרכם של בית הלל במחלוקותיהם עם בית שמאי?
  • ישנם שלוש סיבות שונות מדוע נקבע הלכה כבית הלל. מה הקשר ביניהן לדעתכם?
  • כיצד אתם נוהגים כאשר אתם רוצים לחלוק על מישהו?
התבוננות: לימוד- סוגי שמיעה

נקרא את ביאור הגר”א על פסוק ממשלי, פרק ד:

א) שִׁמְעוּ בָנִים, מוּסַר אָב;    וְהַקְשִׁיבוּ, לָדַעַת בִּינָה.
שמעו משמש לג’ לשונות. הא’ לשון קבלה כמו השומע ישמע והחדל יחדל והיה אם שמוע גו’. הב’ לשון הבנה כמו שכתוב כי שומעים אנחנו. והג’ הוא לשון שמיעה כמשמעו ובו נכלל לשון הקשבה כי הוא גם כן שמיעה רק בהטיית אזן יותר בכדי להבין וזה שמעו מוסר אב תקבלו מוסר אב. והקשיבה והט אזניך בכדי לדעת ולהבין. (פירוש הגר”א על ספר משלי)

נשאל:

  • מהם שלוש סוגי השמיעה לפי הגר”א?
  • כיצד מפורש הפסוק לפי דברים אלו?
  • מה ההבדלים בין סוגי השמיעה?

הגר”א מפרש שלוש סוגים של שמיעה: א. קבלת הדברים ב. הבנת הדברים ג. הקשבה למשמעות הדברים. פירוש הפסוק הוא שמיעה מהסוג הראשון למוסר אב, וכן שמיעה מהסוג השני והשלישי לאחר מכן.

 

הפנמה: שיר

נאזין לשיר ‘כמו רקפות’ של אריאל הורוביץ. נציג לתלמידים את המילים תוך כדי האזנה:

נשאל את התלמידים:

  • על מה מדבר השיר? מה התוכן בבתי השיר, ומה השינוי בפזמון?
  • למה התחברתם יותר? לבתים, או לפזמון?
  • מה כוונת המשפט ‘כמו רקפות בין הסלעים’?
  • באיזה סוגי שמיעה האזנתם לשיר, ולמילים?
  • כיצד האזנה מעמיקה יכולה לסייע לראות את הארץ מנקודת המבט של השיר?

השיר מציג תמונה מורכבת בה יש פירוט של צדדים קשים במציאות היומיומית בישראל, אך מתחת לפני השטח ‘הפנים היפות של הארץ מתחבאים’. השיר מחפש את נקודת היופי שיש בחברה הישראלית על אף כל הבעיות. כאשר מקשיבים למציאות בהאזנה מעמיקה, ניתן להבין את מורכבות הדברים ולשמוע מבעד לכל הצרות את החיבור העמוק שיש בתוך החברה שלנו.

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!