נתחיל בתרגיל קצר: נחלק את הכתה לארבע או חמש קבוצות. במרכז המעגל נניח עיתונים ומגזינים , מספריים, דבק ובריסטולים.

נבקש מכל קבוצה להרכיב דמות אחת שיש בה (בעיקר) יתרונות, ודמות אחת שיש בה (בעיקר) חסרונות, על ידיי יצירת קולאז’ מהתמונות שבעיתונים שלפניהם. (עיניים של דמות אחת, לבוש של איש מוצלח, מראה מרופט ומבט עצוב של דמות אחרת, וכו’).

בתום הרכבת הקולאז’ים, נתבונן  עם התלמידים על הדמויות שיצרו ונתעכב על שאלות כמו:

• איך אתם חושבים שכל דמות חשה כלפי עצמה?
• האם אתם מרגישים שבאמת דמות אחת מוצלחת במובהק, והשניה מלאת חסרונות?
• האם היה לכם קל להרכיב את הדמויות הללו?
• איזו דמות היה פשוט יותר להרכיב?
• אלו תכונות בחרתם להבליט בכל דמות? מדוע?

כשאנחנו מדמיינים תכונות חיוביות ושליליות בעולם, הדברים פשוטים יותר, לרוב, וקל לנו להרכיב דמויות שייצגו את הקטבים הללו נאמנה. אבל כאשר אנחנו נדרשים להעריך את עצמנו העניינים נעשים הרבה פחות קלים.. . בעולם יש סיווג די ברור של תכונות שליליות וחיוביות, אבל המבט הפנימי מחולל משהו אחר, ובו נבקש לעסוק בשיעור הקרוב, דרך השיר הבא.

נקרא יחד את השיר: “הציפור פמפלה” ונבקש מהתלמידים לסמן אגב קריאה, מילים שלא הבינו בשיר:

הציפור פמפלה
כל מגרעת בעולם היתה לה
סקרנית
גנדרנית
זמרנית
ישנונית
טיפשונית
שכחנית.

הרגישה הציפור פמפלה
שאי אפשר לחיות כך הלאה.

ביום הראשון
גברה על הרצון לישון.
ביום השני
חדלה להיות שכחנית.
ביום השלישי
פסקה מכל הירהור טיפשי.
ברביעי חדלה להסתקרן.
בחמישי להתגנדר.
בשישי
גברה על הרצון לשיר
ובשבת לא נישאר לה יותר
על מה לוותר
וכך קרה לה
לפמפלה בסיום –
שלא נשאר לה כלום

נבאר יחד את המלים, ונבקש מתלמידים המעוניינים לספר במילותיהם מה מתרחש בשיר.

בתום מלאכת הביהור וההנהרה, נבקש מהתלמידים לקרוא את השיר בזוגות, ולדרג לפי סדר (מהגרוע לטוב) את התכונות של הציפור פמפלה שנזכרות בשיר.

אחרי ביצוע המשימה נקשיב לסקאלת התכונות שהציעו תלמידים שונים.  נמקד את תשומת הלב לכך שבהחלט לא כל התכונות שמזהה פמפלה בעצמה- הן תכונות שליליות בהכרח. סקרנות וזמרנות אינן שליליות דווקא, ולעיתים יש בהן משהו חיובי מאד אפילו..

יש לתת את הדעת לכך שאיכותן וטיבן של תכונות רבות תלוי במינון שלהן ובמידת נוכחותן באדם. כלומר, תכונות רבות אינן דווקא חיוביות או דווקא שליליות, אלא השימוש המופרז או המועט מדי בהן הוא שקובע אם האדם משתמש בהן היטב.

• איך לדעתכם ניתן להיות סקרנים מדי, או זמרנים מדי?
• במה זה יכול להתבטא?
• אילו תכונות כאלה אתם מכירים, שאילו רק היו משתמשים בהן פחות, או יותר, הן היו מתאזנות?

נמשיך ונשאל:

• מה דעתכם על הקביעה בתחילת השיר “כל מגרעת בעולם היתה לה” ?
• האמנם כך? האם היא נשמעת לכם כל כך גרועה?
• אז מה קרה לה שככה היא חושבת על עצמה?
• האם בדקתם פעם מה קורה כשאתם מנסים לשפוט תכונות חיוביות ושליליות של עצמכם?
• האם זו משימה פשוטה באותה מידה כמו להעריך אותן אצל הזולת, לדעתכם?

נזמין את התלמידים לנסות בעצמם.

נחלק לתלמידים דף החצוי לשתי קטגוריות:

1. דברים שאני שמח שיש בי
2. דברים שהייתי שמח לשנות

נקדיש לטובת מילוי הטבלה כ7 דקות ונשאל:

• איזה צד של הטבלה היה לכם קשה יותר למלא?
• האם אתם מרגישים שהצלחתם להגיד תכונות מובהקות על עצמכם? דברים שבהכרח מתאימים לכם, ושמבטאים דברים שליליים/חיובים מוחלטים או שיש להם פנים רבות וקשה לקבוע נחרצות?
• מה יקרה אם תצליחו לתקן את כל התכונות ה”שליליות” שכתבתם על עצמכם?
• איזה אדם תהיו אז?

נסכם: יש בנו, בני האנוש, הרבה צדדים טעונים שיפור. בכולנו.. טוב להיות מודעים להם, ולשאוף להיטיב ולשפר את עצמנו תמיד. אבל מצד שני- צריך לתת את הדעת לכך שלעיתים אנחנו, כמו פמפלה, נוטים להחמיר מאד עם עצמנו, ולכלול צדדים טובים עם פחות טובים, ולנסות לעשות בעצמנו שינוי קיצוני מדי.  פמפלה בסוף נותרה בלא כלום, מרוב רצון לשנות ולהשתפר.

לסיום, נזמין את התלמידים לנסות להרכיב בבית קולאז’, כמו שעשינו בקבוצות בתחילת השיעור, אך הפעם, הקולאז’ צריך לשקף את הבבואה שלהם, בצורה המאוזנת ביותר שניתן. כלומר, לא להבליט יתר על המידה תכונות שליליות, (וגם לא להפריז בתכונות חיוביות בצורה שאינה נאמנה למציאות. ) הם יכולים להשתמש בטבלה שהכינו במהלך השיעור,  ואם הם מתקשים, הם מוזמנים להיעזר בבן משפחה שישקף להם  תכונות חיוביות נוספות לגבי עצמם. הקולאז’ יכול להיות גם דומה להם חיצונית, אבל לא בהכרח, הוא יכול לבטא דמיון פנימי בלבד, להיות מופשט יחסית, ועוד, כטוב בעיניהם…

בשבוע הבא נפתח את השיעור בתערוכת הדיוקנאות העצמיים שיצרו בבית.

פתחנו בקולאז’ ויצרנו דמויות. דרך השיר למדנו על תכונותיה של הציפור, הטובות והפחות טובות. ראינו שהרצון לתקן ולהשתפר הוא חיובי אך לעיתים אם הולכים רק בדרך זו מפספסים גם את הדברים הטובים שבנו. סיימנו במשימה הביתה, לייצר קולאז’ על עצמנו בדגש על הטוב שבנו.