נכתוב על הלוח את המשפטים:

1. כשעושים משהו בפעם הראשונה מרגישים..
2. כשבפעם הראשונה עשיתי..

נזמין את התלמידים להשלים את המשפטים לעצמם בכתב או בעל פה בשקט (ניתן להציע לתלמידים לעצום עיניים). דרך השלמת המשפט נזכר בפעם הראשונה שעשינו כל מיני דברים (רכיבה על אופניים, הצגה בכיתה, טיסה, קפיצה למים וכו’).

נבקש מהתלמידים להיזכר:

• איך הרגשתם?
• מה חוויתם?
• נסו להיזכר בתחושה המדויקת שהייתה לכם באותו הרגע: פחד? חשש? אולי התרגשות? משהו אחר?

לאחר דקה של חשיבה עצמית נזמין את התלמידים לשיתוף:

• האם היה לכם קשה לעשות דברים בפעם הראשונה? מדוע?
• אם כן, מה עזר לכם להתגבר על הקושי?

נספר לתלמידים שהיום בשיעור נלמד על אנשי גוש קטיף.  אנשי גוש קטיף היו ראשונים להתיישב במקום שומם שכל מה שהיה בו זה דיונות וחול והם כנראה הרגישו גם הם את כל מה שתיארתם עכשיו (ועוד הרבה…). על מנת להכיר מעט את תושבי גוש קטיף, נפגש עם שני תושבים שעסקו בחקלאות. נצפה בשני סרטונים קצרים. לפני הצפייה נשאל שאלות מכוונות ולאחריה נחזור עליהן ונאפשר לתלמידים לענות.

סרטון א: לימוד על המעשה החלוצי בגוש קטיף – דרך סיפור אישי של של מרים בובליל (בסרטון מההתחלה עד 1:10. ולאחר מכן מ2:20 עד 2:54.)

• איך היה נראה גוש קטיף כאשר מרים ומשפחתה עברו לגור שם? מדוע הם רצו לגור שם? במה הם עסקו ואיך התפתח העסק שלהם
• איך הם הגיבו כאשר מישהו הציע להם לנסות להיות הראשונים שיגדלו חסה ללא תולעים?
• מה ניתן להגיד על האופי של מרים על פי הסרטון שראינו?  (אוהבת לנסות דברים חדשים, מוכנה ללמוד מאחרים, אופטימית = מאמינה שיהיה טוב, הרפתקנית…) נכתוב את התשובות על הלוח מתחת לשמה של מרים.

סרטון ב: נצפה בחקלאי נוסף מגוש קטיף בשם אבי בורשטיין (בסרטון מההתחלה עד 1:17).

• למה מתכוון אבי כשהוא אומר שזה לא פשוט שצמח צומח? מה יכול להשתבש בצמיחה של צמח? מה אמרו כולם על האדמה של הגוש בהתחלה?
• מדוע על פי אבי “חקלאות זה האמונה (הכי) גדולה”? האם אתם מסכימים איתו?
• מה לדעתכם אחד הדברים שהכי מאפיינים את אבי על פי הסרטון? נכתוב את התשובות על הלוח מתחת לשמו של אבי.

נכתוב על הלוח תכונות המאפיינות את שני האנשים בהםצפינו.

נסכם: אבי שתל וזרע והשקיע בכל שתיל, ויחד עם זאת ידע שהצמיחה של הצמח לא תלויה רק בו, אלא גם בהקב”ה. אבי ומרים הם רק שני חקלאים מתוך חקלאים רבים בגוש קטיף. התכונות שאפיינו אותם במיוחד היו האופטימיות והאמונה שלהם, שבאו יחד עם עבודה קשה של שנים – התמדה, חריצות ומוכנות ללמוד ולנסות דברים חדשים. כל אלו יחד הפכו את החקלאות בגוש קטיף להצלחה גדולה מאוד.

נחלק את התלמידים לקבוצות קטנות לפי סדר הישיבה בכיתה. כל קבוצה תקבל פאזל ודף שאלות  ותצטרך להרכיב אותו, ולענות על השאלות המצורפות אליו בזמן הקצר ביותר. על הפאזל יהיו כתובים הישגי החקלאות הגדולים של גוש קטיף, ועל כן, אפשר יהיה לענות על השאלות רק לאחר הרכבת הפאזל במלואו. נעבור יחד על התשובות שענו התלמידים ונסביר מעט את המשמעות של הנתונים ואת גודל ההצלחה של חקלאות הגוש.

לאחר מכן, נכתוב על הלוח את המושג: “חלוציות” ונשאל:

• מה משמעותו של מושג זה?
• מהי הגדרתו?
• אתם מכירים אדם שהיה בעבר או בהווה חלוץ?

נכתוב את ההגדרה של המושג על הלוח, ונסביר במילים שלנו:

1. 1. תכונתו של החלוץ

   2. נחשוניות

חלוציות היא מעשה ראשוני של אדם או קבוצה. המונח מתייחס לרוב לפעולה הנוגעת לתחילת ההתיישבות, הגעה לשטח חדש לצורך בחינתו או בנייתו, מחקר או פיתוחים חדשים בתחומם. חלוציות תיתכן גם במשמעות צבאית, שפירושה הגעה של כוח מצומצם לפתיחת שטח, להנחת יסודות כלשהם או הקדמת כוחות גדולים.

חלוציות היא מעשה ראשוני של אדם או קבוצה. המונח מתייחס לרוב לפעולה הנוגעת לתחילת ההתיישבות, הגעה לשטח חדש לצורך בחינתו או בנייתו, מחקר או פיתוחים חדשים בתחומם.

• במה לדעתכם ניתן לומר שאבי ומרים הם חלוצים?
• מהו המעשה החלוצי שהם עשו?
• אילו תכונות אופי נדרשו לצורך כך?
• מה אנחנו יכולים ללמוד ממעשיהם ושל כל אנשי גוש קטיף?

נסכם: אנשי גוש קטיף נענו לאתגר ההתיישבות והחקלאות בחבל קטיף והיו חלוצים בתחום זה- הם היו הראשונים להתיישב במקום שהיה שומם והם בנו בו יישובים משגשגים וחקלאות מצליחה ופורחת, והפכו להיות למובילים בתחום זה.

• באיזה תחומים לדעתכם יש צורך בחלוציות בימינו?
• באילו מקומות  אנחנו חלוצים בחיים שלנו? (ראשונים, מובילים, נענים לאתגרים…).
• איפה אנחנו יכולים להיות חלוצים ומובילים ככיתה?

נחשוב יחד על אתגרים שקיימים בבית הספר או בסביבה הקרובה, דברים שהיינו רוצים לפתור או לשפר. (למשל- ריבים בהפסקה במגרש, מקום לא סימפטי בבית הספר- מלוכלך/ לא נוח/ לא מטופח, ילדים קטנים שלא מוצאים עם מי לשחק בהפסקה, אנשים בקרבתנו שחסר להם חימום לחורף וכד’). נבחר יחד עם הילדים אתגר אחד שבו נתמקד.

(כדאי לחשוב מראש על רעיונות לאתגרים ועל דרכי התמודדות איתם, ולא להסתמך רק על מה שיציעו התלמידים. יש להציע אתגרים שיש ביכולתם של התלמידים להכיל ולהתמודד.)

נחלק את התלמידים לקבוצות. כל קבוצה תתבקש לחשוב על דרך להתמודדות עם האתגר הנבחר, ולחשוב על דרכים פרקטיות לביצועו… נקדיש לכך זמן מוגבל.לפני שנציג את הרעיונות לכולם, כל קבוצה תצטרך להיוועץ במורה לגבי תוצריה.

לאחר מכן נתאסף חזרה וכל קבוצה תציג את הרעיון שלה לכלל הכיתה ונזמין את כולם להתעניין ולשאול שאלות על הרעיון.

לסיכום הרעיונות:

1. הכיתה תבחר את אחד האתגרים ליישום.
2. נגדיר יחד עם התלמידים את האתגרים שעומדים בפנינו במילוי המשימה, ונחשוב יחד מה הכוחות שיש לנו להתמודד עם אתגרים.
3. נכין מפרט עבודה מפורט בו מוגדרות המשימות העומדות בפנינו, מה הן צורכות מאיתנו, מי אחראי על מה וכו’.
4. נמתג את הפרויקט כפרויקט – חלוצים בעקבות אנשי גוש קטיף.

לסיום, נבקש מכל זוג תלמידים לבחור דבר אחד שהם לומדים מחלוציות גוש קטיף.

נעשה סבב בכיתה בו כל זוג יאמר בתמצות (מילה או שתיים) איזו מתנה הם קיבלו מאנשי גוש קטיף.

פתחנו במחשבה על מעשה ראשוני והתחושות שעולות כשעושים אותו. דרך הסרטונים והפאזל למדנו על החלוציות והראשוניות של אנשי גוש קטיף. ראינו שהחלוציות שלהם דרשה תכונות אופי מיוחדות וניסינו לראות איך נוכל ללמוד מהם לנהוג בתכונות אלו. סיימנו את השיעור בניסיון להמשיך את דרך ה’חלוציות’ וליישם את הדברים בפרוייקט שבחרנו ליצור בבית הספר.